שלוש וחצי שעות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שלוש וחצי שעות

שלוש וחצי שעות

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: מרץ 2018
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 136 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 16 דק'

יריב קרן

מתגורר בקיבוץ ברור חיל שבעוטף עזה, אבל את רוב חייו בילה בשכונה קטנה בקריית גת. שירת כלוחם וכחובש בחיל ההנדסה הקרבית ובוגר שנת שירות בפנימייה לנוער בסיכון בתל אביב.

תקציר

אני לא בטוחה שאתה מבין, אבל אני כבר מזמן לא שלך. אני יודעת שנורא קשה לך לשמוע ולהפנים את זה, אבל זה עבר ונגמר. תמיד חשבתי שאני הייתי הצד שאהב יותר בזוגיות שלנו, אבל מסתבר שזה היית אתה כל הזמן הזה, ובגלל זה לקחת כל כך קשה את זה שהלכתי ממך. אני לא בטוחה שאתה יודע, כי חסמתי כל דרך אפשרית שדרכה תוכל להיכנס לי לחיים שוב ולהציץ מדי פעם רק כדי להרגיש אליי שוב משהו, גם אם זה רק כאב, כעס ואכזבה. אני לא בטוחה שאני רוצה שתשכח אותי, אבל אני יודעת שאני שכחתי אותך כבר מזמן. וכל מה שהיה נעלם כאילו לא קרה מעולם. אבל בדבר אחד אני בטוחה, אני תמיד אשאר בלב שלך, ותמיד יהיה לי לאן לחזור גם אחרי ששברתי לך את הלב למיליוני חתיכות. בזה אני בטוחה לגמרי.

שלוש וחצי שעות הוא אוסף של רשימות שהתחילו את חייהן כפתקים שנכתבו בטלפון הנייד בין שמירה לפעילות, המתארות אהבה גדולה שנגמרה לפתע. בין השורות נפרשים תהליך ההחלמה וההגלדה של פצעים פתוחים וההתמודדות הנלווית אליו.

יריב קרן (23) מתגורר בקיבוץ ברור חיל שבעוטף עזה, אבל את רוב חייו בילה בשכונה קטנה בקריית גת. שירת כלוחם וכחובש בחיל ההנדסה הקרבית ובוגר שנת שירות בפנימייה לנוער בסיכון בתל אביב. כיום מתפרנס כברמן. זהו ספרו הראשון.

פרק ראשון

טיפים לטמבל הנוכחי שלך.
 
 אולי תהיה שלה, אבל אתה אף פעם לא תהיה שלה כמוני.
אולי תגרום לה להסמיק, אבל זה לעולם לא יהיה כמו שאני גרמתי לה.
אולי תחייך אותה חיוך גדול, אבל לא גדול כמו שאני הבאתי לה.
אולי תנשק אותה בשפתיים, אבל זאת אף פעם לא תהיה נשיקה כמו שלי.
אולי תיגע בה, זה לעולם לא ישתווה למגע ולתשוקה שלי אליה.
אולי תרעב אליה, אבל הרעב שלי אליה יהיה אין סופי.
אולי תרים אותה למעלה, מדי פעם היא צריכה דחיפה קטנה, אולי תצליח כמעט כמוני.
אולי תדאג לה, אבל זה לעולם לא ישתווה לדאגה שלי.
אולי תתגאה בה, אבל החזה שלך לעולם לא יתנפח כמו שלי כשתלכו יחד ברחוב.
אולי תבכה איתה, אבל לרמת שקיפות ופתיחות כמו שאני הגעתי איתה לעולם לא תגיע.
אולי תצחק איתה, אבל הצחוקים שלי ושלה יהיו גדולים יותר − בכל מצב.
אולי תחזיק אותה שלא תיפול, אבל אני תמיד אהיה חזק יותר, תמיד אהיה עוגן.
אולי תעשה כל מה שהיא תרצה, אבל הירח שהבאת לה הוא רק אחד ממיליון הכוכבים שאני הנחתי מולה.
אולי תאהב אותה, ואולי יום אחד יתמזל מזלך ותבין שאתה זכית בפרס − וגם אז, תאהב אותה בערך חצי מכפי שאני אוהב.
קח אותה לרקוד, ותגלה רמת חושניות שלא פגשת מימיך.
לך איתה לאכול שווארמה בארבע בבוקר, היא שותפה מדהימה למאנצ'ים.
תפתיע אותה עם מוזיקה חדשה, היא תעריך אותך הרבה יותר.
שמור עליה הכי חזק שרק תוכל, אבל אל תלחיץ אותה. שלא תברח.
כבד אותה, כי לנסיכה אמיתית מגיע הכבוד שלה.
בסוף היא כנראה תמצא מישהו חתיך יותר, כנראה יותר עשיר או יותר אזרח. אחד יותר סטלן או יותר מצחיק. אבל אחד כמוני בדיוק? כזה יש רק אחד.
ואולי, רק אולי, יתמזל מזלי ואזכה להביא לילדה שאני אוהב שוב פעם כוכבים, הירח הוא הכי קל, אני הולך על הרחוקים יותר, הלוואי ויהיה לי מזל.

יריב קרן

מתגורר בקיבוץ ברור חיל שבעוטף עזה, אבל את רוב חייו בילה בשכונה קטנה בקריית גת. שירת כלוחם וכחובש בחיל ההנדסה הקרבית ובוגר שנת שירות בפנימייה לנוער בסיכון בתל אביב.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: מרץ 2018
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 136 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 16 דק'
שלוש וחצי שעות יריב קרן
טיפים לטמבל הנוכחי שלך.
 
 אולי תהיה שלה, אבל אתה אף פעם לא תהיה שלה כמוני.
אולי תגרום לה להסמיק, אבל זה לעולם לא יהיה כמו שאני גרמתי לה.
אולי תחייך אותה חיוך גדול, אבל לא גדול כמו שאני הבאתי לה.
אולי תנשק אותה בשפתיים, אבל זאת אף פעם לא תהיה נשיקה כמו שלי.
אולי תיגע בה, זה לעולם לא ישתווה למגע ולתשוקה שלי אליה.
אולי תרעב אליה, אבל הרעב שלי אליה יהיה אין סופי.
אולי תרים אותה למעלה, מדי פעם היא צריכה דחיפה קטנה, אולי תצליח כמעט כמוני.
אולי תדאג לה, אבל זה לעולם לא ישתווה לדאגה שלי.
אולי תתגאה בה, אבל החזה שלך לעולם לא יתנפח כמו שלי כשתלכו יחד ברחוב.
אולי תבכה איתה, אבל לרמת שקיפות ופתיחות כמו שאני הגעתי איתה לעולם לא תגיע.
אולי תצחק איתה, אבל הצחוקים שלי ושלה יהיו גדולים יותר − בכל מצב.
אולי תחזיק אותה שלא תיפול, אבל אני תמיד אהיה חזק יותר, תמיד אהיה עוגן.
אולי תעשה כל מה שהיא תרצה, אבל הירח שהבאת לה הוא רק אחד ממיליון הכוכבים שאני הנחתי מולה.
אולי תאהב אותה, ואולי יום אחד יתמזל מזלך ותבין שאתה זכית בפרס − וגם אז, תאהב אותה בערך חצי מכפי שאני אוהב.
קח אותה לרקוד, ותגלה רמת חושניות שלא פגשת מימיך.
לך איתה לאכול שווארמה בארבע בבוקר, היא שותפה מדהימה למאנצ'ים.
תפתיע אותה עם מוזיקה חדשה, היא תעריך אותך הרבה יותר.
שמור עליה הכי חזק שרק תוכל, אבל אל תלחיץ אותה. שלא תברח.
כבד אותה, כי לנסיכה אמיתית מגיע הכבוד שלה.
בסוף היא כנראה תמצא מישהו חתיך יותר, כנראה יותר עשיר או יותר אזרח. אחד יותר סטלן או יותר מצחיק. אבל אחד כמוני בדיוק? כזה יש רק אחד.
ואולי, רק אולי, יתמזל מזלי ואזכה להביא לילדה שאני אוהב שוב פעם כוכבים, הירח הוא הכי קל, אני הולך על הרחוקים יותר, הלוואי ויהיה לי מזל.