יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: גבריאל בהרליה
פזית בן-נון בלום ("אישה במידות טובות"), שהוציאה לאחרונה עם בן זוגה גדי בלום את המותחן המדובר "החייל מס' 2", יכולה לכתוב שלושה שבועות בלי הפסקה, אבל ארוחה טובה תגרום לה להפסיק הכל
כמו מי שכל יום מאבדת בחור יפה ברחוב, אני כל כמה חודשים מאבדת ספר שלא הקדמתי לכתוב. אני לא מתכוונת לספרות מופת שהדהימה או עיצבה אותי, אלא לטקסטים שאני מזהה בהם חלקים שלמים מהנראטיב, מאופן החשיבה ומהשפה, ובכל זאת מישהו אחר השלים את כתיבתם לפני שהצלחתי להבשיל די כדי לנסות לטפל בכך. ספרים כמו "המלחמה בסלמנדרות", "אבסורדיסטן", "ההיסטוריה הסודית", "איגוד השוטרים היידיים", "השנים הנפלאות בזבל", ועוד שניים-שלושה מדפים בספרייתי.
אני לא מסיימת לכתוב ספרים, אני שולחת אותם לדפוס כי לא מרשים לי לעבוד עליהם יותר. אבל יש אחד שלא שלחתי לדפוס. אני חושבת עליו לפעמים.
אולי אקח את "אש חיוורת" של נבוקוב כדי לנסות לתרגם אותו. משימה ראויה שתתסכל אותי כדבעי משך עשור-שניים, עד שתמלא את ייעודה כקטליזטור להתאבדות.
במיטה שלי.
עובד בשבילי: לשוחח עם בן זוגי גדי על העלילה, לקרוא, לעבור לכתוב משהו אחר, לפרוש לשינה מוקדמת ולהסב לשולחן העבודה ב-5 בבוקר למחרת. לא עובד בשבילי: להמשיך לבהות במסך ולהתאמץ להוציא משהו.
אני לא מבינה כלום בעלויות, תקורות, היצע וביקוש בשוק הזעיר והמשוגע הזה, כך שלא נראה לי אחראי לנקוב במספר. הייתי שמחה שהתימחור יתחשב יותר ביכולת הרכישה של הציבור, בתמריצים לחנויות קטנות ולעושים במלאכת היצירה, ולא יפלה לרעה ספרות מקור.
א. אדרדר אותו להשתלב במקביל בעבודה שתספק שגרה יציבה ותזין את הכתיבה. ב. אשתדל לספק פידבק קונסטרוקטיבי אך אוהד. ג. אחביא מפניו את הספר הראשון שלי.
ארוחה יוצאת דופן באמת, דוחה כמעט כל דבר.
... חוץ מסקס טוב.
לפנות בוקר, כשהבית עדיין ישן, בחדר העבודה שלי.
הציעו לי לא מזמן אודישן לתכנית ריאליטי אחרת. הבייביסיטר שהיתה בבית בזמן שקיבלתי את השיחה התרשמה עד עומק לבה מהעובדה שהתעניינו בי, והיתה קצת המומה שסירבתי. אני מודה שהשתעשעתי ברעיון כמה שניות. בכל מקרה, הפורמט של הישרדות ואני לא מתאימים.
בהצלחה עם זה.
ל-10 במרץ 1996, למנוע את תאונת הדרכים שבה מצא אבי את מותו.
אני טעם נרכש, לא כל כך טובה בפגישות ראשונות, ולא בא לי לבלות שעה מביכה בחפירה בקראסט של קיש מול מודל לחיקוי גבה-מצח. בכל זאת יש כמה פוליטיקאים, שלושה מבקרי ספרות ושני מתרגמים שהייתי שמחה לפגוש.
טולסטוי. הוא חי לנצח. יותר ברצינות – קטונתי, זו שאלה לקנוניסטים מומחים. אבל אני בהחלט לא מהחושבים שההכרעה לגבי איכות ספרותית היא לחלוטין סובייקטיבית. ספר גדול באמת מעניק לקורא תחושה של הבנה סמיכה את העולם, פוקח את עיניו לאמת גדולה ונסתרת בצורה מסחררת בחדשנותה. סופר גדול באמת עושה זאת שוב ושוב.
בהתחלה אני מתחרטת שלא עבדתי עליו עוד, אחר כך רווח לי שהוא נמחק מהטו-דו ליסט, בהמשך אני חושבת שהוא בעצם בכלל לא רע, ואז אני חוששת שלא אצליח לכתוב עוד אחד ברמתו.
יש לי מקצוע, ואני אוהבת אותו. אני אשת אקדמיה המתמחה בפסיכולוגיה פוליטית. אם היית שולח אותי להמשך לימודים בשלב זה, הייתי הולכת על נוירוביולוגיה וספרות. וגיאו-אינפורמטיקה.
בספר הראשון שלי, שלושה שבועות רצופים עם הפסקות הכרחיות בלבד למילוי צרכים פיזיים ראשוניים. זו היתה תקופה של התעלות וייסורים, שככל הנראה לא תהיה אפשרית יותר מאז שקיבלתי על עצמי את האמהות. אלו ימים מוזרים להיות אשת קריירה.
נייר. רצוי מעט צהבהב ובעל הריח האופייני, כשל כרית שהתאווררה על חלון ביום קיץ.
פילאטיס, זומבה ושיטוט עם יואבי.
לעולם לא אזרוק ממיטתי מותחן טוב או ספר מדע בדיוני מחוכם.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה