מחדש
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מחדש
הוספה למועדפים
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    • הוצאה: עם עובד
    • תאריך הוצאה: דצמבר 2015
    • קטגוריה: שירה
    • מספר עמודים: 81 עמ' מודפסים
    נוית בראל היא משוררת, חוקרת ספרות ועורכת ספרותית. כיום משמשת כעורכת ספרי המקור של הוצאת ידיעות ספרים במקביל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב.
     
    שירים, מאמרים ותרגומים של נוית בראל פורסמו בעיתונים ובמגוון כתבי עת, ביניהם עתון 77, דקה, מעין (בעריכת רועי צ'יקי ארד), אורות (בעריכת טל ניצן), שבו, גג (בעריכת חיים נגיד), אפיריון (בעריכת ארז ביטון), הכיוון מזרח, כתובת, מאזנים והליקון. בראל נחשבה כחברה בקבוצת המשוררים גרילה תרבות, והייתה אחת הכותבות המרכזיות בכתב העת מטעם שערך יצחק לאור. שיריה תורגמו לאנגלית, לגרמנית, לרומנית, לערבית ולספרדית. השתתפה באנתולוגיות שירה רבות, כגון: "אדומה", "מלכה עירומה", "לצאת", ו"השירים הכי יפים בעברית". לימדה ספרות באוניברסיטת תל אביב, במכללת עלמא ובאוניברסיטה הפתוחה. השתתפה בפסטיבלי שירה רבים, ביניהם: "פסטיבל מטולה", "פסטיבל מטר על מטר", "פסטיבל שדה בוקר", "פסטיבל תל אביב לשירה", "פסטיבל שער הבינלאומי לשירה מבית הליקון" ו"פסטיבל מייד אין ג'רוזלם של 'בית אבי חי'".
     
    נולדה בעיר אשקלון ב-1977. כיום חיה בתל אביב עם בן זוגה שני גרשי.
     

    נושאים

    תקציר

    יַעֲבֹר
     
    לֹא מָצָאתִי דָּבָר שֶׁלֹּא הוּבַס עֲדַיִן .כַּמָּה מַהֵר
    כָּבוֹת לֶהָבוֹת, נִפְסָקִים חִפּוּשִׂים, קֶרֶן אוֹר רָפָה.
    שׁוּם הִתְעָרְבוּת חִיצוֹנִית, שׁוּם הַשְׁגָּחָה אוֹ עַיִן הָרָע
    לֹא תַּפְרִיעַ לָנוּ לְהַגִּיעַ אֶל מָחָר. אֲבָל מָה יִהְיֶה
    כְּשֶׁנַּגִּיעַ? לַמִּנְהָרָה יֵשׁ קָצֶה, קַוֵּי הַסִּיּוּם נִמְתָּחִים,
    חוֹמוֹת נִבְנוֹת כָּל הַזְּמַן. כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁכֻּלָּם הִשְׁלִימוּ
    תַּשְׁלִים גַּם אַתָּה. כָּל חֹדֶשׁ חִכִּיתָ לְמִי שֶׁתַּתִּיר לְךָ.
    בַּצַּד הָיִיתָ מְכַבֶּה אֶת כָּל הַנּוֹשְׂאִים, חָמְרֵי הַבְּעֵרָה.
    כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא הִסְתַּכֵּל, גַּם אַתָּה לֹא יָדַעְתָּ עַל הֵעָלְמוּתְךָ.
     
    נָוית בראל (ילידת אשקלון, 1977) היא משוררת, עורכת ספרות, מתרגמת, חוקרת ספרות ומבקרת ספרים המתגוררת בתל אביב.
    שירים, מאמרים ותרגומים מפרי עטה נדפסו במגוון רחב של כתבי עת ספרותיים ובמדורי הספרות של העיתונים היומיים. שיריה תורגמו לאנגלית, לערבית, לספרדית, לגרמנית ולרומנית. "גם ממש", ספרה הקודם עטור השבחים, ראה אור בספריית השירה של עם עובד.

    פרק ראשון

    עֶשֶׂר שָׁנִים
     
    אֵיפֹה הָיִיתָ לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים
    אֲנִי שׁוֹאֶלֶת בְּחֶדֶר אַחֵר,
    עִם רַדְיוֹ כָּבוּי, בְּאוֹתָהּ עִיר.
    אֵין עוֹד שֶׁמֶשׁ פְּקוּחָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה,
    כְּבָר אֵין פִּגּוּעִים. הַחוֹמוֹת גָּבְהוּ.
    אִישׁ לֹא עִשֵּׁן מוּלִי מֵאָז וְהָיָה עֵירֹם כְּמוֹ חוֹף בַּחֹרֶף,
    זָר כְּמוֹ נִימוּסִים. רַבְנוּ בְּאוֹתִיּוֹת חֲסֵרוֹת. הִשְׁלַמְנוּ
    עִם סוֹדוֹת גְּדוֹלִים. לֹא נָכוֹן כְּשֶׁמְּסַפְּרִים אוֹתָם, לֹא עוֹבֵר כְּשֶׁמִּתְעַלְּמִים.
    מִן הַקָּצֶה אֶל יְקִיצָה, מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, גַּם אֲנַחְנוּ מִתְעַיְּפִים.
    דִּבַּרְנוּ מַסְפִּיק. עַל הַדְּרָכִים לְמַטָּה, עַל פִּיּוֹת נְעוּלִים, הָאַהֲבָה הַזּׂאת
    שָׁכְחָה אֶת מָה שֶׁדָּרוּשׁ לָהּ. אֲנִי זוֹכֶרֶת תַּאֲרִיכִים.
     
    סַפְסָל
     
    כְּבָר כִּסְלֵו וְשָׁקֵט הַלַּיְלָה. נָפַלְתִּי לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
    דֶּרֶךְ יָחִיד אַרְבָּעָה קִירוֹת, וְדֶרֶךְ רַבִּים אֵין קִירוֹת בִּכְלָל.
    פָּגַשְׁתִּי אוֹתְךָ קֹדֶם עַל סַפְסָל, כְּאִלּוּ אַחֲרֵי מְלָאכָה מְפָרֶכֶת.
    פָּנִינוּ לָנוּחַ בְּלֵב רַךְ בֵּין קוֹלוֹת. אֵין אָמָּנוּת פְּחוּתָה
    מִן הַבּוּשָׁה. מָה נַעֲשֶׂה? נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל שְׁנֵינוּ.
    אֵינֶנּוּ מַבְחִינִים בֵּין דִּבְרֵי תְּפִלָּה לְבֵין דִּבְרֵי יֵאוּשׁ.
    טוֹב וְיָשָׁר לָנוּ לְבַדֵּנוּ. לֹא נָגַעְתִּי בְּךָ, אֲפִלּוּ לֹא בְּיָדַיִם קָרוֹת.
    לֹא הֶרְאֵיתִי לְךָ אֶת הַכְּלָבִים הַמְשַׂחֲקִים, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁבָּא לָעִיר.
    אַתְּ הֲכִי יָפָה בַּמְּצִיאוּת, כָּתַבְתָּ לִי אַחַר כָּךְ, וְרִצְפַּת הַנֶּפֶשׁ חָרְקָה.
    מְאֻשָּׁר וְאוֹחֵז בַּשָּׁמַיִם, הָיִיתִי רוֹצָה אוֹתְךָ. לְהִתְגַּבֵּר אוֹ לִפֹּל,
    לְחַבֵּק בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, לְהִתְרַכֵּז בְּאַהֲבָה אַחַת עַל סַפְסָל.
    שֶׁכָּל נְשִׁימָה תִּהְיֶה קְטַנָּה וְרַב־שִׁמּוּשִׁית וּכְלַפֵּי מַעְלָה וּבְלִי סוֹף
    נוית בראל היא משוררת, חוקרת ספרות ועורכת ספרותית. כיום משמשת כעורכת ספרי המקור של הוצאת ידיעות ספרים במקביל ללימודי דוקטורט באוניברסיטת תל אביב.
     
    שירים, מאמרים ותרגומים של נוית בראל פורסמו בעיתונים ובמגוון כתבי עת, ביניהם עתון 77, דקה, מעין (בעריכת רועי צ'יקי ארד), אורות (בעריכת טל ניצן), שבו, גג (בעריכת חיים נגיד), אפיריון (בעריכת ארז ביטון), הכיוון מזרח, כתובת, מאזנים והליקון. בראל נחשבה כחברה בקבוצת המשוררים גרילה תרבות, והייתה אחת הכותבות המרכזיות בכתב העת מטעם שערך יצחק לאור. שיריה תורגמו לאנגלית, לגרמנית, לרומנית, לערבית ולספרדית. השתתפה באנתולוגיות שירה רבות, כגון: "אדומה", "מלכה עירומה", "לצאת", ו"השירים הכי יפים בעברית". לימדה ספרות באוניברסיטת תל אביב, במכללת עלמא ובאוניברסיטה הפתוחה. השתתפה בפסטיבלי שירה רבים, ביניהם: "פסטיבל מטולה", "פסטיבל מטר על מטר", "פסטיבל שדה בוקר", "פסטיבל תל אביב לשירה", "פסטיבל שער הבינלאומי לשירה מבית הליקון" ו"פסטיבל מייד אין ג'רוזלם של 'בית אבי חי'".
     
    נולדה בעיר אשקלון ב-1977. כיום חיה בתל אביב עם בן זוגה שני גרשי.
     

    עוד על הספר

    • הוצאה: עם עובד
    • תאריך הוצאה: דצמבר 2015
    • קטגוריה: שירה
    • מספר עמודים: 81 עמ' מודפסים

    נושאים

    מחדש נוית בראל
    עֶשֶׂר שָׁנִים
     
    אֵיפֹה הָיִיתָ לִפְנֵי עֶשֶׂר שָׁנִים
    אֲנִי שׁוֹאֶלֶת בְּחֶדֶר אַחֵר,
    עִם רַדְיוֹ כָּבוּי, בְּאוֹתָהּ עִיר.
    אֵין עוֹד שֶׁמֶשׁ פְּקוּחָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה,
    כְּבָר אֵין פִּגּוּעִים. הַחוֹמוֹת גָּבְהוּ.
    אִישׁ לֹא עִשֵּׁן מוּלִי מֵאָז וְהָיָה עֵירֹם כְּמוֹ חוֹף בַּחֹרֶף,
    זָר כְּמוֹ נִימוּסִים. רַבְנוּ בְּאוֹתִיּוֹת חֲסֵרוֹת. הִשְׁלַמְנוּ
    עִם סוֹדוֹת גְּדוֹלִים. לֹא נָכוֹן כְּשֶׁמְּסַפְּרִים אוֹתָם, לֹא עוֹבֵר כְּשֶׁמִּתְעַלְּמִים.
    מִן הַקָּצֶה אֶל יְקִיצָה, מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, גַּם אֲנַחְנוּ מִתְעַיְּפִים.
    דִּבַּרְנוּ מַסְפִּיק. עַל הַדְּרָכִים לְמַטָּה, עַל פִּיּוֹת נְעוּלִים, הָאַהֲבָה הַזּׂאת
    שָׁכְחָה אֶת מָה שֶׁדָּרוּשׁ לָהּ. אֲנִי זוֹכֶרֶת תַּאֲרִיכִים.
     
    סַפְסָל
     
    כְּבָר כִּסְלֵו וְשָׁקֵט הַלַּיְלָה. נָפַלְתִּי לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
    דֶּרֶךְ יָחִיד אַרְבָּעָה קִירוֹת, וְדֶרֶךְ רַבִּים אֵין קִירוֹת בִּכְלָל.
    פָּגַשְׁתִּי אוֹתְךָ קֹדֶם עַל סַפְסָל, כְּאִלּוּ אַחֲרֵי מְלָאכָה מְפָרֶכֶת.
    פָּנִינוּ לָנוּחַ בְּלֵב רַךְ בֵּין קוֹלוֹת. אֵין אָמָּנוּת פְּחוּתָה
    מִן הַבּוּשָׁה. מָה נַעֲשֶׂה? נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל שְׁנֵינוּ.
    אֵינֶנּוּ מַבְחִינִים בֵּין דִּבְרֵי תְּפִלָּה לְבֵין דִּבְרֵי יֵאוּשׁ.
    טוֹב וְיָשָׁר לָנוּ לְבַדֵּנוּ. לֹא נָגַעְתִּי בְּךָ, אֲפִלּוּ לֹא בְּיָדַיִם קָרוֹת.
    לֹא הֶרְאֵיתִי לְךָ אֶת הַכְּלָבִים הַמְשַׂחֲקִים, אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁבָּא לָעִיר.
    אַתְּ הֲכִי יָפָה בַּמְּצִיאוּת, כָּתַבְתָּ לִי אַחַר כָּךְ, וְרִצְפַּת הַנֶּפֶשׁ חָרְקָה.
    מְאֻשָּׁר וְאוֹחֵז בַּשָּׁמַיִם, הָיִיתִי רוֹצָה אוֹתְךָ. לְהִתְגַּבֵּר אוֹ לִפֹּל,
    לְחַבֵּק בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, לְהִתְרַכֵּז בְּאַהֲבָה אַחַת עַל סַפְסָל.
    שֶׁכָּל נְשִׁימָה תִּהְיֶה קְטַנָּה וְרַב־שִׁמּוּשִׁית וּכְלַפֵּי מַעְלָה וּבְלִי סוֹף