המדיניות הכלכלית בישראל במנהרת הזמן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המדיניות הכלכלית בישראל במנהרת הזמן
הוספה למועדפים

המדיניות הכלכלית בישראל במנהרת הזמן

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

מאיר חת

כלכלן ומשפטן, שימש בתפקידים כלכליים ואקדמיים מראשית שנות השישים. ב-1962 החל לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל, וב-1969 מונה למפקח על הבנקים. לאחר שפרש מבנק ישראל, כיהן כיו"ר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, יו"ר דירקטוריון טבע ויו"ר דירקטוריון פסגות אופק בית השקעות. מ-1992 לימד בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. חת חיבר כמה ספרים בנושאי כלכלה ושוק ההון.

נושאים

תקציר

"ספקותינו ביחס להפרטת כי"ל במתכונת המוצעת אינם מחייבים גניזת רעיון ההפרטה של קבוצת כי"ל ...במקום למכור את השליטה בכי"ל תימכר השליטה בחברות הבנות שלה. מתכונת ההפרטה של כל אחת מן החברות יכולה להיות שונה, בהתאם לנסיבותיה ולצרכיה ...טוב לפזר את הסיכון ולהימנע מלהפקיד את השליטה בכל קבוצת החברות המאוגדות במסגרת כי"ל ביד משקיע אחד, אפילו הוא בעל הון ומוניטין מרשימים."
(מתוך המאמר "מדוע לא למכור את כי"ל?", מאיר חת, נובמבר 1989)
 
"אם לא יתרחשו בעתיד הקרוב מאורעות שיביאו לשידוד מערכות הבנקים הקטנים והבינוניים, כי אז לא ירחק היום שבו תהיה הבנקאות המסחרית בישראל תחומם הבלעדי של שלושה הבנקים הגדולים"
(מתוך המאמר "כמה בנקים יהיו בישראל ב-1975", מאיר חת, דצמבר 1968)
 
המדיניות הכלכלית בישראל במנהרת הזמן הוא קובץ רשימות ומאמרים שכתב פרופסור מאיר חת במרוצת כיובל שנים. הוא מקיף תחומים רבים של מדיניות כלכלית, בהם מדיניות מונטרית ומערכות הרגולציה לענפיהן. 
המאמרים מצביעים על טעויות שנעשו בהפעלה או בהימנעות מהפעלה של אמצעי מדיניות שעמדו לרשות הממשלה. לחלק מהטעויות הללו השפעה שנמשכת עד היום. 
הספר מהווה תרומה להבנת התפתחותו של המשק הישראלי, על הישגיה וכשליה.

פרק ראשון

מבוא
 
נחשפתי לראשונה לסוגיות המדיניות הכלכלית כאשר עבדתי כעוזר מחקר במרכז פאלק למחקר כלכלי בתקופת לימודיי כסטודנט לכלכלה. מרכז פאלק, שהוקם בכספי תרומתו של מוריס פאלק, ריכז באותה תקופה (אמצע שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה הקודמת) כמה מבכירי הכלכלנים של מדינת ישראל הצעירה. בראש המוסד עמד במשך כמה שנים פרופסור דן פטינקין, שסקירתו ״המשק הישראלי בעשור הראשון״ כללה, מלבד תיאור התפתחותו של המשק, גם סוגיות של מדיניות כלכלית. אלה היו שלובות בפרקים שעסקו בתהליך האינפלציוני ובהתקדמות המשק לקראת עצמאות כלכלית. הניתוח של פטינקין הצביע על הדרך הארוכה שעל המשק הישראלי לעבור עד להשגת עצמאות כלכלית ועל החשיבות המכרעת שיכולה להיות למדיניות הממשלה לקידום תהליך זה.
הייתי עוזרה של ד״ר רחל פלורסהיים במחקר על מוסדות ביניים פיננסיים (Financial Intermediaries), שנתן לי הזדמנות להכיר את ההתחלות הצנועות של התפתחות המערכת הפיננסית בישראל, תחום שעמד במרכז פעילותי בעשרות השנים הבאות. השלב הבא של היכרותי עם סוגיות המדיניות הכלכלית היה עם תחילת עבודתי במחלקת המחקר של בנק ישראל בשנת 1962.
בנק ישראל, הבנק המרכזי, מופקד על ניהולה של המדיניות המוניטרית, אך תחום עיסוקה של מחלקת המחקר היה רחב יותר. הדוח השנתי של הבנק, שאותו הכינה מחלקת המחקר, הקיף את הפעילות הכלכלית של המשק בשלמותה, לרבות אותם קטעים של המדיניות הכלכלית שבאחריות משרדי ממשלה אחרים ובראשם האוצר. תחומי אחריותי במחלקת המחקר היו מחקר זרמי הכספים במשק, שחִייב הכרת מגזרי הכספים ושוק ההון, ובשלב מאוחר יותר עסקתי בשוק ניירות ערך. עיקר התעניינותי בתחומים אחרים של המדיניות הכלכלית היה תוצאת השתתפותי בדיונים שקיימה המחלקה בפרקי הדוח השנתי במהלך הכנתם. דיונים אלה הצטיינו בגילוי לב ובחופש הבעת דעה, בלי שהיה ניסיון כלשהו למנוע ביקורת על מהלכי מדיניות שננקטו ולא נראו מתאימים לכלכלני מחלקת המחקר.
ממחלקת המחקר עברתי לפיקוח על הבנקים, והבנקאות נעשתה מרכז התעניינותי ונושא מרכזי בכתיבתי העתידית (שפורסמה במקום אחר). מן הפיקוח עברתי לבורסה לניירות ערך והעיסוק בנושאי שוק ההון תפס גם הוא מקום של כבוד במחקרים ובמאמרים שכתבתי במרוצת השנים. אולם ההתמקדות בנושאי הבנקאות ושוק ההון לא גרעה מהתעניינותי בסוגיות אחרות של מדיניות כלכלית, שחשיבותן להבנת התפתחותו של המשק ודאי שלא הייתה פחותה מזו של תחום התעניינותי המרכזי.
המאמרים הנכללים בכרך זה עוסקים במדיניות כלכלית בכלל ובמדיניות מוניטרית בפרט, אך נוספו להם גם דברים המתייחסים למבנה המשק, הממשל התאגידי, אתיקה בעסקים ועוד.

מאיר חת

כלכלן ומשפטן, שימש בתפקידים כלכליים ואקדמיים מראשית שנות השישים. ב-1962 החל לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל, וב-1969 מונה למפקח על הבנקים. לאחר שפרש מבנק ישראל, כיהן כיו"ר דירקטוריון הבורסה לניירות ערך, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי, יו"ר דירקטוריון טבע ויו"ר דירקטוריון פסגות אופק בית השקעות. מ-1992 לימד בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. חת חיבר כמה ספרים בנושאי כלכלה ושוק ההון.

עוד על הספר

נושאים

המדיניות הכלכלית בישראל במנהרת הזמן מאיר חת
מבוא
 
נחשפתי לראשונה לסוגיות המדיניות הכלכלית כאשר עבדתי כעוזר מחקר במרכז פאלק למחקר כלכלי בתקופת לימודיי כסטודנט לכלכלה. מרכז פאלק, שהוקם בכספי תרומתו של מוריס פאלק, ריכז באותה תקופה (אמצע שנות החמישים ותחילת שנות השישים של המאה הקודמת) כמה מבכירי הכלכלנים של מדינת ישראל הצעירה. בראש המוסד עמד במשך כמה שנים פרופסור דן פטינקין, שסקירתו ״המשק הישראלי בעשור הראשון״ כללה, מלבד תיאור התפתחותו של המשק, גם סוגיות של מדיניות כלכלית. אלה היו שלובות בפרקים שעסקו בתהליך האינפלציוני ובהתקדמות המשק לקראת עצמאות כלכלית. הניתוח של פטינקין הצביע על הדרך הארוכה שעל המשק הישראלי לעבור עד להשגת עצמאות כלכלית ועל החשיבות המכרעת שיכולה להיות למדיניות הממשלה לקידום תהליך זה.
הייתי עוזרה של ד״ר רחל פלורסהיים במחקר על מוסדות ביניים פיננסיים (Financial Intermediaries), שנתן לי הזדמנות להכיר את ההתחלות הצנועות של התפתחות המערכת הפיננסית בישראל, תחום שעמד במרכז פעילותי בעשרות השנים הבאות. השלב הבא של היכרותי עם סוגיות המדיניות הכלכלית היה עם תחילת עבודתי במחלקת המחקר של בנק ישראל בשנת 1962.
בנק ישראל, הבנק המרכזי, מופקד על ניהולה של המדיניות המוניטרית, אך תחום עיסוקה של מחלקת המחקר היה רחב יותר. הדוח השנתי של הבנק, שאותו הכינה מחלקת המחקר, הקיף את הפעילות הכלכלית של המשק בשלמותה, לרבות אותם קטעים של המדיניות הכלכלית שבאחריות משרדי ממשלה אחרים ובראשם האוצר. תחומי אחריותי במחלקת המחקר היו מחקר זרמי הכספים במשק, שחִייב הכרת מגזרי הכספים ושוק ההון, ובשלב מאוחר יותר עסקתי בשוק ניירות ערך. עיקר התעניינותי בתחומים אחרים של המדיניות הכלכלית היה תוצאת השתתפותי בדיונים שקיימה המחלקה בפרקי הדוח השנתי במהלך הכנתם. דיונים אלה הצטיינו בגילוי לב ובחופש הבעת דעה, בלי שהיה ניסיון כלשהו למנוע ביקורת על מהלכי מדיניות שננקטו ולא נראו מתאימים לכלכלני מחלקת המחקר.
ממחלקת המחקר עברתי לפיקוח על הבנקים, והבנקאות נעשתה מרכז התעניינותי ונושא מרכזי בכתיבתי העתידית (שפורסמה במקום אחר). מן הפיקוח עברתי לבורסה לניירות ערך והעיסוק בנושאי שוק ההון תפס גם הוא מקום של כבוד במחקרים ובמאמרים שכתבתי במרוצת השנים. אולם ההתמקדות בנושאי הבנקאות ושוק ההון לא גרעה מהתעניינותי בסוגיות אחרות של מדיניות כלכלית, שחשיבותן להבנת התפתחותו של המשק ודאי שלא הייתה פחותה מזו של תחום התעניינותי המרכזי.
המאמרים הנכללים בכרך זה עוסקים במדיניות כלכלית בכלל ובמדיניות מוניטרית בפרט, אך נוספו להם גם דברים המתייחסים למבנה המשק, הממשל התאגידי, אתיקה בעסקים ועוד.