ממי ירשת את זה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ממי ירשת את זה
מכר
מאות
עותקים
ממי ירשת את זה
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

ממי ירשת את זה

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

שרון מועלם (MD, PhD) הוא מדען ורופא עטור פרסים, וספריו הגיעו לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במחקריו ובכתביו הוא כורך יחד רפואה, גנטיקה, היסטוריה וביולוגיה כדי להסביר כיצד הגוף האנושי מתפקד בדרכים חדשות ומרתקות. הוא כתב גם את רב המכר דווקא החלשים שורדים שיצא בהוצאת אריה ניר. ספריו תורגמו ליותר משלושים שפות.
ד״ר מועלם כיהן כעורך משנה של הז'ורנל למחלת האלצהיימר. עבודתו המדעית הובילה לגילוי הסיידרוצילין, אנטיביוטיקה חדשנית נגד חיידקי־על שעמידים בפני רוב סוגי האנטיביוטיקה. נרשמו על שמו תשעה־עשר פטנטים על המצאות ביוטכנולוגיות הקשורות לבריאות האדם, והוא ייסד (עם שותפים) שתי חברות ביוטכנולוגיה. מאמרים על מחקריו של ד״ר מועלם התפרסמו בניו יורק טיימס, בניו סיינטיסט ובטיים מגזין, והוא הופיע בטלוויזיה בתוכניתו של ג'ון סטיוארט, בסי־אן־אן ובאן־בי־סי.

תקציר

ספרו החדשני של ד"ר שרון מועלם מנפץ את התפיסה המקובלת שהגורל הגנטי שלנו נקבע סופית ברגע ההתעברות, ומראה שהדנ"א שלנו משתנה ללא הרף במהלך חיינו: מגיב למה שאנחנו עושים, רואים ומרגישים. תזונה, פעילות גופנית, טראומות, תרופות, יחסים בין-אישיים – כל אלה משנים לא רק את הגנים שלנו, אלא גם את אלה של צאצאינו.
ממי ירשת את זה יגלה לכם מדוע הפתרון לבעיות רפואיות שכיחות הנוגעות למיליוני אנשים טמון דווקא בהבנת המחלות הגנטיות הנדירות ויספק את התשובות לשאלות פרובוקטיביות: 
 
האם ההצקות של בריוני בית הספר משנות את הגנים שלכם?
מדוע לאנשים מסוימים אכילת פירות וירקות עלולה להיות גזר דין מוות?
מדוע חיים ללא תחושת כאב מסוכנים?
איך תוכלו לדעת מראש אם תצליחו לרדת במשקל בעזרת הדיאטה החדשה שהתחלתם?
מדוע אנשים מסוימים מחוסנים מפני סרטן?
 
בספר ממי ירשת את זה מפגין ד"ר מועלם את גישתו רחבת האופקים והמשעשעת למדע ולרפואה כשהוא מתאר איך אמנות, היסטוריה, גיבורי-על וכוכבי ספורט עוזרים לנו להבין את השפעת חיינו על הגנים, ואת השפעת הגנים על חיינו. הספר ישנה את נקודת המבט שלכם לא רק על בריאותכם – אלא על החיים בכללותם. 
ד"ר שרון מועלם הוא מדען ורופא עטור פרסים. ספריו תורגמו לשלושים וחמש שפות והגיעו לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס. ספרו דווקא החלשים שורדים יצא לאור בהוצאת אריה ניר. 
 
מן הביקורות:
"ד"ר מועלם חושף את היחסים המורכבים בין הטבע לסביבה בעזרת הצגת מקרים נדירים שמבהירים את העקרונות הבסיסיים של פעולת הגנים ומלמדים כיצד מתרחשים שינויים דינמיים בזהותנו." ד"ר דן אריאלי
"בספרו החדש המהפכני מתאר ד"ר מועלם דרמה מרתקת על שיבושים ותיקונים גנטיים." ניו-יורק טיימס
"ד"ר מועלם מספר סיפורים מרתקים שבעזרתם תבינו בקלות את המורכבות של הגנטיקה החדשנית ביותר." ד"ר טמפל גרנדין
"ספר מרענן ופוקח עיניים שחשוב לבריאותו של כל אחד מאיתנו." סיינטיפיק אמריקן
"לד"ר מועלם יש מידע אמין ומוצק ודרך אלגנטית להעביר אותו." קירקוס ריוויו

פרק ראשון

הקדמה: 
הכול עומד להשתנות
 
אתם עוד זוכרים את כיתה ז'?
אתם יכולים להיזכר בפניהם של חבריכם לכיתה? אתם יכולים לנקוב בשמותיהם של המורים, של מזכירת בית הספר ושל המנהלת או המנהל? האם צלילי הפעמון עוד מהדהדים באוזניכם? ומה עם הריחות העולים מהקפטריה בימים שבהם הוגש בה הבשר הטחון בלחמנייה סלוֹפּי ג'וֹ? ייסורי ההתאהבות הראשונה? הבהלה שתקפה אתכם כשמצאתם את עצמכם בשירותים עם בריון בית הספר?
אולי הכול זכור לכם בבהירות רבה. ואולי במרוצת השנים כוסו שנות חטיבת הביניים בערפל סמיך של זיכרונות ילדות אחרים, רבים כל־כך.
כך או כך, אתם נושאים איתכם את כולם.
מזמן הבנו שאנחנו סוחבים על גבנו לכל אשר נלך את התרמיל הנפשי שבו טמונות כל ההתנסויות שלנו. גם דברים שאינכם זוכרים במודע נמצאים שם במקום כלשהו, שוחים בתת־ההכרה שלכם ונכונים לצוף ולעלות באופן בלתי צפוי, לטוב או לרע.
אך הכול בעצם עמוק הרבה יותר, משום שגופכם שרוי במצב תמידי של שינוי צורה והתחדשות, וכל ההתנסויות שלכם, כולל אלו המשניות לכאורה כמו התנכלויות של בריוני בית הספר, התאהבויות ראשונות או כריכי סלופי ג'ו, מטביעות בכם את חותמן.
ומה שחשוב אף יותר, הן מטביעות את חותמן בגֶנום שלכם.
לא כך, כמובן, התרגלנו רובנו לחשוב על המשוואה בת שלושה מיליארד האותיות שהיא התורשה הגנטית שלנו. מאז ניסוייו של גרגור מנדלא בתכונות התורשתיות של האפונה, שהניחו באמצע המאה התשע־עשרה את היסודות להבנת הגנטיקה, מלמדים אותנו שהגנים שהורישו לנו הדורות הקודמים, הם ורק הם, עושים אותנו למי שאנחנו. קח קצת מאמא. קצת מאבא. ערבב הכול ותקבל אותך.
א. גרגור מנדל תיאר את תוצאות ניסוייו בכנסים של אגודת ברין לחקר הטבע ב־8 בפברואר וב־8 במרס 1865. כעבור שנה פרסם את מסקנותיו בכתב העת הפרוטוקול של אגודת ברין לחקר הטבע. מאמרו תורגם לראשונה לאנגלית רק בשנת 1901.
 
תלמידי חטיבות הביניים של ימינו עדיין לומדים את ההשקפה המאובנת הזאת ומסתמכים עליה כשהם משרטטים אילנות יוחסין במאמץ להבין ממי קיבלו חבריהם לכיתה את צבע עיניהם, את תלתליהם, את השיער שעל אצבעותיהם או את יכולתם לגלגל את הלשון. והמסקנה, שנלמדת כאילו מנדל עצמו חרת אותה על לוח אבן, היא שאין לנו הרבה אפשרות לבחור מה נקבל ומה נעביר הלאה, מפני שהמורשת הגנטית שלנו נקבעה באופן סופי ומוחלט כשאבא ואמא שלנו הרו אותנו.
אבל זה ממש לא נכון.
משום שגם ברגע זה, ולא משנה אם אתם לוגמים קפה ליד שולחן הכתיבה שלכם, רובצים בכורסת טלוויזיה בבית, רוכבים על אופני כושר במכון או חגים סביב כדור הארץ בתחנת החלל הבינלאומית — הדנ״א שלכם משתנה בלי הרף, כמו אלפי אלפים של מתגי אור קטנטנים, שמקצתם נדלקים ומקצתם כבים, מגיבים למה שאתם עושים, למה שאתם רואים ולמה שאתם מרגישים.
הגורמים שמשפיעים על התהליך הזה ומתזמרים אותו הם תנאי חייכם, מקום המגורים שלכם, הלחצים שאתם מתמודדים עמם והדברים שאתם צורכים.
כל אלה דברים שאפשר לשנות. וזה אומר, במובנים מסוימים מאוד, שאתם יכולים להשתנות. כן, גם שינויים גנטיים.ב
ב. השינויים הללו יכולים לכלול כל דבר, ממוטציות נרכשות ועד לשינויים אפיגנטיים קטנים שיכולים להשפיע על ההתבטאות או ההשתקה של הגנים שלכם.
 
אני לא טוען שהגנים אינם מעצבים את החיים שלנו. הם בהחלט עושים זאת. למעשה, אנו למדים שהתורשה הגנטית שלנו — כל ״אות נוקליאוטידית״ שבונה את הגנום שלנו — קובעת ומשפיעה בדרכים שאפילו סופר המדע הבדיוני בעל הדמיון הפורה ביותר לא יכול היה להעלות בדעתו עד לפני שנים מעטות.
מדי יום ביומו אנו מגלים את הכלים ואת הידע הדרושים לנו כדי לצאת למסע גנטי חדש — לקחת את המפה הבלויה מזוֹקן, לפרוש אותה על שולחן חיינו ולשרטט עליה מסלול חדש לנו, לילדינו, ולכל צאצאינו לעתיד לבוא. כל תגלית נוספת מאפשרת לנו להבין טוב יותר את הקשר בין מה שהגנים שלנו עושים לנו לבין מה שאנחנו עושים לגנים שלנו. ורעיון זה — ההורשה הגמישה הזאת — משנה את הכול.
אוכל ופעילות גופנית. פסיכולוגיה ויחסים בין־אישיים. תרופות. תביעות משפטיות. השכלה. החוקים שלנו. הזכויות שלנו. עקרונות מיושנים ואמונות מושרשות.
את הכול.
אפילו את המוות עצמו. עד כה רובנו יצאנו מתוך הנחה שההתנסויות שלנו נגמרות כשחיינו מגיעים לקצם. אבל גם זה לא נכון. אנחנו סך כל ההתנסויות של חיינו אנו ושל חיי הורינו ושל חיי אבותינו הקדמונים. כי הגנים שלנו לא שוכחים בנקל.
מלחמה, שלום, ארוחות דשנות, רעב, גלות, מחלות — אם אבותינו הקדמונים עברו את כל אלה ושרדו, אנחנו ירשנו את יכולת ההישרדות שלהם. ואחרי שירשנו אותה, גדולים הסיכויים שנעביר אותה בדרך זו או אחרת גם לדורות הבאים.
המשמעות של הירושה הזאת יכולה להיות סרטן. היא יכולה להיות אלצהיימר. היא יכולה להיות השמנת־יתר חולנית. אבל היא גם יכולה להיות אריכות ימים. היא יכולה להיות שמירה על קור רוח במצבי לחץ. היא יכולה להיות סתם אושר שאינו תלוי בדבר.
לטוב ולרע, אנחנו לומדים עכשיו שביכולתנו לקבל ולדחות את הירושה שלנו.
הספר שלפניכם הוא מדריך למסע זה.
בספר זה אדבר על הכלים שמשמשים אותי בעבודתי כרופא וכמדען שבעזרתם אני מיישם יום־יום את החידושים האחרונים בתחום הגנטיקה האנושית. אציג לפניכם אחדים ממטופליי. אנבור במאגר המחקרים הקליניים ואחפש בהם דוגמאות למחקרים שחשובים לחיינו, ואספר לכם על חלק מהמחקרים שאני עצמי מעורב בהם. אדבר על היסטוריה. אדבר על אמנות. אדבר על גיבורי־על, על כוכבי ספורט ועל עובדי תעשיית המין. אעשה הקשרים שישנו את צורת ההסתכלות שלכם על העולם, ואולי גם את צורת ההסתכלות שלכם על עצמכם.
אני אדרבן אתכם ללכת על החבל הדק המתוח בין הידוע ללא ידוע. נכון, לא יציב שם למעלה, אבל שווה את המאמץ. ולו רק בגלל הנוף הבלתי נשכח.
כן, אני רואה את העולם בצורה לא קונבנציונלית. השימוש במחלות גנטיות כדגם להבנת הביולוגיה הבסיסית שלנו עזר לי להגיע לכמה תגליות חדשניות בתחומים שלכאורה אינם קשורים. גישה זו הובילה אותי לגילוי אנטיביוטיקה חדשנית — סיידרוצילין, שמכוונת במיוחד לטיפול בזיהומים מחיידקי־על עמידים לאנטיביוטיקה — ולרישומם של תשעה־עשר פטנטים ברחבי העולם על פיתוחים ביוטכנולוגיים שנועדו לשפר את בריאותנו.
למזלי הטוב, הייתה לי גם הזדמנות לשתף פעולה עם אחדים מטובי הרופאים והחוקרים עלי אדמות, והתוודעתי לכמה מהמקרים הגנטיים הנדירים והסבוכים ביותר שראה מישהו מעודו. במהלך הקריירה שלי נגעתי בחייהם של מאות אנשים שהפקידו בידיי את היקר להם מכול — את ילדיהם.
בקיצור: אני מתייחס לעסק הזה בכל הרצינות.
אין זה אומר שמצפה לנו חוויה קשה. אמת, חלק מהדברים שעליהם נדבר יהיו שוברי לב. חלק מהרעיונות שנדון בהם יקראו תיגר על עיקרי האמונה שלנו. ואחרים פשוט יהיו מפחידים.
אבל אם תפתחו את עצמכם לעולם חדש ומדהים זה, הוא ירחיב את האופקים שלכם. הוא יגרה אתכם לחשוב על אורח החיים שלכם. הוא יעורר בכם שאלות על הדרך שבה הגעתם, מהבחינה הגנטית, לרגע זה בחייכם.
אני מבטיח לכם דבר אחד: בסוף קריאתו של ספר זה, הגנום שלכם והחיים שהוא עזר לעצב בעבורכם ייראו לכם באור שונה לחלוטין.
ובכן, אם אתם מוכנים להסתכל על גנטיקה מזווית ראייה אחרת לגמרי, אשמח להיות מורה הדרך שלכם במסע שיתחיל בכל מיני אתרים של עברנו המשותף, יעבור דרך אוסף של רגעים מרתקים בהווה שלנו, ויסתיים בעתיד מלא הבטחות ומהמורות.
וכשאעשה זאת, אזמין אתכם להציץ לעולמי ואחשוף בפניכם את השקפותיי על הירושה הגנטית שלנו. כהתחלה, אספר לכם איך אני חושב, כי ברגע שתדעו איך גנטיקאים חושבים תהיו מוכנים טוב יותר לכניסה אל העולם שאליו מועדות פנינו.
והרשו לי לומר לכם — זהו מקום מלהיב מאין כמוהו. פתחתם את הספר הזה בעיצומה של תקופת גילויים מסעירה. מאין באנו? לאן אנו הולכים? מה קיבלנו? מה נעביר הלאה? כל השאלות הללו עומדות לקבל מענה בעתיד הקרוב.
זהו העתיד הקרוב, הוודאי והמוחלט שלנו.
זוהי הירושה שלנו.
שרון מועלם (MD, PhD) הוא מדען ורופא עטור פרסים, וספריו הגיעו לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במחקריו ובכתביו הוא כורך יחד רפואה, גנטיקה, היסטוריה וביולוגיה כדי להסביר כיצד הגוף האנושי מתפקד בדרכים חדשות ומרתקות. הוא כתב גם את רב המכר דווקא החלשים שורדים שיצא בהוצאת אריה ניר. ספריו תורגמו ליותר משלושים שפות.
ד״ר מועלם כיהן כעורך משנה של הז'ורנל למחלת האלצהיימר. עבודתו המדעית הובילה לגילוי הסיידרוצילין, אנטיביוטיקה חדשנית נגד חיידקי־על שעמידים בפני רוב סוגי האנטיביוטיקה. נרשמו על שמו תשעה־עשר פטנטים על המצאות ביוטכנולוגיות הקשורות לבריאות האדם, והוא ייסד (עם שותפים) שתי חברות ביוטכנולוגיה. מאמרים על מחקריו של ד״ר מועלם התפרסמו בניו יורק טיימס, בניו סיינטיסט ובטיים מגזין, והוא הופיע בטלוויזיה בתוכניתו של ג'ון סטיוארט, בסי־אן־אן ובאן־בי־סי.

עוד על הספר

ממי ירשת את זה שרון מועלם
הקדמה: 
הכול עומד להשתנות
 
אתם עוד זוכרים את כיתה ז'?
אתם יכולים להיזכר בפניהם של חבריכם לכיתה? אתם יכולים לנקוב בשמותיהם של המורים, של מזכירת בית הספר ושל המנהלת או המנהל? האם צלילי הפעמון עוד מהדהדים באוזניכם? ומה עם הריחות העולים מהקפטריה בימים שבהם הוגש בה הבשר הטחון בלחמנייה סלוֹפּי ג'וֹ? ייסורי ההתאהבות הראשונה? הבהלה שתקפה אתכם כשמצאתם את עצמכם בשירותים עם בריון בית הספר?
אולי הכול זכור לכם בבהירות רבה. ואולי במרוצת השנים כוסו שנות חטיבת הביניים בערפל סמיך של זיכרונות ילדות אחרים, רבים כל־כך.
כך או כך, אתם נושאים איתכם את כולם.
מזמן הבנו שאנחנו סוחבים על גבנו לכל אשר נלך את התרמיל הנפשי שבו טמונות כל ההתנסויות שלנו. גם דברים שאינכם זוכרים במודע נמצאים שם במקום כלשהו, שוחים בתת־ההכרה שלכם ונכונים לצוף ולעלות באופן בלתי צפוי, לטוב או לרע.
אך הכול בעצם עמוק הרבה יותר, משום שגופכם שרוי במצב תמידי של שינוי צורה והתחדשות, וכל ההתנסויות שלכם, כולל אלו המשניות לכאורה כמו התנכלויות של בריוני בית הספר, התאהבויות ראשונות או כריכי סלופי ג'ו, מטביעות בכם את חותמן.
ומה שחשוב אף יותר, הן מטביעות את חותמן בגֶנום שלכם.
לא כך, כמובן, התרגלנו רובנו לחשוב על המשוואה בת שלושה מיליארד האותיות שהיא התורשה הגנטית שלנו. מאז ניסוייו של גרגור מנדלא בתכונות התורשתיות של האפונה, שהניחו באמצע המאה התשע־עשרה את היסודות להבנת הגנטיקה, מלמדים אותנו שהגנים שהורישו לנו הדורות הקודמים, הם ורק הם, עושים אותנו למי שאנחנו. קח קצת מאמא. קצת מאבא. ערבב הכול ותקבל אותך.
א. גרגור מנדל תיאר את תוצאות ניסוייו בכנסים של אגודת ברין לחקר הטבע ב־8 בפברואר וב־8 במרס 1865. כעבור שנה פרסם את מסקנותיו בכתב העת הפרוטוקול של אגודת ברין לחקר הטבע. מאמרו תורגם לראשונה לאנגלית רק בשנת 1901.
 
תלמידי חטיבות הביניים של ימינו עדיין לומדים את ההשקפה המאובנת הזאת ומסתמכים עליה כשהם משרטטים אילנות יוחסין במאמץ להבין ממי קיבלו חבריהם לכיתה את צבע עיניהם, את תלתליהם, את השיער שעל אצבעותיהם או את יכולתם לגלגל את הלשון. והמסקנה, שנלמדת כאילו מנדל עצמו חרת אותה על לוח אבן, היא שאין לנו הרבה אפשרות לבחור מה נקבל ומה נעביר הלאה, מפני שהמורשת הגנטית שלנו נקבעה באופן סופי ומוחלט כשאבא ואמא שלנו הרו אותנו.
אבל זה ממש לא נכון.
משום שגם ברגע זה, ולא משנה אם אתם לוגמים קפה ליד שולחן הכתיבה שלכם, רובצים בכורסת טלוויזיה בבית, רוכבים על אופני כושר במכון או חגים סביב כדור הארץ בתחנת החלל הבינלאומית — הדנ״א שלכם משתנה בלי הרף, כמו אלפי אלפים של מתגי אור קטנטנים, שמקצתם נדלקים ומקצתם כבים, מגיבים למה שאתם עושים, למה שאתם רואים ולמה שאתם מרגישים.
הגורמים שמשפיעים על התהליך הזה ומתזמרים אותו הם תנאי חייכם, מקום המגורים שלכם, הלחצים שאתם מתמודדים עמם והדברים שאתם צורכים.
כל אלה דברים שאפשר לשנות. וזה אומר, במובנים מסוימים מאוד, שאתם יכולים להשתנות. כן, גם שינויים גנטיים.ב
ב. השינויים הללו יכולים לכלול כל דבר, ממוטציות נרכשות ועד לשינויים אפיגנטיים קטנים שיכולים להשפיע על ההתבטאות או ההשתקה של הגנים שלכם.
 
אני לא טוען שהגנים אינם מעצבים את החיים שלנו. הם בהחלט עושים זאת. למעשה, אנו למדים שהתורשה הגנטית שלנו — כל ״אות נוקליאוטידית״ שבונה את הגנום שלנו — קובעת ומשפיעה בדרכים שאפילו סופר המדע הבדיוני בעל הדמיון הפורה ביותר לא יכול היה להעלות בדעתו עד לפני שנים מעטות.
מדי יום ביומו אנו מגלים את הכלים ואת הידע הדרושים לנו כדי לצאת למסע גנטי חדש — לקחת את המפה הבלויה מזוֹקן, לפרוש אותה על שולחן חיינו ולשרטט עליה מסלול חדש לנו, לילדינו, ולכל צאצאינו לעתיד לבוא. כל תגלית נוספת מאפשרת לנו להבין טוב יותר את הקשר בין מה שהגנים שלנו עושים לנו לבין מה שאנחנו עושים לגנים שלנו. ורעיון זה — ההורשה הגמישה הזאת — משנה את הכול.
אוכל ופעילות גופנית. פסיכולוגיה ויחסים בין־אישיים. תרופות. תביעות משפטיות. השכלה. החוקים שלנו. הזכויות שלנו. עקרונות מיושנים ואמונות מושרשות.
את הכול.
אפילו את המוות עצמו. עד כה רובנו יצאנו מתוך הנחה שההתנסויות שלנו נגמרות כשחיינו מגיעים לקצם. אבל גם זה לא נכון. אנחנו סך כל ההתנסויות של חיינו אנו ושל חיי הורינו ושל חיי אבותינו הקדמונים. כי הגנים שלנו לא שוכחים בנקל.
מלחמה, שלום, ארוחות דשנות, רעב, גלות, מחלות — אם אבותינו הקדמונים עברו את כל אלה ושרדו, אנחנו ירשנו את יכולת ההישרדות שלהם. ואחרי שירשנו אותה, גדולים הסיכויים שנעביר אותה בדרך זו או אחרת גם לדורות הבאים.
המשמעות של הירושה הזאת יכולה להיות סרטן. היא יכולה להיות אלצהיימר. היא יכולה להיות השמנת־יתר חולנית. אבל היא גם יכולה להיות אריכות ימים. היא יכולה להיות שמירה על קור רוח במצבי לחץ. היא יכולה להיות סתם אושר שאינו תלוי בדבר.
לטוב ולרע, אנחנו לומדים עכשיו שביכולתנו לקבל ולדחות את הירושה שלנו.
הספר שלפניכם הוא מדריך למסע זה.
בספר זה אדבר על הכלים שמשמשים אותי בעבודתי כרופא וכמדען שבעזרתם אני מיישם יום־יום את החידושים האחרונים בתחום הגנטיקה האנושית. אציג לפניכם אחדים ממטופליי. אנבור במאגר המחקרים הקליניים ואחפש בהם דוגמאות למחקרים שחשובים לחיינו, ואספר לכם על חלק מהמחקרים שאני עצמי מעורב בהם. אדבר על היסטוריה. אדבר על אמנות. אדבר על גיבורי־על, על כוכבי ספורט ועל עובדי תעשיית המין. אעשה הקשרים שישנו את צורת ההסתכלות שלכם על העולם, ואולי גם את צורת ההסתכלות שלכם על עצמכם.
אני אדרבן אתכם ללכת על החבל הדק המתוח בין הידוע ללא ידוע. נכון, לא יציב שם למעלה, אבל שווה את המאמץ. ולו רק בגלל הנוף הבלתי נשכח.
כן, אני רואה את העולם בצורה לא קונבנציונלית. השימוש במחלות גנטיות כדגם להבנת הביולוגיה הבסיסית שלנו עזר לי להגיע לכמה תגליות חדשניות בתחומים שלכאורה אינם קשורים. גישה זו הובילה אותי לגילוי אנטיביוטיקה חדשנית — סיידרוצילין, שמכוונת במיוחד לטיפול בזיהומים מחיידקי־על עמידים לאנטיביוטיקה — ולרישומם של תשעה־עשר פטנטים ברחבי העולם על פיתוחים ביוטכנולוגיים שנועדו לשפר את בריאותנו.
למזלי הטוב, הייתה לי גם הזדמנות לשתף פעולה עם אחדים מטובי הרופאים והחוקרים עלי אדמות, והתוודעתי לכמה מהמקרים הגנטיים הנדירים והסבוכים ביותר שראה מישהו מעודו. במהלך הקריירה שלי נגעתי בחייהם של מאות אנשים שהפקידו בידיי את היקר להם מכול — את ילדיהם.
בקיצור: אני מתייחס לעסק הזה בכל הרצינות.
אין זה אומר שמצפה לנו חוויה קשה. אמת, חלק מהדברים שעליהם נדבר יהיו שוברי לב. חלק מהרעיונות שנדון בהם יקראו תיגר על עיקרי האמונה שלנו. ואחרים פשוט יהיו מפחידים.
אבל אם תפתחו את עצמכם לעולם חדש ומדהים זה, הוא ירחיב את האופקים שלכם. הוא יגרה אתכם לחשוב על אורח החיים שלכם. הוא יעורר בכם שאלות על הדרך שבה הגעתם, מהבחינה הגנטית, לרגע זה בחייכם.
אני מבטיח לכם דבר אחד: בסוף קריאתו של ספר זה, הגנום שלכם והחיים שהוא עזר לעצב בעבורכם ייראו לכם באור שונה לחלוטין.
ובכן, אם אתם מוכנים להסתכל על גנטיקה מזווית ראייה אחרת לגמרי, אשמח להיות מורה הדרך שלכם במסע שיתחיל בכל מיני אתרים של עברנו המשותף, יעבור דרך אוסף של רגעים מרתקים בהווה שלנו, ויסתיים בעתיד מלא הבטחות ומהמורות.
וכשאעשה זאת, אזמין אתכם להציץ לעולמי ואחשוף בפניכם את השקפותיי על הירושה הגנטית שלנו. כהתחלה, אספר לכם איך אני חושב, כי ברגע שתדעו איך גנטיקאים חושבים תהיו מוכנים טוב יותר לכניסה אל העולם שאליו מועדות פנינו.
והרשו לי לומר לכם — זהו מקום מלהיב מאין כמוהו. פתחתם את הספר הזה בעיצומה של תקופת גילויים מסעירה. מאין באנו? לאן אנו הולכים? מה קיבלנו? מה נעביר הלאה? כל השאלות הללו עומדות לקבל מענה בעתיד הקרוב.
זהו העתיד הקרוב, הוודאי והמוחלט שלנו.
זוהי הירושה שלנו.