צלקת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
צלקת
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

"צלקת" הוא סיפור על אומץ, גבורה ואמונה, סיפורו של יגל מזרחי שחלה במחלת הסרטן במהלך לימודיו בתיכון. הכתיבה ליוותה את יגל במהלך כל התקופה הקשה, בזמנים שבהם המחלה, לצד הסבל, העניקה לו תובנות רבות ערך, אותן הוא בחר להפיץ בספר זה. בכתיבה ישרה, נאמנה ושקופה, מצליח המחבר לגעת בדמעות של כולנו.

פרק ראשון

הקדמה
 
הכול מתחיל בחיים שלי. 
חיים רגילים ונורמטיביים לחלוטין. 
ילד בריא בן 17, שגר בחיפה עם אמא ועם עוד שני אחים קטנים.
תלמיד בכיתה י"ב בפנימייה בעפולה, כבר חמש וחצי שנים, מתוכן שנתיים וחצי, בהן אני לומד במסלול משטרתי.
פעיל בדרך כלל, רץ ומתאמן במכון כושר; נמצא הרבה עם חברים, אוהב ליהנות, לשחות, אוהב את החיים; אוהב לעשות תספורות לאנשים, לראות סרטים, או סתם לשבת מול הטלוויזיה.
אוהב לקחת שליטה ואחריות על דברים, לקבל פיקוד, להיות מוביל ולהנהיג.
 
תמיד הייתי בחור חזק, עד שהגיעה המכה שהחלישה. 
פתאום, משום מקום, לפני מספר חודשים, תקפו אותי כאבי גב חזקים שנמשכו שלושה חודשים. 
לאחר מכן נוספו להם כאבי ראש חזקים מאוד, ברמות שלא הכרתי מעולם, חזקים כל כך שקשה להסביר.
עברתי בדיקות ממושכות, שמעתי איסוף דעות של רופאים ושל אנשים שחשבו שאני "ממציא", "מתנהג כמו ילדה קטנה", ולא הבינו איך בחור צעיר וחזק מתלונן פתאום על כאבים ולא מסוגל לאמץ לעצמו טיפה אחת של כוח סבל.
 
אבל המשכתי להתלונן על כאבים משמעותיים. 
ולא ייחסו כבר חשיבות לאף כאב שהיה לי, מפני שכל הבדיקות היו טובות.
ואני, ממשיך להתלונן על כאבים חזקים ובלתי פוסקים, אותם אני כבר לא יכול לשאת.

עוד על הספר

צלקת יגל מזרחי
הקדמה
 
הכול מתחיל בחיים שלי. 
חיים רגילים ונורמטיביים לחלוטין. 
ילד בריא בן 17, שגר בחיפה עם אמא ועם עוד שני אחים קטנים.
תלמיד בכיתה י"ב בפנימייה בעפולה, כבר חמש וחצי שנים, מתוכן שנתיים וחצי, בהן אני לומד במסלול משטרתי.
פעיל בדרך כלל, רץ ומתאמן במכון כושר; נמצא הרבה עם חברים, אוהב ליהנות, לשחות, אוהב את החיים; אוהב לעשות תספורות לאנשים, לראות סרטים, או סתם לשבת מול הטלוויזיה.
אוהב לקחת שליטה ואחריות על דברים, לקבל פיקוד, להיות מוביל ולהנהיג.
 
תמיד הייתי בחור חזק, עד שהגיעה המכה שהחלישה. 
פתאום, משום מקום, לפני מספר חודשים, תקפו אותי כאבי גב חזקים שנמשכו שלושה חודשים. 
לאחר מכן נוספו להם כאבי ראש חזקים מאוד, ברמות שלא הכרתי מעולם, חזקים כל כך שקשה להסביר.
עברתי בדיקות ממושכות, שמעתי איסוף דעות של רופאים ושל אנשים שחשבו שאני "ממציא", "מתנהג כמו ילדה קטנה", ולא הבינו איך בחור צעיר וחזק מתלונן פתאום על כאבים ולא מסוגל לאמץ לעצמו טיפה אחת של כוח סבל.
 
אבל המשכתי להתלונן על כאבים משמעותיים. 
ולא ייחסו כבר חשיבות לאף כאב שהיה לי, מפני שכל הבדיקות היו טובות.
ואני, ממשיך להתלונן על כאבים חזקים ובלתי פוסקים, אותם אני כבר לא יכול לשאת.