פֶּרֶק א' - קֻפְסָה בֶּחָצֵר
גּוּגִי הַחֲתַלְתּוּלָה מְשֻׁעֲמֶמֶת.
הִיא הוֹלֶכֶת לְבַקֵּר חֲבֵרָה טוֹבָה, תִּרְצָה הַתַּרְנְגֹלֶת.
"בּוֹאִי נֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אוֹצָרוֹת" מַצִּיעָה גּוּגִי.
"אוֹי וַאֲבוֹי, זֶה מְאוֹד מְסֻכָּן!" נִבְהֶלֶת תִּרְצָה.
"עָשִׂיתִי אֶת זֶה כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים וְהַכֹּל בְּסֵדֶר".
תִּרְצָה מִתְפַּלֵּאת, מְהַרְהֶרֶת וּמַגִּיעָה לְמַסְקָנָה: "כַּנִּרְאֶה הִתְמַזֵּל מַזָּלֵךְ וְלֹא מָצָאת צָרוֹת גְּדוֹלוֹת בִּמְיֻחָד".
עַכְשָׁו מְבִינָה גּוּגִי מַדּוּעַ תִּרְצָה חוֹשֶׁשֶׁת, וְצוֹחֶקֶת:
"תִּרְצָה מְבֻלְבֶּלֶת, קָרָאתִי לָךְ לְחַפֵּשׂ אִתִּי אוֹצָרוֹת. אֲנִי לֹא רוֹצָה לְחַפֵּשׂ צָרוֹת!"
תִּרְצָה מְבִינָה וּמִתְגַּלְגֶּלֶת בִּצְחוֹק עִם גּוּגִי.