הרפתקאות דוד אריה 5 ביערות הסהרה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הרפתקאות דוד אריה 5 ביערות הסהרה
הוספה למועדפים

הרפתקאות דוד אריה 5 ביערות הסהרה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    ינץ לוי (נולד ב-14 ביוני 1975) הוא סופר, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010‏. בין השנים 2011 -2013 שימש לוי כסופר הבית של העיר הוד השרון. סופר הבית הוא פרויקט לעידוד קריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הפרויקט מבקרים תלמידים בתערוכה על ספרי הרפתקאות דוד אריה שכתב לוי, נפגשים עם לוי במסגרת מפגשי סופר ומשתתפים במגוון פעילויות סביב ספריו. כמו כן, עורך לוי מפגשי סופר בבתי הספר, ובהם מספר לתלמידים על כתיבת ספריו ועל יצירתו.

     
    מספריו: סיפורים מי תהום (2001), הימאליה בשר ודם (2005), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014)
     

    תקציר

    מָה עוֹשָׂה פֵיָה כְּשֶׁמַּפְרִיעִים לָהּ לִישֹׁן בַּצָּהֳרַיִם? מָה מַרְגִּישִׁים כְּשֶׁבּוֹקְעִים מִבֵּיצָה עֲנָקִית? וְאֵיפֹה שְׁנַת לִמּוּדִים שְׁלֵמָה נִמְשֶׁכֶת רַק רֶבַע שָׁעָה? לֹא יוֹדְעִים? תִּשְׁאֲלוּ אֶת דּוֹד אַרְיֵה! הוּא גִּלָּה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַאֲחֵרִים בְּמַסָּעוֹ הַמַּפְתִּיעַ בְּיַעֲרוֹת הַסָּהָרָה.
    ים אִילְאִיל, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, קוֹרְאִים דּוֹד אַרְיֵה.

    פרק ראשון

    אִם הָיִיתִי יָכוֹל, הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה בַּזְּמַן. לֹא לִתְקוּפַת הַדִּינוֹזָאוּרִים, וְגַם לֹא לִתְקוּפַת הַתָּנָ"ךְ. הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה לַזְּמַן שֶׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה. גַּם אָז אָחִי הַגָּדוֹל צָחַק עָלַי וְהִרְגִּיז אוֹתִי, אֲבָל לְפָחוֹת אִמָּא וְאַבָּא הָיוּ בַּעֲדִי. מֵאָז שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה.
    כְּשֶׁאִמָּא עוֹד הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן, הִיא וְאַבָּא אָמְרוּ שֶׁאֲחוֹתֵנוּ תִּהְיֶה נִפְלָאָה. וְאָז הִיא נוֹלְדָה, וְהִיא בֶּאֱמֶת נֶהֱדֶרֶת. כֻּלָּם רַק מִתְלַהֲבִים מִמֶּנָּה. אֲבָל מָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת לְדַבֵּר? וּמָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁלֹּא מְבִינָה שׁוּם דָּבָר? אִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ כְּלוּם. אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲחוֹתִי תִּגְדַּל וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. אֲבָל בֵּינְתַיִם הִיא רַק מַפְרִיעָה.
    כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְדוֹד אַרְיֵה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַחְזִיר אֶת הַזְּמַן אָחוֹרָה, הוּא אָמַר, "אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָקַחַת אֶת הַזְּמַן הַצִּדָּה."
    "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
    "הֲכִי טוֹב לָשִׂים אֶת הַזְּמַן בַּצַּד וּפָשׁוּט לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ," עָנָה לִי דּוֹד אַרְיֵה, וְכַנִּרְאֶה הוּא יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְלָמַד הֲמוֹן דְּבָרִים.
    דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד מִבֵּית חֲרשֶׁת. הוּא דּוֹד בַּעֲבוֹדַת יָד." בִּימֵי רְבִיעִי דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בְּיַעֲרוֹת הַסָּהָרָה וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
    וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִים אִילְאִיל, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, קוֹרְאִים דּוֹד אַרְיֵה.
     
    אִם הָיִיתִי יָכוֹל, הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה בַּזְּמַן. לֹא לִתְקוּפַת הַדִּינוֹזָאוּרִים, וְגַם לֹא לִתְקוּפַת הַתָּנָ"ךְ. הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה לַזְּמַן שֶׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה. גַּם אָז אָחִי הַגָּדוֹל צָחַק עָלַי וְהִרְגִּיז אוֹתִי, אֲבָל לְפָחוֹת אִמָּא וְאַבָּא הָיוּ בַּעֲדִי. מֵאָז שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה.
    כְּשֶׁאִמָּא עוֹד הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן, הִיא וְאַבָּא אָמְרוּ שֶׁאֲחוֹתֵנוּ תִּהְיֶה נִפְלָאָה. וְאָז הִיא נוֹלְדָה, וְהִיא בֶּאֱמֶת נֶהֱדֶרֶת. כֻּלָּם רַק מִתְלַהֲבִים מִמֶּנָּה. אֲבָל מָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת לְדַבֵּר? וּמָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁלֹּא מְבִינָה שׁוּם דָּבָר? אִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ כְּלוּם. אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲחוֹתִי תִּגְדַּל וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. אֲבָל בֵּינְתַיִם הִיא רַק מַפְרִיעָה.
    כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְדוֹד אַרְיֵה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַחְזִיר אֶת הַזְּמַן אָחוֹרָה, הוּא אָמַר, "אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָקַחַת אֶת הַזְּמַן הַצִּדָּה."
    "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
    "הֲכִי טוֹב לָשִׂים אֶת הַזְּמַן בַּצַּד וּפָשׁוּט לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ," עָנָה לִי דּוֹד אַרְיֵה, וְכַנִּרְאֶה הוּא יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְלָמַד הֲמוֹן דְּבָרִים.
    דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד מִבֵּית חֲרשֶׁת. הוּא דּוֹד בַּעֲבוֹדַת יָד." בִּימֵי רְבִיעִי דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בְּיַעֲרוֹת הַסָּהָרָה וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
    וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִ

    ינץ לוי (נולד ב-14 ביוני 1975) הוא סופר, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010‏. בין השנים 2011 -2013 שימש לוי כסופר הבית של העיר הוד השרון. סופר הבית הוא פרויקט לעידוד קריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הפרויקט מבקרים תלמידים בתערוכה על ספרי הרפתקאות דוד אריה שכתב לוי, נפגשים עם לוי במסגרת מפגשי סופר ומשתתפים במגוון פעילויות סביב ספריו. כמו כן, עורך לוי מפגשי סופר בבתי הספר, ובהם מספר לתלמידים על כתיבת ספריו ועל יצירתו.

     
    מספריו: סיפורים מי תהום (2001), הימאליה בשר ודם (2005), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014)
     
    הרפתקאות דוד אריה 5 ביערות הסהרה ינץ לוי
    אִם הָיִיתִי יָכוֹל, הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה בַּזְּמַן. לֹא לִתְקוּפַת הַדִּינוֹזָאוּרִים, וְגַם לֹא לִתְקוּפַת הַתָּנָ"ךְ. הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה לַזְּמַן שֶׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה. גַּם אָז אָחִי הַגָּדוֹל צָחַק עָלַי וְהִרְגִּיז אוֹתִי, אֲבָל לְפָחוֹת אִמָּא וְאַבָּא הָיוּ בַּעֲדִי. מֵאָז שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה.
    כְּשֶׁאִמָּא עוֹד הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן, הִיא וְאַבָּא אָמְרוּ שֶׁאֲחוֹתֵנוּ תִּהְיֶה נִפְלָאָה. וְאָז הִיא נוֹלְדָה, וְהִיא בֶּאֱמֶת נֶהֱדֶרֶת. כֻּלָּם רַק מִתְלַהֲבִים מִמֶּנָּה. אֲבָל מָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת לְדַבֵּר? וּמָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁלֹּא מְבִינָה שׁוּם דָּבָר? אִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ כְּלוּם. אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲחוֹתִי תִּגְדַּל וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. אֲבָל בֵּינְתַיִם הִיא רַק מַפְרִיעָה.
    כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְדוֹד אַרְיֵה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַחְזִיר אֶת הַזְּמַן אָחוֹרָה, הוּא אָמַר, "אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָקַחַת אֶת הַזְּמַן הַצִּדָּה."
    "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
    "הֲכִי טוֹב לָשִׂים אֶת הַזְּמַן בַּצַּד וּפָשׁוּט לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ," עָנָה לִי דּוֹד אַרְיֵה, וְכַנִּרְאֶה הוּא יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְלָמַד הֲמוֹן דְּבָרִים.
    דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד מִבֵּית חֲרשֶׁת. הוּא דּוֹד בַּעֲבוֹדַת יָד." בִּימֵי רְבִיעִי דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בְּיַעֲרוֹת הַסָּהָרָה וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
    וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִים אִילְאִיל, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, קוֹרְאִים דּוֹד אַרְיֵה.
     
    אִם הָיִיתִי יָכוֹל, הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה בַּזְּמַן. לֹא לִתְקוּפַת הַדִּינוֹזָאוּרִים, וְגַם לֹא לִתְקוּפַת הַתָּנָ"ךְ. הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה לַזְּמַן שֶׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה. גַּם אָז אָחִי הַגָּדוֹל צָחַק עָלַי וְהִרְגִּיז אוֹתִי, אֲבָל לְפָחוֹת אִמָּא וְאַבָּא הָיוּ בַּעֲדִי. מֵאָז שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה.
    כְּשֶׁאִמָּא עוֹד הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן, הִיא וְאַבָּא אָמְרוּ שֶׁאֲחוֹתֵנוּ תִּהְיֶה נִפְלָאָה. וְאָז הִיא נוֹלְדָה, וְהִיא בֶּאֱמֶת נֶהֱדֶרֶת. כֻּלָּם רַק מִתְלַהֲבִים מִמֶּנָּה. אֲבָל מָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת לְדַבֵּר? וּמָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁלֹּא מְבִינָה שׁוּם דָּבָר? אִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ כְּלוּם. אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲחוֹתִי תִּגְדַּל וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. אֲבָל בֵּינְתַיִם הִיא רַק מַפְרִיעָה.
    כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְדוֹד אַרְיֵה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַחְזִיר אֶת הַזְּמַן אָחוֹרָה, הוּא אָמַר, "אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָקַחַת אֶת הַזְּמַן הַצִּדָּה."
    "מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
    "הֲכִי טוֹב לָשִׂים אֶת הַזְּמַן בַּצַּד וּפָשׁוּט לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ," עָנָה לִי דּוֹד אַרְיֵה, וְכַנִּרְאֶה הוּא יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְלָמַד הֲמוֹן דְּבָרִים.
    דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד מִבֵּית חֲרשֶׁת. הוּא דּוֹד בַּעֲבוֹדַת יָד." בִּימֵי רְבִיעִי דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בְּיַעֲרוֹת הַסָּהָרָה וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
    וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִ