סיפורי השתיקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
סיפורי השתיקה
הוספה למועדפים

סיפורי השתיקה

עוד על הספר

  • הוצאה: ePublish
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2015
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 112 עמ' מודפסים
שמי צבי מל.
נולדתי בשנת 1935 בעיר קובנה אשר בליטא.
לא ידוע לי היום המדויק של הולדתי רק שהוא חל בין ראש השנה ליום הכיפורים.
אני הרביעי מבין חמישה ילדים.
אבי אברהם-חיים נהרג במלחמה בהיותי ילד קטן כך שלא זכיתי להכירו היטב.
אמי דורה נצר לשושלת הגאון מוילנה ופרופ' צבי הרמן שפירא נאלצה לדאוג לנו לבדה.
מלחמת העולם השנייה פרצה כשהייתי כבן ארבע.
שנתיים לאחר מכן הפכתי לפליט כאשר נאלצנו להימלט מביתנו בקובנה מאיימת הפלישה הנאצית.
התמודדתי עם תלאות חיי בשנים הללו, דרך גטו וילנה ,מוסדות יתומים ובמסע ארוך  ומייגע שרדתי את המלחמה.
לאחר שהסתיימה המלחמה חזרנו לליטא חסרי כל, גם את משפחתינו המורחבת איבדנו.
בשנת 1945 החל המסע השני שלי כאשר ניסינו לעלות לארץ ישראל, הוא ארך כ 3 שנים שהיתי בבתי יתומים, מוסדות ומחנות נוער בפולין ,צ'כיה,בלגיה וצרפת.
ב 1948 הגעתי לא"י באוניית המעפילים פאן יורק, הייתי בן 13.
את חיי בארץ התחלתי במחנה העולים בפרדס חנה, אחר כך קצת במוסדות ובעיקר לבד וכדי לשרוד ולהתפרנס מצאתי עבודות מזדמנות.
במחשבה שמסגרת צבאית תעניק לי סוג של בית חם, מקום לינה ומזון כבר בגיל 16.5 פניתי לצבא בבקשה להתגייס, זה לקח זמן אבל בטרם מלאו לי 17 כבר הפכתי לחייל בצה"ל.
היותי חייל בודד והטראמות שנשאתי עמי מילדותי לא הקלו על השירות שלי.
בשנת 1955 אמי עלתה לארץ, לאחר פרידה מאולצת של 10 שנים התאחדנו שוב,
הייתי לקראת סיום השירות הסדיר.
בגיל 23 התחתנתי עם מרים ועד היום אנו נשואים כבר 56 שנים. נולדו לנו 3 ילדים.
חלק נכבד משנות עבודתי היו בבנקים לאומי והתעשייה.
את מרבית שירות המילואים שלי כ 25 שנים עשיתי בחיל התותחנים בהמשך שירתתי בחיל האוויר.
השתתפתי במלחמות ישראל, סיני,ששת הימים,יום הכיפורים ושלום הגליל.
בגיל 50 יצאתי לפנסיה מוקדמת מעבודתי בבנק לפיתוח התעשייה.
מאז להשלמת הכנסה עבדתי במספר מקומות שהוחלפו במשך השנים בעקבות ובהתאמה למצבי הבריאותי.
כיום אני סב לחמישה מתגורר עם אשתי בדירה שכורה ברחובות.
למרות שאני סובל ממספר מחלות ונוטל תרופות יומיות רבות, אני ממשיך להיות פעיל ולהתעסק בתחביבים שונים.

תקציר

סיפורי השתיקה של צבי מל הם סיפור ילדותו כפליט באירופה בימי מלחמת העולם השנייה ואחר כך כנער עולה בודד. הם מסופרים בכנות יוצאת דופן וכוללים אירועים קשים בצד רגעים אנושיים מכמירי לב. 
 
צבי מגולל בספרו את יריעת חייו, החל מילדותו המוקדמת בעיר קובנה שבליטא ערב מלחמת העולם השנייה, הימלטות משפחתו מאימת הפלישה הנאצית, נטישת הבית והבריחה מגטו וילנה אל חבל אורל שברוסיה, התמודדותו עם תלאות החיים בשנים 1941-1954 כילד החוסה במוסדות יתומים, סובל מהתנכלויות, נע ונד בתורו אחר מזון ויחס אנושי, עלייתו לארץ עם קום המדינה, התבגרותו והשתתפותו במלחמות ישראל.
 
בסיפוריו מתוארת דרך חתחתים בין ערים, כפרים ויערות שורצים חיות טרף, חוויות קשות וחשיפה למראות מזוויעות, אשר הותירו בו צלקת נפשית עמוקה. בנתיב חייו של צבי משתקפים האירועים ההיסטוריים הדרמתיים ביותר שעיצבו את גורל העם היהודי באירופה ובארץ ישראל, במאה ה-20. 
 
צבי מל, נשוי למרים, אב לשלושה וסב לחמישה, מתגורר כיום ברחובות. לאחר שנים של שתיקה, החליט להעלות את זיכרונותיו על הכתב ולהוציאם אל האור, מתוך  תחושת מחויבות לספר, להמחיש ולהותיר ידע על שאירע לו בתקופה האפלה של השואה ולאחריה. תקוותו של צבי כי המודעות לאירועים אלו והפקת לקחיהם תגביר בקוראיו את הרגישות, ההתחשבות וההבנה כלפי הזולת.  

פרק ראשון

הקדמה
 
כשאני מהרהר בחוויות הקשות שעברתי בשנות המלחמה, כילד קטן, אני חושב שאולי יכולתי להיות חכם ומוצלח יותר, אילו בתקופה ההיא החיים לא היו מתאכזרים אליי כל כך. הרי אי אפשר להתעלם מכך שלא זכיתי לחוש מוגן במקום קבוע, ונדדתי ממקום למקום בחרדה ובדאגה תמידית ובתנאי רעב קשים, בעולם שונה לגמרי מזה שכל בן אנוש מייחל לו.
אך אם זאת הייתה מנת חלקי, לא הייתם קוראים שורות אלה.
עברתי חוויות יוצאות דופן והן השפיעו עליי ועיצבו אותי.
הייתי מוכן לוותר על חוכמת החיים שרכשתי ועל המחיר הנפשי ששילמתי כתוצאה מניסיונות אלו, אך התושייה והאומץ שסיגלתי לעצמי סייעו לי להתגבר על מכשולים וקשיים שנתקלתי בהם גם בהמשך חיי.
שנים רבות נמנעתי מלהוציא לאור את זיכרונותיי ולשתף בהם.
הם היו מבחינתי "סיפורי השתיקה". אולם, ככל שהתמעטו בינינו האנשים החיים, שחוו על בשרם את השואה, חשתי צורך גובר לפרסם את זיכרונותיי על מנת להשאיר אותם אחריי לדור הבא – דור שמרביתו לא מודע לימים הנוראיים ההם, ומקבל את השפע של ימינו כמובן מאליו.
רצוני הוא שרבים יותר מבני דור ההווה יהיו מודעים ללקחיי עבר וידעו להשריש זאת גם לצאצאיהם.
אני מאמין שזה עשוי להוביל להתחשבות ולהבנה כלפי הזולת ולחיים טובים יותר של צדק. אני מקווה כי בהוצאת
סיפור חיי אל האור, אתרום את חלקי להשגת מטרה זו.
צבי מל
"לזכור את העבר,
לחיות את ההווה,
להאמין בעתיד".
(אבא קובנר)
שמי צבי מל.
נולדתי בשנת 1935 בעיר קובנה אשר בליטא.
לא ידוע לי היום המדויק של הולדתי רק שהוא חל בין ראש השנה ליום הכיפורים.
אני הרביעי מבין חמישה ילדים.
אבי אברהם-חיים נהרג במלחמה בהיותי ילד קטן כך שלא זכיתי להכירו היטב.
אמי דורה נצר לשושלת הגאון מוילנה ופרופ' צבי הרמן שפירא נאלצה לדאוג לנו לבדה.
מלחמת העולם השנייה פרצה כשהייתי כבן ארבע.
שנתיים לאחר מכן הפכתי לפליט כאשר נאלצנו להימלט מביתנו בקובנה מאיימת הפלישה הנאצית.
התמודדתי עם תלאות חיי בשנים הללו, דרך גטו וילנה ,מוסדות יתומים ובמסע ארוך  ומייגע שרדתי את המלחמה.
לאחר שהסתיימה המלחמה חזרנו לליטא חסרי כל, גם את משפחתינו המורחבת איבדנו.
בשנת 1945 החל המסע השני שלי כאשר ניסינו לעלות לארץ ישראל, הוא ארך כ 3 שנים שהיתי בבתי יתומים, מוסדות ומחנות נוער בפולין ,צ'כיה,בלגיה וצרפת.
ב 1948 הגעתי לא"י באוניית המעפילים פאן יורק, הייתי בן 13.
את חיי בארץ התחלתי במחנה העולים בפרדס חנה, אחר כך קצת במוסדות ובעיקר לבד וכדי לשרוד ולהתפרנס מצאתי עבודות מזדמנות.
במחשבה שמסגרת צבאית תעניק לי סוג של בית חם, מקום לינה ומזון כבר בגיל 16.5 פניתי לצבא בבקשה להתגייס, זה לקח זמן אבל בטרם מלאו לי 17 כבר הפכתי לחייל בצה"ל.
היותי חייל בודד והטראמות שנשאתי עמי מילדותי לא הקלו על השירות שלי.
בשנת 1955 אמי עלתה לארץ, לאחר פרידה מאולצת של 10 שנים התאחדנו שוב,
הייתי לקראת סיום השירות הסדיר.
בגיל 23 התחתנתי עם מרים ועד היום אנו נשואים כבר 56 שנים. נולדו לנו 3 ילדים.
חלק נכבד משנות עבודתי היו בבנקים לאומי והתעשייה.
את מרבית שירות המילואים שלי כ 25 שנים עשיתי בחיל התותחנים בהמשך שירתתי בחיל האוויר.
השתתפתי במלחמות ישראל, סיני,ששת הימים,יום הכיפורים ושלום הגליל.
בגיל 50 יצאתי לפנסיה מוקדמת מעבודתי בבנק לפיתוח התעשייה.
מאז להשלמת הכנסה עבדתי במספר מקומות שהוחלפו במשך השנים בעקבות ובהתאמה למצבי הבריאותי.
כיום אני סב לחמישה מתגורר עם אשתי בדירה שכורה ברחובות.
למרות שאני סובל ממספר מחלות ונוטל תרופות יומיות רבות, אני ממשיך להיות פעיל ולהתעסק בתחביבים שונים.

עוד על הספר

  • הוצאה: ePublish
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2015
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 112 עמ' מודפסים
סיפורי השתיקה צבי מל
הקדמה
 
כשאני מהרהר בחוויות הקשות שעברתי בשנות המלחמה, כילד קטן, אני חושב שאולי יכולתי להיות חכם ומוצלח יותר, אילו בתקופה ההיא החיים לא היו מתאכזרים אליי כל כך. הרי אי אפשר להתעלם מכך שלא זכיתי לחוש מוגן במקום קבוע, ונדדתי ממקום למקום בחרדה ובדאגה תמידית ובתנאי רעב קשים, בעולם שונה לגמרי מזה שכל בן אנוש מייחל לו.
אך אם זאת הייתה מנת חלקי, לא הייתם קוראים שורות אלה.
עברתי חוויות יוצאות דופן והן השפיעו עליי ועיצבו אותי.
הייתי מוכן לוותר על חוכמת החיים שרכשתי ועל המחיר הנפשי ששילמתי כתוצאה מניסיונות אלו, אך התושייה והאומץ שסיגלתי לעצמי סייעו לי להתגבר על מכשולים וקשיים שנתקלתי בהם גם בהמשך חיי.
שנים רבות נמנעתי מלהוציא לאור את זיכרונותיי ולשתף בהם.
הם היו מבחינתי "סיפורי השתיקה". אולם, ככל שהתמעטו בינינו האנשים החיים, שחוו על בשרם את השואה, חשתי צורך גובר לפרסם את זיכרונותיי על מנת להשאיר אותם אחריי לדור הבא – דור שמרביתו לא מודע לימים הנוראיים ההם, ומקבל את השפע של ימינו כמובן מאליו.
רצוני הוא שרבים יותר מבני דור ההווה יהיו מודעים ללקחיי עבר וידעו להשריש זאת גם לצאצאיהם.
אני מאמין שזה עשוי להוביל להתחשבות ולהבנה כלפי הזולת ולחיים טובים יותר של צדק. אני מקווה כי בהוצאת
סיפור חיי אל האור, אתרום את חלקי להשגת מטרה זו.
צבי מל
"לזכור את העבר,
לחיות את ההווה,
להאמין בעתיד".
(אבא קובנר)