מה היה אחרכך?
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מה היה אחרכך?
הוספה למועדפים

מה היה אחרכך?

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: אפיק
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2015
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 130 עמ' מודפסים
נולד בשם ישראל רוטשטיין למשפחה דתית, בשכונת כנסת ישראל בירושלים, דור חמישי בארץ ישראל, בנם של יעקב ושפרה רוטשטיין. למד בבית הספר היסודי של אליאנס בירושלים, ובתיכון הדתי "מעלה". השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית. היה מורה בגימנסיה העברית רחביה, מחנך ומנהל בית ספר. החל מפרסם מיצירתו בהיותו צעיר לימים. מחזותיו הראשונים, סיפוריו ושיריו ראו אור במרבית הבמות וההוצאות הספרותיות בארץ. 
 
ישראל אלירז החל את דרכו הספרותית כמספר וכמחזאי. ספריו הראשונים שיצאו לאור היו קובצי סיפורים ומחזות. אל השירה הגיע מאוחר יותר, אך משהחל לפרסם את שירתו, חדל מלפרסם סיפורת ומחזות. שירתו של אלירז היא שירה פילוסופית, חקרנית, שירה אינטלקטואלית, לא קלה ולא פשוטה להבנה. בשנים האחרונות התעורר עניין רב בשירתו בצרפת, בלגיה ואף גרמניה. אחדים מספריו האחרונים נדפסו לראשונה בצרפתית ורק לאחר מכן בלשון המקור העברית. זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2008.
 
בשנת 2008 זכה בפרס ביאליק.
 
נשוי לנעמי לבית ברונר, ואב לשלושה. מתגורר בירושלים.

נושאים

תקציר

לאחר 78 שנים יושב ישראל אלירז ומביט בתצלום
יחידי, שמכיל, כמו חידה או פשר, את מהלך תודעתו
של המשורר על ילדותו
*
אני רוצה לומר משהו על חיי בלי שחיי יהפכו משום
כך ראויים לחקירה. לומר דבר על מה שקרה בלי לבקש
בזה את ההוכחה שדבר־מה אמנם קרה
*
"אינני מדבר על יאוש, נהפוך הוא, אני אומר שאם
היאוש לא הציף אותו, פירוש הדבר שהוא רואה את
הדברים במושגי השירה"
*
אני רואה דלת כפולת כנפיים. באמצע הדלת כף־יד
למנעול הנפתח במפתח גדול. לפני הדלת הזאת
ישבתי לרגע אחד קצר על ברכי אבי לנצח

פרק ראשון

דע לפני מה אתה עומד
 
1
לא ברור מה קורה מלבד שקורה משהו
כמו אצל ספינה בערפל שאין לדעת
אם היא מפליגה אל המרחקים כדי
להיטען בכיסופים או שהיא שבה
טעונה אל מזחי העין ואסמי התודעה
לפרוק ידע וגעגועים
 
2
החיפוש הנצחי אחר מה שלעולם לא תגיע
אליו והוא מגן על אמיתותו בהתעטפוֹ
בבגדי־מֶנע רבים ודומים עד הטעָיה.
פתאום אתה עומד מול הלא־ייאמן,
המחכה לך שנים. אתה מביט בתצלום
ויודע: זהו הפשוט הנעלם
 
3
אנו נוכחים לדעת שמשהו, בתוך התצלום,
שעדיין לא עמדנו עליו, הולך ומתבהר.
תומאס ברנהרד מספר בספרו[2] על מי שחוזר
מדי־יום, מתיישב על אותו כיסא, בגלריה
שבמוזיאון הלאומי האוסטרי, ועוקב אחר אותה
תמונה נבחרת. כל יום עליו לראות, במו־
עיניו, את אותו "דבר", שאם הוא אינו
מביט בו, מדי־יום, הוא לא שם בשבילו
 
4
שוב אני עומד לפני מה שאם איני
מביט בו איני עומד לפניו. לעמוד
לפני מי פירושו להביט בו. אינני
עומד על רגלַי אלא על עינַי. אני
נוכח לדעת איך הן הולכות ונפקחות
אל מעבר לדָבר
 
5
וו.ג. זבאלד מרבה להשתמש בתצלומים בספריו,
אם זה משום קוצֶר ידן של הלשון ודרכי התיאור
או משום שעל הקורא לראות ממש את המסוּפּר.
בעמוד 152 בספרו 'אוסטרליץ' (בתרגום יונתן
ניראד) נמצא הסבר: "כאילו לתצלומים עצמם יש
זיכרון והם נזכרים בנו, שנשארנו בחיים, כמו
שהיינו בעבר, ובאלה שאינם עימנו עוד,
כמו שהיו פעם"
 
6
דע לפני מה אתה עומד. דע לפני
מי אתה הופך אתה. אתה עומד
תמיד לפני אותו תצלום ורואה
את החידה מציעה בשקט את פתרונה
כמו אש מתעטפת באש
 
7
ילד עוסק כל הזמן בלעשות משהו ולראות
יותר ויותר את הנראה. לדעת שיש דלת
נפתחת בקצה המסע בתוך הדלת המִתדהה.
אחרכך לבוא אל התצלום לפני הינתֵן שֵם
לדברים, לצאת ממנו לפני כל מה שיבוא
אחריו, לצבור שמחה בטרם אפלה
 
8
אין תצלום שאין בו פגם. הפגם עושה
את צילוּמיוּתו של מה שאנו מתבוננים
בו כדי לעמוד על מציאותו. דרך הסדק
בקיר לא עוברות רק הנמלה והחיפושית
אלא המחשבה על המֵעֵבר, על העומד
להיגאל מן הנסתר. הפגם מעיר אותנו אל
הלא נִגלה
נולד בשם ישראל רוטשטיין למשפחה דתית, בשכונת כנסת ישראל בירושלים, דור חמישי בארץ ישראל, בנם של יעקב ושפרה רוטשטיין. למד בבית הספר היסודי של אליאנס בירושלים, ובתיכון הדתי "מעלה". השלים את לימודיו באוניברסיטה העברית. היה מורה בגימנסיה העברית רחביה, מחנך ומנהל בית ספר. החל מפרסם מיצירתו בהיותו צעיר לימים. מחזותיו הראשונים, סיפוריו ושיריו ראו אור במרבית הבמות וההוצאות הספרותיות בארץ. 
 
ישראל אלירז החל את דרכו הספרותית כמספר וכמחזאי. ספריו הראשונים שיצאו לאור היו קובצי סיפורים ומחזות. אל השירה הגיע מאוחר יותר, אך משהחל לפרסם את שירתו, חדל מלפרסם סיפורת ומחזות. שירתו של אלירז היא שירה פילוסופית, חקרנית, שירה אינטלקטואלית, לא קלה ולא פשוטה להבנה. בשנים האחרונות התעורר עניין רב בשירתו בצרפת, בלגיה ואף גרמניה. אחדים מספריו האחרונים נדפסו לראשונה בצרפתית ורק לאחר מכן בלשון המקור העברית. זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2008.
 
בשנת 2008 זכה בפרס ביאליק.
 
נשוי לנעמי לבית ברונר, ואב לשלושה. מתגורר בירושלים.

עוד על הספר

  • הוצאה: אפיק
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2015
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 130 עמ' מודפסים

נושאים

מה היה אחרכך? ישראל אלירז
דע לפני מה אתה עומד
 
1
לא ברור מה קורה מלבד שקורה משהו
כמו אצל ספינה בערפל שאין לדעת
אם היא מפליגה אל המרחקים כדי
להיטען בכיסופים או שהיא שבה
טעונה אל מזחי העין ואסמי התודעה
לפרוק ידע וגעגועים
 
2
החיפוש הנצחי אחר מה שלעולם לא תגיע
אליו והוא מגן על אמיתותו בהתעטפוֹ
בבגדי־מֶנע רבים ודומים עד הטעָיה.
פתאום אתה עומד מול הלא־ייאמן,
המחכה לך שנים. אתה מביט בתצלום
ויודע: זהו הפשוט הנעלם
 
3
אנו נוכחים לדעת שמשהו, בתוך התצלום,
שעדיין לא עמדנו עליו, הולך ומתבהר.
תומאס ברנהרד מספר בספרו[2] על מי שחוזר
מדי־יום, מתיישב על אותו כיסא, בגלריה
שבמוזיאון הלאומי האוסטרי, ועוקב אחר אותה
תמונה נבחרת. כל יום עליו לראות, במו־
עיניו, את אותו "דבר", שאם הוא אינו
מביט בו, מדי־יום, הוא לא שם בשבילו
 
4
שוב אני עומד לפני מה שאם איני
מביט בו איני עומד לפניו. לעמוד
לפני מי פירושו להביט בו. אינני
עומד על רגלַי אלא על עינַי. אני
נוכח לדעת איך הן הולכות ונפקחות
אל מעבר לדָבר
 
5
וו.ג. זבאלד מרבה להשתמש בתצלומים בספריו,
אם זה משום קוצֶר ידן של הלשון ודרכי התיאור
או משום שעל הקורא לראות ממש את המסוּפּר.
בעמוד 152 בספרו 'אוסטרליץ' (בתרגום יונתן
ניראד) נמצא הסבר: "כאילו לתצלומים עצמם יש
זיכרון והם נזכרים בנו, שנשארנו בחיים, כמו
שהיינו בעבר, ובאלה שאינם עימנו עוד,
כמו שהיו פעם"
 
6
דע לפני מה אתה עומד. דע לפני
מי אתה הופך אתה. אתה עומד
תמיד לפני אותו תצלום ורואה
את החידה מציעה בשקט את פתרונה
כמו אש מתעטפת באש
 
7
ילד עוסק כל הזמן בלעשות משהו ולראות
יותר ויותר את הנראה. לדעת שיש דלת
נפתחת בקצה המסע בתוך הדלת המִתדהה.
אחרכך לבוא אל התצלום לפני הינתֵן שֵם
לדברים, לצאת ממנו לפני כל מה שיבוא
אחריו, לצבור שמחה בטרם אפלה
 
8
אין תצלום שאין בו פגם. הפגם עושה
את צילוּמיוּתו של מה שאנו מתבוננים
בו כדי לעמוד על מציאותו. דרך הסדק
בקיר לא עוברות רק הנמלה והחיפושית
אלא המחשבה על המֵעֵבר, על העומד
להיגאל מן הנסתר. הפגם מעיר אותנו אל
הלא נִגלה