1
הַסִּפּוּר הַזֶּה מַתְחִיל בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. בְּעֶצֶם לֹא מַמָּשׁ בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, אֶלָּא בְּעֶרֶב־עֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, כְּלוֹמַר יוֹם לִפְנֵי עֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה, שֶׁאֶצְלֵנוּ בַּמִּשְׁפָּחָה זֶה הַזְּמַן שֶׁבּוֹ מְנַקִּים אֶת הַבַּיִת לִקְרַאת הַחַג.
מְנַקִּים? כֵּן, זֹאת לֹא טָעוּת. הַכַּוָנָה שֶׁלִּי הָיְתָה לְצַיֵּן בְּפֵרוּשׁ שֶׁכֻּלָּם מְנַקִּים. זֶה מִין מִנְהָג כָּזֶה. יֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת שֶׁאֶצְלָן מְנַקִּים אֶת הַבַּיִת בְּאֹפֶן יְסוֹדִי בְּיוֹתֵר פַּעַם בְּשָׁנָה, לִקְרַאת פֶּסַח, אֲבָל אֶצְלֵנוּ מְנַקִּים אוֹתוֹ בְּאֹפֶן יְסוֹדִי בְּיוֹתֵר פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה. כְּאִלּוּ כְּדֵי לְהַגִּיד שֶׁרֹאשׁ־הַשָּׁנָה הוּא לֹא פָּחוֹת חָשׁוּב מִפֶּסַח, וּכְמוֹ שֶׁמְּנַקִּים אֶת הָרֹאשׁ לִקְרַאת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, כָּכָה כָּל אֶחָד מְנַקֶּה אֶת הָאֲרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ וְאֶת הַמְּגֵרוֹת שֶׁלּוֹ.
לָכֵן, אִם תִּכָּנְסוּ לַחֶדֶר שֶׁלִּי מַמָּשׁ בָּרֶגַע הַזֶּה, אֲנִי מַזְהִירָה אֶתְכֶם: אַל תִּבָּהֲלוּ. כָּל הַבְּגָדִים מְפֻזָּרִים עַל הָרִצְפָּה. בִּגְדֵי הַחֹרֶף מְעֻרְבָּבִים בְּבִגְדֵי הַקַּיִץ, הַגַּרְבַּיִם מְפֻזָּרִים בֵּין הַחֻלְצוֹת. שַׁרְווּל אֶחָד שֶׁל סְוֶדֶר מֵצִיץ מִתַּחַת לַמִּטָּה. בְּקִצּוּר, בָּלָגָאן.
אִמָּא יוֹשֶׁבֶת עַל הַמִּטָּה שֶׁלִּי וּמְחַלֶּקֶת פְּקֻדּוֹת: ״תִּמְדְּדִי אֶת הַמְּעִיל,״ ״תִּמְדְּדִי אֶת הַמַּגָּפַיִם,״ ״תִּזְרְקִי אֶת הַגַּרְבַּיִם עִם הַחוֹרִים,״ ״מָה קָרָה לָךְ? אַתְּ עֲדַיִן שׁוֹמֶרֶת אֶת הַחֻלְצָה הַצְּהֻבָּה הַזֹּאת? אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת שֶׁהִיא הָיְתָה קְטַנָּה עָלַיִךְ כְּבָר בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה?״
״יֵשׁ חֻלְצוֹת שֶׁאֲנִי לֹא זוֹרֶקֶת,״ אֲנִי אוֹמֶרֶת לָהּ.
״לָמָּה? לְמִי אַתְּ שׁוֹמֶרֶת אוֹתָהּ?״ הִיא רוֹצָה לָדַעַת.
״לַבַּת שֶׁלִּי,״ אֲנִי עוֹנָה.
״אֲבִיגַיִל, אַתְּ רַק בַּת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה,״ אִמָּא אוֹמֶרֶת.
״אָז מָה?״ זֹאת הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי.
אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי לֹא בֶּן־אָדָם עַקְשָׁן, אֲבָל בְּעִנְיְנֵי בְּגָדִים אֵין סִכּוּי לְהַפִּיל אוֹתִי. בְּגָדִים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת, לֹא אֶמְסֹר! אֵין מַצָּב! רַק זֶה חָסֵר לִי, שֶׁפִּתְאוֹם אֶחֱצֶה אֶת הַכְּבִישׁ וְאֶרְאֶה מוּלִי מִישֶׁהִי לוֹבֶשֶׁת אֶת הַחֻלְצָה שֶׁהֲכִי אָהַבְתִּי. פְּחְחְחְ... יֵשׁ לִי אַרְגָּז מְיֻחָד שֶׁבּוֹ אֲנִי שׁוֹמֶרֶת אֶת הַבְּגָדִים הָאֵלֶּה.
וְהִנֵּה הַחֻלְצָה הַצְּהֻבָּה כְּבָר עוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ אֶל הָאַרְגָּז, וַאֲנִי פּוֹתַחַת אוֹתוֹ וּמִתְכַּוֶנֶת לְהַנִּיחַ בְּתוֹכוֹ אֶת הַחֻלְצָה הַמְּקֻפֶּלֶת, אֶלָּא שֶׁמַּשֶּׁהוּ גּוֹרֵם לִי לַעֲצוֹר.
מָה זֶה? מַשֶּׁהוּ זָז בְּתוֹךְ הָאַרְגָּז.
״אִמָּאאאא!!!״ אֲנִי צוֹרַחַת.
״מָה קָרָה?״ אִמָּא מְזַנֶּקֶת אֵלַי.
״נָחָשׁ...״ הַקּוֹל שֶׁלִּי רוֹעֵד.
״נָחָשׁ בְּתוֹךְ אַרְגָּז סָגוּר?״ אִמָּא מִתְפַּלֵּאת, ״אֵיךְ הוּא הִגִּיעַ לְשָׁם?״
אֵיךְ הוּא הִגִּיעַ לְשָׁם? אֲנִי אֲמוּרָה לָדַעַת אֶת זֶה?
בְּפֶתַח הַחֶדֶר מוֹפִיעַ עִדָּן אָחִי. הוּא שָׁמַע אֶת הַצְּעָקָה שֶׁלִּי וּבָא לְהַפְגִּין אֹמֶץ לֵב.
״אֵיפֹה יֵשׁ נָחָשׁ?״ הוּא שׁוֹאֵל.
״בָּאַרְגָּז—״ אֲנִי מַצְבִּיעָה עַל הָאַרְגָּז.
עִדָּן עוֹזֵב אֶת הַחֶדֶר, וְכַעֲבֹר שְׁנִיּוֹת מְעַטּוֹת חוֹזֵר עִם מַטְאֲטֵא. הוּא דּוֹחֵף אֶת הַמַקֵּל שֶׁל הַמַּטְאֲטֵא לְתוֹךְ הָאַרְגָּז וּמַתְחִיל לִבְחוֹשׁ בַּבְּגָדִים. הַתְּזוּזָה שֶׁנִּרְאֲתָה קֹדֶם לֹא חוֹזֶרֶת, אֲבָל הַבְּגָדִים הַשְּׁמוּרִים, שֶׁהָיוּ מְסֻדָּרִים הֵיטֵב, מִתְבַּלְגְּנִים כַּהֹגֶן.
״זֶה לֹא נָחָשׁ, זֶה הַטֶלֶפוֹן שֶׁלָּךְ,״ עִדָּן צוֹחֵק וּמוֹסֵר לִי אֶת הַנַּיָּד שֶׁלִּי.
״הַטֶלֶפוֹן שֶׁלִּי?״ אֲנִי מִתְקַשָּׁה לְהָבִין, ״אֵיךְ הוּא הִגִּיעַ לְתוֹךְ הַקֻּפְסָה?״
״אוּלַי שָׁמַרְתְּ אוֹתוֹ לַבַּת שֶׁתִּהְיֶה לָךְ,״ עִדָּן מְלַגְלֵג עָלַי, וְעַכְשָׁיו אֲנִי מְבִינָה שֶׁהוּא הֶאֱזִין לָנוּ כָּל הַזְּמַן.
״תִּזָּהֵר מִמֶּנִּי!״ אֲנִי צוֹעֶקֶת עָלָיו וּבוֹדֶקֶת אֶת הַצָּג.
הִבְהוּב מוּזָר שֶׁל נוּרִית קְטַנָּה וַאֲדֻמָּה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאִיתִי, גּוֹרֵם לִי לְמַהֵר לִדְחוֹף אֶת הַמַּכְשִׁיר לַכִּיס. מִי הִנִּיחַ אֶת הַטֶלֶפוֹן שֶׁלִּי בָּאַרְגָּז הַמְּיֹעָד לַבְּגָדִים שֶׁקְּטַנִּים עָלַי?
רַק בַּשֵּׁרוּתִים, אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי נוֹעֶלֶת אֶת הַדֶּלֶת, אֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת הַהוֹדָעוֹת בִּיסוֹדִיּוּת, וּמַהֵר מְאוֹד מְגַלָּה אֶת מָה שֶׁכְּבָר נִחַשְׁתִּי שֶׁאֲגַלֶּה. זוֹ הוֹדָעָה מֵהָאַבִּיר. הוּא דּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי לָרֶדֶת בִּדְחִיפוּת אֶל הָרְחוֹב וּלְהִכָּנֵס לְמוֹנִית שֶׁמְּחַכָּה לִי בַּחוּץ.
״אֲבָל אֲנִי בְּאֶמְצַע סִדּוּר הַחֶדֶר לְרֹאשׁ־הַשָּׁנָה״ אֲנִי מְסַמֶּסֶת לָאַבִּיר.
״תַּפְסִיקִי הַכֹּל!״ הוּא עוֹנֶה לִי.
״כָּכָה סְתָם? בְּלִי לְהַקְפִּיא אֶת אִמָּא שֶׁלִּי?״ אֲנִי שׁוֹאֶלֶת.
״בְּלִי כְּלוּם!״ הָאַבִּיר כּוֹתֵב.
״אֲבָל הִיא תִּשְׁאַל אוֹתִי לְאָן אֲנִי הוֹלֶכֶת״ אֲנִי מִתְעַקֶּשֶׁת.
״אֲנִי סוֹמֵך עָלַיִךְ שֶׁתֵּדְעִי מָה לַעֲנוֹת לָהּ״ הָאַבִּיר מֵשִׁיב.
אֲנִי לֹא חוֹזֶרֶת אֶל הַחֶדֶר. אֲנִי מַעֲדִיפָה לֹא לִרְאוֹת אֶת עֵינֶיהָ הַכּוֹעֲסוֹת שֶׁל אִמָּא. אֵיזוֹ אִמָּא לֹא תִּכְעַס עַל הַבַּת שֶׁלָּהּ שֶׁכָּכָה, בְּאֶמְצַע סִדּוּר הַחֶדֶר, הִיא מַחְלִיטָה לְהַבְרִיז לָהּ?
אֲנִי נֶעֱצֶרֶת לְיַד דֶּלֶת הַכְּנִיסָה וּמִשָּׁם צוֹעֶקֶת לָהּ:
״אִמָּא, אֲנִי תֵּכֶף חוֹזֶרֶת!״ וּכְבָר אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת, וְיוֹצֵאת, וְסוֹגֶרֶת אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרַי.
״אֲבִיגַיִל!״ אִמָּא רוֹדֶפֶת אַחֲרַי, ״אֲנַחְנוּ בְּאֶמְצַע מַשֶּׁהוּ, אַתְּ לֹא שָׂמָה לֵב?״
״אֲנִי שָׂמָה לֵב,״ אֲנִי אוֹמֶרֶת מֵהַמַּדְרֵגוֹת, ״אֲבָל זוֹ אַזְעָקָה דְּחוּפָה.״
״אַזְעָקָה דְּחוּפָה?״ הִיא יוֹצֵאת אַחֲרַי אֶל הָרְחוֹב, ״עַל מָה אַתְּ מְדַבֶּרֶת?״
״עַל מְשִׂימָה עוֹלָמִית,״ אֲנִי עוֹנָה לָהּ אֶת הָאֱמֶת.
״עַל מָה???״ אִמָּא צוֹעֶקֶת.
הִנֵּה הַמּוֹנִית. אֲנִי מַבְחִינָה בְּתוֹם שֶׁכְּבָר יוֹשֵׁב בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי, הוּא מְנוֹפֵף לִי בְּיָדוֹ. אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת וּמְמַהֶרֶת לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, לִפְנֵי שֶׁאִמָּא מַסְפִּיקָה לִתְפּוֹס אוֹתִי.
״אֲבִיגַיִל!״ הִיא צוֹעֶקֶת, ״מָה זֶה? לְאָן אַתְּ נוֹסַעַת?״
״לִמְשִׂימָה עוֹלָמִית!״ אֲנִי מוֹצִיאָה אֶת רֹאשִׁי מֵהַחַלּוֹן וְעוֹנָה לָהּ.
״הִשְׁתַּגַּעְתְּ לְגַמְרֵי?״ תּוֹם מִתְנַפֵּל עָלַי, ״מָה אַתְּ עוֹשָׂה?״
״אוֹמֶרֶת אֶת הָאֱמֶת,״ אֲנִי עוֹנָה לוֹ.
״מִי נָתַן לָךְ רְשׁוּת לַחְשׂוֹף סוֹדוֹת?״ הוּא כּוֹעֵס.
״לֹא הָיָה לִי שׁוּם דָּבָר אַחֵר לְהַגִּיד,״ אֲנִי מַסְבִּירָה.
אִם גַּם אַתֶּם דּוֹאֲגִים כְּמוֹ תּוֹם, אַתֶּם יְכוֹלִים לְהֵרָגַע. תּוֹךְ שְׁנִיָּה כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁנָּכְחוּ בַּמָּקוֹם וְשָׁמְעוּ אוֹתִי צוֹעֶקֶת שֶׁאֲנִי יוֹצֵאת לִמְשִׂימָה עוֹלָמִית, קָפְאוּ. בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הֵבַנְתֶּם, הָיְתָה אִמָּא שֶׁלִּי.
מִי הִקְפִּיא אוֹתָם? כַּנִּרְאֶה הַנַּהָג. אֵיךְ? הוּא הִפְעִיל אֶת הַמַּגְּבִים וְהִתִּיז מַיִם עַל הַשִּׁמְשָׁה הַקִּדְמִית שֶׁל הַמּוֹנִית, אֲבָל אֵלֶּה לֹא הָיוּ בֶּאֱמֶת מַיִם. רֵיחַ חָזָק שֶׁל פְּרִי הָדָר הִתְפַּשֵּׁט בָּאֲוִיר וְהִגִּיעַ גַּם לַנְּחִירַיִם שֶׁלִּי וְשֶׁל תּוֹם.
״תִּסְגְּרוּ אֶת הַחַלּוֹנוֹת מַהֵר!״ הַנַּהָג פָּקַד עָלֵינוּ.
הָרְחוֹב שֶׁבּוֹ אֲנִי גָּרָה נִרְאָה כְּמוֹ תַּקָּלָה בְּסֶרֶט. גַּם הַמְּכוֹנִיּוֹת שֶׁנָּסְעוּ קָפְאוּ. נַהַג הַמּוֹנִית עָבַר עַל הַחֹק, וְנָסַע קֶטַע קָטָן בְּנִגּוּד לְכִווּן הַתְּנוּעָה, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא צָפַר לוֹ. אִם הַמּוֹנִית הָיְתָה מִתְרוֹמֶמֶת עַכְשָׁיו מָעַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים וְהוֹפֶכֶת לְמָטוֹס, תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֻפְתַּעַת.
הַמּוֹנִית לֹא הִתְרוֹמְמָה מֵעַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים וְלֹא הָפְכָה לְמָטוֹס. הַקִּפָּאוֹן הִתְפּוֹגֵג. עַכְשָׁיו נָסַעְנוּ לְפִי כָּל הַחֻקִּים, וּמַהֵר מְאוֹד, וְלֹא בְּמַפְתִּיעַ, הִתְבָּרֵר שֶׁיַּעַד הַנְּסִיעָה שֶׁלָּנוּ הוּא נְמַל־הַתְּעוּפָה בֶּן־גּוּרְיוֹן.
״יֵשׁ לְךָ מֻשָּׂג לְאָן אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים?״ שָׁאַלְתִּי אֶת תּוֹם.
״שׁוּם מֻשָּׂג,״ הוּא הֵנִיד בָּרֹאשׁ.
״אֵיךְ גִּיְּסוּ אוֹתְךָ?״ הִתְעַנְיַנְתִּי.
״בַּטֶלֶפוֹן,״ תּוֹם הֵשִׁיב.
״הוֹדָעָה?״
״כֵּן,״ הוּא הִנְהֵן.
״מָה הָיָה כָּתוּב בָּהּ?״
״גִּיּוּס דָּחוּף,״ תּוֹם הֵשִׁיב.
״וְאֵיפֹה הָיָה הַטֶלֶפוֹן?״
״מָה זְ'תוֹמֶרֶת?״ תּוֹם לֹא הֵבִין.
״הַטֶלֶפוֹן שֶׁלִּי הָיָה בְּמָקוֹם מוּזָר,״ הִסְבַּרְתִּי לוֹ. ״הוּא הָיָה מֻנָּח בְּאֵיזֶשֶׁהוּ אַרְגָּז, שֶׁבּוֹ אֲנִי שׁוֹמֶרֶת בְּגָדִים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת. אֵין סִכּוּי שֶׁאֲנִי שַׂמְתִּי אוֹתוֹ שָׁם.״
תּוֹם נִשְׁעַן לְאָחוֹר.
״הַטֶלֶפוֹן שֶׁלִּי הָיָה סְתָם עַל הַשֻּׁלְחָן,״ הוּא אָמַר. ״אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּישֶׁהוּ נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלָּךְ וְהִסְתִּיר אֶת הַטֶלֶפוֹן בָּאַרְגָּז הַזֶּה?״
לֹא עָנִיתִי, כִּי לֹא הָיְתָה לִי תְּשׁוּבָה. הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁמִּישֶׁהוּ נִכְנַס לַחֶדֶר שֶׁלִּי לֹא נִרְאֲתָה לִי מִתְקַבֶּלֶת עַל הַדַּעַת. הֲרֵי הָיִיתִי בַּחֶדֶר, וְאִם מִישֶׁהוּ הָיָה נִכְנָס, הָיִיתִי מַבְחִינָה בּוֹ. וּמִצַּד שֵׁנִי, אֵיךְ הַטֶלֶפוֹן הִגִּיעַ לָאַרְגָּז? הֲרֵי הָיִיתִי בַּחֶדֶר, וְאִם פִּתְאוֹם הָיוּ צוֹמְחוֹת לוֹ רַגְלַיִם וְהוּא הָיָה קוֹפֵץ לְתוֹךְ הָאַרְגָּז, גַּם לְזֶה הָיִיתִי שָׂמָה לֵב.
יָכֹלְתִּי לְהַמְשִׁיךְ לְנַסּוֹת לְפַצֵּחַ אֶת הַתַּעֲלוּמָה, אֲבָל בֵּינְתַיִם הִגַּעְנוּ לִשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה. נַהַג הַמּוֹנִית עָצַר. אָדָם עֲטוּר זָקָן שֶׁחָבַשׁ כִּפָּה לְבָנָה שֶׁעָלֶיהָ הָיָה כָּתוּב: ״נַ־נַחְ־נַחְמָ־נַחְמָן מֵאוּמָן״ נִגַּשׁ אֵלֵינוּ. הוּא וְהַנַּהָג הֶחְלִיפוּ בֵּינֵיהֶם כַּמָּה מִלִּים.
אַחַר כָּךְ הָאִישׁ עִם הַזָּקָן פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת בַּצַּד שֶׁל תּוֹם וְסִמֵּן לָנוּ לָצֵאת. תּוֹם יָצָא רִאשׁוֹן וַאֲנִי יָצָאתִי אַחֲרָיו. הָאִישׁ סִמֵּן לָנוּ לָבוֹא בְּעִקְבוֹתָיו.
נִכְנַסְנוּ לַטֶרְמִינָל. הַטֶרְמִינָל הָיָה מַמָּשׁ מְפֻצָּץ מֵרֹב אֲנָשִׁים, וְרֻבָּם הָיוּ דָּתִיִים חֲרֵדִים. הָיוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁרָקְדוּ וּמָחֲאוּ כַּפַּיִם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם. זֶה נִרְאָה כְּאִלּוּ מִתְקַיֶּמֶת כָּאן אֵיזוֹשֶׁהִי קַבָּלַת פָּנִים לְרַב חָשׁוּב, אוֹ שֶׁתֵּכֶף יוֹפִיעוּ חָתָן וְכַלָּה וְיִצְעֲדוּ לְעֵבֶר הַחֻפָּה.
הָאִישׁ הוֹבִיל אוֹתָנוּ אַחֲרָיו אֶל הַשֵּׁרוּתִים, וְתוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה הוּא הושִׁיט לִי כּוֹבַע מִצְחִיָּה כָּחוֹל.
״תִּדְחֲפִי אֶת כָּל הַשְּׂעָרוֹת לַכּוֹבַע שֶׁלֹּא יַבְחִינוּ שֶׁאַתְּ בַּת,״ הוּא לָחַשׁ.
לֹא הֵעַזְתִּי לִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת. חָבַשְׁתִּי אֶת הַכּוֹבַע וְדָחַפְתִּי לְתוֹכוֹ אֶת הַשֵּׂעָר שֶׁלִּי.
הָאִישׁ שִׁנָּה אֶת כִּווּן הַהֲלִיכָה שֶׁלּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתָנוּ חֲזָרָה, אֲבָל לֹא הַחוּצָה, אֶלָּא לְחַדְרֵי שֵׁרוּתִים אֲחֵרִים. הוּא הושִׁיט לְתוֹם שַׂקִּית וְלִי שַׂקִּית.
״תִּכָּנְסוּ לַשֵּׁרוּתִים שֶׁל הַגְּבָרִים וְתַחְלִיפוּ בְּגָדִים,״ הוּא אָמַר, ״תִּזְדָּרְזוּ, כִּי אֲנַחְנוּ מְמַהֲרִים.״
גַּם תָּאֵי הַשֵּׁרוּתִים שֶׁל הַגְּבָרִים, כְּמוֹ הַטֶרְמִינָל כֻּלּוֹ, הָיוּ מְלֵאִים בְּדָתִיִּים חֲרֵדִים, אֲבָל כָּאן כַּמּוּבָן לֹא רָקְדוּ וְגַם לֹא שָׁרוּ. רֹב הַגְּבָרִים חָבְשׁוּ כִּפּוֹת שְׁחוֹרוֹת, אֲבָל אֶחָד חָבַשׁ כִּפָּה כְּמוֹ זוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁקִּבֵּל אֶת פָּנֵינוּ.
תּוֹם זִנֵּק לְעֵבֶר תָּא שֶׁהִתְפַּנָּה, וְכַעֲבֹר דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם יָצָא מִשָּׁם כְּשֶׁהוּא לוֹבֵשׁ מִכְנָסַיִם אֲרֻכִּים שְׁחוֹרִים וְחֻלְצָה לְבָנָה וְחוֹבֵשׁ כִּפָּה לְבָנָה עִם הַכְּתֹבֶת ״נַ־נַחְ־נַחְמָ־נַחְמָן מֵאוּמָן״. שְׁתֵּי פֵּאוֹת בְּהִירוֹת הִשְׁתַּלְשְׁלוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי פָּנָיו.
״קָדִימָה!״ הוּא אָמַר לִי וְהִצְבִּיעַ עַל הַתָּא שֶׁהִתְפַּנָּה.
בַּשַּׂקִּית שֶׁלִּי מָצָאתִי מִכְנָסַיִם שְׁחוֹרִים כְּמוֹ שֶׁתּוֹם לָבַשׁ, חֻלְצָה לְבָנָה, וּפֵאָה שֶׁאֵלֶיהָ הָיְתָה מְחֻבֶּרֶת כִּפָּה כְּמוֹ שֶׁל תּוֹם. הֶחְלַפְתִּי בְּגָדִים בִּמְהִירוּת. כְּשֶׁיָּצָאתִי, תּוֹם לֹא זִהָה אוֹתִי, וּלְרֶגַע הָיָה נִדְמֶה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵן לְהַמְשִׁיךְ לְהַמְתִּין לִי.
תָּפַסְתִּי בְּיָדוֹ, מָשַׁכְתִּי אוֹתוֹ אַחֲרַי וְלָחַשְׁתִּי לוֹ יָשָׁר לְתוֹךְ הָאֹזֶן:
״זֹאת אֲנִי.״
״מְצֻיָּן.״ הַמְּזֻקָּן חִיֵּךְ בְּסִפּוּק כְּשֶׁיָּצָאנוּ מֵהַשֵּׁרוּתִים, וּמַשֶּׁהוּ בַּחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ הָיָה לִי מֻכָּר.
״אֶפְשָׁר לִשְׁאוֹל מִי אַתָּה?״ תּוֹם הִבִּיט בּוֹ.
״אַבָּא שֶׁלָּכֶם,״ הָאִישׁ הֵשִׁיב, ״דּוֹתָן יַרְדֵּן.״
״דּוֹתָן יַרְדֵּן?״ הִתְפַּלֵּאתִי, ״אַתָּה לֹא נִרְאֶה כְּמוֹ אֶחָד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ דּוֹתָן יַרְדֵּן,״ הַזָּקָן שֶׁלּוֹ נִרְאָה כָּל כָּךְ אֲמִתִּי, עַד שֶׁהָיָה לִי קָשֶׁה לְשַׁעֵר שֶׁהוּא הֻדְבַּק אֶל פָּנָיו. לָכֶם אֲנִי יְכוֹלָה לְסַפֵּר, שֶׁכָּל הַ״דּוֹתָנִים״ שֶׁהִכַּרְתִּי לֹא הָיוּ חֲרֵדִים.
״אֲנִי בַּעַל תְּשׁוּבָה,״ דּוֹתָן הִבְהִיר, ״וְאַתֶּם יְלָדַי, בָּנַי הָאֲהוּבִים וְהַיְּקָרִים, חֲזַרְתֶּם אִתִּי בִּתְשׁוּבָה,״ הוּא הִמְשִׁיךְ. ״אֲנַחְנוּ חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב,״ הוּא הִדְגִּישׁ. ״אַתָּה נִשְׁאָר תּוֹם, אֲבָל הוֹפֵךְ לִהְיוֹת תּוֹם יַרְדֵּן, וְאַתְּ,״ הוּא פָּנָה אֵלַי, ״זְ'תוֹמֶרֶת אַתָּה, הוֹפֵךְ לִהְיוֹת אֲבִיגָד יַרְדֵּן.״
״אֲבִיגָד?״ אָמַרְתִּי, ״אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה.״
״זֶה הַשֵּׁם הֲכִי קָרוֹב לַאֲבִיגַיִל שֶׁיָּכֹלְנוּ לַחְשׁוֹב עָלָיו,״ הוּא עָנָה וְקָרַץ לִי, וְעַכְשָׁיו גַּם מַשֶּׁהוּ בַּמַּבָּט שֶׁלּוֹ הָיָה מֻכָּר לִי.
״הַשֵּׁם אוּלַי קָרוֹב, אֲבָל בְּכָל זֹאת לֹא שָׁמַעְתִּי עָלָיו,״ אָמַרְתִּי.
״עַכְשָׁיו תִּשְׁמְעִי,״ הוּא קָרַץ לִי שׁוּב, ״זְ'תוֹמֶרֶת תִּשְׁמַע! מֵרֶגַע זֶה אַתָּה מְדַבֵּר כָּל הַזְּמַן, בְּכָל מָקוֹם, עִם כֻּלָּם, בִּלְשׁוֹן זָכָר. אֲפִלוּ כְּשֶׁתִּהְיֶה לְבַד עִם תּוֹם,״ הוּא אָמַר. הוּא דָּחַף אוֹתָנוּ קָדִימָה, אֲבָל בִּגְלַל הַצְּפִיפוּת הָרַבָּה, הָיִינוּ צְרִיכִים לְפַלֵּס לְעַצְמֵנוּ דֶּרֶךְ בְּעֶזְרַת הַיָּדַיִם.
נִדְחַקְנוּ בֵּין מְעִילִים שְׁחוֹרִים שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁרָקְדוּ וְתוֹפְפוּ בְּמַצָּקוֹת שֶׁל מָרָק עַל סִירֵי בִּשּׁוּל עֲנָקִיִּים.
לְמַזָּלֵנוּ, לֹא נֶאֱלַצְנוּ לַעֲמוֹד בַּתּוֹר לַכִּרְטוּס, כִּי כַּרְטִיסֵי הָעֲלִיָּה לַמָּטוֹס שֶׁלָּנוּ כְּבָר הָיוּ בִּידֵי דּוֹתָן. אִם הָיִינוּ צְרִיכִים לְכַרְטֵס, רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֵיךְ הָיִינוּ מַגִּיעִים לַדֶּלְפֵּקִים שֶׁהָיוּ עֲמוּסִים בְּאֹפֶן נוֹרָא.
מֵהַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיִינוּ, רָחוֹק מִדֶּלְפְּקֵי הַכִּרְטוּס, יָכֹלְנוּ לִשְׁמוֹעַ אֶת הַצְּעָקוֹת. הִתְנַהֲלוּ שָׁם וִכּוּחִים קוֹלָנִיִּים בֵּין הַנּוֹסְעִים לְבֵין עוֹבְדֵי חֶבְרַת הַתְּעוּפָה, כַּנִּרְאֶה בְּנוֹגֵעַ לְמִשְׁקַל הַמִּזְוָדוֹת.
בְּדֶרֶךְ כְּלָל מֻתָּר לְהַעֲלוֹת לַמָּטוֹס מִזְוָדוֹת שֶׁשּׁוֹקְלוֹת בְּסַךְ הַכֹּל 20 קִילוֹגְרָם לְאָדָם, וְתִיק הַיָּד שֶׁאִתּוֹ עוֹלִים לַמָּטוֹס אָמוּר לִשְׁקוֹל לֹא יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה קִילוֹגְרָמִים. הַנּוֹסְעִים לְאוּמָן דָּרְשׁוּ כְּנִרְאֶה הֶתֵּרִים מְיֻחָדִים לִשְׁלוֹחַ מִזְוָדוֹת שֶׁשָּׁקְלוּ אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִ-30 קִילוֹגְרָם, וְכַאֲשֶׁר הֵם נִדְרְשׁוּ לְשַׁלֵּם עֲבוּר הַמִּטְעָן הָעוֹדֵף, הֵם סֵרְבוּ וְהִתְוַכְּחוּ וְסֵרְבוּ וְהִתְוַכְּחוּ, וְאֵין לִי מֻשָּׂג מִי נִצֵּחַ בַּוִכּוּחַ, כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִצְלַחְנוּ אֵיכְשֶׁהוּ לְהִתְרַחֵק מֵהַמָּקוֹם הַצָּפוּף וְהַהוֹמֶה וּלְהַגִּיעַ לְשַׁעַר הַיְּצִיאָה.
מַעְגָּל שֶׁל חֲרֵדִים קִבֵּל אֶת פָּנֵינוּ כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל שַׁעַר הַיְּצִיאָה, וְגַם הֵם רָקְדוּ, וְגַם הֵם הֵנִיפוּ אֶת יְדֵיהֶם מֵעַל רָאשֵׁיהֶם וּמָחֲאוּ כַּפַּיִם. מִצַּד אֶחָד כָּל הָרִקּוּדִים הָאֵלֶּה לֹא הִפְתִּיעוּ אוֹתִי, כִּי כְּבָר נִתְקַלְתִּי בַּחֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב דּוֹמִים לָהֶם. בִּרְחוֹבוֹת תֵּל־אָבִיב אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָם. הֵם נוֹסְעִים בְּרֶכֶב מִסְחָרִי מְיֻחָד שֶׁמֵּעָלָיו מֻצָּב רַמְקוֹל גָּדוֹל וּמֵהָרַמְקוֹל בּוֹקְעִים שִׁירִים, וְכַאֲשֶׁר הָרֶכֶב עוֹצֵר הֵם יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְרוֹקְדִים בְּהִתְלַהֲבוּת לְצִדּוֹ אוֹ אֲפִלּוּ עָלָיו, וּמַזְמִינִים אֲנָשִׁים לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם.
מִצַּד שֵׁנִי, תַּחְשְׁבוּ עַל זֶה, לִרְקוֹד כָּכָה בְּאוּלַם הַנּוֹסְעִים הַיּוֹצְאִים בִּשְׂדֵה־הַתְּעוּפָה? מָה זֶה פֹּה, מוֹעֲדוֹן?
״רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב כָּךְ אוֹמֵר: לֹא לְהִתְיָאֵשׁ!״ לָמַדְתִּי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה מֵאִמָּא, שֶׁשָּׁרָה אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיִינוּ פּוֹגְשִׁים בַּחֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב, ״אִם הִגִּיעַ זְמַן קָשֶׁה – רַק לִשְׂמוֹחַ יֵשׁ,״ וְכַאֲשֶׁר הִיא הָיְתָה שָׁרָה, הִיא הָיְתָה מְחַבֶּקֶת אוֹתִי וְאוֹמֶרֶת, ״זוֹ חָכְמָה גְּדוֹלָה לָדַעַת לִשְׂמוֹחַ בְּמַצָּבִים קָשִׁים,״ וְאַחֲרֵי הַפְסָקָה קְצָרָה הִיא הָיְתָה מוֹסִיפָה, ״הוּא הָיָה אָדָם מְיֻחָד בְּמִינוֹ, רַבִּי נַחְמָן.״
״נַחְמָן מֵאוּמָן אוֹ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב?״ שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ פַּעַם.
״רַבִּי נַחְמָן הָיָה רַבִּי בִּבְּרֶסְלֶב, אֲבָל הוּא נִקְבַּר בְּאוּמָן.״
״אוּמָן זֹאת עִיר?״ הִתְעַנְיַנְתִּי.
״אוּמָן זֹאת עִיר בִּמְדִינַת אוּקְרָאִינָה,״ אִמָּא עָנְתָה, ״וְגַם בְּרֶסְלֶב הִיא עִיר בְּאוּקְרָאִינָה. לִפְנֵי הַשּׁוֹאָה חָיוּ הַרְבֵּה מְאוֹד יְהוּדִים בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה.״
לְמַעְגַּל הָרוֹקְדִים הִצְטָרְפוּ עַכְשָׁיו כַּמָּה בַּחוּרִים חִלּוֹנִים, שֶׁלֹּא חָבְשׁוּ כִּפּוֹת. הָרִקּוּדִים וְהַשִּׂמְחָה פָּשׁוּט סָחֲפוּ אוֹתָם, וְהֵם כַּנִּרְאֶה רָצוּ לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהָאֵרוּעַ. הֵם הִתְחַבְּקוּ עִם הַחֲסִידִים, אֲבָל לֹא צָעֲקוּ כְּמוֹהֶם, אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אֶת הַשִּׁירִים. דּוֹתָן הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם וּמָשַׁךְ אַחֲרָיו רַק אֶת תּוֹם. כְּשֶׁרָצִיתִי גַּם אֲנִי לְהִצְטָרֵף לְמַעְגַּל הָרוֹקְדִים, הוּא רָמַז לִי לֹא לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה.
״לֹא נַחְטִיא אֶת הַחֲסִידִים,״ הוּא לָחַשׁ לִי בָּאֹזֶן. ״בְּכָל זֹאת אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתְּ לֹא בֶּאֱמֶת בֵּן.״
מָה אֲנִי יוֹדַעַת עַל חֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב? אֲנִי מִצְטַעֶרֶת לְהַגִּיד לָכֶם, שֶׁחוּץ מִמָּה שֶׁאִמָּא סִפְּרָה לִי עַל מָה שֶׁרַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב הָיָה אוֹמֵר עַל הַזְּמַנִּים הַקָּשִׁים, כְּלוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לִשְׂמוֹחַ וְכָל זֶה, אֲנִי לֹא יוֹדַעַת עֲלֵיהֶם כְּלוּם. אֲבָל כְּשֶׁעָמַדְתִּי כָּכָה בַּצַּד וְהִבַּטְתִּי בָּרוֹקְדִים, שֶׁאֲלֵיהֶם הָיָה אָסוּר לִי לְהִצְטָרֵף, שַׂמְתִּי לֵב לְדָבָר אֶחָד בּוֹלֵט מְאוֹד: לְשַׁעַר הַיְּצִיאָה הִגִּיעוּ רַק גְּבָרִים, אֲפִלּוּ אִשָּׁה אַחַת לֹא נִרְאֲתָה בַּסְּבִיבָה. אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי חֶבְרַת הַתְּעוּפָה, שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַשַּׁעַר כְּדֵי לְהַחְתִּים אֶת כַּרְטִיסֵי הָעֲלִיָּה לַמָּטוֹס שֶׁל הַנּוֹסְעִים, הָיוּ גְּבָרִים. מִיָּד הִסַּקְתִּי שֶׁזֹּאת הַסִּבָּה לַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁלִּי וְלַהַחְלָטָה לַהֲפוֹךְ אוֹתִי לַאֲבִיגָד. כַּנִּרְאֶה רַק גְּבָרִים עוֹמְדִים לַעֲלוֹת לַטִּיסָה הַזֹּאת, וְאִם הָיִיתִי נִשְׁאֶרֶת אֲבִיגַיִל, אוּלַי לֹא הָיוּ מַעֲלִים אוֹתִי?
אֲבָל מָה הַסִּפּוּר הַזֶּה? בְּעֶרֶב רֹאשׁ־הַשָּׁנָה עוֹזְבִים גְּבָרִים דָּתִיִּים אֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם וְטָסִים לְ...?
בְּעֶצֶם, לְאָן אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים לָטוּס?
״כָּל הַנּוֹסְעִים הַטָּסִים לְאוּמָן מִתְבַּקְּשִׁים לָגֶשֶׁת לְשַׁעַר הַיְּצִיאָה. הָעֲלִיָּה לַמָּטוֹס הִתְחִילָה!״ הַקּוֹל שֶׁבָּקַע מִמַּעֲרֶכֶת הַכְּרִיזָה הָיָה תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי. אֲבָל כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי לַצָּג שֶׁעָלָיו הוֹפִיעַ מִסְפַּר הַטִּיסָה שֶׁלָּנוּ, לֹא הָיָה כָּתוּב שָׁם ״אוּמָן״. הָיָה כָּתוּב שָׁם: ״קִייֶב״, וּלְפִי מָה שֶׁאֲנִי מְבִינָה, קִייֶב אֵינֶנָּה אוּמָן, וְאוּמָן אֵינֶנָּה קִייֶב. אוּמָן נִמְצֵאת בְּאוּקְרָאִינָה, אֶת זֶה אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת, אֲבָל קִייֶב?
״קִייֶב הִיא בִּירַת אוּקְרָאִינָה,״ דּוֹתָן לָחַשׁ לִי.
בִּתְנוּעָה חַדָּה הִסְתּוֹבַבְתִּי לְאָחוֹר.
״אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אֲנִי חוֹשֶׁבֶת?״ הָיִיתִי הֲמוּמָה.
״אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּךְ,״ דּוֹתָן הֵשִׁיב לִי וְשׁוּב קָרַץ, וְעַכְשָׁיו חָטַפְתִּי צְמַרְמֹרֶת וּמַמָּשׁ הִתְחַלְתִּי לִרְעוֹד, כִּי הָיָה לִי בָּרוּר, מַמָּשׁ בְּאֶלֶף אָחוּז, שֶׁאֶת הַדּוֹתָן הַזֶּה לֹא פָּגַשְׁתִּי פַּעַם אַחַת בֶּעָבָר. פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים, וְתָמִיד בַּנְּסִבּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁל הַמְּשִׂימוֹת הָעוֹלָמִיּוֹת, וְלָכֵן הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת רַק...
שְׁיוּ!
