יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות
המשוררת המדוברת אורית גידלי חולמת על אי בודד (מנהטן) ומקפידה על קריאה איכותית (אתרי קניות גדולים)
אישה בורחת מבשורה. הלוואי שאי פעם אצליח לשכוח אותו.
אחד. אבל התשובה האמיתית היא עשרות.
התנ"ך, אבל גם לא אפתח אותו כי זה שובר לב לקרוא דבר יפהפה בעברית בלי שאפשר לדבר עליו בעברית עם מישהו.
מנהטן.
עובד: לכתוב עשרה שירים גרועים. לא עובד: לקרוא את עשרת השירים שכתבתי.
שלושים שקל.
כתיבה טובה.
אתה רציני? יש מישהו שענה כתיבה?
לילה. בחדר השינה. אני כותבת שירי אהבה כשבעלי מתעצבן מהאור הדלוק.
לא.
רוקדת ושרה בסלון.
אולי לשנה שבה האחים רייט טסו בפעם הראשונה, כדי להתרגש ממשהו שמפחיד אותי.
דויד גרוסמן.
כתבו על הכל. חשוב לכתוב את זה שוב.
אני עושה מה שאמא עושה. מאכילה אותו, דואגת לו, שומרת עליו, מטפלת בו, מנקה, ומתבכיינת על זה בערב עם כוס תה ביד.
איך להפוך צילום וידאו כשמאחורה מסך ירוק לסרט שבו עפים.
שמונה שעות, אבל אם מנכים את הזמן מול המקרר – ארבע שעות.
נייר.
הקמתי את קבוצת המקיצות והמאיצות, ומאז אני מבריזה להן בכל ריצה שנייה. כל פעם בתירוץ בוקר אחר.
תפריטים של אתרי קניות גדולים.
כן. אני קצת ארמה ואחליף לחולצה נורמלית.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
