תודעת הקוסם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תודעת הקוסם
הוספה למועדפים

תודעת הקוסם

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

"תודעת הקוסם "הוא ספר בלתי שגרתי. הוא עטוף בסיפור רקע המחבר את הקורא מתוך עולם אפשרי עתידני לקובץ קסום של טקסטים שעניינם רצון היצירה, התחדשות של הטבע, מעבר בין מימדים, מציאות על-חושית ואחריותם של בני האדם לשמירת החיים בכדור הארץ וביקום כולו. 
הסיפור מתחיל בעתיד, בפלנטה רחוקה, ועלילתו נפתחת בשאלה מדעית המובילה למפגש וירטואלי בין מדען לקוסם. השאלה מוסיפה ומתגלגלת קדימה ואחורה בזמן, עד הרגע שבו מילות הקוסם נכתבות על ידי המדען והופכות לטקסטים המודפסים בדפי הספר שברגע זה מוחזק בידך. 
סיפור הרקע עוטף את הספר הפנימי ומספק הסבר על התוכן הכתוב בו ועל האופן שבו הוא נכתב. הספר הפנימי בנוי מארבעה פרקים שמייצגים ארבע רמות של הוויה. בכל פרק מובאים טקסטים נפרדים, ארוזים סביב ציר מרכזי ומוזרמים כיחידות שירה היוצאות מקפסולה זעירה שבוקעת ומשחררת את תוכן תכולתה טיפין‑טיפין, מילה‑מילה.
צורת הכתיבה המיוחדת של הספר חודרת את מסכי ההיגיון ומקרבת את הקורא אל עצמו ואל תודעת הקוסם הקיימת רדומה במעמקי המחשבה והחלום ומחכה לאות כדי להתעורר. קריאת הספר מזמנת חוויה שהיא מעבר לדמיון, לרגש ולחושים. 
 
...«להגדיר מחדש»...
"להגדיר מחדש", הפרק הראשון של הספר הפנימי, מזמין את הקורא להתבונן במראה המאפשרת להגדיר מחדש את צורת ההשתקפות של המציאות שמשודרת דרך המערכת החושית של הגוף הפיזי. הפרק עורך היכרות ראשונית עם תודעת הקוסם דרך תיאור תכונותיו של הספר ובאמצעות מטפורות מעולם הכתיבה.
...«להיות הניצוץ»...
הפרק השני, "להיות הניצוץ", הוא טקסט קצר המשמש כגשר החוצה את הרווח המפריד בין העולם הידוע לבין הווית מציאות מסוג אחר. על מנת להתקרב ולהתניע את תודעת הקוסם, המחשבה יוצאת למסע התכתבות עם העבר, מסע אישי שהוא בעצם מסע חיפוש אחר המפתח עם הניצוץ לפתיחת החושים.
...«סמלים מדברים»...
בפרק השלישי, "סמלים מדברים", הספר מציע לקורא 23 טקסטים המשמיעים את קולם של 23 סמלים שמדברים על זוויות שונות של הקיום האנושי, הטבע והיקום. כל טקסט הוא סמל, וכל סמל מדבר בתורו על עצמו ועל תכונותיו. נושאים רבים מוארים בפרק זה ורמת ההוויה היא מעשית יותר. רבות הן החידות המקבלות במה וחיפוש התשובות מתרחש תוך כדי הקריאה. על מנת להגיע לפתיחות חושית וליכולת על-חושית המחשבה משתחררת מאמונות ופרדיגמות והיא מכוונת לפתוח את קבצי התמונות הנמצאות רחוק מהרדאר של חיישני התפיסה הרגילה.
...«מתנה לקורא»...
הפרק הרביעי הוא "מתנה לקורא". גם כאן, כמו בפרק הראשון, הטקסטים משתמשים במטפורות מעולם הכתיבה ומעולם הספרים. פרק זה הוא סיכום התוכן של הספר הפנימי והוא מזמין את הקוסם שבאדם לשחרר את מחשבתו לכתיבת המילים הקסומות של נוסחת האמת של חייו.

פרק ראשון

מילוֹת פְּתִיחָה
 
בספרות עדיין לא נולד הז'אנר המאפשר להגדיר ולקטלג במדויק ספר זה: האם הוא מדע בדיוני, האם הוא בדיון מדעי, האם הוא שירה אזוטרית, קובץ לחשים אקולוגיים או ידע המגיע ממעמקי הנפש החוקרת?
 
אין תשובה אחת לשאלות אלו ועדיף לקורא להתבונן בתוכן עם מבט ממושקף בסימני שאלה ועם שמיעה פתוחה למשמעות הנרקמת באיטיות תוך כדי קריאת השורות והמילים.
 
ספר זה הוא ספר פתוח, בלי מפתח ובלי קוד כניסה . הוא ספר שמציג את עצמו, מסביר את עצמו וחושף את עצמו בכל עמודיו דרך כתיבה מיוחדת הנוגעת בנושאים שונים, במרחב בו מימד הכתיבה ומימד הקריאה מתמזגים לתדר אחד המזמין קסם, יצירה וברכה.
 
סיפוּר רֶקַע
 
סֵפֶר זֶה נכתב בעתיד.
 
השנה היא 2070 בכַּדּוּר הָאָרֶץ. באותו זמן בפלנטה רחוקה בשם פְּלָאטִיס* הוכרז מצב חרום כתוצאה מווירוס מחשבה שחדר למרכז האיזון של החי והצומח הבין-כוכבי.
 
כל מדעני פְּלָאטִיס התגייסו לחיפוש הסיבה ולמציאת פתרון לתופעה, שהוגדרה אלימה ומסכנת עולמות.
 
היו שהאמינו שחדירת הווירוס התאפשרה בשל חוסר הגנה מספקת על קוד הבריאה כנגד יצורי פרא מלאכותיים המנסים לכבוש כל משאב טבעי שקיים ביקום, ושעושים זאת על ידי החדרת אמצעים וירליים מתוכנתים למחיקת אזורים חיוניים בקודים הגנטיים, ליצירת שגיאות מכוונות בתדרים הביולוגיים, ולהשתלת מסיטי מגמות.
 
היו אחרים שראו בחדירת הווירוס תקלה במערכת הבִּיוֹ-תֶּרְמִית שמנהלת את מיפוי הכוונה של כל רטט או פעימה שמתקרבים לגרעין היצירה המִיקְרוֹ-אוֹרְגָּנִי וללווינים המַקְרוֹ-מגנטיים של מרכז האיזון.
 
השערה אחרת הייתה שהווירוס לא חדר ממקור חיצוני, אלא נוצר עקב ירידת מתח חשמלי, שגרמה לליקוי בתפקוד של הזיכרונות הקולקטיביים, ולכתיבת קוד פגום. מדעני פְּלָאטִיס לא היו מופתעים. זה זמן מה נראו על מסכי הבקרה סימנים זעירים של חוסר איזון.
 
מדען צעיר בשם עִידָן'עָדִין** לא הסתפק בטעונים שנשמעו מפיהם של המדענים הוותיקים, והחליט לחקור את המתרחש מזוית הסתכלות אובייקטיבית ולא משוחדת.
 
כצעד ראשון הוא חיבר את עצמו למכשיר מטהר חשיבה, כיוון את תדר המוח שלו למצב של חלימה ערה רבת ערוצים, וכך הוא נכנס למצב תודעתי שאפשר לו לשמוע מעבר למידות של הזמן.
 
תחילה חושיו נכנעו למראות ולקולות מפתים שניסו למשוך אותו אל חוצות גבולות רצונו, אך במהרה זיכרון המטרה התייצב לצידו ויחדיו התרכזו אך ורק בשאלת החקירה. לאט לאט נפרס מול עיניו הפנימיות מסך רחב של חלום, שהפך לשער כניסה לזמן אחר ולמקום אחר:
 
השנה היא 2012 בכַּדּוּר הָאָרֶץ, פלנטה ידועה ברחבי היקום המאוכלס בשל יופיה ועושרה, בשל התהפוכות והמלחמות ובשל טעויות בתפיסת המציאות של תושביה, הרואים בשמי הפלנטה את הגבול, ונלכדים לאורך ההיסטוריה במלכודות בלתי נראות ובהרס עצמי לא הגיוני.
 
עִידָן'עָדִין נפלט מהמסך ונפתח מתוך עצמו אל הנופים הרחוקים של כַּדּוּר הָאָרֶץ שרק הכיר מסיפורים, וגילה שהוא נמצא במערה תת-קרקעית, מגולם בגוף אדם ומצויד בידיעה שעליו למצוא רמז שיוביל אותו בדרכו אל לב החידה.
 
המערה היתה חשוכה וחמימה, ועִידָן'עָדִין נרדם אל חלום בתוך חלום, בו הוא ראה את דמותו בחדר מואר בנרות, פוגשת אדם זקן לבוש גלימת קוסם ובידו מטה עשוי מאבן הקריסטל. על השולחן שבמרכז החדר היה מונח ספר עתיק פתוח שחשף את דפיו הריקים.
 
בהתחלה עִידָן'עָדִין חשב שהוא נלכד בעולם אגדה או בסיפור הזיה, אך במהרה הבין שיש במפגש זה משמעות חשובה ואמיתית. הקוסם הציג את עצמו בשם אַלְכִּימֶטְרִיוּס***. הוא הזמין את עִידָן'עָדִין להתיישב בכורסה סגולה שבפינת החדר ופתח בנאום קצר שנשמע כמו שילוב של משפטי קסם, גילוי סודות והוראות הפעלה:
 
סֵפֶר זֶה
 
שעל השולחן
 
עוד
 
לא
 
נכתב
 
ביָד אָדָם.
 
 
 
הוא מחבר במילותיו
 
את העתיד
 
עם העָבָר
 
ומגלה בשורותיו
 
איך
 
שיבושי המחשבה
 
בהם לוקים
 
רוב
 
בני האָדָם
 
הם
 
החצים
 
חוצי הזמן
 
שמעוותים את הכתיבה
 
של
 
קוֹד הטֶבַע והבְּרִיאָה.
 
 
 
עִידָן'עָדִין שמע ולא הגיב. הוא רק ביקש עם מבטו לשמוע עוד, כי הבין שתפקידו הוא להקשיב ולהפנים את המסר הלא-צפוי המוגש אליו.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס חייך והמשיך:
 
בני אָדָם
 
כאן בעָבָר
 
כבר ויתרו
 
על הראייה
 
של
 
עיני הנשמה
 
והתמכרו לאֱמוּנה
 
שאֵין
 
אמת
 
בלי מלחמה.
 
 
 
הם חיים
 
בלי ידיעה
 
שהם
 
בעלי הכוונה
 
מתוך
 
חוסר הבנה
 
שאֵין להם
 
חופש מחשבה
 
והם שבויים
 
תחת
 
שליטת
 
תֶּדֶר זר
 
שקוף ואכזר
 
שמגיע ממֵימַד
 
ללא צבע וצורה
 
שמייצר אשליה
 
לטובת
 
כוח האוֹפֶל והדְּמָמָה.
 
 
 
עִידָן'עָדִין הקשיב פעור פה וציפה להמשך השיר.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס סימן לעִידָן'עָדִין לקום מהכורסה ולגשת איתו למרכז החדר שם עמד השולחן שעליו הספר העתיק הפתוח. הוא הצביע על הספר ואמר:
 
בסֵפֶר זֶה כָּתוב ההמשך לדבריי.
 
 
 
עִידָן'עָדִין התקרב אל הספר, דפדף בדפיו הריקים, ושאל את עצמו האם חושיו מפספסים הפעם רמז כלשהו.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס המשיך לדבר:
 
סֵפֶר זֶה
 
ייכתב
 
על ידך בעתיד
 
עבור
 
בני האָדָם בעָבָר
 
מילותיך יהיו מילותיי
 
שיתחברו לרצון
 
כל אָדָם
 
שיקרא בדפים
 
וירצה לשנות בתוכו
 
את
 
זווית הראייה
 
וייפתח לאפשרות
 
לכוון מחדש
 
את צעדיו
 
ואת צעדי האנושות
 
אל
 
מסלול
 
עצמאוּת, יצירה וקוסמוּת.
 
 
עִידָן'עָדִין לא הספיק להגיב. הוא רק הבין שקיים קשר הדוק בין כל הארועים המתרחשים בכל זמן ומקום לבין גורל המשכו הטבעי של היקום. הוא חיפש את אַלְכִּימֶטְרִיוּס כדי לשתף איתו את הבנתו ולשאול אותו כמה שאלות, אך אַלְכִּימֶטְרִיוּס כבר לא היה שם. הוא נעלם באותה דרך שבה הוא הופיע - באופן מפתיע.
 
גם הספר לא היה שם, וגם לא השולחן. עִידָן'עָדִין נותר לבדו במערה החשוכה שאליה הגיע בהתחלת מסעו, ונרדם שוב אל תוך חלום, שהפעם, החזיר אותו לעתיד.
 
השנה היא 2070 בכַּדּוּר הָאָרֶץ. באותו זמן בפלנטה רחוקה בשם פְּלָאטִיס התעורר עִידָן'עָדִין משינה עמוקה תוך כדי שהרגיש צורך עז לכתוב. הוא התיישב מול שולחן העבודה שלו וכתב:
 
 
"אַלְכִּימֶטְרִיוּס מדבר בשֵׁם הטֶבַע, בשֵׁם סוֹדוֹת הבְּרִיאָה הבלתי מפוענחים על ידי האָדָם הרגיל, ופונה אל תּוֹדָעַת הַקוֹסֵם הקיימת במעמקי המחשבה והחלום, בקריאה לכוון מחדש את כתיבת המילים שיוצרות את העולם הגַּשְׁמִי.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס רואה בצורה מעגלית תופעות שהאָדָם הרגיל רואה בצורה קווית, ומתאר מראות אלה באמצעות שירה פְרַקְטָלית מדברת בקול רם.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס לא מגלה את מַהוּתו או את זֶהוּתו, ומשמיע את קולו לעתים רחוקות ובזמנים מיוחדים, רק באוזני האָדָם המתאים לשמוע את דבריו ולכתוב אותם מילה במילה. הוא מופיע כקול פנימי, סוג של השראה, שלוחשת יֶדַע ומבקשת להניחו בכתב בדפים של סֵפֶר.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס הוא הדובר של מֵימַד יוצר המתחבא מעיניי אָדָם, למרות קרבתו אליו וקיומו כשלד שקוף של כל צורות החיים, והיותו התבנית המוליכה בנתיביה את זרם המקור של המחשבה החופשית לפני הפיכתה לשפה.
 
 
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס מדלג בין הזמנים
 
וזֶה הוא סִפְרוּ.
 
לְלִבּוֹ של סֵפֶר זֶה נכנסים בשלבים:
 
 
 
ככל
 
שמתקדמים
 
בקריאה,
 
רשת המילים
 
נעשית סבוכה יותר
 
והתוכן משתנה
 
ומקבל הפנייה
 
לנושאים
 
שקשה היה לנחשם
 
בדפים הראשונים.
 
 
 
 
בסֵפֶר ארבעה פרקים:
 
 
 
א. לְהַגְדִּיר מֵחָדָשׁ
 
זה הוא הפרק הראשון הפותח את מסלול הקריאה באמצעות שירים קצרים יחסית.
 
 
 
ב. לִהְיוֹת הַנִּיצוֹץ
 
זה הוא הפרק השני שהוא שיר מעבר לפרק השלישי והעיקרי בסֵפֶר: "סְמָלִים מְדַבְּרִים".
 
 
 
ג. סְמָלִים מְדַבְּרִים
 
פרק זה הוא קובץ של שלושים ושתיים יחידות כתיבה, שכל אחת מהן מוקדשת לנושא ערוּך כסמל המתאר מַהוּת, תופעה, תהליך או מֵימַד מציאות.
 
 
 
ד. מַתָּנָה לְקוֹרֵא
 
זה הוא הפרק הרביעי והאחרון בסֵפֶר. פרק זה הוא מַתָּנָה לְקוֹרֵא שנפתח לתֶּדֶר ההקשבה המתאים לקליטת יֶדַע שאינו תלוי בהוכחות או בהבטחות כדי להתקבל כמפה חדשה למסע חקירה.
 
 
 
בספר זה חבויות
 
תיבות פנדורה
 
ותיבות מטמון,
 
מילות אור ומילות רמזור,
 
מפות הכוונה ומבוכים.
 
אני מבין ולא מבין,
 
מאמין ולא מאמין,
 
אך לכל דרך הכתיבה
 
אני לוקח לעצמי
 
את קסם הנוכחות,
 
שבנסתר או בגלוי
 
נשלח אלי,
 
ואני מניח אותו כאן,
 
עבורך, בכל מילה".
 
 
 
עִידָן'עָדִין
 
 
 
* Pl'atis
** Idan'adin ™
***Alchymetrius ™

עוד על הספר

תודעת הקוסם צ. ד. רוקח
מילוֹת פְּתִיחָה
 
בספרות עדיין לא נולד הז'אנר המאפשר להגדיר ולקטלג במדויק ספר זה: האם הוא מדע בדיוני, האם הוא בדיון מדעי, האם הוא שירה אזוטרית, קובץ לחשים אקולוגיים או ידע המגיע ממעמקי הנפש החוקרת?
 
אין תשובה אחת לשאלות אלו ועדיף לקורא להתבונן בתוכן עם מבט ממושקף בסימני שאלה ועם שמיעה פתוחה למשמעות הנרקמת באיטיות תוך כדי קריאת השורות והמילים.
 
ספר זה הוא ספר פתוח, בלי מפתח ובלי קוד כניסה . הוא ספר שמציג את עצמו, מסביר את עצמו וחושף את עצמו בכל עמודיו דרך כתיבה מיוחדת הנוגעת בנושאים שונים, במרחב בו מימד הכתיבה ומימד הקריאה מתמזגים לתדר אחד המזמין קסם, יצירה וברכה.
 
סיפוּר רֶקַע
 
סֵפֶר זֶה נכתב בעתיד.
 
השנה היא 2070 בכַּדּוּר הָאָרֶץ. באותו זמן בפלנטה רחוקה בשם פְּלָאטִיס* הוכרז מצב חרום כתוצאה מווירוס מחשבה שחדר למרכז האיזון של החי והצומח הבין-כוכבי.
 
כל מדעני פְּלָאטִיס התגייסו לחיפוש הסיבה ולמציאת פתרון לתופעה, שהוגדרה אלימה ומסכנת עולמות.
 
היו שהאמינו שחדירת הווירוס התאפשרה בשל חוסר הגנה מספקת על קוד הבריאה כנגד יצורי פרא מלאכותיים המנסים לכבוש כל משאב טבעי שקיים ביקום, ושעושים זאת על ידי החדרת אמצעים וירליים מתוכנתים למחיקת אזורים חיוניים בקודים הגנטיים, ליצירת שגיאות מכוונות בתדרים הביולוגיים, ולהשתלת מסיטי מגמות.
 
היו אחרים שראו בחדירת הווירוס תקלה במערכת הבִּיוֹ-תֶּרְמִית שמנהלת את מיפוי הכוונה של כל רטט או פעימה שמתקרבים לגרעין היצירה המִיקְרוֹ-אוֹרְגָּנִי וללווינים המַקְרוֹ-מגנטיים של מרכז האיזון.
 
השערה אחרת הייתה שהווירוס לא חדר ממקור חיצוני, אלא נוצר עקב ירידת מתח חשמלי, שגרמה לליקוי בתפקוד של הזיכרונות הקולקטיביים, ולכתיבת קוד פגום. מדעני פְּלָאטִיס לא היו מופתעים. זה זמן מה נראו על מסכי הבקרה סימנים זעירים של חוסר איזון.
 
מדען צעיר בשם עִידָן'עָדִין** לא הסתפק בטעונים שנשמעו מפיהם של המדענים הוותיקים, והחליט לחקור את המתרחש מזוית הסתכלות אובייקטיבית ולא משוחדת.
 
כצעד ראשון הוא חיבר את עצמו למכשיר מטהר חשיבה, כיוון את תדר המוח שלו למצב של חלימה ערה רבת ערוצים, וכך הוא נכנס למצב תודעתי שאפשר לו לשמוע מעבר למידות של הזמן.
 
תחילה חושיו נכנעו למראות ולקולות מפתים שניסו למשוך אותו אל חוצות גבולות רצונו, אך במהרה זיכרון המטרה התייצב לצידו ויחדיו התרכזו אך ורק בשאלת החקירה. לאט לאט נפרס מול עיניו הפנימיות מסך רחב של חלום, שהפך לשער כניסה לזמן אחר ולמקום אחר:
 
השנה היא 2012 בכַּדּוּר הָאָרֶץ, פלנטה ידועה ברחבי היקום המאוכלס בשל יופיה ועושרה, בשל התהפוכות והמלחמות ובשל טעויות בתפיסת המציאות של תושביה, הרואים בשמי הפלנטה את הגבול, ונלכדים לאורך ההיסטוריה במלכודות בלתי נראות ובהרס עצמי לא הגיוני.
 
עִידָן'עָדִין נפלט מהמסך ונפתח מתוך עצמו אל הנופים הרחוקים של כַּדּוּר הָאָרֶץ שרק הכיר מסיפורים, וגילה שהוא נמצא במערה תת-קרקעית, מגולם בגוף אדם ומצויד בידיעה שעליו למצוא רמז שיוביל אותו בדרכו אל לב החידה.
 
המערה היתה חשוכה וחמימה, ועִידָן'עָדִין נרדם אל חלום בתוך חלום, בו הוא ראה את דמותו בחדר מואר בנרות, פוגשת אדם זקן לבוש גלימת קוסם ובידו מטה עשוי מאבן הקריסטל. על השולחן שבמרכז החדר היה מונח ספר עתיק פתוח שחשף את דפיו הריקים.
 
בהתחלה עִידָן'עָדִין חשב שהוא נלכד בעולם אגדה או בסיפור הזיה, אך במהרה הבין שיש במפגש זה משמעות חשובה ואמיתית. הקוסם הציג את עצמו בשם אַלְכִּימֶטְרִיוּס***. הוא הזמין את עִידָן'עָדִין להתיישב בכורסה סגולה שבפינת החדר ופתח בנאום קצר שנשמע כמו שילוב של משפטי קסם, גילוי סודות והוראות הפעלה:
 
סֵפֶר זֶה
 
שעל השולחן
 
עוד
 
לא
 
נכתב
 
ביָד אָדָם.
 
 
 
הוא מחבר במילותיו
 
את העתיד
 
עם העָבָר
 
ומגלה בשורותיו
 
איך
 
שיבושי המחשבה
 
בהם לוקים
 
רוב
 
בני האָדָם
 
הם
 
החצים
 
חוצי הזמן
 
שמעוותים את הכתיבה
 
של
 
קוֹד הטֶבַע והבְּרִיאָה.
 
 
 
עִידָן'עָדִין שמע ולא הגיב. הוא רק ביקש עם מבטו לשמוע עוד, כי הבין שתפקידו הוא להקשיב ולהפנים את המסר הלא-צפוי המוגש אליו.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס חייך והמשיך:
 
בני אָדָם
 
כאן בעָבָר
 
כבר ויתרו
 
על הראייה
 
של
 
עיני הנשמה
 
והתמכרו לאֱמוּנה
 
שאֵין
 
אמת
 
בלי מלחמה.
 
 
 
הם חיים
 
בלי ידיעה
 
שהם
 
בעלי הכוונה
 
מתוך
 
חוסר הבנה
 
שאֵין להם
 
חופש מחשבה
 
והם שבויים
 
תחת
 
שליטת
 
תֶּדֶר זר
 
שקוף ואכזר
 
שמגיע ממֵימַד
 
ללא צבע וצורה
 
שמייצר אשליה
 
לטובת
 
כוח האוֹפֶל והדְּמָמָה.
 
 
 
עִידָן'עָדִין הקשיב פעור פה וציפה להמשך השיר.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס סימן לעִידָן'עָדִין לקום מהכורסה ולגשת איתו למרכז החדר שם עמד השולחן שעליו הספר העתיק הפתוח. הוא הצביע על הספר ואמר:
 
בסֵפֶר זֶה כָּתוב ההמשך לדבריי.
 
 
 
עִידָן'עָדִין התקרב אל הספר, דפדף בדפיו הריקים, ושאל את עצמו האם חושיו מפספסים הפעם רמז כלשהו.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס המשיך לדבר:
 
סֵפֶר זֶה
 
ייכתב
 
על ידך בעתיד
 
עבור
 
בני האָדָם בעָבָר
 
מילותיך יהיו מילותיי
 
שיתחברו לרצון
 
כל אָדָם
 
שיקרא בדפים
 
וירצה לשנות בתוכו
 
את
 
זווית הראייה
 
וייפתח לאפשרות
 
לכוון מחדש
 
את צעדיו
 
ואת צעדי האנושות
 
אל
 
מסלול
 
עצמאוּת, יצירה וקוסמוּת.
 
 
עִידָן'עָדִין לא הספיק להגיב. הוא רק הבין שקיים קשר הדוק בין כל הארועים המתרחשים בכל זמן ומקום לבין גורל המשכו הטבעי של היקום. הוא חיפש את אַלְכִּימֶטְרִיוּס כדי לשתף איתו את הבנתו ולשאול אותו כמה שאלות, אך אַלְכִּימֶטְרִיוּס כבר לא היה שם. הוא נעלם באותה דרך שבה הוא הופיע - באופן מפתיע.
 
גם הספר לא היה שם, וגם לא השולחן. עִידָן'עָדִין נותר לבדו במערה החשוכה שאליה הגיע בהתחלת מסעו, ונרדם שוב אל תוך חלום, שהפעם, החזיר אותו לעתיד.
 
השנה היא 2070 בכַּדּוּר הָאָרֶץ. באותו זמן בפלנטה רחוקה בשם פְּלָאטִיס התעורר עִידָן'עָדִין משינה עמוקה תוך כדי שהרגיש צורך עז לכתוב. הוא התיישב מול שולחן העבודה שלו וכתב:
 
 
"אַלְכִּימֶטְרִיוּס מדבר בשֵׁם הטֶבַע, בשֵׁם סוֹדוֹת הבְּרִיאָה הבלתי מפוענחים על ידי האָדָם הרגיל, ופונה אל תּוֹדָעַת הַקוֹסֵם הקיימת במעמקי המחשבה והחלום, בקריאה לכוון מחדש את כתיבת המילים שיוצרות את העולם הגַּשְׁמִי.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס רואה בצורה מעגלית תופעות שהאָדָם הרגיל רואה בצורה קווית, ומתאר מראות אלה באמצעות שירה פְרַקְטָלית מדברת בקול רם.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס לא מגלה את מַהוּתו או את זֶהוּתו, ומשמיע את קולו לעתים רחוקות ובזמנים מיוחדים, רק באוזני האָדָם המתאים לשמוע את דבריו ולכתוב אותם מילה במילה. הוא מופיע כקול פנימי, סוג של השראה, שלוחשת יֶדַע ומבקשת להניחו בכתב בדפים של סֵפֶר.
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס הוא הדובר של מֵימַד יוצר המתחבא מעיניי אָדָם, למרות קרבתו אליו וקיומו כשלד שקוף של כל צורות החיים, והיותו התבנית המוליכה בנתיביה את זרם המקור של המחשבה החופשית לפני הפיכתה לשפה.
 
 
 
אַלְכִּימֶטְרִיוּס מדלג בין הזמנים
 
וזֶה הוא סִפְרוּ.
 
לְלִבּוֹ של סֵפֶר זֶה נכנסים בשלבים:
 
 
 
ככל
 
שמתקדמים
 
בקריאה,
 
רשת המילים
 
נעשית סבוכה יותר
 
והתוכן משתנה
 
ומקבל הפנייה
 
לנושאים
 
שקשה היה לנחשם
 
בדפים הראשונים.
 
 
 
 
בסֵפֶר ארבעה פרקים:
 
 
 
א. לְהַגְדִּיר מֵחָדָשׁ
 
זה הוא הפרק הראשון הפותח את מסלול הקריאה באמצעות שירים קצרים יחסית.
 
 
 
ב. לִהְיוֹת הַנִּיצוֹץ
 
זה הוא הפרק השני שהוא שיר מעבר לפרק השלישי והעיקרי בסֵפֶר: "סְמָלִים מְדַבְּרִים".
 
 
 
ג. סְמָלִים מְדַבְּרִים
 
פרק זה הוא קובץ של שלושים ושתיים יחידות כתיבה, שכל אחת מהן מוקדשת לנושא ערוּך כסמל המתאר מַהוּת, תופעה, תהליך או מֵימַד מציאות.
 
 
 
ד. מַתָּנָה לְקוֹרֵא
 
זה הוא הפרק הרביעי והאחרון בסֵפֶר. פרק זה הוא מַתָּנָה לְקוֹרֵא שנפתח לתֶּדֶר ההקשבה המתאים לקליטת יֶדַע שאינו תלוי בהוכחות או בהבטחות כדי להתקבל כמפה חדשה למסע חקירה.
 
 
 
בספר זה חבויות
 
תיבות פנדורה
 
ותיבות מטמון,
 
מילות אור ומילות רמזור,
 
מפות הכוונה ומבוכים.
 
אני מבין ולא מבין,
 
מאמין ולא מאמין,
 
אך לכל דרך הכתיבה
 
אני לוקח לעצמי
 
את קסם הנוכחות,
 
שבנסתר או בגלוי
 
נשלח אלי,
 
ואני מניח אותו כאן,
 
עבורך, בכל מילה".
 
 
 
עִידָן'עָדִין
 
 
 
* Pl'atis
** Idan'adin ™
***Alchymetrius ™