לשון אטית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
לשון אטית
הוספה למועדפים

לשון אטית

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    עוד על הספר

    שירה סתיו, ילידת 1971, חיה בתל אביב. חוקרת ספרות ומלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מנחה סדנאות כתיבה בבי"ס "מינשר" בתל אביב.
    מבקרת ספרות ב'הארץ ספרים', עורכת ומתרגמת. זוכת פרס ברנשטיין לביקורת ספרות 2009. זוכת פרס 'טבע' למשוררים בתחילת דרכם בפסטיבל השירה במטולה 2007. ערכה את הספר פתאום כבו כל האורות מאת תרצה אתר, המכנס את יצירתה בפרוזה (הקיבוץ המאוחד 2010). לשון איטית הוא ספר השירה הראשון שלה.

    נושאים

    תקציר

    שירה סתיו מלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. זוכת פרס "טבע" לשירה בפסטיבל המשוררים הישראלי במטולה, 2007.

    פרק ראשון

    וַתֹּאמֶר לְכִי לָךְ מֵעִירֵךְ וּמֵחַדְרֵךְ
    וּמִבֵּית אָבִיךְ אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר אַרְאֵךְ שָׁם
    דִּירָה בִּשְׂכִירוּת מִשְׁנֶה וּקְחִי נָא
    אוֹתָךְ אֶת יְחִידָתֵךְ אֲשֶׁר לֹא אָהַבְתְּ
    עוֹד כַּמָּה חֲפָצִים קַבִּינָה יְשָׁנָה
    וְהָעֲלִיהָ לְעוֹלָה אֶל
    אַחַד הַתְּהוֹמוֹת אֲשֶׁר אֹמַר
    אֵלַיִךְ, עֲמֻקָּה
    וַתַּחֲרֵשׁ וְלֹא תּוֹסֵף לְדַבֵּר עוֹד
    עַכְשָׁו תִּרְאִי אֵיךְ אַתְּ
    הוֹלֶכֶת, מָה אַתְּ נִגֶּפֶת, לְאָן
    אַתְּ נִדֶּפֶת, כִּמְעַט כְּבָר
    מִתְנַגֶּשֶׁת בַּקִּירוֹת, הִזָּהֲרִי
    וּלְאָן אַתְּ נֶחְפֶּזֶת, גַּם אִם
    בִּקְצֵה הָעֶרֶב הַמְּעֻנָּן מְחַכִּים
    לָךְ יַלְדָּה וְגַם אָבִיהָ עִם
    הַתֶּה הַחַם, אַתְּ לֹא תִּשְׁתִּי
    אוֹתָם, לֹא עַד תֻּמָּם, אַתְּ
    הַזּוֹכֶרֶת שֶׁאֵין מָקוֹם שֶׁהוּא לָךְ
    בַּיִת, אַתְּ הַיּוֹדַעַת שֶׁאֵין לָךְ בַּיִת
    שֶׁהוּא מָקוֹם.
    שירה סתיו, ילידת 1971, חיה בתל אביב. חוקרת ספרות ומלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מנחה סדנאות כתיבה בבי"ס "מינשר" בתל אביב.
    מבקרת ספרות ב'הארץ ספרים', עורכת ומתרגמת. זוכת פרס ברנשטיין לביקורת ספרות 2009. זוכת פרס 'טבע' למשוררים בתחילת דרכם בפסטיבל השירה במטולה 2007. ערכה את הספר פתאום כבו כל האורות מאת תרצה אתר, המכנס את יצירתה בפרוזה (הקיבוץ המאוחד 2010). לשון איטית הוא ספר השירה הראשון שלה.

    עוד על הספר

    נושאים

    לשון אטית שירה סתיו
    וַתֹּאמֶר לְכִי לָךְ מֵעִירֵךְ וּמֵחַדְרֵךְ
    וּמִבֵּית אָבִיךְ אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר אַרְאֵךְ שָׁם
    דִּירָה בִּשְׂכִירוּת מִשְׁנֶה וּקְחִי נָא
    אוֹתָךְ אֶת יְחִידָתֵךְ אֲשֶׁר לֹא אָהַבְתְּ
    עוֹד כַּמָּה חֲפָצִים קַבִּינָה יְשָׁנָה
    וְהָעֲלִיהָ לְעוֹלָה אֶל
    אַחַד הַתְּהוֹמוֹת אֲשֶׁר אֹמַר
    אֵלַיִךְ, עֲמֻקָּה
    וַתַּחֲרֵשׁ וְלֹא תּוֹסֵף לְדַבֵּר עוֹד
    עַכְשָׁו תִּרְאִי אֵיךְ אַתְּ
    הוֹלֶכֶת, מָה אַתְּ נִגֶּפֶת, לְאָן
    אַתְּ נִדֶּפֶת, כִּמְעַט כְּבָר
    מִתְנַגֶּשֶׁת בַּקִּירוֹת, הִזָּהֲרִי
    וּלְאָן אַתְּ נֶחְפֶּזֶת, גַּם אִם
    בִּקְצֵה הָעֶרֶב הַמְּעֻנָּן מְחַכִּים
    לָךְ יַלְדָּה וְגַם אָבִיהָ עִם
    הַתֶּה הַחַם, אַתְּ לֹא תִּשְׁתִּי
    אוֹתָם, לֹא עַד תֻּמָּם, אַתְּ
    הַזּוֹכֶרֶת שֶׁאֵין מָקוֹם שֶׁהוּא לָךְ
    בַּיִת, אַתְּ הַיּוֹדַעַת שֶׁאֵין לָךְ בַּיִת
    שֶׁהוּא מָקוֹם.