לגעת בזמן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לגעת בזמן
הוספה למועדפים

לגעת בזמן

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    הרב רונן נויבירט הוא נשיא ארגון חברות"א – יהדות בנוסח תל אביב, מייסד ומנכ"ל ראשון של ארגון רבני בית הלל ועד לאחרונה רב קהילת "אהל ארי" ברעננה. כיהן כראש מיזם "קהילות" ו"צוהר לחגים" בארגון רבני צֹהר והיה שליח בני עקיבא בצפון אמריקה. הרב נויבירט הוא גם רס"ן במילואים בשייטת 13, בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ועסק שנים רבות בהיי-טק כמנהל טכנולוגיות בכיר.

    נושאים

    תקציר

    לוח השנה כמוהו כלוח לבנו. ישנם ימים שמחים וימים עצובים, תקופות מעבר, עליות ומורדות. ואולם, שלא כמו מצבי הרוח שלנו הנובעים מנפשנו פנימה, פעמים רבות החגים נחווים באופן חיצוני, מעושה, ללא חדווה או הכנה מתאימה. במקרה הטוב אנו נזכרים בערגה בימי ילדותנו, אז חווינו את הנועם והמתיקות של המועדים וכמעט כל חג היה אפוף הוד וקסם.
     
    חז"ל בחוכמתם עסקו רבות בהבנת מהותם של מועדי ישראל, הן בעיצוב הפרקטיקה ההלכתית והן בשרטוט עדין של הספירה המחשבתית של החגים באמצעות עולם המדרש. לגעת בזמן מציע נקודת מבט מרעננת על לוח השנה היהודי דרך העמקה במדרשי חז"ל. המהלכים המחשבתיים שנפרשים בספר זה מבקשים לחבר את הראש עם הלב, לגעת בנפש האדם ולהשיב לחגים את הלחלוחית החסרה בם לפעמים.

    פרק ראשון

    פתח דבר
     
    ״שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״
    חלפו למעלה מעשרים שנה מאז התחלתי ללמד תורה ברבים, וכל העת ייחלתי לבואו של היום שבו אוכל להעלות את דברַי על הכתב. במהלך שנות לימודַי ובתקופת כהונתי ברבנות, זכיתי להתוודע למקורות מעמיקים ומאתגרים ופגשתי פרשנות מקורית וחריפה, ואת העושר הרוחני הזה, שזיכני בו הקב״ה, הטמעתי בדברי התורה ובשיעורים שהפצתי ברבים. ברם, יש דבר מאתגר יותר והוא הניסיון לצמצם את התכנים בבחינת ״מעט המכיל את המרובה״. בעוד שבשיעור ניתן להפליג מתוך הטקסטים למחוזות שונים ומגוונים, הרי שבכתיבה שׂומה עליך לכווץ את הרעיונות הגדולים ולתחום את מעוף המחשבה, כדי שניתן יהיה לצקת את כל השפע לתוך התבנית המוגבלת של האותיות והמילים.
    התחבטתי רבות כיצד לארגן את המאמרים. תחילה עלה בדעתי להסב את מערכי השיעורים למאמרים ארוכים ומובנים, שיכילו הרחבה ופיתוח של הרעיונות שחלקתי עם משתתפי השיעורים. ברם התעורר בי החשש כי גישה כזו עלולה לגרום לספר להיות פחות קריא ופחות נגיש לציבור הרחב. מסיבה זו ניסיתי לצקת רעיונות רבים לתוך מאמרים קצרים ופירקתי את מערכי השיעורים לרעיונות מתומצתים וממוקדים בבחינת מועט המחזיק את המרובה, וזאת, כמובן, מתוך הקפדה על רצף רעיוני בין המאמרים השונים. לנוחות הקוראים, הצבתי בראש חלק מן המאמרים, הפניות למאמרים נוספים בספר הקשורים לנושא, כדי לספק תמונה כוללת ורחבה יותר בעבור המעמיקים.
    ספרים רבים בנושא המועדים נכתבו במהלך הדורות. כאשר ניסיתי למצוא זווית מיוחדת לספר זה, עלה לנגד עינַי קטע נפלא של הרב חרל״פ הדן בבעיה שלדאבוננו רבים מאיתנו נתקלים בה, עם חלוף השנים. בשנות הילדות חווים אנו את החגים בהתרגשות יתרה. כל ריח וכל ניגון, כל תפילה וכל מאכל, נצרבים בזיכרוננו במתיקות, בעוצמה ובחדות. אולם, ככל שנוקפות השנים, החוויות מתעמעמות, מנהגי החג הופכים לריטואל מייגע, מעטה של ציניות הולך ונערם על גבנו, חוצץ בינינו לבין החוויה, ואנו מתקשים עד מאוד להרגיש בלב פנימה את מה שידענו לחוות בעבר. לקהות החושים הזו יש פתרון: ״הנה זאת לדעת כי כל ידיעה המתוספת לו לאדם, אם הידיעה איננה באה לו בתור ידיעה מן החוץ, כי אם בתור ידיעה לשון חיבור דהיינו שמתחבר עם הידיעה הלזו, הנה יחד עם הידיעה הוא עובר אל מקומה, ואילו נתנה רשות לעין לראות, היו רואים איך שבכל ידיעה וידיעה מתעופפים ומתעלים לעולם יותר גדול...״ (מי מרום, י, עמ' קלו). מסביר הרב שקיימים שני סוגי לימוד - לימוד אינטלקטואלי ולימוד נפשי. הלימוד הנפשי, לימוד שדרכו נושקים הרעיונות לנימי הנפש - יש בו כדי להעביר את האדם למקום אחר, טוב יותר ועמוק יותר. לימוד מעין זה עשוי לחדד את עולם החושים והחוויות של הלומד. ״ולזאת אין פלא מה שלכאורה הזמנים גורמים להרגיש הרבה ואין מרגישים מאומה, מפני שלא יודעים בגדלותם של הזמנים, שרק הלמוד והידיעה של מהות הזמנים הם המביאים את האדם למקום ההרגשה של עילויים של הזמנים הללו״ (מי מרום, שם). הסיבה שתחושותינו קהו נובעת מן העובדה שאנו מסתפקים בידיעות שרכשנו בנעורינו ואיננו ממשיכים להעמיק בסודם של הזמנים. המרפא לכך על פי הרב חרל״פ הוא לימוד עומק של מדרשי חז״ל: ״האדם הישר החפץ ללכת בדרכי ה' ולהנות מנועמם, עליו ללמוד בהעמקה כל דברי חז״ל הקדושים ולדלות מעמקי גניזת האגדה הקדושה ידיעות רחבות מקיפות על כל זמן וזמן, ואז אם ילכו ויעמיקו בזה בתום לב לא ימנע ה' הטוב להולכים בתמים, להשיג איזו השגות בנפלאות הזמנים ולהנות מאור קודשם.״
    הדגש העיקרי בספר זה הוא העמקה והרחבה במשמעות החגים וחידוד החוויה של כל אחד מן הזמנים בלוח השנה העברי - המועדים והרגלים, חגי ההודאה וימי האבלות. כל מאמר פותח בציטוט של מדרש חז״ל, מדרש המלווה את הרעיון והמסר המרכזי לאורך הכתיבה.
    אני תפילה שספר זה יסייע לקורא להעמיק ולהעשיר את ידיעותיו על מועדי ישראל, ויפתח פתח להתחבר לריבונו של עולם בימים מיוחדים אלו, באמצעות חידוד יכולת ההאזנה לרשמי החגים ומתוך הכנה עמוקה יותר להתמודדות עם החוויה המיוחדת של כל זמן ומועד.
    את הספר בחרתי להקדיש לסבתי הצדקת איטה יהודית וינברגר ז״ל בת יצחק ויוכבד בטצייג ז״ל. כל שאני יכול להגיד הוא: ״שלי ושלכם שלה הוא״, ממש כפי שאמר רבי עקיבא לתלמידיו לגבי בתו של כלבא שבוע, רעייתו. כאשר הגעתי לגיל מצוות אמרה לי סבתי שאני חייב להיות רב לכשאגדל! זו היתה משאת נפשה והיא ניסחה זאת בברכה מאוד חד־משמעית לרגל חגיגת המצווה שלי. אמנם הייתי אז בכיוון אחר לגמרי, אך הדברים חלחלו פנימה וזכיתי להסב לה נחת בשנותיה האחרונות. מבחינתה, כניסתי לעולם הרבנות היתה הגשמת החלום הגדול ביותר בחייה. יהיו כל המאמרים ודברי התורה בספר זה מוקדשים לעילוי נשמתה הזכה והטהורה.
    תודה לבורא עולם שמלווה אותי בכל צעד ושעל במהלך חיי. ״דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים״. תפילה לי לבורא עולם שספר ראשון זה שזכיתי להוציא, יהיה סימן לרבים אחרים שיבואו אחריו, בתחומי ההלכה והאגדה, התנ״ך והשקפת עולמה של היהדות.
    יהי רצון מלפניך ה' אלוהי, שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא אומר על מותר אסור ועל אסור מותר, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם (תפילתו של רבי נחוניא בן הקנה).
    יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידי, שאזכה לקדש שם שמים ולהרבות אהבה בין איש לרעהו ובין ישראל למקום. אמן כן יהי רצון.
     
    בברכת התורה, העם והארץ,
    רונן נויבירט

    הרב רונן נויבירט הוא נשיא ארגון חברות"א – יהדות בנוסח תל אביב, מייסד ומנכ"ל ראשון של ארגון רבני בית הלל ועד לאחרונה רב קהילת "אהל ארי" ברעננה. כיהן כראש מיזם "קהילות" ו"צוהר לחגים" בארגון רבני צֹהר והיה שליח בני עקיבא בצפון אמריקה. הרב נויבירט הוא גם רס"ן במילואים בשייטת 13, בעל תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב ועסק שנים רבות בהיי-טק כמנהל טכנולוגיות בכיר.

    עוד על הספר

    נושאים

    לגעת בזמן רונן נויבירט
    פתח דבר
     
    ״שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״
    חלפו למעלה מעשרים שנה מאז התחלתי ללמד תורה ברבים, וכל העת ייחלתי לבואו של היום שבו אוכל להעלות את דברַי על הכתב. במהלך שנות לימודַי ובתקופת כהונתי ברבנות, זכיתי להתוודע למקורות מעמיקים ומאתגרים ופגשתי פרשנות מקורית וחריפה, ואת העושר הרוחני הזה, שזיכני בו הקב״ה, הטמעתי בדברי התורה ובשיעורים שהפצתי ברבים. ברם, יש דבר מאתגר יותר והוא הניסיון לצמצם את התכנים בבחינת ״מעט המכיל את המרובה״. בעוד שבשיעור ניתן להפליג מתוך הטקסטים למחוזות שונים ומגוונים, הרי שבכתיבה שׂומה עליך לכווץ את הרעיונות הגדולים ולתחום את מעוף המחשבה, כדי שניתן יהיה לצקת את כל השפע לתוך התבנית המוגבלת של האותיות והמילים.
    התחבטתי רבות כיצד לארגן את המאמרים. תחילה עלה בדעתי להסב את מערכי השיעורים למאמרים ארוכים ומובנים, שיכילו הרחבה ופיתוח של הרעיונות שחלקתי עם משתתפי השיעורים. ברם התעורר בי החשש כי גישה כזו עלולה לגרום לספר להיות פחות קריא ופחות נגיש לציבור הרחב. מסיבה זו ניסיתי לצקת רעיונות רבים לתוך מאמרים קצרים ופירקתי את מערכי השיעורים לרעיונות מתומצתים וממוקדים בבחינת מועט המחזיק את המרובה, וזאת, כמובן, מתוך הקפדה על רצף רעיוני בין המאמרים השונים. לנוחות הקוראים, הצבתי בראש חלק מן המאמרים, הפניות למאמרים נוספים בספר הקשורים לנושא, כדי לספק תמונה כוללת ורחבה יותר בעבור המעמיקים.
    ספרים רבים בנושא המועדים נכתבו במהלך הדורות. כאשר ניסיתי למצוא זווית מיוחדת לספר זה, עלה לנגד עינַי קטע נפלא של הרב חרל״פ הדן בבעיה שלדאבוננו רבים מאיתנו נתקלים בה, עם חלוף השנים. בשנות הילדות חווים אנו את החגים בהתרגשות יתרה. כל ריח וכל ניגון, כל תפילה וכל מאכל, נצרבים בזיכרוננו במתיקות, בעוצמה ובחדות. אולם, ככל שנוקפות השנים, החוויות מתעמעמות, מנהגי החג הופכים לריטואל מייגע, מעטה של ציניות הולך ונערם על גבנו, חוצץ בינינו לבין החוויה, ואנו מתקשים עד מאוד להרגיש בלב פנימה את מה שידענו לחוות בעבר. לקהות החושים הזו יש פתרון: ״הנה זאת לדעת כי כל ידיעה המתוספת לו לאדם, אם הידיעה איננה באה לו בתור ידיעה מן החוץ, כי אם בתור ידיעה לשון חיבור דהיינו שמתחבר עם הידיעה הלזו, הנה יחד עם הידיעה הוא עובר אל מקומה, ואילו נתנה רשות לעין לראות, היו רואים איך שבכל ידיעה וידיעה מתעופפים ומתעלים לעולם יותר גדול...״ (מי מרום, י, עמ' קלו). מסביר הרב שקיימים שני סוגי לימוד - לימוד אינטלקטואלי ולימוד נפשי. הלימוד הנפשי, לימוד שדרכו נושקים הרעיונות לנימי הנפש - יש בו כדי להעביר את האדם למקום אחר, טוב יותר ועמוק יותר. לימוד מעין זה עשוי לחדד את עולם החושים והחוויות של הלומד. ״ולזאת אין פלא מה שלכאורה הזמנים גורמים להרגיש הרבה ואין מרגישים מאומה, מפני שלא יודעים בגדלותם של הזמנים, שרק הלמוד והידיעה של מהות הזמנים הם המביאים את האדם למקום ההרגשה של עילויים של הזמנים הללו״ (מי מרום, שם). הסיבה שתחושותינו קהו נובעת מן העובדה שאנו מסתפקים בידיעות שרכשנו בנעורינו ואיננו ממשיכים להעמיק בסודם של הזמנים. המרפא לכך על פי הרב חרל״פ הוא לימוד עומק של מדרשי חז״ל: ״האדם הישר החפץ ללכת בדרכי ה' ולהנות מנועמם, עליו ללמוד בהעמקה כל דברי חז״ל הקדושים ולדלות מעמקי גניזת האגדה הקדושה ידיעות רחבות מקיפות על כל זמן וזמן, ואז אם ילכו ויעמיקו בזה בתום לב לא ימנע ה' הטוב להולכים בתמים, להשיג איזו השגות בנפלאות הזמנים ולהנות מאור קודשם.״
    הדגש העיקרי בספר זה הוא העמקה והרחבה במשמעות החגים וחידוד החוויה של כל אחד מן הזמנים בלוח השנה העברי - המועדים והרגלים, חגי ההודאה וימי האבלות. כל מאמר פותח בציטוט של מדרש חז״ל, מדרש המלווה את הרעיון והמסר המרכזי לאורך הכתיבה.
    אני תפילה שספר זה יסייע לקורא להעמיק ולהעשיר את ידיעותיו על מועדי ישראל, ויפתח פתח להתחבר לריבונו של עולם בימים מיוחדים אלו, באמצעות חידוד יכולת ההאזנה לרשמי החגים ומתוך הכנה עמוקה יותר להתמודדות עם החוויה המיוחדת של כל זמן ומועד.
    את הספר בחרתי להקדיש לסבתי הצדקת איטה יהודית וינברגר ז״ל בת יצחק ויוכבד בטצייג ז״ל. כל שאני יכול להגיד הוא: ״שלי ושלכם שלה הוא״, ממש כפי שאמר רבי עקיבא לתלמידיו לגבי בתו של כלבא שבוע, רעייתו. כאשר הגעתי לגיל מצוות אמרה לי סבתי שאני חייב להיות רב לכשאגדל! זו היתה משאת נפשה והיא ניסחה זאת בברכה מאוד חד־משמעית לרגל חגיגת המצווה שלי. אמנם הייתי אז בכיוון אחר לגמרי, אך הדברים חלחלו פנימה וזכיתי להסב לה נחת בשנותיה האחרונות. מבחינתה, כניסתי לעולם הרבנות היתה הגשמת החלום הגדול ביותר בחייה. יהיו כל המאמרים ודברי התורה בספר זה מוקדשים לעילוי נשמתה הזכה והטהורה.
    תודה לבורא עולם שמלווה אותי בכל צעד ושעל במהלך חיי. ״דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים״. תפילה לי לבורא עולם שספר ראשון זה שזכיתי להוציא, יהיה סימן לרבים אחרים שיבואו אחריו, בתחומי ההלכה והאגדה, התנ״ך והשקפת עולמה של היהדות.
    יהי רצון מלפניך ה' אלוהי, שלא יארע דבר תקלה על ידי, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי, ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, ולא אומר על מותר אסור ועל אסור מותר, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם (תפילתו של רבי נחוניא בן הקנה).
    יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידי, שאזכה לקדש שם שמים ולהרבות אהבה בין איש לרעהו ובין ישראל למקום. אמן כן יהי רצון.
     
    בברכת התורה, העם והארץ,
    רונן נויבירט