[1] הדברים הקיימים נחלקים לשני סוגים: אלה הנמצאים בשליטתנו ואלה שלא. הדברים שבשליטתנו הם: דעה, דחף, תשוקה, הימנעות, ובקיצור — כל מה שהוא פרי עשייתנו. הדברים שאינם בשליטתנו הם: הגוף, נכסים, מוניטין, משרות ובקיצור — כל מה שאינו פרי עשייתנו.
[2] הדברים שבשליטתנו הם חופשיים מטבעם — אין מה שמעכבם או עומד בדרכם; אך הדברים שאינם בשליטתנו הם חלשים, משועבדים, מעוכבים ותלויים באחרים.
[3] זכור אפוא כי אם תחשיב כחופשי את מה שהוא משועבד מטבעו, ואת הדברים התלויים באחרים כדברים פרטיים שלך, אזי יעמדו בדרכך מכשולים, תסבול, תהיה טרוד, ותאשים הן את האלים והן את בני האדם. ואולם, אם תחשיב כשלך רק את מה שהוא שלך בלבד ואת מה שתלוי באחר — בהיותו אכן כך — כתלוי באחר, אזי איש לא יטרידך לעולם, לא יעכבך, לא תמצא עצמך מאשים שום אדם, לא תוכיח אף לא אחד, לא תעשה בניגוד לרצונך אף לא דבר אחד, לא יאשימך איש, לא יהיה לך אויב, שהרי ממילא לא תסבול איזשהו נזק.
[4] אם כן, כשאתה מכוון עצמך לדרך חיים זו, זכור שעליך לפעול במרץ. ישנם הרגלים ודברים שעליהם תצטרך לוותר לגמרי, ואחרים — לדחות לעת עתה. אם, מצד אחד אתה חפץ בדרך חיים זו ומן הצד האחר אתה רוצה משרה רמה ועושר, יהיו לכך שתי תוצאות אפשריות. האחת — ייתכן כי לא תוכל להשיג משרה רמה ועושר משום שאינם עולים בקנה אחד עם אורח החיים שאתה מבקש; האחרת — לבטח לא תצליח לסגל לעצמך את אורח החיים המבוקש, אשר הוא בלבד מביא חופש ואושר.
[5] מיד, אם כן, התאמן לומר לכל רושם טורדני: "רושם אתה, ובכלל אינך מה שאתה נראה." לאחר מכן, בחן ושפוט אותו על פי אמות המידה שברשותך, והעיקרית והחשובה שבהן היא זו: האם הרושם שייך לדברים שבשליטתנו או לאלה שלא בשליטתנו? אם במידה מסוימת שייך הרושם לדברים שאינם בשליטתנו, החשיבוֹ כפעוט, משום שאין לו ולא כלום כלפיך.