למה הוא כאן? למה בכלל הסכמתי לצרף אותו אלי למסע הזה? משהו לא ברור לי.
ההמראה הסתיימה. פזלתי אל המושב לימיני. רועי נודלמן, השותף הבלתי-קרוא שהצטרף אלי למסע. על פניו ארשת של חוסר נוחות.
ולמה הוא כאן? מה הסיפור הזה שאבא שלו סיפר לי כדי שאסכים לקחת אותו איתי? משהו נראה לא הגיוני. אבל לא יכולתי לסרב. למה? ניסיתי לנתח.
"זה בסדר, הוא יהיה תלמיד שלך," אמר אביו של רועי. "הוא יכול ללמוד ממך כל-כך הרבה. אתה תהיה מֶנְטוֹר שלו לשלושה ימים. שתף אותו קצת בפילוסופיית החיים שלך, זה יעשה לו טוב."
"אבל אני לא רוצה, אני לא מרגיש שום צורך לשתף אף אחד בפילוסופיית החיים שלי."
אביו של רועי עבר להיבט נוסף. מדבר בקול שבור. "אחרי שהיה בכלא שלושה חודשים, הוא נזרק מהצבא ללא אפשרות חזרה. הרוס וגמור, ללא חברים, מסגרת, או עבודה. רחמנות על הבן-אדם. פשוט רחמנות."
למה היה בכלא? למה נזרק מהצבא? לא קיבלתי פירוט.