אמא מאמנת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אמא מאמנת
הוספה למועדפים

אמא מאמנת

עוד על הספר

נעים מאוד,
אני אפרת לקט, אמא מאמנת, בת 43,
נשואה לאסף, אהבת חיי ויחד אנחנו מגדלים
את אביתר (13) ואלה (10).
לפני 13 שנים מצאתי את עצמי אמא צעירה
שמרגישה אבודה מול העולם.
כשהלכתי לעבודה שאהבתי
הרגשתי האמא הכי גרועה בעולם,
כשנשארתי בבית או יצאתי מוקדם,
הרגשתי העובדת הכי גרועה שיש,
 
בשום מקום לא הרגשתי מספיק טובה.
התגובות שלי לאביתר היו קצרות,
איימתי, צעקתי, הענשתי
ומצאתי את עצמי עושה ואומרת ששמעתי כילדה
וכבר אז נשבעתי שלא אעשה לעולם,
 
מצאתי את עצמי רחוקה כל כך
מהאמא שרציתי להיות.
 
במקום להתייאש מהמצב החלטתי לעשות שינוי בקריירה ובאורח חיי.
למדתי אימון, ייעוץ משפחתי, פסיכולוגיה חיובית,
צללתי לתוך תכני החינוך המונטסורי ואפילו הקמתי
את בית הספר המונטסורי הראשון מסוגו בישראל.
 
מאז ובעשר השנים האחרונות, אני פוגשת אלפי אימהות
ומלמדת גם אותן להפוך להיות המאמנות של הילדים שלהן,
מלמדת אותן להגיע סקרניות וסבלניות לכל מפגש עם הילד שלהן,
מלמדת אותן לעשות שימוש באתגרי ההורות כך שבאמצעותם הילדים לומדים מיומנות חדשות שישמשו אותם כבר היום וגם בעתיד.
 
אני לא מלמדת אותך תיאוריה, אני מראה לך פרקטיקה
וכאן טמון ההבדל הגדול בחומרים שלי.
אני מאמינה גדולה בכוח שלך לשכפל את הכלים שלי, בדרך הייחודית לך.
 
אחד הדברים הכי מרגשים שאני פוגשת בחיי כמאמנת אימהות, הוא היישום המהיר של הכלים שאני מציעה,
 
אפרת.

נושאים

תקציר

אפרת לקט חיברה מדריך נגיש, קפדני  ומבוסס מדעית להורה במאה ה- 21.
בכוחו של הספר להוביל אותך ואת ילדייך לחיים מאושרים יותר, בריאים יותר ומלאי משמעות. 
קראי אותו, ואז קראי אותו שוב,  וחשוב מכול, יישמי אותו עכשיו."
- ד"ר טל בן שחר,
מחבר רבי-המכר "באושר ובאושר" ו"אושר אפשרי",
חוקר ומרצה בפסיכולוגיה חיובית בכל רחבי העולם.
 
הספר "אמא מאמנת" מכיל:
10 עקרונות
4 בסיסים
7 הזדמנויות 
שמרכיבים את ארגז הכלים המאפשר לאימהות (ואבות) לנתב כל חוויה של הילדים, בכל יום, כדי ללמד אותם את המיומנויות והכישורים החשובים ביותר עבורם להיות מאושרים, להצליח לחיות היטב בעידן הנוכחי 
שבו אנו חיים.
 
לצד הכלים היישומיים, הכנסתי לתוך הספר את האהבה הגדולה שלי לאימהות שאני פוגשת ולילדים שאני פוגשת דרכן,
 
הבאתי לתוך הדפים את היכולת שלי לראות, להבין ולהכיל את שני הצדדים –האמא והילד, ולתת לשניהם את הכלים המדויקים שכל אחד מהם צריך.
אני לא יודעת באיזה שלב באימהות שלך את פוגשת את הדף הזה או אותי, אולי את מרגישה שזה לא מה שחשבת,
שזה לא הבית שרצית לבנות עבור ילדייך, אולי את מתוסכלת שבסוף היום, לא משנה מה החלטת, איכשהו זה תמיד נגמר בצעקות וברגשות אשם שלך.
אני מבינה אותך,
פעם הרגשתי בדיוק כמוך.

פרק ראשון

תודות
 
הספר הזה נכתב בראשי כבר אלפי פעמים במשך כמעט שלוש שנים.
התיישבתי לכתוב אותו בלב שמח ובידיים רועדות מהתרגשות.
 
הספר יוצא ממני אלייך, ואין לי שליטה על מה שתחשבי, אין לי שליטה על מה שתביני לעומת מה שאני התכוונתי, ובוודאי שאין לי שליטה על מה שתעשי עם כל הכלים שתפגשי בין הדפים. אימון עוסק כולו בפעולות מעשיות. לא משנה איך אהפוך את זה, לא משנה איזה כלי אציג לך או איזו תובנה, אם אין בצידם עשייה, אין בצידם השפעה או שינוי. ניסיתי לגרות אותך לחשוב על מה שאציג; בין הפרקים אני שואלת אותך שאלות ומבקשת ממך לחשוב על התשובות ולכתוב אותן במקום המיועד לכך, שנקרא "זמן פנימא", זמן לעצור, לבחון באמת פנימה היכן התוכן של הספר פוגש אותך בחיים שלך. אל תדלגי ותוותרי על האפשרות לעצור, לחשוב ולכתוב את התשובות לשאלות שאני שואלת בספר. זו הדרך שבה המילים הכתובות יהפכו להיות כלים מוחשיים וממשיים בחייך ובחיי ילדייך.
השתדלתי להיות מדויקת בהנחיה ובעקרונות שהצגתי, ועדיין רחבה מספיק להשאיר לך מקום משלך לפרשנות ולהתאמה שאת זקוקה לה בבית הפרטי שלך, על פי הערכים שאת מאמינה בהם. התפקיד שלי הוא להציע לך, לתת לך נימוקים, ביסוס וגם דוגמאות מחיַי ומחיֵי האימהות שכבר פגשתי באלפי שעות אימון, והתפקיד שלך הוא לבחון את מה שאני מציעה לך בעין ביקורתית, ולקחת את מה שעולה בקנה אחד עם תפיסת העולם הייחודית שלך.
 
הרבה מאיתנו רוצות להכין את הילדים שלנו לחיים, ולפעמים אנחנו שוכחות שהם חיים ממש כאן ועכשיו. לכן, פרט למיומנויות כמו קריאה, כתיבה, חשבון ונימוס, חשוב שנלמד אותם לשתף פעולה, להיות יזמים, יצירתיים, חברותיים, אופטימיים, מאושרים. הם זקוקים לכל המיומנויות האלה עכשיו, וככל שיתאמנו בהן שנים ארוכות יותר, ככה יוכלו להגיע לבגרותם כשהמיומנויות האלה מוכרות להם. זו ההכנה האמיתית לחיים. ציונים זה חשוב, אבל פיתוח האישיות של הילד שלך חשוב הרבה יותר.
 
הילד שלך גדל במאה ה־21. המאה שמזמנת עבודה וחיים בסביבה שמשתנה כל העת. כאשר הוא יסיים את לימודיו בבית הספר התיכון (אם המוסד הזה ישמור על מתכונתו הנוכחית), אין לדעת אם ימצא את עתידו המקצועי בסדר שהתאים לנו: בגרות - פסיכומטרי - תואר ראשון - תואר שני. יכול להיות שהילד שלך יעסוק במקצוע שאת ואני עדיין לא יודעות איך קוראים לו, הוא עוד לא הומצא. מה שבטוח הוא, שילד שיתחיל להתאמן כבר מגיל צעיר על פיתוח מיומנויות שונות ועל אמונה בעצמו וביכולותיו - יוכל להתנהל בקלות רבה יותר בסביבה של חוסר ודאות תעסוקתי ואישי. ככל שתקדימי לאמץ את הכלים והאווירה שאציע כאן, כך תוכלי לצבור עבורך שעות אימון רבות יותר, ועבור ילדייך הרגלים טובים שישמשו אתכם במערכת היחסים הזו מעכשיו ועד בכלל. ילד שגדל במרחב אימוני ושבסביבתו מדברים איתו בשפה "אימונית", לומד להיות שומר הסף של דרך השיחה הזו ויבקש שנאמן אותו. ילד שמקשיבים לו באמת לומד איך הוא רוצה שיקשיבו לו. ילד שמכבדים אותו באמת, וכפי שאציע כאן, לומד את מקומו בעולם.
התפיסה שלי כאמא מאמנת לילדי המאה ה־21 מתבססת על עקרונות שליקטתי משלושה תחומים: עולם האימון, עולם החינוך המונטסורי ועולם הפסיכולוגיה החיובית.
כל מה שאציע לך כאן הוא רק טיפה בים, קצה קרחון, מעט מאוד מאוקיינוס הידע והמידע הקיים בעולם.
אם הצלחתי לסקרן אותך, אם גילית מושגים, תיאוריות או מונחים שאת רוצה לדעת עליהם יותר, אני מזמינה אותך לחקור ולגלות עוד כדי להצליח במקצוע המיוחד הזה - אימהוּת. הספר בנוי מעשרה עקרונות שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, שילוב של מספר עקרונות יוצר את ארבעת בסיסי הגישה של אמא מאמנת, ומתוכם נולדות ההזדמנויות שבחרתי לדון בהן כאן, בספר הזה, ורבות אחרות שמתגלגלות לפתחך בכל יום.
 
כמה הבהרות קצרות לפני שאתחיל:
אינני חוקרת מטעם האקדמיה, והגישה שאני מציעה בספר טרם נבדקה בכלים מדעיים שיוכלו להוכיח שהיא עובדת. מצד שני, בשנים האחרונות אלפי אימהות, בארץ ובעולם, מתנסות בגישה זו ומדווחות על שינוי מיידי ומשמעותי בהורות שלהן, בבתים שלהן. הגישה שלי, שאותה את עומדת לפגוש בספר, מאפשרת לראות בכל סיטואציה ומפגש יומיומי עם הילדים שלנו מרחב לאימון; כל אינטראקציה עם הילד יכולה לחזק את היכולת או המיומנות שאותה את רוצה ללמד אותו; בכל מפגש יש למידה, בכל הופעה שתלכו אליה, בכל משחק שתשחקו, בכל התמודדות בבית ומחוצה לו, בזמן קצוב וקצר או בזמן ארוך - כל אחד מאלה מעניק הזדמנות לאימון של הילד ליכולת או מיומנות שתרצי שילדך יפתח. כדי להמחיש זאת העשרתי את הסבריי בדוגמאות רבות, אני מקווה שהן יעזרו לך למצוא את עצמך בסיטואציות יומיומיות ויעניקו לך השראה כיצד לפעול בהן. הרבה מהכלים שאציע בספר קשורים קשר ישיר לתקשורת. התקשורת שלך עם עצמך, ואחר כך התקשורת שלך עם ילדייך. לכן תוכלי להתאמן ברוב הכלים בתנאי שיש לך ילד או ילדה שכבר מחברים מילים לכדי משפטים שלמים. אני חובבת לשון ושפה ולרוב מקפידה לדבר ולכתוב באופן תקני, אבל בספר הזה בחרתי לכתוב בצורה חופשית ואותנטית, כי חשוב לי שתרגישי שאני מדברת אלייך, ולא ממרומי מגדל השן.
 
והערה אחרונה ובעיניי החשובה מכולן.
העידן הזה רווי יועצים, ובעיקר אלו המייעצים לנו, האימהות. אני מבקשת ממך לנסות לסמוך על עצמך. לצד הקריאה והרחבת הדעת, הקפידי להיות קשובה ללב ולבטן שלך. באופן מפתיע התשובות יתקבלו משם. אל תוותרי על החוכמה והתבונה שיש בך. הקשיבי לעצמך ובחרי את דרכך לקחת את הכלים שאני מציעה לך, ליישמם כפי שאת מבינה ורוצה ועל פי מה שמתאים לבית המיוחד שלך. הדברים אינם באים זה על חשבון זה, אלא זה לצד זה. גם כלים, גם המון אינטואיציה ואמונה שלך בך. גם וגם.
 
לפני שנתחיל, לא אוכל להתקדם לפני שאודה לכל מי שאִפשר לספר הזה להיכתב ולראות אור.
 
בראש ובראשונה, תודה לאסף שלי, אהבת חיי, הדמות המיטיבה והמשמעותית ביותר שלי.
זה שמסמן לי את יעד נחיתת המטוס שהוא אני, בזמן שאני בכלל לא הבנתי שחיממתי מנועים לקראת המראה. תודה על הדלק האיכותי והמשובח שאתה ממלא במנועים שלי, תודה על האדם המיוחד שהוא אתה, ותודה על שבחרת בי מכולן. זכיתי בפרס הגדול של לוטו החיים.
 
לאביתר ולאלה שלי, ביחד ולחוד. אתם המנוע שדוחף אותי לרצות להיות בכל יום אמא טובה יותר ממה שהייתי אתמול. אתם המרחב הבטוח שלי לתיקון והסמן הימני לכל הכלים המובאים כאן. אתם המורים הכי גדולים שלי. היו ימים שהצלחתי והיו כאלה שלא. אני לא יודעת מי מהימים לימד אותי יותר.
 
תודה להורים שלי, אברהם ושולמית ארז, על שיצקתם בי אהבת אדם, חריצות ועבודה קשה, נתינה והתמסרות. תודה על כל מה שלימדתם אותי ועל הדרכים שבהן צעדתי בזכותכם ויצרתי לי את דרכי שלי.
 
תודה לרותי ויחיאל לקט על האמונה באסף ובי וביחד שלנו. תודה על תמיכה חסרת פשרות, עקבית ולאורך שנים. תודה על המילים הטובות ועל ההתגייסות שלכם עבורנו תמיד. נעים וטוב לדעת שיש לנו גב חזק כל כך כמוכם.
 
תודה לתלמידות שלי בקורס הבכורה של אמא מאמנת. נתתן בי אמון מלא, הערתן, הגבתן, שיתפתן, עזרתן לי ללמוד עוד ולדייק. הייתן אמיצות להיות הראשונות להתנסות ולהתמסר לדרך שהצעתי ולפתח מנגנוני הגנה מול כל מי שאמר לכן שילד בן שנתיים לא יכול לחתוך סלט.החוויה שלנו בתוך חדר הלימוד של הקורס הפכה את העבודה שלי לתענוג צרוף. אני למדתי מכן לפחות באותה המידה שאתן למדתן ממני.
 
תודה לד"ר טל בן־שחר. תודה על שהיית הראשון שפתח לי צוהר לעולם מדעי, מרתק ועשיר של הפסיכולוגיה החיובית. תודה על שהיית הראשון שהמחיש לי את היכולת להפוך תיאוריה לכלי ממשי. תודה על האמון ועל הנתינה הגדולה שלך, תודה על הזכות ללמוד ממך בכל דרך שרק ביקשתי.
 
תודה לד"ר אייל דורון. תודה על דרך הסתכלות אמיצה, על היכולת להנגיש ידע עמוק כל כך בצורה מרתקת. תודה על שילוב הכוחות לאורך הדרך. תודה על שאתה השראה גדולה. תודה על המושגים והמונחים שיצרת וטבעת, שנעשו אבני דרך עבורי.
 
תודה ליפעת בן־אברהם, המעצבת המחוננת שלי, אשת הקריאטיב וזו שבנגיעת קסם וחדות מחשבה משדרגת כל משפט שלי, משחיזה ומדייקת. תודה על שעות של מחשבה משותפת. תודה על החוכמה שלך, שאת מתעקשת לחלוק איתי. תודה על עיצוב הספר הזה ותודה גדולה על שהחזרת לי את האמון בחברות נשית אמיתית, כזו שמנצחת הכול.
 
תודה לענבר אופק, זו שגרמה לי לצאת מגדרי ולטייל בעולם כדי להכיר לעומק את שיטת החינוך המונטסורי. תודה על התגייסות של שנים, תודה על תמיכה והשקעה של שעות עבודה ומחשבה, מחשבה ועבודה, כדי ללמד אותי את כל מה שאני יודעת על הגישה. תודה על השליחות שלך בהעמקת השיטה המונטסורית בארץ.
תודה ליעל פולק־חלק. מייל אחד שלך, אי־שם לפני כמה שנים, גרם לי לחשוב ברצינות על כתיבת ספר, ומייל נוסף שלך לפני שנתיים התניע את התהליך המופלא, הארוך והיסודי של כתיבת ספר זה.
 
תודה לשרון בג מברית המילה. תודה על סיעורי המוחות, על ההתגייסות בלוחות זמנים בלתי אפשריים, על הפינג־פונג והמרינדות, על הדיוק ועל זה שאני שלמה עם כל הברה שכתובה כאן.
 
תודה לשלהבת זוהר מאיפאבליש. תודה על הוצאת הספר האלקטרוני של אמא מאמנת, על המלצות יקרות מפז ועל חיבורים מדויקים.
 
תודה לרסל דיקשטיין, עורכת הלשון של הספר. תודה על הרגישות והכבוד שבהם נהגת במילה הכתובה שלי. תודה על שהצלחת בגאונות לשמור על הקול שלי בתוך השורות.
 
תודה למגיהה מאשה מטיס שריד. תודה על כל הברה בספר.
 
תודה ליובל אברמוביץ, שליווה אותי יד ביד בתוך רכבת ההרים המשוגעת הזו של כתיבת הספר. תודה על ההשראה, על שיחות ומפגשים. תודה על החברות החדשה באמצע החיים. החברות איתך מרגשת אותי בכל פעם עוד קצת.
 
תודה למיה תנעמי ורוני קנטור. תודה על שהסכמתן להתמסר וללוות אותי בדרך. תודה על הבעת האמון ועל הזכות ללמד אתכן להפיץ את השיטה הלאה. תודה על שאתן מדייקות אותי ומאלצות אותי לחקור ולהרחיב דעת עוד ועוד.
 
תודה לליאת שמרלינג־מאיר, בעלת הבלוג "מורה בפיג׳מה". תודה על מפגשים חפוזים ומפגשים עמוקים. תודה על שהסכמת לחלוק איתי את יכולתך להציץ לחייהם של ילדים בדרכך המיוחדת כל כך.
 
תודה לרוית חורי. תודה על שראית בי את שאני לא הסכמתי לראות. תודה על שבמשך שנים זרעת בי אמונה, הרבה אחרי שתהליך האימון שלנו הסתיים. תודה על הבלחותייך, בדיוק ברגע הנכון. תודה על חידוש הרוח במפרשים בכל פעם מחדש.
תודה לאיציק לוי. תודה על שהיית לי מגדלור באפלה, על שלימדת אותי את רזי האימון ואת הכלים שאת חלקם יש לי הזכות להעביר בספר הזה. תודה על החוכמה והדיוק שלך שעזרו לי לדייק את עצמי ואת דרכי.
 
תודה לחברותיי למסע המטלטל והמרגש שבסופו קם בית הספר "דרך הילד". תודה לקרין הוד, ממך למדתי מהי נחישות וחברוּת־אמת באש ובמים. תודה לקארן באר־גבל, לעופרה לוסטיגמן, להילה נוימן ולמיכל אילני על שותפות לדרך כחברות הוועד המנהל של בית הספר. תודה על ימים ולילות של עבודה חרוצה ומסורה להקמת בית הספר וניהולו.
תודה לדמיטרי אוסטרובסקי. תודה על השותפות בהקמת בית הספר ועל שהיית עבור אביתר מצפן והשראה. תודה על שעות של שיחות על ילדים והורים ומה שביניהם. בכל שיחה איתך הורחבו דעתי וליבי.
 
תודה לאבי חדד ורותם בן־סימון. תודה על הזכות ללמוד מכם מהו חינוך מונטסורי אמיתי, בגן שכל כולו אהבת הילד, החינוך והאדם. תודה על גן הפיקוס שהיה בית חם לאלה שלי.
 
תודה לניר רווה. תודה על שהסכמת להיות הקפטן של בית הספר במשך חמש שנותיו הראשונות. תודה על סיעור מוחות מעשיר ומפרה. תודה על הפתיחות להקשיב וללמוד גם ממני. תודה על חברות אמת.
 
תודה לשירי שיפר, המנוע, הבולדוזר. תודה על שהסכמת לקבל על עצמך את המשימה של בניית יסודותיו הייחודים של בית הספר, ולהעמיק בתהליכים המורכבים הנובעים מכך. תודה על שלימדת אותי מהי אמת, תודה על שהקפדת לומר לי אותה בטוב וברע. תודה על חברות של שנים שרק משתבחת.
 
תודה לד"ר עלינא ברנשטיין. תודה על שבדרכך המיוחדת יצרת יש מאין קהילה מאוחדת ומיוחדת, שכוחה באהבה הגדולה לבני אדם ולארץ הזו.
 
תודה לרחלי לושי־ברקת ולנטלי מטטוב. תודה על שהייתן ראשונות להתייצב. תודה על האמון ועל החברות, תודה על שביחד עזרתן לי להניח את היסודות שהובילו לכתיבת הספר.
 
תודה לכן, חברותיי הנאמנות, כל אחת מכן מוכשרת בתחומה. תודה על שאתן מאפשרות לי להיות הגרסה הכי מדויקת שלי, ככה בדיוק כמו שאני. תודה על אהבתכן אותי ללא תנאי.
גל - אפס חשבונות - קידר, הילה מאור גדול, שירי - עיניים טובות - אנקונה־טוביאס, לילך - טובת הלב וחדת המחשבה - סוריאן, ליבנת - מנטורית לחיים – ארז־עזריה, טליה - סיעור מוחות – עדן־קינן, רביד ואיילת, הגורו'ס שלי לענייני נשים ואנשים. תודה עליכן.
תודה לליאה, הדס ושמרית, אחיות ליבי המיוחדות. תודה על רכבת ההרים שאנחנו נוסעות בה יחד בחיינו כמשפחה. תודה על המקום המיוחד השמור לי בליבכן, ועל שלימדתן אותי מהו כוחה של משפחה.
 
את הספר הזה אני מקדישה לאחי הצעיר רוניאל ז"ל, שלימד אותי פרופורציה ואת קדושת החיים. תודה על שהפכת אותי לאמא שאני היום, על שבמותך ציווית לי חיים שבהם אני מתאמצת להיות רגישה וקשובה לצרכיהם של ילדים.
 
תודה מיוחדת ומקום ענק בליבי שמור לעדי הרפז, מדריכת ההורים הכי טובה שאני מכירה, שהייתה שותפתי למסע במשך כמעט שלוש שנים. תודה על אותו בוקר במרפסת, תודה על הצחוק שהכנסת לחיי. תודה על היכולת להרגיש ולהבין ילדים, ועל היכולת הגבוהה יותר לדעת להעביר את זה הלאה לי ולעוד הורים. תודה על הטוב ותודה על שהיית לי אם ואחות.
תודה גדולה למיכל גבאי. תודה על החברות האמיצה ועל החוכמה שלך. תודה על שהסכמת לחלוק איתי את הניסיון והידע המונטסורי שצברת, ששזור בכל פרקי הספר. תודה מיוחדת על כתיבה משותפת של פרק "בית ללא עונשים".
 
תודה לפולינה שטרן־שלמה על ליווי עסקי ופיצוח ייחודי של קמפיין מימון המונים שבאמצעותו התאפשרה הפקת הספר. תודה על עינייך הטובות ומוחך החריף שגרמו לי ולמסרים שלי להיות מדויקים יותר. תודה על שהזכרת לי מה חשוב באמת.
 
תודה לעדי קפלן על השקט והמחויבות בניהול המורכב של פרויקט מימון המונים ועל אירוע השקת הספר. תודה על אינסוף שעות של מחשבה ועשייה. תודה על האהבה שלך. אני אוהבת אותך מאוד.
 
תודה לאימהות החברות בקבוצה הסודית של אמא מאמנת. התחלנו כקבוצה קטנה של מאה אימהות חלוצות, והיום מונה הקבוצה עשרות אלפי אימהות מהארץ ומרחבי העולם. תודה על שאתן מתנסות בכלים וחולקות איתי את מה שמצליח ומה שפחות. תודה על הרעיונות שנתתן לי; בחלקם השתמשתי בספר הזה ואת חלקם אני מלקטת לספר הבא.
 
תודה לכל מי שהקדימה לרכוש את הספר, עוד לפני שהושלמה כתיבתו. זה מרגש ומסעיר, מחייב ומצמיח. עבודתי כרוכה בהתפתחות אישית, וכתיבת הספר הזה הייתה אבן דרך משמעותית בדרכי כאדם.
כולי תקווה שתוכלי למצוא בספרי ערך עבורך ולהפיק ממנו את המיטב.
 
מוכנה?
בואי נתחיל.
נעים מאוד,
אני אפרת לקט, אמא מאמנת, בת 43,
נשואה לאסף, אהבת חיי ויחד אנחנו מגדלים
את אביתר (13) ואלה (10).
לפני 13 שנים מצאתי את עצמי אמא צעירה
שמרגישה אבודה מול העולם.
כשהלכתי לעבודה שאהבתי
הרגשתי האמא הכי גרועה בעולם,
כשנשארתי בבית או יצאתי מוקדם,
הרגשתי העובדת הכי גרועה שיש,
 
בשום מקום לא הרגשתי מספיק טובה.
התגובות שלי לאביתר היו קצרות,
איימתי, צעקתי, הענשתי
ומצאתי את עצמי עושה ואומרת ששמעתי כילדה
וכבר אז נשבעתי שלא אעשה לעולם,
 
מצאתי את עצמי רחוקה כל כך
מהאמא שרציתי להיות.
 
במקום להתייאש מהמצב החלטתי לעשות שינוי בקריירה ובאורח חיי.
למדתי אימון, ייעוץ משפחתי, פסיכולוגיה חיובית,
צללתי לתוך תכני החינוך המונטסורי ואפילו הקמתי
את בית הספר המונטסורי הראשון מסוגו בישראל.
 
מאז ובעשר השנים האחרונות, אני פוגשת אלפי אימהות
ומלמדת גם אותן להפוך להיות המאמנות של הילדים שלהן,
מלמדת אותן להגיע סקרניות וסבלניות לכל מפגש עם הילד שלהן,
מלמדת אותן לעשות שימוש באתגרי ההורות כך שבאמצעותם הילדים לומדים מיומנות חדשות שישמשו אותם כבר היום וגם בעתיד.
 
אני לא מלמדת אותך תיאוריה, אני מראה לך פרקטיקה
וכאן טמון ההבדל הגדול בחומרים שלי.
אני מאמינה גדולה בכוח שלך לשכפל את הכלים שלי, בדרך הייחודית לך.
 
אחד הדברים הכי מרגשים שאני פוגשת בחיי כמאמנת אימהות, הוא היישום המהיר של הכלים שאני מציעה,
 
אפרת.

עוד על הספר

נושאים

אמא מאמנת אפרת לקט
תודות
 
הספר הזה נכתב בראשי כבר אלפי פעמים במשך כמעט שלוש שנים.
התיישבתי לכתוב אותו בלב שמח ובידיים רועדות מהתרגשות.
 
הספר יוצא ממני אלייך, ואין לי שליטה על מה שתחשבי, אין לי שליטה על מה שתביני לעומת מה שאני התכוונתי, ובוודאי שאין לי שליטה על מה שתעשי עם כל הכלים שתפגשי בין הדפים. אימון עוסק כולו בפעולות מעשיות. לא משנה איך אהפוך את זה, לא משנה איזה כלי אציג לך או איזו תובנה, אם אין בצידם עשייה, אין בצידם השפעה או שינוי. ניסיתי לגרות אותך לחשוב על מה שאציג; בין הפרקים אני שואלת אותך שאלות ומבקשת ממך לחשוב על התשובות ולכתוב אותן במקום המיועד לכך, שנקרא "זמן פנימא", זמן לעצור, לבחון באמת פנימה היכן התוכן של הספר פוגש אותך בחיים שלך. אל תדלגי ותוותרי על האפשרות לעצור, לחשוב ולכתוב את התשובות לשאלות שאני שואלת בספר. זו הדרך שבה המילים הכתובות יהפכו להיות כלים מוחשיים וממשיים בחייך ובחיי ילדייך.
השתדלתי להיות מדויקת בהנחיה ובעקרונות שהצגתי, ועדיין רחבה מספיק להשאיר לך מקום משלך לפרשנות ולהתאמה שאת זקוקה לה בבית הפרטי שלך, על פי הערכים שאת מאמינה בהם. התפקיד שלי הוא להציע לך, לתת לך נימוקים, ביסוס וגם דוגמאות מחיַי ומחיֵי האימהות שכבר פגשתי באלפי שעות אימון, והתפקיד שלך הוא לבחון את מה שאני מציעה לך בעין ביקורתית, ולקחת את מה שעולה בקנה אחד עם תפיסת העולם הייחודית שלך.
 
הרבה מאיתנו רוצות להכין את הילדים שלנו לחיים, ולפעמים אנחנו שוכחות שהם חיים ממש כאן ועכשיו. לכן, פרט למיומנויות כמו קריאה, כתיבה, חשבון ונימוס, חשוב שנלמד אותם לשתף פעולה, להיות יזמים, יצירתיים, חברותיים, אופטימיים, מאושרים. הם זקוקים לכל המיומנויות האלה עכשיו, וככל שיתאמנו בהן שנים ארוכות יותר, ככה יוכלו להגיע לבגרותם כשהמיומנויות האלה מוכרות להם. זו ההכנה האמיתית לחיים. ציונים זה חשוב, אבל פיתוח האישיות של הילד שלך חשוב הרבה יותר.
 
הילד שלך גדל במאה ה־21. המאה שמזמנת עבודה וחיים בסביבה שמשתנה כל העת. כאשר הוא יסיים את לימודיו בבית הספר התיכון (אם המוסד הזה ישמור על מתכונתו הנוכחית), אין לדעת אם ימצא את עתידו המקצועי בסדר שהתאים לנו: בגרות - פסיכומטרי - תואר ראשון - תואר שני. יכול להיות שהילד שלך יעסוק במקצוע שאת ואני עדיין לא יודעות איך קוראים לו, הוא עוד לא הומצא. מה שבטוח הוא, שילד שיתחיל להתאמן כבר מגיל צעיר על פיתוח מיומנויות שונות ועל אמונה בעצמו וביכולותיו - יוכל להתנהל בקלות רבה יותר בסביבה של חוסר ודאות תעסוקתי ואישי. ככל שתקדימי לאמץ את הכלים והאווירה שאציע כאן, כך תוכלי לצבור עבורך שעות אימון רבות יותר, ועבור ילדייך הרגלים טובים שישמשו אתכם במערכת היחסים הזו מעכשיו ועד בכלל. ילד שגדל במרחב אימוני ושבסביבתו מדברים איתו בשפה "אימונית", לומד להיות שומר הסף של דרך השיחה הזו ויבקש שנאמן אותו. ילד שמקשיבים לו באמת לומד איך הוא רוצה שיקשיבו לו. ילד שמכבדים אותו באמת, וכפי שאציע כאן, לומד את מקומו בעולם.
התפיסה שלי כאמא מאמנת לילדי המאה ה־21 מתבססת על עקרונות שליקטתי משלושה תחומים: עולם האימון, עולם החינוך המונטסורי ועולם הפסיכולוגיה החיובית.
כל מה שאציע לך כאן הוא רק טיפה בים, קצה קרחון, מעט מאוד מאוקיינוס הידע והמידע הקיים בעולם.
אם הצלחתי לסקרן אותך, אם גילית מושגים, תיאוריות או מונחים שאת רוצה לדעת עליהם יותר, אני מזמינה אותך לחקור ולגלות עוד כדי להצליח במקצוע המיוחד הזה - אימהוּת. הספר בנוי מעשרה עקרונות שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, שילוב של מספר עקרונות יוצר את ארבעת בסיסי הגישה של אמא מאמנת, ומתוכם נולדות ההזדמנויות שבחרתי לדון בהן כאן, בספר הזה, ורבות אחרות שמתגלגלות לפתחך בכל יום.
 
כמה הבהרות קצרות לפני שאתחיל:
אינני חוקרת מטעם האקדמיה, והגישה שאני מציעה בספר טרם נבדקה בכלים מדעיים שיוכלו להוכיח שהיא עובדת. מצד שני, בשנים האחרונות אלפי אימהות, בארץ ובעולם, מתנסות בגישה זו ומדווחות על שינוי מיידי ומשמעותי בהורות שלהן, בבתים שלהן. הגישה שלי, שאותה את עומדת לפגוש בספר, מאפשרת לראות בכל סיטואציה ומפגש יומיומי עם הילדים שלנו מרחב לאימון; כל אינטראקציה עם הילד יכולה לחזק את היכולת או המיומנות שאותה את רוצה ללמד אותו; בכל מפגש יש למידה, בכל הופעה שתלכו אליה, בכל משחק שתשחקו, בכל התמודדות בבית ומחוצה לו, בזמן קצוב וקצר או בזמן ארוך - כל אחד מאלה מעניק הזדמנות לאימון של הילד ליכולת או מיומנות שתרצי שילדך יפתח. כדי להמחיש זאת העשרתי את הסבריי בדוגמאות רבות, אני מקווה שהן יעזרו לך למצוא את עצמך בסיטואציות יומיומיות ויעניקו לך השראה כיצד לפעול בהן. הרבה מהכלים שאציע בספר קשורים קשר ישיר לתקשורת. התקשורת שלך עם עצמך, ואחר כך התקשורת שלך עם ילדייך. לכן תוכלי להתאמן ברוב הכלים בתנאי שיש לך ילד או ילדה שכבר מחברים מילים לכדי משפטים שלמים. אני חובבת לשון ושפה ולרוב מקפידה לדבר ולכתוב באופן תקני, אבל בספר הזה בחרתי לכתוב בצורה חופשית ואותנטית, כי חשוב לי שתרגישי שאני מדברת אלייך, ולא ממרומי מגדל השן.
 
והערה אחרונה ובעיניי החשובה מכולן.
העידן הזה רווי יועצים, ובעיקר אלו המייעצים לנו, האימהות. אני מבקשת ממך לנסות לסמוך על עצמך. לצד הקריאה והרחבת הדעת, הקפידי להיות קשובה ללב ולבטן שלך. באופן מפתיע התשובות יתקבלו משם. אל תוותרי על החוכמה והתבונה שיש בך. הקשיבי לעצמך ובחרי את דרכך לקחת את הכלים שאני מציעה לך, ליישמם כפי שאת מבינה ורוצה ועל פי מה שמתאים לבית המיוחד שלך. הדברים אינם באים זה על חשבון זה, אלא זה לצד זה. גם כלים, גם המון אינטואיציה ואמונה שלך בך. גם וגם.
 
לפני שנתחיל, לא אוכל להתקדם לפני שאודה לכל מי שאִפשר לספר הזה להיכתב ולראות אור.
 
בראש ובראשונה, תודה לאסף שלי, אהבת חיי, הדמות המיטיבה והמשמעותית ביותר שלי.
זה שמסמן לי את יעד נחיתת המטוס שהוא אני, בזמן שאני בכלל לא הבנתי שחיממתי מנועים לקראת המראה. תודה על הדלק האיכותי והמשובח שאתה ממלא במנועים שלי, תודה על האדם המיוחד שהוא אתה, ותודה על שבחרת בי מכולן. זכיתי בפרס הגדול של לוטו החיים.
 
לאביתר ולאלה שלי, ביחד ולחוד. אתם המנוע שדוחף אותי לרצות להיות בכל יום אמא טובה יותר ממה שהייתי אתמול. אתם המרחב הבטוח שלי לתיקון והסמן הימני לכל הכלים המובאים כאן. אתם המורים הכי גדולים שלי. היו ימים שהצלחתי והיו כאלה שלא. אני לא יודעת מי מהימים לימד אותי יותר.
 
תודה להורים שלי, אברהם ושולמית ארז, על שיצקתם בי אהבת אדם, חריצות ועבודה קשה, נתינה והתמסרות. תודה על כל מה שלימדתם אותי ועל הדרכים שבהן צעדתי בזכותכם ויצרתי לי את דרכי שלי.
 
תודה לרותי ויחיאל לקט על האמונה באסף ובי וביחד שלנו. תודה על תמיכה חסרת פשרות, עקבית ולאורך שנים. תודה על המילים הטובות ועל ההתגייסות שלכם עבורנו תמיד. נעים וטוב לדעת שיש לנו גב חזק כל כך כמוכם.
 
תודה לתלמידות שלי בקורס הבכורה של אמא מאמנת. נתתן בי אמון מלא, הערתן, הגבתן, שיתפתן, עזרתן לי ללמוד עוד ולדייק. הייתן אמיצות להיות הראשונות להתנסות ולהתמסר לדרך שהצעתי ולפתח מנגנוני הגנה מול כל מי שאמר לכן שילד בן שנתיים לא יכול לחתוך סלט.החוויה שלנו בתוך חדר הלימוד של הקורס הפכה את העבודה שלי לתענוג צרוף. אני למדתי מכן לפחות באותה המידה שאתן למדתן ממני.
 
תודה לד"ר טל בן־שחר. תודה על שהיית הראשון שפתח לי צוהר לעולם מדעי, מרתק ועשיר של הפסיכולוגיה החיובית. תודה על שהיית הראשון שהמחיש לי את היכולת להפוך תיאוריה לכלי ממשי. תודה על האמון ועל הנתינה הגדולה שלך, תודה על הזכות ללמוד ממך בכל דרך שרק ביקשתי.
 
תודה לד"ר אייל דורון. תודה על דרך הסתכלות אמיצה, על היכולת להנגיש ידע עמוק כל כך בצורה מרתקת. תודה על שילוב הכוחות לאורך הדרך. תודה על שאתה השראה גדולה. תודה על המושגים והמונחים שיצרת וטבעת, שנעשו אבני דרך עבורי.
 
תודה ליפעת בן־אברהם, המעצבת המחוננת שלי, אשת הקריאטיב וזו שבנגיעת קסם וחדות מחשבה משדרגת כל משפט שלי, משחיזה ומדייקת. תודה על שעות של מחשבה משותפת. תודה על החוכמה שלך, שאת מתעקשת לחלוק איתי. תודה על עיצוב הספר הזה ותודה גדולה על שהחזרת לי את האמון בחברות נשית אמיתית, כזו שמנצחת הכול.
 
תודה לענבר אופק, זו שגרמה לי לצאת מגדרי ולטייל בעולם כדי להכיר לעומק את שיטת החינוך המונטסורי. תודה על התגייסות של שנים, תודה על תמיכה והשקעה של שעות עבודה ומחשבה, מחשבה ועבודה, כדי ללמד אותי את כל מה שאני יודעת על הגישה. תודה על השליחות שלך בהעמקת השיטה המונטסורית בארץ.
תודה ליעל פולק־חלק. מייל אחד שלך, אי־שם לפני כמה שנים, גרם לי לחשוב ברצינות על כתיבת ספר, ומייל נוסף שלך לפני שנתיים התניע את התהליך המופלא, הארוך והיסודי של כתיבת ספר זה.
 
תודה לשרון בג מברית המילה. תודה על סיעורי המוחות, על ההתגייסות בלוחות זמנים בלתי אפשריים, על הפינג־פונג והמרינדות, על הדיוק ועל זה שאני שלמה עם כל הברה שכתובה כאן.
 
תודה לשלהבת זוהר מאיפאבליש. תודה על הוצאת הספר האלקטרוני של אמא מאמנת, על המלצות יקרות מפז ועל חיבורים מדויקים.
 
תודה לרסל דיקשטיין, עורכת הלשון של הספר. תודה על הרגישות והכבוד שבהם נהגת במילה הכתובה שלי. תודה על שהצלחת בגאונות לשמור על הקול שלי בתוך השורות.
 
תודה למגיהה מאשה מטיס שריד. תודה על כל הברה בספר.
 
תודה ליובל אברמוביץ, שליווה אותי יד ביד בתוך רכבת ההרים המשוגעת הזו של כתיבת הספר. תודה על ההשראה, על שיחות ומפגשים. תודה על החברות החדשה באמצע החיים. החברות איתך מרגשת אותי בכל פעם עוד קצת.
 
תודה למיה תנעמי ורוני קנטור. תודה על שהסכמתן להתמסר וללוות אותי בדרך. תודה על הבעת האמון ועל הזכות ללמד אתכן להפיץ את השיטה הלאה. תודה על שאתן מדייקות אותי ומאלצות אותי לחקור ולהרחיב דעת עוד ועוד.
 
תודה לליאת שמרלינג־מאיר, בעלת הבלוג "מורה בפיג׳מה". תודה על מפגשים חפוזים ומפגשים עמוקים. תודה על שהסכמת לחלוק איתי את יכולתך להציץ לחייהם של ילדים בדרכך המיוחדת כל כך.
 
תודה לרוית חורי. תודה על שראית בי את שאני לא הסכמתי לראות. תודה על שבמשך שנים זרעת בי אמונה, הרבה אחרי שתהליך האימון שלנו הסתיים. תודה על הבלחותייך, בדיוק ברגע הנכון. תודה על חידוש הרוח במפרשים בכל פעם מחדש.
תודה לאיציק לוי. תודה על שהיית לי מגדלור באפלה, על שלימדת אותי את רזי האימון ואת הכלים שאת חלקם יש לי הזכות להעביר בספר הזה. תודה על החוכמה והדיוק שלך שעזרו לי לדייק את עצמי ואת דרכי.
 
תודה לחברותיי למסע המטלטל והמרגש שבסופו קם בית הספר "דרך הילד". תודה לקרין הוד, ממך למדתי מהי נחישות וחברוּת־אמת באש ובמים. תודה לקארן באר־גבל, לעופרה לוסטיגמן, להילה נוימן ולמיכל אילני על שותפות לדרך כחברות הוועד המנהל של בית הספר. תודה על ימים ולילות של עבודה חרוצה ומסורה להקמת בית הספר וניהולו.
תודה לדמיטרי אוסטרובסקי. תודה על השותפות בהקמת בית הספר ועל שהיית עבור אביתר מצפן והשראה. תודה על שעות של שיחות על ילדים והורים ומה שביניהם. בכל שיחה איתך הורחבו דעתי וליבי.
 
תודה לאבי חדד ורותם בן־סימון. תודה על הזכות ללמוד מכם מהו חינוך מונטסורי אמיתי, בגן שכל כולו אהבת הילד, החינוך והאדם. תודה על גן הפיקוס שהיה בית חם לאלה שלי.
 
תודה לניר רווה. תודה על שהסכמת להיות הקפטן של בית הספר במשך חמש שנותיו הראשונות. תודה על סיעור מוחות מעשיר ומפרה. תודה על הפתיחות להקשיב וללמוד גם ממני. תודה על חברות אמת.
 
תודה לשירי שיפר, המנוע, הבולדוזר. תודה על שהסכמת לקבל על עצמך את המשימה של בניית יסודותיו הייחודים של בית הספר, ולהעמיק בתהליכים המורכבים הנובעים מכך. תודה על שלימדת אותי מהי אמת, תודה על שהקפדת לומר לי אותה בטוב וברע. תודה על חברות של שנים שרק משתבחת.
 
תודה לד"ר עלינא ברנשטיין. תודה על שבדרכך המיוחדת יצרת יש מאין קהילה מאוחדת ומיוחדת, שכוחה באהבה הגדולה לבני אדם ולארץ הזו.
 
תודה לרחלי לושי־ברקת ולנטלי מטטוב. תודה על שהייתן ראשונות להתייצב. תודה על האמון ועל החברות, תודה על שביחד עזרתן לי להניח את היסודות שהובילו לכתיבת הספר.
 
תודה לכן, חברותיי הנאמנות, כל אחת מכן מוכשרת בתחומה. תודה על שאתן מאפשרות לי להיות הגרסה הכי מדויקת שלי, ככה בדיוק כמו שאני. תודה על אהבתכן אותי ללא תנאי.
גל - אפס חשבונות - קידר, הילה מאור גדול, שירי - עיניים טובות - אנקונה־טוביאס, לילך - טובת הלב וחדת המחשבה - סוריאן, ליבנת - מנטורית לחיים – ארז־עזריה, טליה - סיעור מוחות – עדן־קינן, רביד ואיילת, הגורו'ס שלי לענייני נשים ואנשים. תודה עליכן.
תודה לליאה, הדס ושמרית, אחיות ליבי המיוחדות. תודה על רכבת ההרים שאנחנו נוסעות בה יחד בחיינו כמשפחה. תודה על המקום המיוחד השמור לי בליבכן, ועל שלימדתן אותי מהו כוחה של משפחה.
 
את הספר הזה אני מקדישה לאחי הצעיר רוניאל ז"ל, שלימד אותי פרופורציה ואת קדושת החיים. תודה על שהפכת אותי לאמא שאני היום, על שבמותך ציווית לי חיים שבהם אני מתאמצת להיות רגישה וקשובה לצרכיהם של ילדים.
 
תודה מיוחדת ומקום ענק בליבי שמור לעדי הרפז, מדריכת ההורים הכי טובה שאני מכירה, שהייתה שותפתי למסע במשך כמעט שלוש שנים. תודה על אותו בוקר במרפסת, תודה על הצחוק שהכנסת לחיי. תודה על היכולת להרגיש ולהבין ילדים, ועל היכולת הגבוהה יותר לדעת להעביר את זה הלאה לי ולעוד הורים. תודה על הטוב ותודה על שהיית לי אם ואחות.
תודה גדולה למיכל גבאי. תודה על החברות האמיצה ועל החוכמה שלך. תודה על שהסכמת לחלוק איתי את הניסיון והידע המונטסורי שצברת, ששזור בכל פרקי הספר. תודה מיוחדת על כתיבה משותפת של פרק "בית ללא עונשים".
 
תודה לפולינה שטרן־שלמה על ליווי עסקי ופיצוח ייחודי של קמפיין מימון המונים שבאמצעותו התאפשרה הפקת הספר. תודה על עינייך הטובות ומוחך החריף שגרמו לי ולמסרים שלי להיות מדויקים יותר. תודה על שהזכרת לי מה חשוב באמת.
 
תודה לעדי קפלן על השקט והמחויבות בניהול המורכב של פרויקט מימון המונים ועל אירוע השקת הספר. תודה על אינסוף שעות של מחשבה ועשייה. תודה על האהבה שלך. אני אוהבת אותך מאוד.
 
תודה לאימהות החברות בקבוצה הסודית של אמא מאמנת. התחלנו כקבוצה קטנה של מאה אימהות חלוצות, והיום מונה הקבוצה עשרות אלפי אימהות מהארץ ומרחבי העולם. תודה על שאתן מתנסות בכלים וחולקות איתי את מה שמצליח ומה שפחות. תודה על הרעיונות שנתתן לי; בחלקם השתמשתי בספר הזה ואת חלקם אני מלקטת לספר הבא.
 
תודה לכל מי שהקדימה לרכוש את הספר, עוד לפני שהושלמה כתיבתו. זה מרגש ומסעיר, מחייב ומצמיח. עבודתי כרוכה בהתפתחות אישית, וכתיבת הספר הזה הייתה אבן דרך משמעותית בדרכי כאדם.
כולי תקווה שתוכלי למצוא בספרי ערך עבורך ולהפיק ממנו את המיטב.
 
מוכנה?
בואי נתחיל.