מתכנן כל פרק מראש, מעוניין בספרים על קפיבארות והיה חוזר במכונת זמן לשנות השמונים העליזות. יונתן ילון ("כורש הנסיך האחרון") עונה לשאלון האישי
ספר שלא אני כתבתי?! התשובה בשבילי היא עדיין "שר הטבעות" של טולקין, שאף ספר לא משתווה לו בעומק האסקפיזם וברוחב היריעה.
רק אחד הפסקתי באמצע – ספר המשך ל"המלך צ'ינגיס הראשון". חוץ ממנו יש שניים-שלושה ספרים שעצרתי בשלבי תכנון שונים, ואולי עוד אחזור אליהם יום אחד.
את "מלחמה ושלום". הוא מונח אצלי בבית לפחות עשור, ואני תמיד משקר לעצמי שאגיע אליו מתישהו. רק על אי בודד זה באמת יקרה!
אין לי מושג, אבל יש בו מזגן ואייס קפה.
לפני שאני כותב מילה אחת בספר אני עורך תחקיר מעמיק ומתכנן מה בדיוק יהיה בכל פרק, כך שבשלב הכתיבה אני כמעט אף פעם לא נתקע.
לא יותר מחמישים שקלים.
אצטרך לעבוד קשה יותר כדי לממן אותו.
ארוחה טובה, כי זה אומר שלא הכנתי אותה בעצמי.
הכול חוץ מחופשה. אני מתמלא אדרנלין, נכנס למוד פעלתני ומחפש כל הזמן דרכים חדשות לקדם אותו.
זה לא ממש משנה, כל עוד אני יושב מול מחשב נייח ואף אחד לא מפריע לי.
אין מצב בעולם.
הו כן, בבקשה! אני גם רוצה תפקיד אורח, אם אפשר.
1984. לא בגלל הספר, אלא כי אז הייתה המוזיקה הכי כיפית. וכריות כתפיים!
פול מקרטני המושלם.
זה קשה כי כמעט כל הגדולים כבר לא איתנו. אולי מריו ורגס יוסה.
על קפיבארות. אנחנו צריכים יותר ספרים על קפיבארות.
אני כבר מדען מדינה מדופלם, צריך יותר מזה?
לא יותר משבע או שמונה שעות. זו פעילות אינטנסיבית ולעיתים סוחטת, ואני משתדל לא להתעלל בעצמי יותר מדי.
בארבע-עשרה השנים האחרונות לא עשיתי פעילות גופנית מכל סוג שהוא, אם לא מחשיבים גרירת ילדים.
נדיר שזה קורה – אני בררני מאוד עם הזמן הפנוי שלי, ואם לא אתחבר לספר אזנח אותו בשלב מוקדם יחסית.