ילדים אלמונים 2-בריחה לילית ממחנה עתלית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ילדים אלמונים 2-בריחה לילית ממחנה עתלית
הוספה למועדפים

ילדים אלמונים 2-בריחה לילית ממחנה עתלית

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

גלילה רון-פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

תקציר

התקופה היא לפני מלחמת העצמאות, ואנחנו, חבורה של שישה ילדים בני12 מחיפה, החלטנו לעזור למחתרות במאבקן נגד הבריטים ולמען הקמת מדינת ישראל.
הידיעה שאוניית מעפילים נתפסה על ידי הבריטים, והילדים שהיו בה נכלאו במחנה המעצר בעתלית, דחפה אותנו למבצע נועז: החלטנו לגייס את כל תלמידי הכיתה, לחדור למחנה, להחליף בגדים עם הילדים העצורים, לשלוח אותם החוצה ולהיכלא במקומם.
האם הצלחנו? את התשובה לשאלה הזאת תצטרכו לגלות בעצמכם.

פרק ראשון

הקדמה 
המיועדת למי שלא קרא את הספר הראשון בסדרה 
 
שלום לקוראים שלי, 
 
שמי אוּרי, ובימים שבהם מתרחשים האירועים המתוארים בסיפור שאתם עומדים לקרוא (שנת 1946), אני בן 12 וגר בחיפה. חברי הטוב (שנחשב הכי מקובל בכיתה) הוא איתן, והמתחרה שלי על הקירבה אליו היא מיקי (השוויצרית) אהובתו. איתם, ועם שלושה ילדים נוספים (אמנון, רמי ויונתן), הקמנו חבורה וקראנו לה 'ילדים אלמונים' ומייד אסביר לכם למה ואיך. 
 
תקופת ילדותנו, שאתם עומדים להיכנס אליה, אחרי שתסיימו לקרוא את ההקדמה הזאת, היא תקופת המנדט הבריטי בארץ־ישראל. מלחמת־העולם השנייה הסתיימה לפני כשנה (בשנת 1945), הגרמנים הובסו על ידי בעלות־הברית, וכל העולם כבר יודע על השואה הנוראה ועל השמדת היהודים במחנות־המוות. אבל הבריטים מאכזבים. הם לא פותחים את שערי הארץ בפני הפליטים ניצולי השואה, וזה למרות שחברי מחתרות רבים התגייסו לצבא הבריטי ולחמו לצידם נגד הגרמנים. הבריטים חוששים מתגובת הערבים, והם מתעקשים להמשיך לשלוט בארץ־ישראל בטענה שאם הם יעזבו, השנאה בין הערבים ליהודים תביא לתוהו ובוהו. 
 
שלוש מחתרות פועלות בארץ (ה'הגנה' שאליה משתייך הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י), וכל מחתרת, בדרך שלה, רוצה להביא לסיום המנדט ולהקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל. אנחנו, הילדים, היינו כמובן שמחים להתגייס לאחת המחתרות, אבל אנחנו צעירים מדי. לכן, מה שנותר לנו לעשות זה רק לעזור בסתר ללוחמים, ולפעמים ממש לדחוק את עצמנו לתוך מבצע או פעולה. 
 
בספר הראשון בסדרה, 'הסְליק במעמקי המערה', יונתן (המכונה "הפחדן") הזעיק לעזרה את אמנון (שנחשב מוזר ותימהוני), כי בלילה הוא שמע רחשים שהגיעו מהחורשה שליד ביתו. כאשר אמנון יצא לבדוק את המקום, הוא גילה מערה ובה ארגזים עם נשק. לכן הוא פנה אלי, כנראה מתוך מחשבה שאני אדע מה לעשות עם התגלית. אני פניתי אל איתן, ואיתן החליט לגלות את הסוד לחברתו מיקי (זה היה ברור מראש) ולבן־דודה רמי (גם זה היה ברור מראש). כך היינו שישה ולקחנו על עצמנו את המשימה לשמור על הנשק. בהתחלה לא היה לנו מושג של מי הסְליק (מחסן הנשק) שנמצא במעמקי המערה. מאוחר יותר גילינו שזהו מחסן נשק של מחתרת הלח"י - 'לוחמי חירות ישראל'. 
 
בליל עוצר אחד, כשאיתן נתקע בתוך המערה ומיקי, אמנון ואני חמקנו מהבתים שלנו כדי להוציא אותו משם, פגשנו בחיים, פליט שהגיע באוניית מעפילים שנתפסה על ידי הבריטים. המעפילים היו יהודים שניסו להגיע בסתר לארץ, למרות שהבריטים אסרו על עלייה יהודית. חיים הצליח לברוח מהבריטים ואיתו ברחו שני אחיו הקטנים. הוא הסתיר את האחים שלו בתוך סבך, ועלה לכיוון השכונה שלנו כדי להשיג שתייה ואוכל. המפגש איתו הדליק במוחו של איתן רעיון, והוא החליט שהמבצע הבא שלנו יהיה קשור במעפילים. 
 
מה בדיוק נעשה? 
 
איפה נפעל? 
 
האם נסכן את עצמנו? 
 
על השאלות האלה גם אנחנו לא קיבלנו תשובה. שני הפרטים היחידים שידענו היו שהפעם נשתלב בפעולה של ה'הגנה', ושעלינו הגיע לבית־הספר בשבע וחצי בבוקר ולהמתין ליד המדרגות כדי לקבל הוראות. 
 
אז הנה אני, עם הילקוט על הגב, צועד לעבר בית־הספר. השעה היא שבע ורבע והמרחק ביני לבין המדרגות קצר ביותר, כך שאגיע כמה דקות לפני הזמן. אם תבואו איתי למפגש, נוכל להמשיך יחד הלאה, אל הפרק הראשון של הספר הזה. 
 
אתם באים? 
 
שנייה! שכחתי עוד פרט אחד חשוב: בסוף הספר תוכלו למצוא מילון מושגים, כך שאם אתם לא יודעים, למשל, מה ההבדל בין מחתרת למחתרת, או פרטים חשובים אחרים, דפדפו לסוף ותקבלו תשובה. 

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

ילדים אלמונים 2-בריחה לילית ממחנה עתלית גלילה רון-פדר עמית
הקדמה 
המיועדת למי שלא קרא את הספר הראשון בסדרה 
 
שלום לקוראים שלי, 
 
שמי אוּרי, ובימים שבהם מתרחשים האירועים המתוארים בסיפור שאתם עומדים לקרוא (שנת 1946), אני בן 12 וגר בחיפה. חברי הטוב (שנחשב הכי מקובל בכיתה) הוא איתן, והמתחרה שלי על הקירבה אליו היא מיקי (השוויצרית) אהובתו. איתם, ועם שלושה ילדים נוספים (אמנון, רמי ויונתן), הקמנו חבורה וקראנו לה 'ילדים אלמונים' ומייד אסביר לכם למה ואיך. 
 
תקופת ילדותנו, שאתם עומדים להיכנס אליה, אחרי שתסיימו לקרוא את ההקדמה הזאת, היא תקופת המנדט הבריטי בארץ־ישראל. מלחמת־העולם השנייה הסתיימה לפני כשנה (בשנת 1945), הגרמנים הובסו על ידי בעלות־הברית, וכל העולם כבר יודע על השואה הנוראה ועל השמדת היהודים במחנות־המוות. אבל הבריטים מאכזבים. הם לא פותחים את שערי הארץ בפני הפליטים ניצולי השואה, וזה למרות שחברי מחתרות רבים התגייסו לצבא הבריטי ולחמו לצידם נגד הגרמנים. הבריטים חוששים מתגובת הערבים, והם מתעקשים להמשיך לשלוט בארץ־ישראל בטענה שאם הם יעזבו, השנאה בין הערבים ליהודים תביא לתוהו ובוהו. 
 
שלוש מחתרות פועלות בארץ (ה'הגנה' שאליה משתייך הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י), וכל מחתרת, בדרך שלה, רוצה להביא לסיום המנדט ולהקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל. אנחנו, הילדים, היינו כמובן שמחים להתגייס לאחת המחתרות, אבל אנחנו צעירים מדי. לכן, מה שנותר לנו לעשות זה רק לעזור בסתר ללוחמים, ולפעמים ממש לדחוק את עצמנו לתוך מבצע או פעולה. 
 
בספר הראשון בסדרה, 'הסְליק במעמקי המערה', יונתן (המכונה "הפחדן") הזעיק לעזרה את אמנון (שנחשב מוזר ותימהוני), כי בלילה הוא שמע רחשים שהגיעו מהחורשה שליד ביתו. כאשר אמנון יצא לבדוק את המקום, הוא גילה מערה ובה ארגזים עם נשק. לכן הוא פנה אלי, כנראה מתוך מחשבה שאני אדע מה לעשות עם התגלית. אני פניתי אל איתן, ואיתן החליט לגלות את הסוד לחברתו מיקי (זה היה ברור מראש) ולבן־דודה רמי (גם זה היה ברור מראש). כך היינו שישה ולקחנו על עצמנו את המשימה לשמור על הנשק. בהתחלה לא היה לנו מושג של מי הסְליק (מחסן הנשק) שנמצא במעמקי המערה. מאוחר יותר גילינו שזהו מחסן נשק של מחתרת הלח"י - 'לוחמי חירות ישראל'. 
 
בליל עוצר אחד, כשאיתן נתקע בתוך המערה ומיקי, אמנון ואני חמקנו מהבתים שלנו כדי להוציא אותו משם, פגשנו בחיים, פליט שהגיע באוניית מעפילים שנתפסה על ידי הבריטים. המעפילים היו יהודים שניסו להגיע בסתר לארץ, למרות שהבריטים אסרו על עלייה יהודית. חיים הצליח לברוח מהבריטים ואיתו ברחו שני אחיו הקטנים. הוא הסתיר את האחים שלו בתוך סבך, ועלה לכיוון השכונה שלנו כדי להשיג שתייה ואוכל. המפגש איתו הדליק במוחו של איתן רעיון, והוא החליט שהמבצע הבא שלנו יהיה קשור במעפילים. 
 
מה בדיוק נעשה? 
 
איפה נפעל? 
 
האם נסכן את עצמנו? 
 
על השאלות האלה גם אנחנו לא קיבלנו תשובה. שני הפרטים היחידים שידענו היו שהפעם נשתלב בפעולה של ה'הגנה', ושעלינו הגיע לבית־הספר בשבע וחצי בבוקר ולהמתין ליד המדרגות כדי לקבל הוראות. 
 
אז הנה אני, עם הילקוט על הגב, צועד לעבר בית־הספר. השעה היא שבע ורבע והמרחק ביני לבין המדרגות קצר ביותר, כך שאגיע כמה דקות לפני הזמן. אם תבואו איתי למפגש, נוכל להמשיך יחד הלאה, אל הפרק הראשון של הספר הזה. 
 
אתם באים? 
 
שנייה! שכחתי עוד פרט אחד חשוב: בסוף הספר תוכלו למצוא מילון מושגים, כך שאם אתם לא יודעים, למשל, מה ההבדל בין מחתרת למחתרת, או פרטים חשובים אחרים, דפדפו לסוף ותקבלו תשובה.