כלב קו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
כלב קו
הוספה למועדפים

כלב קו

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    תקציר

    קבלו את החבר החדש של כולם: כלב קו!  
     הוא יגרום לכם לבכות...הוא יגרם לכם לצחוק... ובעיקר, הוא יעשה לכם חשק לאכל. 
    ועכשיו צאו בעקבותיו למסע מפלא למציאת ההמבורגר המשלם!  המבקרים משתוללים מהתרגשות: "חלב השפריץ לי מהאף!"
    "הבן שונא- הספרים שלי התאהב." "נפלתי מהספה!"

    פרק ראשון

    פֶּרֶק 1
    אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר, בְּסֵדֶר?
    זֶהוּ כֶּלֶב־קַו.
     
     
    לֹא קוֹרְאִים לוֹ כֶּלֶב־קַו כִּי הוּא אוֹהֵב קַוִּים. קַוִּים לֹא מְדַבְּרִים אֵלָיו בִּמְיֻחָד, אִם כִּי קַו מְצֻיָּר דּוֹמֶה לְמַקֵּל, וּמַקְּלוֹת הוּא דַּוְקָא אוֹהֵב. כָּל הַכְּלָבִים אוֹהֲבִים מַקְּלוֹת, לֹא? זְ'תוֹמֶרֶת, אֵיזֶה מִין כֶּלֶב לֹא אוֹהֵב מַקְּלוֹת? אִלּוּ נִתְקַלְתִּי בִּיצוּר שֶׁנִּרְאֶה
     
     
    כְּמוֹ כֶּלֶב וְהִצַּעְתִּי לוֹ מַקֵּל וְהוּא הָיָה מְסָרֵב לָקַחַת אוֹתוֹ, הָיִיתִי כַּנִּרְאֶה מַחְלִיט שֶׁבִּכְלָל לֹא מְדֻבָּר בְּכֶלֶב. גַּם אַתֶּם?
     
    הָיִיתִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה כִּסֵּא מְצֻפֶּה פַּרְוָה אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה.
     
    בְּכָל מִקְרֶה, לְכֶלֶב־קַו לֹא קוֹרְאִים כֶּלֶב־קַו כִּי הוּא אוֹהֵב קַוִּים. קוֹרְאִים לוֹ כֶּלֶב־קַו כִּי אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר. זְ'תוֹמֶרֶת, אֲנִי כֵּן יוֹדֵעַ לְצַיֵּר — אֲנִי פָּשׁוּט לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב. אַתֶּם יוֹדְעִים לְצַיֵּר אִישׁ־קַו, נָכוֹן? עִגּוּל בְּתוֹר רֹאשׁ, כַּמָּה קַוִּים לִזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם, וְ... טָאדָאם! — קִבַּלְתֶּם אִישׁ־קַו. אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר עִם כְּלָבִים. וְכָכָה הַגִּבּוֹר הָרָאשִׁי שֶׁלָּנוּ קִבֵּל אֶת שְׁמוֹ.
     
     
    בְּקִצּוּר, הִנֵּה כֶּלֶב־קַו.
     
     
    כְּשֶׁהֶרְאֵיתִי אֶת צִיּוּר הַכֶּלֶב הַזֶּה לַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאָמָּנוּת, הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ הִתְכַּוֵּץ לְגַמְרֵי. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ הַמּוֹרָה שֶׁלָּכֶם לְאָמָּנוּת, אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאָמָּנוּת מְכַוֶּצֶת אֶת הַפַּרְצוּף, זֶה לֹא סִימָן לְמַחְמָאָה.
     
    אַחַר כָּךְ הִיא נִרְגְּעָה, הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ הִתְיַשֵּׁר בַּחֲזָרָה, וְהִיא אָמְרָה: "אֵצֶל כְּלָבִים אֵין זָוִיּוֹת יְשָׁרוֹת, טוֹם."
     
    וַאֲנִי אָמַרְתִּי: "אֵצֶל כֶּלֶב־קַו יֵשׁ."
     
    אָז הִיא אָמְרָה: "אֲבָל אִם תְּצַיֵּר כַּלְבֵי־קַו, כָּל צִיּוּרֵי הַכְּלָבִים שֶׁלְּךָ יֵרָאוּ אוֹתוֹ הַדָּבָר."
     
    הִיא הִתְרַחֲקָה מֵהַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי וְנִגְּשָׁה לְשַׁבֵּחַ אֶת גֶ'ק קְרוּלֶבִיץ', שֶׁצִּיֵּר כֶּלֶב הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעֻלֶּה וְיָפֶה עִם הֲמוֹן קַוִּים עֲגֻלִּים כְּמוֹ בַּמְּצִיאוּת, וַאֲנִי הֶחְלַטְתִּי לְהוֹכִיחַ לָהּ שֶׁהִיא טוֹעָה. אֲנִי אוֹהֵב לְהוֹכִיחַ לַאֲנָשִׁים שֶׁהֵם טוֹעִים. יֵשׁ לִי כִּשָּׁרוֹן טִבְעִי לָזֶה.
     
    אָז הִנֵּה עוֹד כַּמָּה צִיּוּרִים שֶׁל כְּלָבִים. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם בֶּטַח רוֹאִים, הֵם מַמָּשׁ לֹא נִרְאִים אוֹתוֹ הַדָּבָר.
     
     
     
    הֵם בֶּאֱמֶת נִרְאִים קְצָת דּוֹמִים, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם כַּמָּה תְּכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁמַּבְדִּילוֹת אוֹתָם מִכֶּלֶב־קַו עַצְמוֹ. יֵשׁ שָׁם כֶּלֶב דַּלְמָטִי, פּוּדֶל וְכֶלֶב תַּחַשׁ.
     
    וְיֵשׁ גַּם כֶּלֶב מְעֹרָב. טוֹב, לֹא הִצְלַחְתִּי לְהַחְלִיט אֵיךְ מְצַיְּרִים כֶּלֶב מְעֹרָב, שֶׁהוּא כֶּלֶב שֶׁעָשׂוּי מִכָּל מִינֵי גְּזָעִים שֶׁל כְּלָבִים שֶׁכֻּלָּם מְעֻרְבָּבִים יַחַד. אָז הוּא הַטִּיפּוּס הַגַּלִּי הַזֶּה בְּתַחְתִּית הַצִּיּוּר. כִּי בְּעֶצֶם, כֶּלֶב מְעֹרָב יָכוֹל לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ כָּל דָּבָר, נָכוֹן? גָּדוֹל, קָטָן, שֵׂעָר אָרֹךְ, שֵׂעָר קָצָר, מְתֻלְתָּל — מָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה. אָז קַוִּים גַּלִּיִּים בַּפַּרְוָה זֶה סִימָן לְכֶלֶב מְעֹרָב. הֵבַנְתֶּם?
     
    אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים. הַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאָמָּנוּת לֹא הֵבִינָה. כְּשֶׁהִיא בָּאָה שׁוּב לְהַבִּיט בַּצִּיּוּרִים שֶׁלִּי, הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ הִתְכַּוֵּץ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.
     
    הִיא לֹא יִשְּׁרָה אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה. וְזֶה מַמָּשׁ בְּסֵדֶר גָּמוּר מִצִּדִּי.
     
    טוֹב, אָז לִפְנֵי שֶׁנַּתְחִיל בַּסִּפּוּר, אַתֶּם וַאֲנִי צְרִיכִים לְהַסְכִּים עַל כַּמָּה דְּבָרִים.
     
    קֹדֶם כֹּל, כְּדַאי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁלֹּא רַק כְּלָבִים אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב. בְּעֶצֶם, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב שׁוּם דָּבָר. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר פְּרָחִים, בָּתִּים, חֲטִיפֵי שׁוֹקוֹלָד, אַסְפָּרָגוּס, חֲמוֹרִים, זְחָלִים, מְטוֹסִים, מַרְפְּקִים וְצִ'יפְּס. לְמַעֲשֶׂה, גִּבְעוֹלֵי אַסְפָּרָגוּס בַּצִּיּוּרִים שֶׁלִּי נִרְאִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַצִּ'יפְּס שֶׁאֲנִי מְצַיֵּר. אִם תָּצִיצוּ בַּדֻּגְמָה הַבָּאָה, תָּבִינוּ מִיָּד לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן.
     
     
     
    אָז הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַסְכִּים עָלָיו הוּא: אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר שׁוּם דָּבָר בִּכְלָל. בְּסֵדֶר?
     
    הַדָּבָר הַשֵּׁנִי שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַסְכִּים עָלָיו הוּא: אַתֶּם לֹא הוֹלְכִים לְהָצִיק לִי בְּקֶשֶׁר לְכִשּׁוּרֵי הַצִּיּוּר שֶׁלִּי. לְמָשָׁל, אָסוּר לָכֶם לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ: "בּוֹא'נָה, הָעֵץ הַזֶּה שֶׁבַּצִּיּוּר נִרְאֶה כְּמוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה שֶׁל בְּרוֹקוֹלִי."
     
    בְּעֶצֶם, כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עַל זֶה לָעֹמֶק, עֵצִים וּבְּרוֹקוֹלִי נִרְאִים מַמָּשׁ דּוֹמִים.
     
     
    בְּכָל אֹפֶן, הֵבַנְתֶּם אֶת הָרַעְיוֹן: אֲנִי מַצְהִיר בִּפְנֵיכֶם שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב. וְאַתֶּם מַבְטִיחִים לֹא לְהָצִיק לִי בְּקֶשֶׁר לָזֶה.
     
    שֵׁנִית, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁהַמּוֹרֶה לְלָשׁוֹן וַאֲנִי לֹא מַסְכִּימִים עָלָיו. פִּתְאוֹם אֲנִי קוֹלֵט שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲנִי לֹא מַסְכִּים עִם הַרְבֵּה מוֹרִים שֶׁלִּי. נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי פָּשׁוּט טִיפּוּס כָּזֶה.
     
     
    הוּא אוֹהֵב לַעֲמֹד מוּל הַכִּתָּה וּלְהַגִּיד: "כּוֹתְבִים טוֹבִים מְצַיְּתִים לִכְלָלִים טוֹבִים." יֵשׁ לוֹ הֲמוֹן כְּלָלִים בְּקֶשֶׁר לִכְתִיבָה. לְכָל דָּבָר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַקְדָּמָה וְסִכּוּם, לְמָשָׁל. לְמִשְׁפָּטִים צָרִיךְ לִהְיוֹת מִבְנֶה נָכוֹן. הוּא אוֹמֵר שֶׁסִּפּוּרִים מַצְחִיקִים אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּקוּמְזִיץ עִם הַחֶבְרֶ'ה, לֹא בַּכִּתָּה. הוּא אוֹמֵר שֶׁלְּהַתְחִיל מִשְׁפָּט בְּו' הַחִבּוּר זֶה לֹא חֻקִּי. הוּא אוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּצְלִילִים בִּמְקוֹם בְּמִלִּים.
     
    וְ... אֶההה... הְמְמְמְ, הוּא אוֹמֵר עוֹד הֲמוֹן דְּבָרִים אֲחֵרִים.
     
    אַגַּב כְּלָלֵי הַכְּתִיבָה שֶׁל הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי לְלָשׁוֹן, זֶה מַזְכִּיר לִי מִלָּה שֶׁאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה הִמְצִיאָה כְּשֶׁהִיא מָצְאָה תּוֹלַעַת בֶּחָצֵר: "בִּיכְס־אָ־לוּקִי."
     
     
    אָמְנָם יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁלֹּא אֲקַבֵּל צִיּוּנִים טוֹבִים בִּמְיֻחָד עַל סִפּוּרֵי כֶּלֶב־קַו שֶׁלִּי, אֲבָל זֶה לֹא מְשַׁנֶּה שׁוּם דָּבָר בְּנוֹגֵעַ אֵלַי וַאֲלֵיכֶם וְלַהֶסְכֵּם שֶׁלָּנוּ.
     
    אָז הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַסְכִּים עָלָיו הוּא שֶׁגַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה עַל כֶּלֶב־קַו (עִם הַצִּיּוּרִים הַגְּרוּעִים שֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאָמָּנוּת לֹא אוֹהֶבֶת) יְסֻפַּר כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב (וְהַמּוֹרֶה שֶׁלִּי לְלָשׁוֹן — לֹא).
     
    עָשִׂינוּ עֵסֶק?
     
     
    מְעֻלֶּה. בּוֹאוּ נַמְשִׁיךְ.
     
    זֶה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת כֵּיף.
    כלב קו טום ווטסון
    פֶּרֶק 1
    אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר, בְּסֵדֶר?
    זֶהוּ כֶּלֶב־קַו.
     
     
    לֹא קוֹרְאִים לוֹ כֶּלֶב־קַו כִּי הוּא אוֹהֵב קַוִּים. קַוִּים לֹא מְדַבְּרִים אֵלָיו בִּמְיֻחָד, אִם כִּי קַו מְצֻיָּר דּוֹמֶה לְמַקֵּל, וּמַקְּלוֹת הוּא דַּוְקָא אוֹהֵב. כָּל הַכְּלָבִים אוֹהֲבִים מַקְּלוֹת, לֹא? זְ'תוֹמֶרֶת, אֵיזֶה מִין כֶּלֶב לֹא אוֹהֵב מַקְּלוֹת? אִלּוּ נִתְקַלְתִּי בִּיצוּר שֶׁנִּרְאֶה
     
     
    כְּמוֹ כֶּלֶב וְהִצַּעְתִּי לוֹ מַקֵּל וְהוּא הָיָה מְסָרֵב לָקַחַת אוֹתוֹ, הָיִיתִי כַּנִּרְאֶה מַחְלִיט שֶׁבִּכְלָל לֹא מְדֻבָּר בְּכֶלֶב. גַּם אַתֶּם?
     
    הָיִיתִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה כִּסֵּא מְצֻפֶּה פַּרְוָה אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה.
     
    בְּכָל מִקְרֶה, לְכֶלֶב־קַו לֹא קוֹרְאִים כֶּלֶב־קַו כִּי הוּא אוֹהֵב קַוִּים. קוֹרְאִים לוֹ כֶּלֶב־קַו כִּי אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר. זְ'תוֹמֶרֶת, אֲנִי כֵּן יוֹדֵעַ לְצַיֵּר — אֲנִי פָּשׁוּט לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב. אַתֶּם יוֹדְעִים לְצַיֵּר אִישׁ־קַו, נָכוֹן? עִגּוּל בְּתוֹר רֹאשׁ, כַּמָּה קַוִּים לִזְרוֹעוֹת וְרַגְלַיִם, וְ... טָאדָאם! — קִבַּלְתֶּם אִישׁ־קַו. אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר עִם כְּלָבִים. וְכָכָה הַגִּבּוֹר הָרָאשִׁי שֶׁלָּנוּ קִבֵּל אֶת שְׁמוֹ.
     
     
    בְּקִצּוּר, הִנֵּה כֶּלֶב־קַו.
     
     
    כְּשֶׁהֶרְאֵיתִי אֶת צִיּוּר הַכֶּלֶב הַזֶּה לַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאָמָּנוּת, הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ הִתְכַּוֵּץ לְגַמְרֵי. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ הַמּוֹרָה שֶׁלָּכֶם לְאָמָּנוּת, אֲבָל כְּשֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאָמָּנוּת מְכַוֶּצֶת אֶת הַפַּרְצוּף, זֶה לֹא סִימָן לְמַחְמָאָה.
     
    אַחַר כָּךְ הִיא נִרְגְּעָה, הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ הִתְיַשֵּׁר בַּחֲזָרָה, וְהִיא אָמְרָה: "אֵצֶל כְּלָבִים אֵין זָוִיּוֹת יְשָׁרוֹת, טוֹם."
     
    וַאֲנִי אָמַרְתִּי: "אֵצֶל כֶּלֶב־קַו יֵשׁ."
     
    אָז הִיא אָמְרָה: "אֲבָל אִם תְּצַיֵּר כַּלְבֵי־קַו, כָּל צִיּוּרֵי הַכְּלָבִים שֶׁלְּךָ יֵרָאוּ אוֹתוֹ הַדָּבָר."
     
    הִיא הִתְרַחֲקָה מֵהַשֻּׁלְחָן שֶׁלִּי וְנִגְּשָׁה לְשַׁבֵּחַ אֶת גֶ'ק קְרוּלֶבִיץ', שֶׁצִּיֵּר כֶּלֶב הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעֻלֶּה וְיָפֶה עִם הֲמוֹן קַוִּים עֲגֻלִּים כְּמוֹ בַּמְּצִיאוּת, וַאֲנִי הֶחְלַטְתִּי לְהוֹכִיחַ לָהּ שֶׁהִיא טוֹעָה. אֲנִי אוֹהֵב לְהוֹכִיחַ לַאֲנָשִׁים שֶׁהֵם טוֹעִים. יֵשׁ לִי כִּשָּׁרוֹן טִבְעִי לָזֶה.
     
    אָז הִנֵּה עוֹד כַּמָּה צִיּוּרִים שֶׁל כְּלָבִים. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם בֶּטַח רוֹאִים, הֵם מַמָּשׁ לֹא נִרְאִים אוֹתוֹ הַדָּבָר.
     
     
     
    הֵם בֶּאֱמֶת נִרְאִים קְצָת דּוֹמִים, אֲבָל יֵשׁ לָהֶם כַּמָּה תְּכוּנוֹת מְיֻחָדוֹת שֶׁמַּבְדִּילוֹת אוֹתָם מִכֶּלֶב־קַו עַצְמוֹ. יֵשׁ שָׁם כֶּלֶב דַּלְמָטִי, פּוּדֶל וְכֶלֶב תַּחַשׁ.
     
    וְיֵשׁ גַּם כֶּלֶב מְעֹרָב. טוֹב, לֹא הִצְלַחְתִּי לְהַחְלִיט אֵיךְ מְצַיְּרִים כֶּלֶב מְעֹרָב, שֶׁהוּא כֶּלֶב שֶׁעָשׂוּי מִכָּל מִינֵי גְּזָעִים שֶׁל כְּלָבִים שֶׁכֻּלָּם מְעֻרְבָּבִים יַחַד. אָז הוּא הַטִּיפּוּס הַגַּלִּי הַזֶּה בְּתַחְתִּית הַצִּיּוּר. כִּי בְּעֶצֶם, כֶּלֶב מְעֹרָב יָכוֹל לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ כָּל דָּבָר, נָכוֹן? גָּדוֹל, קָטָן, שֵׂעָר אָרֹךְ, שֵׂעָר קָצָר, מְתֻלְתָּל — מָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה. אָז קַוִּים גַּלִּיִּים בַּפַּרְוָה זֶה סִימָן לְכֶלֶב מְעֹרָב. הֵבַנְתֶּם?
     
    אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים. הַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאָמָּנוּת לֹא הֵבִינָה. כְּשֶׁהִיא בָּאָה שׁוּב לְהַבִּיט בַּצִּיּוּרִים שֶׁלִּי, הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהּ הִתְכַּוֵּץ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה.
     
    הִיא לֹא יִשְּׁרָה אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה. וְזֶה מַמָּשׁ בְּסֵדֶר גָּמוּר מִצִּדִּי.
     
    טוֹב, אָז לִפְנֵי שֶׁנַּתְחִיל בַּסִּפּוּר, אַתֶּם וַאֲנִי צְרִיכִים לְהַסְכִּים עַל כַּמָּה דְּבָרִים.
     
    קֹדֶם כֹּל, כְּדַאי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁלֹּא רַק כְּלָבִים אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב. בְּעֶצֶם, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב שׁוּם דָּבָר. אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר פְּרָחִים, בָּתִּים, חֲטִיפֵי שׁוֹקוֹלָד, אַסְפָּרָגוּס, חֲמוֹרִים, זְחָלִים, מְטוֹסִים, מַרְפְּקִים וְצִ'יפְּס. לְמַעֲשֶׂה, גִּבְעוֹלֵי אַסְפָּרָגוּס בַּצִּיּוּרִים שֶׁלִּי נִרְאִים בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַצִּ'יפְּס שֶׁאֲנִי מְצַיֵּר. אִם תָּצִיצוּ בַּדֻּגְמָה הַבָּאָה, תָּבִינוּ מִיָּד לְמָה אֲנִי מִתְכַּוֵּן.
     
     
     
    אָז הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַסְכִּים עָלָיו הוּא: אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר שׁוּם דָּבָר בִּכְלָל. בְּסֵדֶר?
     
    הַדָּבָר הַשֵּׁנִי שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַסְכִּים עָלָיו הוּא: אַתֶּם לֹא הוֹלְכִים לְהָצִיק לִי בְּקֶשֶׁר לְכִשּׁוּרֵי הַצִּיּוּר שֶׁלִּי. לְמָשָׁל, אָסוּר לָכֶם לְהַגִּיד מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ: "בּוֹא'נָה, הָעֵץ הַזֶּה שֶׁבַּצִּיּוּר נִרְאֶה כְּמוֹ חֲתִיכָה גְּדוֹלָה שֶׁל בְּרוֹקוֹלִי."
     
    בְּעֶצֶם, כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עַל זֶה לָעֹמֶק, עֵצִים וּבְּרוֹקוֹלִי נִרְאִים מַמָּשׁ דּוֹמִים.
     
     
    בְּכָל אֹפֶן, הֵבַנְתֶּם אֶת הָרַעְיוֹן: אֲנִי מַצְהִיר בִּפְנֵיכֶם שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְצַיֵּר כָּל כָּךְ טוֹב. וְאַתֶּם מַבְטִיחִים לֹא לְהָצִיק לִי בְּקֶשֶׁר לָזֶה.
     
    שֵׁנִית, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְדַבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁהַמּוֹרֶה לְלָשׁוֹן וַאֲנִי לֹא מַסְכִּימִים עָלָיו. פִּתְאוֹם אֲנִי קוֹלֵט שֶׁלְּעִתִּים קְרוֹבוֹת אֲנִי לֹא מַסְכִּים עִם הַרְבֵּה מוֹרִים שֶׁלִּי. נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי פָּשׁוּט טִיפּוּס כָּזֶה.
     
     
    הוּא אוֹהֵב לַעֲמֹד מוּל הַכִּתָּה וּלְהַגִּיד: "כּוֹתְבִים טוֹבִים מְצַיְּתִים לִכְלָלִים טוֹבִים." יֵשׁ לוֹ הֲמוֹן כְּלָלִים בְּקֶשֶׁר לִכְתִיבָה. לְכָל דָּבָר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ הַקְדָּמָה וְסִכּוּם, לְמָשָׁל. לְמִשְׁפָּטִים צָרִיךְ לִהְיוֹת מִבְנֶה נָכוֹן. הוּא אוֹמֵר שֶׁסִּפּוּרִים מַצְחִיקִים אֶפְשָׁר לְסַפֵּר בְּקוּמְזִיץ עִם הַחֶבְרֶ'ה, לֹא בַּכִּתָּה. הוּא אוֹמֵר שֶׁלְּהַתְחִיל מִשְׁפָּט בְּו' הַחִבּוּר זֶה לֹא חֻקִּי. הוּא אוֹמֵר שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּצְלִילִים בִּמְקוֹם בְּמִלִּים.
     
    וְ... אֶההה... הְמְמְמְ, הוּא אוֹמֵר עוֹד הֲמוֹן דְּבָרִים אֲחֵרִים.
     
    אַגַּב כְּלָלֵי הַכְּתִיבָה שֶׁל הַמּוֹרֶה שֶׁלִּי לְלָשׁוֹן, זֶה מַזְכִּיר לִי מִלָּה שֶׁאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה הִמְצִיאָה כְּשֶׁהִיא מָצְאָה תּוֹלַעַת בֶּחָצֵר: "בִּיכְס־אָ־לוּקִי."
     
     
    אָמְנָם יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁלֹּא אֲקַבֵּל צִיּוּנִים טוֹבִים בִּמְיֻחָד עַל סִפּוּרֵי כֶּלֶב־קַו שֶׁלִּי, אֲבָל זֶה לֹא מְשַׁנֶּה שׁוּם דָּבָר בְּנוֹגֵעַ אֵלַי וַאֲלֵיכֶם וְלַהֶסְכֵּם שֶׁלָּנוּ.
     
    אָז הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַסְכִּים עָלָיו הוּא שֶׁגַּם הַסִּפּוּר הַזֶּה עַל כֶּלֶב־קַו (עִם הַצִּיּוּרִים הַגְּרוּעִים שֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלִּי לְאָמָּנוּת לֹא אוֹהֶבֶת) יְסֻפַּר כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב (וְהַמּוֹרֶה שֶׁלִּי לְלָשׁוֹן — לֹא).
     
    עָשִׂינוּ עֵסֶק?
     
     
    מְעֻלֶּה. בּוֹאוּ נַמְשִׁיךְ.
     
    זֶה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת כֵּיף.