מסכות וצללים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מסכות וצללים
מכר
מאות
עותקים
מסכות וצללים
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

מסכות וצללים

5 כוכבים (3 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

החיים האירו פנים לאריק בר נתן. מדירה צרה בשכונת עוני בחיפה, הוא צמח והיה לראש אגף במוסד. במרוצת השנים פיקד על מבצעים נועזים וכבש כל יעד שהציב לעצמו, כמו גם כל אישה שמצאה חן בעיניו.
אלא שלפתע – הכל השתנה. לתפקיד ראש המוסד מונה אדם שנוטר לו טינה עתיקה, אל חייו נכנסה אישה שונה מכל אלה שהכיר, אוהבת ואולי זוממת. אך הגרוע מכל: בעקבות מבצע חיסול שהשתבש, נשלח בעקבותיו מתנקש מיומן ונחוש, שצץ במקומות הכי פחות צפויים.
על פני עלילה נפתלת ורבת תהפוכות מנסה אריק להחזיר לעצמו את השליטה בחייו ולסכל את האיומים המעיבים עליהם. בתוך כך הוא מתוודע אל רבדים באישיותו שנסתרו מעיניו, מגלה את העצמה שבחולשה ובגלוי הלב, לומד מהי אהבת אמת ואת חשיבות הקשר עם ילדיו... 
 
מחבר הספר – נתן רונן, איש מערכת הביטחון בעברו, מספר את סיפורם של אנשים מיוחדים המקדישים את חייהם לביטחונו של הכלל ומשלמים על כך מחיר יקר. הם עושים זאת לא רק מתוך מחויבות לארצם או לצורכי פרנסה בלבד, הם מכורים לאדרנלין, לשליטה, לפעולה ולעובדה כי מעשיהם, שבנסיבות אחרות היו על גבול האסור, מבוצעים ברשות ובסמכות. אנשים אלה חיים בצללים, פועלים במסכות ובזהות שאולה ומפחדים, כמו כולם, מהבדידות.

פרק ראשון

פרולוג
 
פברואר 2003, 
La Triple Frontera – מפגש שלושת הגבולות
 
שעת בין הערביים בסוף שבוע קיצי בחצי הכדור הדרומי. זרזיפי גשם ניקו את אבק היום מעלי עצי הקופואסו הגבוהים. במפגש המדינות ברזיל, פרגוואי וארגנטינה, זרם בניחותא נהר הפאראנה רחב הממדים שהסחף צבע את מימיו בחום אדמדם. תוכים בצבעים ססגוניים חיפשו לינת לילה בצמרות העצים וצרחותיהם הבליעו את קול הטרטור של מנוע המטוס ללא טייס שריחף מעל האחוזה של איימן ג׳ומא, סמוך לעיר סיודאד דל אסטה בפרגוואי.
מעברו השני של הגבול, בעיירה הארגנטינית פוארטו איגואסו, ישבה קבוצה קטנה של אנשים בבגדי חאקי מהוהים וצפו בדריכות בתמונות ששידר המל״ט אל צג המחשב.
״הנה הוא מגיע,״ אמר גבר צעיר קצוץ שער בעברית.
אריק בר-נתן, ראש ׳קיסריה׳1 לגם מכוס הקפה המי יודע כמה שלו ופקד: ״תעשה לי עליו זום אין.״ הצעיר הקיש במקלדת כמה פקודות ומצלמת המל״ט התמקדה בספינת מרוץ שהתקרבה לרציף האחוזה מצדו הברזילאי של הגבול. בחזיתה ניצב גבר שמנמן ומזוקן, חובש כובע מצחייה וחוגר אקדח. מאחוריו, בחלקה הרחב של הסירה, עמדו מספר אנשים. מצלמת המל״ט עברה על פניהם בזה אחר זה.
״אני מזהה את עימאד חוסנייה, ראש אגף המבצעים של החזבאללה,״ אמר הצעיר, ״וזה עומר מוסאווי, מנכ״ל קרן ׳דעווה׳ שמסייעת למוסדות הרווחה והצדקה של החזבאללה, ולידו אסעד אחמד ברכאת איש עסקים ותורם ראשי לארגון חזבאללה. יש פה עוד אחד שאני לא מכיר...״
״איימן ג׳ומא,״ ציין ד״ר אלכס אברמוביץ, ראש אגף מודיעין ומחקר במוסד, ״סוחר הסמים הגדול ביותר באזור.״
״אלה השניים שמאחורה הם שומרי ראש,״ הוסיף הצעיר, ״הם חמושים בתת מקלעים.״
״למה רק שניים?״ שאל אחד הנוכחים.
״הם חשים בטוחים כאן,״ הסביר אריק, ״הם משלמים למושל המחוז, למפקדי המשטרה וגם לקציני הצבא שחונה באזור. כל אחד מאלה הוא שומר ראש שלהם...״
הסירה נשקה למזח והחבורה נכנסה למיניבוס שהמתין לה. שני אופנועים כבדים של משטרת פרגוואי ליוו את המיניבוס בדרכו אל לב האחוזה.
״למי עוד אנחנו מחכים, אלכס?״ שאל אריק.
״זהו מפגש של תורמים לחזבאללה, ואמורים להגיע אליו עוד בעלי עניין עסקיים כמו רמזאן אחמטוב, ראש המאפיה הצ׳צ׳נית בדרום אמריקה ובנו. שניהם עושים רווחים גדולים בהברחת נשק וסמים ובהלבנת כספים. יהיו שם גם ראשי ארגוני הפשע של המאפיה הסינית של הונג קונג שמתמחה בסחר בנשים וילדים ובזיופי מותגים, וכן נציגי קרטל הסמים של קולומביה. בהמשך היום יצטרפו כנראה גם האחרים, אלו שתורמים רווחים מעסקיהם לטובת החזבאללה תמורת זיכיון לאספקת סמים שוטפת לאמריקה הדרומית מאפגניסטן דרך איראן ובקעת הלבנון.״
אריק בר-נתן נשף בקוצר רוח. ״אם יש לנו הזדמנות לדפוק את כולם במכה אחת – עוד יותר טוב. אני בטח לא אבכה בהלוויה הזאת.״
המל״ט עקב אחרי המיניבוס שעצר בפתחו של בית גדול ממדים. הנוסעים ירדו ונכנסו פנימה. בחוץ נשארו רק שומרי הראש שפטפטו עם נהגי הלימוזינות המשוריינות.
״קדקוד כידון, אתם מוכנים?״ שאל אריק במכשיר הקשר המוצפן.
״שין פלוס חמש דקות,״ ענה ראש היחידה מצדו האחר של הגבול, סמוך לגדר האחוזה.
״אור ירוק!״ לחש לפומית, ״תדפקו את הבני זונות.״
מפעיל המל״ט כיוון את כלי הטייס אל מרכז הבניין, שם התביית על מצייני הלייזר של לוחמי כידון2 וסיירת מטכ״ל. אריק היה מרוצה. הכול פועל על פי התכנית.
תוך פחות מדקה התרסק המל״ט במרכז הווילה בקול פיצוץ אדיר. זה היה האות. הלוחמים הפעילו מטעני חומר נפץ שהוטמנו מראש בחומת הווילה ופרצו לחצר, רכובים על טרקטורונים. הם פתחו באש מקלעים מטווח קצר לכיוון המאבטחים והטילו רימונים אל תוך אולם הנשפים הגדול. חלק מן המשתתפים נהרגו, בהם רמזאן אחמטוב, בנו נפצע קל וכשוך האש נגרר החוצה על ידי מאבטחו שנשאר בחיים.
כוחות ההצלה והמשטרה המקומית, עסקו בכיבוי שרפות שהוצתו באמצעות פצצות תבערה שפוזרו בעיר בידי סוכני ׳מוסד׳ וסייענים, והגעתם לאחוזה הבוערת עוכבה. בחסות אירועים אלה, נסוגו לוחמי כידון והסיירת אל הגבול הארגנטיני, שם כבר המתינו להם אריק ואנשי אגף קיסריה לתחקור.
רק אז נודע לאריק על שיחת הטלפון שקיבל עימאד חוסנייה כמה שניות לאחר שהגיע לאחוזה, ונקלטה על ידי חוליית האזנה. ״תסתלק ומהר. הישראלים פה!״ לחש באנגלית מפקד המשטרה בעיר. אריק בחן שוב את תצלומי המל״ט. רק במאמץ גילה דמות פורצת בעד חלון אחורי, חוצה בריצה את החצר ומשליכה דבר מה מעל לראשה. אריק ידע היטב מהו הדבר, כובע מצחייה – סמלו המסחרי של עימאד חוסנייה.
״מי הדליף למשטרה?״ צעק אריק בתסכול, יודע שלעולם לא יקבל תשובה. בעיירה הסמוכה, פוז איגואסו, גרה קהילת לבנונים-שיעים, הגדולה והעשירה בדרום אמריקה. המשטרה, כמו כל מוסדות השלטון, סרה למשמעתה. מישהו שם כנראה ידע.
״זה הגיע כרגע,״ הגיש לו אלכס אברמוביץ פיסת נייר שעליה שורבט שם.
״רמזאן אחמטוב,״ קרא אריק.
״הוא נהרג,״ אמר אלכס בפנים חמורות, ״הצ׳צ׳נים לא יעברו על כך בלי לנקום.״
״אני יודע,״ אמר אריק ולבו מנבא לו רעות.
1 כינוי לאגף המבצעים של המוסד לביון ותפקידים מיוחדים במשרד ראש הממשלה. ידוע בכינוי ׳המוסד׳ או בפי עובדיו ׳המשרד׳.
2 על פי מקורות זרים – היחידה לפעולות מיוחדות באגף המבצעים של המוסד.

עוד על הספר

מסכות וצללים נתן רונן
פרולוג
 
פברואר 2003, 
La Triple Frontera – מפגש שלושת הגבולות
 
שעת בין הערביים בסוף שבוע קיצי בחצי הכדור הדרומי. זרזיפי גשם ניקו את אבק היום מעלי עצי הקופואסו הגבוהים. במפגש המדינות ברזיל, פרגוואי וארגנטינה, זרם בניחותא נהר הפאראנה רחב הממדים שהסחף צבע את מימיו בחום אדמדם. תוכים בצבעים ססגוניים חיפשו לינת לילה בצמרות העצים וצרחותיהם הבליעו את קול הטרטור של מנוע המטוס ללא טייס שריחף מעל האחוזה של איימן ג׳ומא, סמוך לעיר סיודאד דל אסטה בפרגוואי.
מעברו השני של הגבול, בעיירה הארגנטינית פוארטו איגואסו, ישבה קבוצה קטנה של אנשים בבגדי חאקי מהוהים וצפו בדריכות בתמונות ששידר המל״ט אל צג המחשב.
״הנה הוא מגיע,״ אמר גבר צעיר קצוץ שער בעברית.
אריק בר-נתן, ראש ׳קיסריה׳1 לגם מכוס הקפה המי יודע כמה שלו ופקד: ״תעשה לי עליו זום אין.״ הצעיר הקיש במקלדת כמה פקודות ומצלמת המל״ט התמקדה בספינת מרוץ שהתקרבה לרציף האחוזה מצדו הברזילאי של הגבול. בחזיתה ניצב גבר שמנמן ומזוקן, חובש כובע מצחייה וחוגר אקדח. מאחוריו, בחלקה הרחב של הסירה, עמדו מספר אנשים. מצלמת המל״ט עברה על פניהם בזה אחר זה.
״אני מזהה את עימאד חוסנייה, ראש אגף המבצעים של החזבאללה,״ אמר הצעיר, ״וזה עומר מוסאווי, מנכ״ל קרן ׳דעווה׳ שמסייעת למוסדות הרווחה והצדקה של החזבאללה, ולידו אסעד אחמד ברכאת איש עסקים ותורם ראשי לארגון חזבאללה. יש פה עוד אחד שאני לא מכיר...״
״איימן ג׳ומא,״ ציין ד״ר אלכס אברמוביץ, ראש אגף מודיעין ומחקר במוסד, ״סוחר הסמים הגדול ביותר באזור.״
״אלה השניים שמאחורה הם שומרי ראש,״ הוסיף הצעיר, ״הם חמושים בתת מקלעים.״
״למה רק שניים?״ שאל אחד הנוכחים.
״הם חשים בטוחים כאן,״ הסביר אריק, ״הם משלמים למושל המחוז, למפקדי המשטרה וגם לקציני הצבא שחונה באזור. כל אחד מאלה הוא שומר ראש שלהם...״
הסירה נשקה למזח והחבורה נכנסה למיניבוס שהמתין לה. שני אופנועים כבדים של משטרת פרגוואי ליוו את המיניבוס בדרכו אל לב האחוזה.
״למי עוד אנחנו מחכים, אלכס?״ שאל אריק.
״זהו מפגש של תורמים לחזבאללה, ואמורים להגיע אליו עוד בעלי עניין עסקיים כמו רמזאן אחמטוב, ראש המאפיה הצ׳צ׳נית בדרום אמריקה ובנו. שניהם עושים רווחים גדולים בהברחת נשק וסמים ובהלבנת כספים. יהיו שם גם ראשי ארגוני הפשע של המאפיה הסינית של הונג קונג שמתמחה בסחר בנשים וילדים ובזיופי מותגים, וכן נציגי קרטל הסמים של קולומביה. בהמשך היום יצטרפו כנראה גם האחרים, אלו שתורמים רווחים מעסקיהם לטובת החזבאללה תמורת זיכיון לאספקת סמים שוטפת לאמריקה הדרומית מאפגניסטן דרך איראן ובקעת הלבנון.״
אריק בר-נתן נשף בקוצר רוח. ״אם יש לנו הזדמנות לדפוק את כולם במכה אחת – עוד יותר טוב. אני בטח לא אבכה בהלוויה הזאת.״
המל״ט עקב אחרי המיניבוס שעצר בפתחו של בית גדול ממדים. הנוסעים ירדו ונכנסו פנימה. בחוץ נשארו רק שומרי הראש שפטפטו עם נהגי הלימוזינות המשוריינות.
״קדקוד כידון, אתם מוכנים?״ שאל אריק במכשיר הקשר המוצפן.
״שין פלוס חמש דקות,״ ענה ראש היחידה מצדו האחר של הגבול, סמוך לגדר האחוזה.
״אור ירוק!״ לחש לפומית, ״תדפקו את הבני זונות.״
מפעיל המל״ט כיוון את כלי הטייס אל מרכז הבניין, שם התביית על מצייני הלייזר של לוחמי כידון2 וסיירת מטכ״ל. אריק היה מרוצה. הכול פועל על פי התכנית.
תוך פחות מדקה התרסק המל״ט במרכז הווילה בקול פיצוץ אדיר. זה היה האות. הלוחמים הפעילו מטעני חומר נפץ שהוטמנו מראש בחומת הווילה ופרצו לחצר, רכובים על טרקטורונים. הם פתחו באש מקלעים מטווח קצר לכיוון המאבטחים והטילו רימונים אל תוך אולם הנשפים הגדול. חלק מן המשתתפים נהרגו, בהם רמזאן אחמטוב, בנו נפצע קל וכשוך האש נגרר החוצה על ידי מאבטחו שנשאר בחיים.
כוחות ההצלה והמשטרה המקומית, עסקו בכיבוי שרפות שהוצתו באמצעות פצצות תבערה שפוזרו בעיר בידי סוכני ׳מוסד׳ וסייענים, והגעתם לאחוזה הבוערת עוכבה. בחסות אירועים אלה, נסוגו לוחמי כידון והסיירת אל הגבול הארגנטיני, שם כבר המתינו להם אריק ואנשי אגף קיסריה לתחקור.
רק אז נודע לאריק על שיחת הטלפון שקיבל עימאד חוסנייה כמה שניות לאחר שהגיע לאחוזה, ונקלטה על ידי חוליית האזנה. ״תסתלק ומהר. הישראלים פה!״ לחש באנגלית מפקד המשטרה בעיר. אריק בחן שוב את תצלומי המל״ט. רק במאמץ גילה דמות פורצת בעד חלון אחורי, חוצה בריצה את החצר ומשליכה דבר מה מעל לראשה. אריק ידע היטב מהו הדבר, כובע מצחייה – סמלו המסחרי של עימאד חוסנייה.
״מי הדליף למשטרה?״ צעק אריק בתסכול, יודע שלעולם לא יקבל תשובה. בעיירה הסמוכה, פוז איגואסו, גרה קהילת לבנונים-שיעים, הגדולה והעשירה בדרום אמריקה. המשטרה, כמו כל מוסדות השלטון, סרה למשמעתה. מישהו שם כנראה ידע.
״זה הגיע כרגע,״ הגיש לו אלכס אברמוביץ פיסת נייר שעליה שורבט שם.
״רמזאן אחמטוב,״ קרא אריק.
״הוא נהרג,״ אמר אלכס בפנים חמורות, ״הצ׳צ׳נים לא יעברו על כך בלי לנקום.״
״אני יודע,״ אמר אריק ולבו מנבא לו רעות.
1 כינוי לאגף המבצעים של המוסד לביון ותפקידים מיוחדים במשרד ראש הממשלה. ידוע בכינוי ׳המוסד׳ או בפי עובדיו ׳המשרד׳.
2 על פי מקורות זרים – היחידה לפעולות מיוחדות באגף המבצעים של המוסד.