יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: עמית מגל
מיכל שלו ("ימים בסערה", "לרוץ עם סוסי הפרא") מכריחה את עצמה לכתוב אלף מילים ביום, ותשמח להשתתף ב"הישרדות" תמורת הגוף שהיה לה בגיל 35
"העבד" של יצחק בשביס זינגר – יש בו אהבה עזה, דרמה, קונפליקט, טבע האדם ויצרו, יהדות, הרפתקאות, טבע, וכל שאר החומרים הלקוחים מהחיים שאיתם גם אני עובדת, רק שבשביס-זינגר סופר מורם מעם, זוכה פרס נובל, אלף אלפי מונים יותר מוכשר ממני.
בצעירותי היו לי נסיונות לכתוב "רומנים רומנטיים" – אותם ספרונים שהיו נמכרים פעם בדוכנים באלנבי. כמה מהם נותרו במגירה. לימים, בהיותי עורכת דין, פרסמתי סדרת סיפורים כאלה ב"לאשה".
ספרי שירה - רחל, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, יהודה עמיחי, נתן יונתן, שאול טשרניחובסקי, ביאליק. אני לא מבינה גדולה בשירה אבל גם בלי להבין יש בה משהו מרפא ומציל נפש.
מושב "נביעות" בנואיבה בסיני, היכן שגרתי במשך שנה לפני הגיוס בשנת 1980 – עולם נדיר ומהמם ביופיו שהיה ונעלם. אבל אני עדיין נוסעת מדי פעם ל"ראס" בקצה החוף בראס השטן, הממוקם כמה קילומטרים לפני נואיבה.
מעדיפה סיפור אהבה רציני על פני רומן – עם כל אחד מגיבורי הספרים שלי. אני תמיד מתאהבת בהם.
אני מכריחה את עצמי לכתוב אלף מילים ליום, לא חשוב מה, אפילו שטויות כמו "קמתי בבוקר, אכלתי חביתה, עבדתי בגינה...". זה מזרים לי את המחשבה בדם, ובסופו של דבר הסיפור חוזר להתהוות ולקבל שוב את האופי והעניין שאני אוהבת, ואז אני מוחקת את החלקים הפחות טובים.
בין 68 ל-78 שקלים, תלוי בעובי הספר.
אהיה מאושרת כמובן. הכתיבה שינתה לי את החיים, הוציאה אותי מהחושך לאור, מבית הכלא לחופשי, וגרמה לי אושר רב שהוא מעל לשיקולים חומריים.
וירג'יניה וולף אמרה: אדם לא יכול לחשוב היטב, לאהוב היטב, לישון היטב, אם הוא לא אכל היטב.
ביום כתיבה, בלילה סקס, או ההיפך.
אני מסוגלת לכתוב רק בבית שלי, בשקט, ליד שולחן כתיבה, מול נוף ירוק, בכל שעה ביום, כל היום.
למה לא? פרנסה זו פרנסה, אם היה לי את הגוף שהיה לי בגיל 35. כיום זה לא בא בחשבון להופיע בבגד ים בפני כל עם ישראל. בכל מקרה הייתי הראשונה שמודחת. אני לא בנויה לתככים ולפוליטיקה.
הלוואי. אני מאוד אוהבת מיוזיקלס טובים.
אני חוזרת לפגוש את סבא איזי (אבא של אמא שלי) וסבתא רחל (אמא של אבא שלי) כשהיו בחיים. הייתי קשורה אליהם מאוד ומתגעגעת אליהם לאין קץ.
בראד פיט
פיליפ רות. סופר שהתחיל בגדול בשנות השישים עם Goodbye Columbus, המשיך עם Portnoy's complaint הפרובוקטיבי, ועד השנים האחרונות, כשהוא בן שמונים פלוס, כתב ספר אחר ספר – כולם גאוניים, נוקבים ונפלאים עם תיאורים מדוייקים וביקורתיים, בעלי זיקה לקהילה היהודית כאשר גם בפואנטות הכי מחודדות שלו יש הומור.
אני באופוריה, בחרדה, ומשתדלת להיות בטיול סוסים רחוק ככל האפשר, בפטגוניה או בנמיביה, כדי לא לקרוא את הביקורות הרעות.
בימוי. את הספר האחרון שלי, "לרוץ עם סוסי הפרא", ראיתי כמו סרט וכך גם כתבתי אותו. הייתי רוצה לדעת איך עושים את זה הלכה למעשה.
20 שעות. את החלקים האחרונים של הספרים שלי אני כותבת 16-18 שעות ביממה. בשלבים אלה אני מקבלת כוח על-טבעי ולא חשה עייפות.
רצה בפארק הירקון שלוש פעמים בשבוע, (משתדלת) במשך שעה כל פעם. רוכבת על סוסים ביער בן שמן כל יום שישי אחרי צהרים עם חברים טובים.
לא. לאחרונה היה לי ניסיון רע עם צילום ספונטני ופרסמו תמונות איומות שלי בהן אני נראית זוועה. מעדיפה לצרף תמונה של ראובן קופיצ'ינסקי, צלם נפלא שצילם אותי לאחרונה בדיוק למטרות האלה.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
