לא מסוגלת לעזוב ספרים באמצע (גם גרועים), נוטה להיפראקטיביות וחושבת שצריך לחשוף יותר קוראים לצדדים הפחות אסתטיים של ההורות. יעל דין בן עברי ("אנשים שבקיר" והנובלה החדשה "גלעד") עונה לשאלון האישי
״המדריך לעוזרות בית״ של לוסיה ברלין.
שניים.
קשה לי לחשוב על ספר אחד שאקרא שוב ושוב, אבל הייתי מוכנה לקרוא שוב את ״האמן ומרגריטה״ או את כתבי דוסטוייבסקי (זה יספיק לי לכמה זמן).
מוזיקה קלאסית, יוגה, הליכה ברחבי הבית.
50 שקל
אהיה מאושרת בשבילה/ו ואדגיש כמה פעמים כמה חשוב לעשות את זה לצד מקצוע אחר עד שאבין שזה לא יעבוד גם עליה/ו.
מספקים צרכים שונים לגמרי ואני צריכה את שתיהן.
לא סותרים אחד את השני.
בבית, כשהילדים לא שם.
עקרונית לא, אבל גם אם כן נדמה לי שזו תהיה ההשתתפות הקצרה בהיסטוריה.
בהחלט, למה לא. זה עשוי להיות מיוזיקל מעניין.
אני לא מאלו שזוכרים דמויות מספרים שקראתי ולכן לא בטוחה לגבי רומן, אבל בשמחה הייתי שותה תה עם הנרי פולינג ("מסעותי עם דודתי").
1969, כי המוזיקה והתקופה וודסטוק.
אלנה פרנטה מי שלא תהיי.
אלנה פרנטה.
אני חושבת שכותבים כבר על הכל, הבעיה היא שלא הכל מגיע למיינסטרים או לקהל קוראים נרחב. נדמה לי שצריך לפחות לחשוף יותר קוראים לצדדים הפחות אסתטיים של ההורות.
סילביה פלאת.
חרדה אופורית.
חוזרת ללימודי אגיפטולוגיה.
נדמה לי ששלוש-ארבע שעות, אבל אני נוטה להיפראקטיביות קלה.
הרבה יוגה ומעט ריצות.
יש לי בעיה עם לעזוב ספרים באמצע ולכן אני נוטה לסיים אותם, גרועים ככל שיהיו, ברגע שהתחלתי אותם.