מבוא
ספר זה מבוסס על סדרת הרצאות ששודרו במסגרת "האוניברסיטה המשודרת" בגלי צה"ל בסוף 2012 ובראשית 2013. הוא סיכום ביניים של מסע בזמן, הן בתכניו והן בסיפור שמאחורי כתיבתו. ראשיתן של ההרצאות הללו בלימודי התואר השני, ולאחר מכן בלימודי הדוקטורט שלי בבית־הספר למשפטים באוניברסיטת ניו־יורק, בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ובתחילת האלף הנוכחי. אני חב תודה גדולה לפרופ' אווה קנטרלה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת מילאנו, שכמרצה אורחת באוניברסיטת ניו־יורק פתחה בפניי צוהר למשפט היווני ולמשפט הרומי.
הקורס הראשון ביום הלימודים הראשון שלי באוניברסיטת ניו־יורק, כשבוע לאחר שנחתִּי לראשונה בחיי בארצות־הברית, היה הקורס של פרופ' קנטרלה, שעסק בעונש מוות בעת העתיקה והתמקד באופי הממוגדר של הענישה במשפט היווני ובמשפט הרומי. בקורס זה למדתי לראשונה על ה"פשעים נגד הפטריארכיה", אותם פשעים ועבירות שאינם מתבצעים נגד ערכים אוניברסליים, אלא נגד ערכים פטריארכליים, כלומר נגד חריגות מהתפקידים המגדריים שהעולם הפטריארכלי מקצה לגברים ולנשים.
העיסוק בפטריארכיה העמיק במסגרת לימודיי עם פרופ' קרול גיליגן ופרופ' דייוויד ריצ'רדס. בסמינר שלהם, "סוגיות של מגדר במשפט ובתרבות", המשיך המסע בזמן מהעת העתיקה אל מערכות משפט חדשות יותר, אבל מחדשות מעט מאוד בנוגע לעיצוב היחסים בין המינים כיחסי־כוח שבמסגרתם מיניות האישה והגבר ה"לא מספיק גברי" מצויים תחת פיקוח מתמיד ותחת סכנת ענישה מחמירה בגין כל חריגה מקודים נוקשים של "גבריות" ו"נשיות".
לימים, פרופ' קנטרלה ופרופ' ריצ'רדס כיהנו בוועדת הדוקטורט שלי, ופרופ' גיליגן שימשה כיועצת. בהשראתם קיבלה עבודת הדוקטורט צביון מובהק של היסטוריה משפטית וניתוח תרבותי. העבודה עסקה בגורמים התרבותיים וההיסטוריים לאימוץ המונופול הדתי על דיני הנישואים והגירושים בישראל.
תחומי המומחיות שלי הם דיני משפחה וחוזים וביקורת פמיניסטית של המשפט. במחקריי אני מתעניין בעיקר ביחסי הגומלין שבין המשפט לתרבות, ובשאלה כיצד התרבות מעצבת את המשפט, וכיצד המשפט, כמערכת תרבותית, משחק תפקיד מרכזי בהשפעה על התרבות. ספר זה והקורס שהוא מבוסס עליו מתמקדים ביחסי גומלין אלה מפרספקטיבה של מגדר ומיניות.
איני היסטוריון של העת העתיקה, ואני נעזר בספר זה במחקרים היסטוריים קיימים לצורך ניתוח הנושאים המרכזיים של הספר ובפרט לצורך הבנת המורשת הפטריארכלית של מערכת המשפט הישראלית כיום. מאז התחלתי ללמד את הקורס ואת הסמינר "פשעים נגד הפטריארכיה" לפני כעשור, בבית־הספר למשפטים על שם שטריקס במסלול האקדמי - המכללה למנהל ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל־אביב, ובעקבות הדיאלוג עם מאות סטודנטים וסטודנטיות לאורך השנים, השתכנעתי יותר ויותר שהמשפט הישראלי רחוק מאוד - רחוק מדי - מהשתחררות מצורות אפליה קשות ובעייתיות בין גברים לנשים. השורשים העתיקים של צורות רבות של אפליה מגדרית עשויים להסביר הן את שקיפותה של האפליה ואת הקושי לזהותה, והן את הקושי לשרשה. ייתכן גם שהדבר בלתי אפשרי, כל עוד התשתית המשפטית, המדינית והתרבותית היא פטריארכלית, שכן הפטריארכיה שורדת בזכות מנגנוני אפליה מובְנים אלה ועיקר שכלולה הוא בהצגת בחירות אנושיות, פוליטיות בעיקרן, כמצב טבעי והכרחי. בספר זה אני מבקש לחשוף מעט מחוסר ההכרחיות ומחוסר הטבעיות של המצב הקיים.
תודה לתלמידיי ולתלמידותיי על הדיאלוג המרתק לאורך השנים; ההרצאות הללו יצאו נשכרות מהשאלות הקשות ומהאתגרים שהם הציבו בפניי. תודה חמה ומיוחדת לד"ר חגי בועז, עורך "האוניברסיטה המשודרת", על עבודת העריכה המעולה של ההרצאות המקוריות, על השיחות המרתקות ועל ההצעות לשיפור, שתמיד היו במקומן. תודה רבה למאיה לוין, עורכת הספר, על העריכה המצוינת של ההרצאות בגרסתן הכתובה. לבסוף, תודה גדולה לבן זוגי, אסף אוחיון. ספר זה מוקדש לו באהבה.
