קרבות רחוב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קרבות רחוב

קרבות רחוב

2.5 כוכבים (4 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

ספר מרתק וסיפור אישי מרגש עד דמעות שמיועד ללמד כל ילד, נער או אדם בוגר, כיצד מתמודדים עם תקיפות פיזיות ועם הטרדות מיניות.   
זהו סיפורו האישי של אדם שהותקף פיזית והוטרד מינית במשך שנים, עד שגדל והפך לאדם מוצלח בעל מוניטין, והצליח להמציא שיטת לחימה מדהימה, שתשנה לכם את תפיסת העולם לגבי כל מה שידעתם על תחום אומנויות הלחימה עד היום.

פרק ראשון

הקדמה
 
ביום שבו פרסמתי לראשונה את שיטת הלחימה שלי, "קרבות רחוב", זכיתי בחוסר פרגון ובתוקפנות מילולית בלתי נתפסת כלפיי מכל המגזרים, ובעיקר מאנשים מסוימים בני הכפר שלי, חורפיש.
"למי אתה חושב את עצמך, לסטיבן סיגל?!"
איש לא רצה להאמין שאדם פשוט, שדרוזי פשוט מצפון מדינת ישראל הקטנה, מרחק 5 ק"מ בלבד מגבול לבנון, הצליח להמציא שיטת לחימה.
לצערי, עד היום יש אנשים שאינם מוכנים להאמין שאומנויות לחימה הבנויות על פילוסופיה אינן יעילות במציאות, במבחן האמת בשטח.
אינני נגד אומנויות לחימה פילוסופיות, חס ושלום. אני מורה וודאנג טאי צ׳י צ׳ואן, ותלמידן של "אגדות" באומנויות לחימה במדינת היהודים: גראנד מאסטר אבי נרדיה, סיפו דב ויסברגר, שיהאן חיים פאר, שיהאן חיים בכר ומאסטר יעקב דסקאלו.
כוונתי היא שבמבחן האמת בשטח, שוכח בדרך כלל האדם המותקף את כל מה שלמד במהלך השנים עקב המתח הנפשי שבו הוא שרוי. באותו רגע אפשר להספיק להשתמש, לכל היותר, בשש תנועות. זו אולי המחשה להבדל שקיים בין קרבות בעלי חוקים מסודרים, לבין קרבות רחוב חסרי חוקים.
בקרבות בעלי חוקים יש שופטים שתפקידם לנהל את הקרב על פי הכללים שמקובלים בו, לשמור על בריאות המתמודדים, להפסיק את הקרב אם יש בכך צורך לפי שיקול דעתם, ולהכריז על המנצח כאשר מסתיים הקרב. בקרבות רחוב אין חוקים, אין כללים ואין שופט. הקרב יסתיים כאשר התוקף ירצה לסיימו, אם המותקף יצליח לברוח או אם במקרה יתערבו אנשים אחרים ויפרידו בין הניצים.
באחד הוויכוחים שלי עם אדם שהתאמן 12 שנים באומנויות לחימה פילוסופיות, אמרתי לו שכולי תקווה שלא יצטרך לבחון את עצמו בזמן אמת, כאשר כמה בריונים תוקפנים וחסרי מצפון יתקפו אותו ברחוב.
לתדהמתי, כשנה לאחר מכן התקשר אליי אותו אדם וקבע אתי פגישה דחופה. הסכמתי.
הוא סיפר לי שהותקף על ידי ארבעה בריונים ברחוב וניסה לשרוד, ואלו היו דבריו: "דניאל, אתה יודע מתי נזכרתי שאני מתאמן כבר 12 שנים באומנויות לחימה פילוסופיות?
רק לאחר ששכבתי במיטה בביתי. כלומר, לאחר שהותקפתי עליתי לאוטובוס, חזרתי הביתה, התקלחתי, שכבתי על המיטה ורק אז נזכרתי בשנות הלימוד של אומנויות הלחימה."
זו משמעותו של מתח נפשי בקרבות רחוב. כאדם מאמין אני יודע שיש אלוהים בשמים, ויש לי כלי נוסף שהוא שיטת הלחימה שלי, ותפקיד שניהם הוא להשאירנו בחיים. לכן, בשיטת הלחימה שלי לומדים תנועות בסיס פשוטות להבנה, ללא שום פילוסופיה או רוחניות.
עד היום אנשים שואלים אותי,
"דניאל, איך הגעת ל-300 קרבות רחוב בחיים שלך?"
התשובה לכך היא הסיפור האישי שלי.

עוד על הספר

קרבות רחוב דניאל פארס
הקדמה
 
ביום שבו פרסמתי לראשונה את שיטת הלחימה שלי, "קרבות רחוב", זכיתי בחוסר פרגון ובתוקפנות מילולית בלתי נתפסת כלפיי מכל המגזרים, ובעיקר מאנשים מסוימים בני הכפר שלי, חורפיש.
"למי אתה חושב את עצמך, לסטיבן סיגל?!"
איש לא רצה להאמין שאדם פשוט, שדרוזי פשוט מצפון מדינת ישראל הקטנה, מרחק 5 ק"מ בלבד מגבול לבנון, הצליח להמציא שיטת לחימה.
לצערי, עד היום יש אנשים שאינם מוכנים להאמין שאומנויות לחימה הבנויות על פילוסופיה אינן יעילות במציאות, במבחן האמת בשטח.
אינני נגד אומנויות לחימה פילוסופיות, חס ושלום. אני מורה וודאנג טאי צ׳י צ׳ואן, ותלמידן של "אגדות" באומנויות לחימה במדינת היהודים: גראנד מאסטר אבי נרדיה, סיפו דב ויסברגר, שיהאן חיים פאר, שיהאן חיים בכר ומאסטר יעקב דסקאלו.
כוונתי היא שבמבחן האמת בשטח, שוכח בדרך כלל האדם המותקף את כל מה שלמד במהלך השנים עקב המתח הנפשי שבו הוא שרוי. באותו רגע אפשר להספיק להשתמש, לכל היותר, בשש תנועות. זו אולי המחשה להבדל שקיים בין קרבות בעלי חוקים מסודרים, לבין קרבות רחוב חסרי חוקים.
בקרבות בעלי חוקים יש שופטים שתפקידם לנהל את הקרב על פי הכללים שמקובלים בו, לשמור על בריאות המתמודדים, להפסיק את הקרב אם יש בכך צורך לפי שיקול דעתם, ולהכריז על המנצח כאשר מסתיים הקרב. בקרבות רחוב אין חוקים, אין כללים ואין שופט. הקרב יסתיים כאשר התוקף ירצה לסיימו, אם המותקף יצליח לברוח או אם במקרה יתערבו אנשים אחרים ויפרידו בין הניצים.
באחד הוויכוחים שלי עם אדם שהתאמן 12 שנים באומנויות לחימה פילוסופיות, אמרתי לו שכולי תקווה שלא יצטרך לבחון את עצמו בזמן אמת, כאשר כמה בריונים תוקפנים וחסרי מצפון יתקפו אותו ברחוב.
לתדהמתי, כשנה לאחר מכן התקשר אליי אותו אדם וקבע אתי פגישה דחופה. הסכמתי.
הוא סיפר לי שהותקף על ידי ארבעה בריונים ברחוב וניסה לשרוד, ואלו היו דבריו: "דניאל, אתה יודע מתי נזכרתי שאני מתאמן כבר 12 שנים באומנויות לחימה פילוסופיות?
רק לאחר ששכבתי במיטה בביתי. כלומר, לאחר שהותקפתי עליתי לאוטובוס, חזרתי הביתה, התקלחתי, שכבתי על המיטה ורק אז נזכרתי בשנות הלימוד של אומנויות הלחימה."
זו משמעותו של מתח נפשי בקרבות רחוב. כאדם מאמין אני יודע שיש אלוהים בשמים, ויש לי כלי נוסף שהוא שיטת הלחימה שלי, ותפקיד שניהם הוא להשאירנו בחיים. לכן, בשיטת הלחימה שלי לומדים תנועות בסיס פשוטות להבנה, ללא שום פילוסופיה או רוחניות.
עד היום אנשים שואלים אותי,
"דניאל, איך הגעת ל-300 קרבות רחוב בחיים שלך?"
התשובה לכך היא הסיפור האישי שלי.