יצורים מופלאים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
יצורים מופלאים
מכר
מאות
עותקים
יצורים מופלאים
מכר
מאות
עותקים

יצורים מופלאים

4.4 כוכבים (9 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

טרייסי שבלייה

טרייסי שבליה (באנגלית: Tracy Chevalier; נולדה ב-19 באוקטובר 1962 בוושינגטון די.סי.) היא סופרת אמריקאית רבת מכר שכותבת ספרים בסוגה הבדיונית היסטורית (אנשים ואירועים היסטוריים משמשים בסיס לעלילה בדיונית). טרייסי השיגה תואר B.A. באנגלית ממכללת אוברלין, ובשנת 1984 עברה לאנגליה ועבדה מספר שנים כעורכת ספרי עיון. ב-1994 קיבלה תואר מוסמך בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת East Anglia, והחלה לכתוב ספרים, שהראשון שבהם היה "הבתולה בכחול". הספר השני שלה "נערה עם עגיל פנינה" עובד לסרט שהיה מועמד למספר פרסי אוסקר.

כיום היא חיה באנגליה עם בעלה ובנה.

תקציר

מהרגע שבו הכה בה ברק בינקותה, היה ברור שמרי אנינג נועדה לגדולות. כשהיא מוצאת מאובנים של יצורים מסתוריים בצוקים הסמוכים לביתה, פורצת סערה בעולם המדע, שכן תגליותיה מערערות על התפיסות המקובלות באשר לבריאת העולם ומעוררות דיונים על אודות מוצא האדם. ואולם בזירה הנשלטת על ידי גברים, מרי מוצאת את עצמה עד מהרה בתפקיד המשרתת ונאלצת להתמודד עם דעות קדומות בקרב הקהילה האקדמית, עם רכילות זדונית בקרב שכניה ועם שברון לב עקב אהבה אסורה. אפילו הטבע מהווה איום ומשלח בה כפור, סופות ומפולות סלעים.
 
למרבה מזלה, מרי מוצאת תומכת בדמות אליזבת פילפוט הנבונה והעוקצנית - רווקה מזדקנת ממעמד הביניים, שחולקת איתה את השיגעון למאובנים. על אף הבדלי הגיל והמעמד החברתי מגלות מרי ואליזבת שהנשק העוצמתי ביותר במאבקן להכרה הוא החברוּת שלהן.
 
"יצורים מופלאים" הוא רומן משובח, המתאר כיצד סגולתה של אישה אחת מתעלה על מחסומי המין והמעמדות החברתיים ומובילה לכמה מהתגליות החשובות ביותר של המאה התשע־עשרה.
 
טרייסי שבלייה נולדה בוושינגטון, וכיום היא מתגוררת בלונדון עם בעלה ובנה. עם ספריה הקודמים נמנים, בין השאר, רבי־המכר העולמיים נערה עם עגיל פנינה ובוער באור (ראו אור בעברית בהוצאת כנרת).
 
 
"שבלייה מְשַקעת את עצמה בתוך רגע היסטורי פורה ובוחנת את הדרך שבה צעירה נבונה, אך חסרת השכלה מתקשרת עם גברים יהירים וזלזלניים."
וושינגטון פוסט
 
"הסופרת שוזרת דמויות היסטוריות ואירועים אמיתיים לכדי סיפור מעורר הערצה."
 סן פרנסיסקו כרוניקל
 
"בעידן שבו אנשים משכילים מתייחסים לתורת האבולוציה כמובנת מאליה, מצליחה שבלייה להבהיר עד כמה היו רעיונות אלה קשים לעיכול כשצצו לראשונה."        
אינדפנדנט, אירלנד

פרק ראשון

שונה מכל האבנים שבחוף
 
כל חיי הכה בי הברק. רק פעם אחת זה קרה באמת. אני לא אמורה לזכור זאת, הייתי אז קטנה מאוד, אבל אני זוכרת גם זוכרת. הייתי בשדה שבו רוכבים וסוסיהם הציגו להטוטי רכיבה, ואז התחוללה סופה, ואישה אחת, לא אמא, הרימה אותי ונשאה אותי אל מתחת לעץ. היא חיבקה אותי בחוזקה, ואני הרמתי את מבטי וראיתי עלים שחורים משורטטים כנגד שמים לבנים.
 
אחר כך נשמע רעש, כאילו כל העצים נופלים סביבי, ואור בוהק סינוור אותי, אותה תחושה שיש כשמביטים בשמש. זרם פילח את גופי. כאילו נגעתי בגוש פחם לוהט. הרחתי ריח בשר חרוך, ולבי אמר לי שהיה כאב אף על פי שבכלל לא כאב לי. הייתי כמו גרב שנהפך מבפנים החוצה.
 
אנשים אחרים החלו למשוך אותי ולצעוק, אבל לא הצלחתי להוציא הגה. נלקחתי למקום אחר, ואז אפף אותי חום. לא שמיכה, אלא רטיבות. הייתי במים והכרתי אותם היטב — הבית שלנו שכן ליד הים, יכולתי לראות אותו מבעד לחלונות. אחר כך פקחתי את העיניים, ונדמה שמאז הן לא נעצמו עוד.
 
מכת הברק הרגה את האישה שהחזיקה אותי ושתי ילדות שעמדו לידה, אבל אני ניצלתי. אומרים שלפני הסופה הייתי ילדה שקטה וחולנית, אבל לאחריה נעשיתי ערנית ומלאת חיים. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל זיכרון הברק עדיין חולף בגופי ומעביר בי רעד. הוא מציין רגעים רבי־עוצמה בחיי: מראה גולגולת התנין הראשונה שג'ו מצא ומציאת הגוף שלו בעצמי, גילוי המפלצות האחרות שלי בחוף, הפגישה עם קולונל בֶּרְץ'. לפעמים אני מרגישה את מכת הברק ותוהה מדוע בא. לפעמים אני מקבלת את הדברים שהברק מספר לי גם מבלי להבין אותם, כי הברק הוא אני. הוא נכנס בי כשהייתי תינוקת ואף פעם לא עזב.
 
בכל פעם שאני מוצאת מאובן, אני מרגישה את הד הברק, מעין טלטלה קלה שאומרת, "כן, מרי אֵנִינְג, את שונה מכל האבנים שבחוף." לכן אני ציידת: כדי להרגיש את מכת הברק ואת השוני הזה מדי יום ביומו.

טרייסי שבלייה

טרייסי שבליה (באנגלית: Tracy Chevalier; נולדה ב-19 באוקטובר 1962 בוושינגטון די.סי.) היא סופרת אמריקאית רבת מכר שכותבת ספרים בסוגה הבדיונית היסטורית (אנשים ואירועים היסטוריים משמשים בסיס לעלילה בדיונית). טרייסי השיגה תואר B.A. באנגלית ממכללת אוברלין, ובשנת 1984 עברה לאנגליה ועבדה מספר שנים כעורכת ספרי עיון. ב-1994 קיבלה תואר מוסמך בכתיבה יוצרת מאוניברסיטת East Anglia, והחלה לכתוב ספרים, שהראשון שבהם היה "הבתולה בכחול". הספר השני שלה "נערה עם עגיל פנינה" עובד לסרט שהיה מועמד למספר פרסי אוסקר.

כיום היא חיה באנגליה עם בעלה ובנה.

עוד על הספר

יצורים מופלאים טרייסי שבלייה
שונה מכל האבנים שבחוף
 
כל חיי הכה בי הברק. רק פעם אחת זה קרה באמת. אני לא אמורה לזכור זאת, הייתי אז קטנה מאוד, אבל אני זוכרת גם זוכרת. הייתי בשדה שבו רוכבים וסוסיהם הציגו להטוטי רכיבה, ואז התחוללה סופה, ואישה אחת, לא אמא, הרימה אותי ונשאה אותי אל מתחת לעץ. היא חיבקה אותי בחוזקה, ואני הרמתי את מבטי וראיתי עלים שחורים משורטטים כנגד שמים לבנים.
 
אחר כך נשמע רעש, כאילו כל העצים נופלים סביבי, ואור בוהק סינוור אותי, אותה תחושה שיש כשמביטים בשמש. זרם פילח את גופי. כאילו נגעתי בגוש פחם לוהט. הרחתי ריח בשר חרוך, ולבי אמר לי שהיה כאב אף על פי שבכלל לא כאב לי. הייתי כמו גרב שנהפך מבפנים החוצה.
 
אנשים אחרים החלו למשוך אותי ולצעוק, אבל לא הצלחתי להוציא הגה. נלקחתי למקום אחר, ואז אפף אותי חום. לא שמיכה, אלא רטיבות. הייתי במים והכרתי אותם היטב — הבית שלנו שכן ליד הים, יכולתי לראות אותו מבעד לחלונות. אחר כך פקחתי את העיניים, ונדמה שמאז הן לא נעצמו עוד.
 
מכת הברק הרגה את האישה שהחזיקה אותי ושתי ילדות שעמדו לידה, אבל אני ניצלתי. אומרים שלפני הסופה הייתי ילדה שקטה וחולנית, אבל לאחריה נעשיתי ערנית ומלאת חיים. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל זיכרון הברק עדיין חולף בגופי ומעביר בי רעד. הוא מציין רגעים רבי־עוצמה בחיי: מראה גולגולת התנין הראשונה שג'ו מצא ומציאת הגוף שלו בעצמי, גילוי המפלצות האחרות שלי בחוף, הפגישה עם קולונל בֶּרְץ'. לפעמים אני מרגישה את מכת הברק ותוהה מדוע בא. לפעמים אני מקבלת את הדברים שהברק מספר לי גם מבלי להבין אותם, כי הברק הוא אני. הוא נכנס בי כשהייתי תינוקת ואף פעם לא עזב.
 
בכל פעם שאני מוצאת מאובן, אני מרגישה את הד הברק, מעין טלטלה קלה שאומרת, "כן, מרי אֵנִינְג, את שונה מכל האבנים שבחוף." לכן אני ציידת: כדי להרגיש את מכת הברק ואת השוני הזה מדי יום ביומו.