יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
צילום: יחצ
לא היה מתנגד לדייט עם החברה הגאונה, חולם על אי יווני, שואף לכתוב על רומן זדורוב וגונז ספרים שבהם הגיבור מתאבד. שמואל דוד ("אין עוד כלבה כזאת בכל העולם", בהוצאת רימונים) עונה לשאלון האישי
חוזר לא הרבה בזמן. 2008, השנה המאושרת בחיי, עת עברתי לגור בתל אביב בדירת חלומותיי.
אבחר לפגוש ברומן זדורוב, לשאול אותו כמה שאלות חשובות כדי לכתוב את הרומן הבא שלי, ״מבוסס על ספור אמיתי״.
אלנה פרנטה, שזאת בכלל לא היא. יש מסתורין גדול סביב הזהות האמיתית שלה, אך היא לדעתי הסופרת הגדולה בעולם, שהצליחה לרתק מיליוני קוראים בעשרות ארצות לשכונת עוני אחת קטנה בנאפולי, שם מתרחשת עיקר העלילה של "החברה הגאונה". וגם כשהגיבורות כבר בגרו והיו לנשים בשלות וקרייריסטיות, תמיד רצו לא להתרחק ממחוז הילדות שלהן.
על כמה נואלת ומטופשת יכולה מלחמה להיות. ובמקום להתרפק ולפאר את המלחמות בעולם כולו, כטבע שני לאדם, יש לכתוב בצורה בוטה על חוסר התוחלת שבהן
אולי אני? בינתיים אני לא מצליח לשבור את תקרת הזכוכית , אולי בגלל האנונימיות שלי.
כל פעם כשיוצא לי ספר חדש זה בסמוך למות מישהו קרוב אלי. האחרונה היתה אמי. ישבתי ליד בימיה האחרונים והקראתי לה בכל יום 2-4 פרקים עד שסיימנו. היות והיא גם דמות בספר, שימח אותי שהיא נתנה לי בסוף את ברכת הדרך. בספר הקודם, 2015, אחי התאבד שבוע לפני ההשקה. היום כבר אומרים לי להפסיק להוציא ספרים, פן מישהו קרוב שוב ייפרד מהעולם. אבל בטח לא זאת הייתה הכוונה בשאלה. אני די במתח כשהספר יוצא, ומחכה לקרוא מה עוד כתבו על הספר.
ברוך השם, מקצוע כבר יש לי. אני מפתח תוכנה ומתכנת כבר 35 שנה. אבל אם הייתי צעיר בטוח הייתי לומד קולנוע. בזמני זאת לא היתה אופציה בכלל.
שבע שעות ברציפות. ולא הרגשתי כלל שהזמן טס.
רוכב אופני הרים, רכיבת שטח. בשבוע שעבר התחדשתי באופני סקוט יד שניה , רק 4,500 שקל. וגם גולש/חותר סאפ. וגם שוחה במועדון גורדון פעמיים בשבוע. וגם יוגה פעמיים בשבוע.
אני לא נותן לזה לקרות. מאוד בררן בקריאה.
"זכרון דברים" של יעקב שבתאי.
שלושה וכולם סביב אותו נושא, הגיבור מתאבד, ותמיד הגעתי לנקודה בה חשבתי שזה נורא ושזה בטח ללא יעניין אף אחד.
זה ספר שצריך להיות עם הומור עדין, וגם משהו שיחזיק אותי במתח, לא משהו פילוסופי מדי, אבל ששואל שאלות על החיים, משהו שיהיה כיף לקרוא וגם שאפשר לחזור אליו שוב ושוב כדי להעביר זמן. קשה למצוא אחד כזה, שעונה על הכל, אבל הכי קרוב לזה הוא "פו הדוב" של א. א. מילן. אני יכול לקרוא בו שוב ושוב ולצחוק כל פעם מחדש, כאילו זאת הפעם הראשונה.
לא בערך, כי אם בדיוק, האי הידרה. 3 שעות הפלגה מאתונה. שם לאונרד כהן קבל השראה לשירו הידוע "ציפור על חוט". שעה משם יש את האי אגינה. שם כתב ניקוס קזאנצאקיס את "זורבה היווני". הרי רק מלהסתכל מהחלון ולראות את הים הכחול אתה מקבל השראה לספר טוב, שחבל שלא כתבתי. זורבה, הפילוסוף הפשוט של החיים .
מה שעובד בשבילי כשאני תקוע זה לצאת לסוף שבוע של ניתוק מהעולם. כפר שקט בגליל. מה לא עובד? לשבת מול מסך לבן של מיקרוסופט וורד.
בטח שלא כמו המאמץ לכתוב אותו. עבדתי 5 שנים על הרומן ההיסטורי שכתבתי ומחירו פחות מספר ילדים שלקח לי שנה.
אם הילד שלי יוצא סופר או משורר אני מתחיל לדאוג. הייתי בחתונה של בת משפחה בני יורק ושאלתי את אבי הכלה למשלח ידו של החתן. הוא אמר לי "סופר, ואני צריך לספור לו את השנים שבתי תפרנס אותו. מזל שהיא למדה רפואה".
כתיבה כמובן , ארוחה טובה אפשר גם אחר כך.
סקס טוב כמובן. אי אפשר אחר כך.
כשהייתי צעיר יותר, הייתי עירני עד שעות מאוחרות וכותב אחרי שחזרתי מהעבודה, ואחרי שהילדים כבר הלכו למיטה. היום זה אחרת. אני יצירתי יותר בבוקר. פעם, בצעירותי, הייתי שותה כוס או שתיים ויסקי, לסדר את הראש. היום זה קפה ולכן גם אני יכול לשבת בקפה השכונתי ולכתוב.
למה לא? אני טיפוס הרפתקן באופיי. לא שזרקורי המצלמות קורצים לי, אבל אני תמיד מוכן להרפתקה חדשה.
זורם בהחלט. את ספר הילדים האחרון התחלתי בכלל בחרוזים. רק אחר כך עברתי לפרוזה. ואם חרוזים, הייתי רוצה שיוני רכטר ילחין אותם.
אלנה גרקו מהסדרה הנפוליטנית, "החברה הגאונה". במידה מסוימת היא יכולה להיות בת דמותי בכל הקשור לדרך הקשה להפוך להיות סופר/ת. היא הגיעה לפסגה כסופרת, אך היא קודם כל בחורה מסתורית ומפתה ונראה לי שיהי כיף לשבת אתה בבית קפה קטן בנאפולי.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
.jpg)
