פשעים נגד הפטריארכיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פשעים נגד הפטריארכיה
מכר
מאות
עותקים
פשעים נגד הפטריארכיה
מכר
מאות
עותקים

פשעים נגד הפטריארכיה

4.5 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

צבי טריגר

צבי טריגר (נולד ב-1972) הוא סופר, פרופסור למשפטים, וחוקר המתמחה בדיני משפחה ודיני חוזים, פמיניזם ותאוריה קווירית, משפט ותרבות. כיהן כסגן דקאן בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס במסלול האקדמי המכללה למנהל בין השנים 2011–2013.

ב-1998 ערך (יחד עם הבמאית מאשה נמירובסקי) את הקברט 'למה שיזכירו את שמי?' ושיחק בו. הקברט הוקדש ליצירתו של ברטולט ברכט במלאת מאה שנים להולדתו, והועלה על ידי החוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת 'תספיס', הפסטיבל הבינלאומי החמישי לתיאטרון אוניברסיטאי בירושלים, ובפסטיבלי תיאטרון-סטודנטים בלייז', בלגיה, ובשטרסבורג, צרפת.

פרסומיו האקדמיים עוסקים בביקורת פמיניסטית וקווירית של דיני המשפחה הישראליים. בשנים 2009–2011 ערך את כתב העת "המשפט".

בנוסף למחקריו וכתיבתו האקדמית, טריגר מפרסם טורים ודעות, רומנים וסיפורת. הוא מחבר הרומן "מקרה של אזעקת אמת" (הוצאת חרגול, 2005), והספר "ללא מילים: התרבות הישראלית בראי השפה" שכתב עם עמליה רוזנבלום (הוצאת דביר, 2007). פרסם סיפורים קצרים בכתב העת "מסמרים" ובאנתולוגיה "כשמדלין סטו בוכה: סיפורים קצרים על קולנוע" (גלורי, 2007). פרסם ביקורות ספרים בעיתון "הארץ" וב"Time Out תל אביב", ורשימות בענייני מזון וביקורת מסעדות במסגרת טורו השבועי "מי שאוכל לבד" באתר "וואלה!".

טריגר זכה באות החוקר מצטיין לשנת תש"ע (2010) של בית הספר למשפטים של המכללה למינהל. ב-2012 זכה בפרס צלטנר לחקר המשפט לחוקר צעיר מטעם ארגון רוטרי ואוניברסיטת תל אביב.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2eycehkf

תקציר

מה היה היחס התרבותי והמשפטי למין ולמיניות בעת העתיקה? מדוע מעשים מסוימים (כמו ניאוף והפלות) נאסרו בעיקר על נשים, בעוד שאחרים (כמו הומוסקסואליות) נאסרו רק על גברים?
 
הספר מציג את מושג הפטריארכיה, סדר חברתי ומשפטי שבמסגרתו גברים מסוימים שולטים בגברים אחרים ובנשים. כדי לשרוד, הפטריארכיה זקוקה לפשעים ממוגדרים, כלומר, פשעים שחלים רק על אחד המינים. אלו הם "פשעים נגד הפטריארכיה". היחס התרבותי והמשפטי לניאוף, להפלות ולהומוסקסואליות – שלוש דוגמאות מרכזיות אך לא יחידות לעבירות ממוגדרות – נבחן לאור המשפט היווני, הרומי והעברי. בנוסף בוחן הספר אילו מהאיסורים וההיתרים העתיקים השתמרו עד ימינו ונקלטו לתוך שיטות משפט מודרניות, ומדוע, בשיטות משפט שונות, עדיין נזקקים לעבירות ממוגדרות. 
 
ד"ר צבי טריגר הוא מרצה בכיר בבית־הספר למשפטים על־שם שטריקס, במסלול האקדמי, המכללה למנהל. הוא מתמחה בחקר דיני המשפחה, דיני חוזים, פמיניזם משפטי והיחסים שבין המשפט והתרבות. הוא מחבר הרומן 'מקרה של אזעקת אמת' (חרגול, 2005) והספר 'ללא מילים: התרבות הישראלית בראי השפה' (יחד עם עמליה רוזנבלום, דביר, 2007). 

פרק ראשון

מבוא
 
ספר זה מבוסס על סדרת הרצאות ששודרו במסגרת "האוניברסיטה המשודרת" בגלי צה"ל בסוף 2012 ובראשית 2013. הוא סיכום ביניים של מסע בזמן, הן בתכניו והן בסיפור שמאחורי כתיבתו. ראשיתן של ההרצאות הללו בלימודי התואר השני, ולאחר מכן בלימודי הדוקטורט שלי בבית־הספר למשפטים באוניברסיטת ניו־יורק, בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ובתחילת האלף הנוכחי. אני חב תודה גדולה לפרופ' אווה קנטרלה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת מילאנו, שכמרצה אורחת באוניברסיטת ניו־יורק פתחה בפניי צוהר למשפט היווני ולמשפט הרומי.
הקורס הראשון ביום הלימודים הראשון שלי באוניברסיטת ניו־יורק, כשבוע לאחר שנחתִּי לראשונה בחיי בארצות־הברית, היה הקורס של פרופ' קנטרלה, שעסק בעונש מוות בעת העתיקה והתמקד באופי הממוגדר של הענישה במשפט היווני ובמשפט הרומי. בקורס זה למדתי לראשונה על ה"פשעים נגד הפטריארכיה", אותם פשעים ועבירות שאינם מתבצעים נגד ערכים אוניברסליים, אלא נגד ערכים פטריארכליים, כלומר נגד חריגות מהתפקידים המגדריים שהעולם הפטריארכלי מקצה לגברים ולנשים.
העיסוק בפטריארכיה העמיק במסגרת לימודיי עם פרופ' קרול גיליגן ופרופ' דייוויד ריצ'רדס. בסמינר שלהם, "סוגיות של מגדר במשפט ובתרבות", המשיך המסע בזמן מהעת העתיקה אל מערכות משפט חדשות יותר, אבל מחדשות מעט מאוד בנוגע לעיצוב היחסים בין המינים כיחסי־כוח שבמסגרתם מיניות האישה והגבר ה"לא מספיק גברי" מצויים תחת פיקוח מתמיד ותחת סכנת ענישה מחמירה בגין כל חריגה מקודים נוקשים של "גבריות" ו"נשיות".
לימים, פרופ' קנטרלה ופרופ' ריצ'רדס כיהנו בוועדת הדוקטורט שלי, ופרופ' גיליגן שימשה כיועצת. בהשראתם קיבלה עבודת הדוקטורט צביון מובהק של היסטוריה משפטית וניתוח תרבותי. העבודה עסקה בגורמים התרבותיים וההיסטוריים לאימוץ המונופול הדתי על דיני הנישואים והגירושים בישראל.
תחומי המומחיות שלי הם דיני משפחה וחוזים וביקורת פמיניסטית של המשפט. במחקריי אני מתעניין בעיקר ביחסי הגומלין שבין המשפט לתרבות, ובשאלה כיצד התרבות מעצבת את המשפט, וכיצד המשפט, כמערכת תרבותית, משחק תפקיד מרכזי בהשפעה על התרבות. ספר זה והקורס שהוא מבוסס עליו מתמקדים ביחסי גומלין אלה מפרספקטיבה של מגדר ומיניות.
איני היסטוריון של העת העתיקה, ואני נעזר בספר זה במחקרים היסטוריים קיימים לצורך ניתוח הנושאים המרכזיים של הספר ובפרט לצורך הבנת המורשת הפטריארכלית של מערכת המשפט הישראלית כיום. מאז התחלתי ללמד את הקורס ואת הסמינר "פשעים נגד הפטריארכיה" לפני כעשור, בבית־הספר למשפטים על שם שטריקס במסלול האקדמי - המכללה למנהל ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל־אביב, ובעקבות הדיאלוג עם מאות סטודנטים וסטודנטיות לאורך השנים, השתכנעתי יותר ויותר שהמשפט הישראלי רחוק מאוד - רחוק מדי - מהשתחררות מצורות אפליה קשות ובעייתיות בין גברים לנשים. השורשים העתיקים של צורות רבות של אפליה מגדרית עשויים להסביר הן את שקיפותה של האפליה ואת הקושי לזהותה, והן את הקושי לשרשה. ייתכן גם שהדבר בלתי אפשרי, כל עוד התשתית המשפטית, המדינית והתרבותית היא פטריארכלית, שכן הפטריארכיה שורדת בזכות מנגנוני אפליה מובְנים אלה ועיקר שכלולה הוא בהצגת בחירות אנושיות, פוליטיות בעיקרן, כמצב טבעי והכרחי. בספר זה אני מבקש לחשוף מעט מחוסר ההכרחיות ומחוסר הטבעיות של המצב הקיים.
תודה לתלמידיי ולתלמידותיי על הדיאלוג המרתק לאורך השנים; ההרצאות הללו יצאו נשכרות מהשאלות הקשות ומהאתגרים שהם הציבו בפניי. תודה חמה ומיוחדת לד"ר חגי בועז, עורך "האוניברסיטה המשודרת", על עבודת העריכה המעולה של ההרצאות המקוריות, על השיחות המרתקות ועל ההצעות לשיפור, שתמיד היו במקומן. תודה רבה למאיה לוין, עורכת הספר, על העריכה המצוינת של ההרצאות בגרסתן הכתובה. לבסוף, תודה גדולה לבן זוגי, אסף אוחיון. ספר זה מוקדש לו באהבה.

צבי טריגר

צבי טריגר (נולד ב-1972) הוא סופר, פרופסור למשפטים, וחוקר המתמחה בדיני משפחה ודיני חוזים, פמיניזם ותאוריה קווירית, משפט ותרבות. כיהן כסגן דקאן בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס במסלול האקדמי המכללה למנהל בין השנים 2011–2013.

ב-1998 ערך (יחד עם הבמאית מאשה נמירובסקי) את הקברט 'למה שיזכירו את שמי?' ושיחק בו. הקברט הוקדש ליצירתו של ברטולט ברכט במלאת מאה שנים להולדתו, והועלה על ידי החוג לתיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת 'תספיס', הפסטיבל הבינלאומי החמישי לתיאטרון אוניברסיטאי בירושלים, ובפסטיבלי תיאטרון-סטודנטים בלייז', בלגיה, ובשטרסבורג, צרפת.

פרסומיו האקדמיים עוסקים בביקורת פמיניסטית וקווירית של דיני המשפחה הישראליים. בשנים 2009–2011 ערך את כתב העת "המשפט".

בנוסף למחקריו וכתיבתו האקדמית, טריגר מפרסם טורים ודעות, רומנים וסיפורת. הוא מחבר הרומן "מקרה של אזעקת אמת" (הוצאת חרגול, 2005), והספר "ללא מילים: התרבות הישראלית בראי השפה" שכתב עם עמליה רוזנבלום (הוצאת דביר, 2007). פרסם סיפורים קצרים בכתב העת "מסמרים" ובאנתולוגיה "כשמדלין סטו בוכה: סיפורים קצרים על קולנוע" (גלורי, 2007). פרסם ביקורות ספרים בעיתון "הארץ" וב"Time Out תל אביב", ורשימות בענייני מזון וביקורת מסעדות במסגרת טורו השבועי "מי שאוכל לבד" באתר "וואלה!".

טריגר זכה באות החוקר מצטיין לשנת תש"ע (2010) של בית הספר למשפטים של המכללה למינהל. ב-2012 זכה בפרס צלטנר לחקר המשפט לחוקר צעיר מטעם ארגון רוטרי ואוניברסיטת תל אביב.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2eycehkf

פשעים נגד הפטריארכיה צבי טריגר
מבוא
 
ספר זה מבוסס על סדרת הרצאות ששודרו במסגרת "האוניברסיטה המשודרת" בגלי צה"ל בסוף 2012 ובראשית 2013. הוא סיכום ביניים של מסע בזמן, הן בתכניו והן בסיפור שמאחורי כתיבתו. ראשיתן של ההרצאות הללו בלימודי התואר השני, ולאחר מכן בלימודי הדוקטורט שלי בבית־הספר למשפטים באוניברסיטת ניו־יורק, בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ובתחילת האלף הנוכחי. אני חב תודה גדולה לפרופ' אווה קנטרלה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת מילאנו, שכמרצה אורחת באוניברסיטת ניו־יורק פתחה בפניי צוהר למשפט היווני ולמשפט הרומי.
הקורס הראשון ביום הלימודים הראשון שלי באוניברסיטת ניו־יורק, כשבוע לאחר שנחתִּי לראשונה בחיי בארצות־הברית, היה הקורס של פרופ' קנטרלה, שעסק בעונש מוות בעת העתיקה והתמקד באופי הממוגדר של הענישה במשפט היווני ובמשפט הרומי. בקורס זה למדתי לראשונה על ה"פשעים נגד הפטריארכיה", אותם פשעים ועבירות שאינם מתבצעים נגד ערכים אוניברסליים, אלא נגד ערכים פטריארכליים, כלומר נגד חריגות מהתפקידים המגדריים שהעולם הפטריארכלי מקצה לגברים ולנשים.
העיסוק בפטריארכיה העמיק במסגרת לימודיי עם פרופ' קרול גיליגן ופרופ' דייוויד ריצ'רדס. בסמינר שלהם, "סוגיות של מגדר במשפט ובתרבות", המשיך המסע בזמן מהעת העתיקה אל מערכות משפט חדשות יותר, אבל מחדשות מעט מאוד בנוגע לעיצוב היחסים בין המינים כיחסי־כוח שבמסגרתם מיניות האישה והגבר ה"לא מספיק גברי" מצויים תחת פיקוח מתמיד ותחת סכנת ענישה מחמירה בגין כל חריגה מקודים נוקשים של "גבריות" ו"נשיות".
לימים, פרופ' קנטרלה ופרופ' ריצ'רדס כיהנו בוועדת הדוקטורט שלי, ופרופ' גיליגן שימשה כיועצת. בהשראתם קיבלה עבודת הדוקטורט צביון מובהק של היסטוריה משפטית וניתוח תרבותי. העבודה עסקה בגורמים התרבותיים וההיסטוריים לאימוץ המונופול הדתי על דיני הנישואים והגירושים בישראל.
תחומי המומחיות שלי הם דיני משפחה וחוזים וביקורת פמיניסטית של המשפט. במחקריי אני מתעניין בעיקר ביחסי הגומלין שבין המשפט לתרבות, ובשאלה כיצד התרבות מעצבת את המשפט, וכיצד המשפט, כמערכת תרבותית, משחק תפקיד מרכזי בהשפעה על התרבות. ספר זה והקורס שהוא מבוסס עליו מתמקדים ביחסי גומלין אלה מפרספקטיבה של מגדר ומיניות.
איני היסטוריון של העת העתיקה, ואני נעזר בספר זה במחקרים היסטוריים קיימים לצורך ניתוח הנושאים המרכזיים של הספר ובפרט לצורך הבנת המורשת הפטריארכלית של מערכת המשפט הישראלית כיום. מאז התחלתי ללמד את הקורס ואת הסמינר "פשעים נגד הפטריארכיה" לפני כעשור, בבית־הספר למשפטים על שם שטריקס במסלול האקדמי - המכללה למנהל ובפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל־אביב, ובעקבות הדיאלוג עם מאות סטודנטים וסטודנטיות לאורך השנים, השתכנעתי יותר ויותר שהמשפט הישראלי רחוק מאוד - רחוק מדי - מהשתחררות מצורות אפליה קשות ובעייתיות בין גברים לנשים. השורשים העתיקים של צורות רבות של אפליה מגדרית עשויים להסביר הן את שקיפותה של האפליה ואת הקושי לזהותה, והן את הקושי לשרשה. ייתכן גם שהדבר בלתי אפשרי, כל עוד התשתית המשפטית, המדינית והתרבותית היא פטריארכלית, שכן הפטריארכיה שורדת בזכות מנגנוני אפליה מובְנים אלה ועיקר שכלולה הוא בהצגת בחירות אנושיות, פוליטיות בעיקרן, כמצב טבעי והכרחי. בספר זה אני מבקש לחשוף מעט מחוסר ההכרחיות ומחוסר הטבעיות של המצב הקיים.
תודה לתלמידיי ולתלמידותיי על הדיאלוג המרתק לאורך השנים; ההרצאות הללו יצאו נשכרות מהשאלות הקשות ומהאתגרים שהם הציבו בפניי. תודה חמה ומיוחדת לד"ר חגי בועז, עורך "האוניברסיטה המשודרת", על עבודת העריכה המעולה של ההרצאות המקוריות, על השיחות המרתקות ועל ההצעות לשיפור, שתמיד היו במקומן. תודה רבה למאיה לוין, עורכת הספר, על העריכה המצוינת של ההרצאות בגרסתן הכתובה. לבסוף, תודה גדולה לבן זוגי, אסף אוחיון. ספר זה מוקדש לו באהבה.