מעבר לקופה
פרגמטיזם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פרגמטיזם
מכר
מאות
עותקים
פרגמטיזם
פרגמטיזם
מכר
מאות
עותקים

פרגמטיזם

ויליאם ג'יימס
5 כוכבים (3 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר כמתנה

עוד על הספר

ספרייה ציבורית דיגיטלית
ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים

נושאים

המאה ה־19הגותפילוסופיהפרגמנטים

תקציר

פרגמטיזם – הזרם הפילוסופי שהתפתח בארצות הברית בשלהי המאה ה-19 – קורא תיגר על המסורת הפילוסופית בתחומים רבים. הוא מציע תורת הכרה חדשה, תורת משמעות חדשה ותורת אמת חדשה.
 
הוא מניח את היסודות לחקר השפה ותורת הסימנים. הוא מתנגד לשיטות המטאפיזיות המסורתיות אך בה בשעה גם מערער על הספקנות הקלאסית.
 
הוא מבקר את היסודנות והמהותנות אשר הנן אופייניות למסורת הפילוסופית ומציע שיטת חקירה חדשה שלפיה איננו מחוייבים לבנות את הבנין מן היסוד, אלא אנו רשאים להמשיך מהמקום שבו אנו מצויים. הוא איננו מציע ודאות אך איננו מוותר על חיפוש האמת. הוא מתנגד לאינדיבידואלים ורואה את תהליך החקירה כתהליך חברתי. הוא מצביע על תלותן של טענותנו ואמונותנו בשפה שבה הן מנוסחות ורגיש לקשרים שבין גוף לנפש, בין אמיתות מושגיות לאמיתות אמפיריות, בין עובדות לערכים.
 
השפעותיו הרחבות של הפרגמטיזם ברורות ומפורשות בכתבי תומכיו המוצהרים – קוויין, גודמן, פטנם, דייווידסון ורורטי, אך הן ניכרות גם אצל פילוסופים שלא הגדירו את עצמם כפרגמטיסטים – ויטגנשטיין והיידגר.
 
ויליאם ג'יימס (1842 1910), ממיסדי הפרגמטיזם, נשא את ההרצאות שאוגדו בספר שלפנינו תחת השם פרגמטיזם בשנים 1906- 1907. הוא היה מאבות הפסיכולוגיה המודרנית ומהראשונים שהפכו אותה לתחום מחקר אמפירי. הוא התעניין בחוויה האנושית על היביטיה המגוונים; הדת והמיסטיקה רתקו אותו לא פחות מהמדע והאמנות – לכן הפילוסופיה שלו מבקשת לפנות לכל אחד מהתחומים הללו מקום לגיטימי.
 
הוא היה רגיש במיוחד להשלכות המוסריות של עמדות פילוסופיות, ועל אף נטיתו הפלורליסטית שהתבטאה בסובלנות כלפי עמדות מנוגדות וצורות חיים שונות, גינה בחריפות עמדות פילוסופיות המעודדות אדישות מוסרית או מכשירות אותה. הפילוסופיה המוצעת בהרצאות אלה מכוונת אותנו לתעוזה, לאחריות ולחירות.
 
"פרמגטיזם" מתורגם כאן לראשונה לעברית. לספר מצורפת הקדמה מאת פרופ' ימימה בן מנחם מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לקרוא עוד...

פרק ראשון

פתח דבר
 
ההרצאות המובאות כאן ניתנו במכון לואל בבוסטון (Lowell Institute in Boston) בחודשים נובמבר ודצמבר בשנת 1906, ובחודש ינואר בשנת 1907 באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (Columbia University in New York). הן מובאות כאן בדפוס כפי שניתנו בעל פה, ללא שינויים או הערות. נדמה שהתנועה המכונה התנועה הפרגמטית - איני אוהב את השם, אך נדמה שמאוחר מדי לשנותו - הגיחה באורח פתע אל אוויר העולם. מגמות אחדות שהיו קיימות מאז ומעולם בפילוסופיה נעשו בבת אחת ובאורח קיבוצי מודעות לעצמן ולמטרתן המשותפת; דבר זה התרחש במדינות כה רבות ומנקודות מבט רבות כל כך, עד שהתוצאה הייתה מסר שהנו במידה רבה חסר אחידות. קיבלתי עליי לאחד את התמונה כפי שאני מבין אותה ולעשות זאת בקווים כלליים אגב הימנעות ממחלוקות שעוסקות בזוטות. סבורני שהיה אפשר להימנע ממחלוקות עקרות רבות, לו רק היו מבקרינו מוכנים לחכות עד שנבטא את דעותינו באורח מסודר.
אם הרצאותיי יעוררו את עניינו של הקורא בנושא, הוא ללא ספק יחפוץ לקרוא עוד. לפיכך אני מביא כאן כמה הפניות לקריאה נוספת.
באמריקה, מחקרים בתורה הלוגית (Studies in Logical Theory) של ג'ון דיואי (Dewey)* מהווים את הבסיס. קראו גם את מאמריו של דיואי ב-Philosophical Review, 15, pp. 113, 465; Mind, 15, p. 293; ו-Journal of Philosophy, 4, p. 197.
[*. [ג'ון דיואי (1859-1952), פילוסוף, פסיכולוג ואיש חינוך אמריקאי, אחד ממייסדיה של התנועה הפרגמטיסטית. Studies in Logical Theory, University of Chicago Press, 1903 (הערות בסוגריים מרובעים הן של המתרגם והעורכת המדעית).]]
אך סבורני שהמקום הטוב ביותר להתחיל הוא בדבריו של שילר (F.C.S. Schiller)* המופיעים בעיונים בהומניזם (Studies in Humanism), בייחוד במאמרים 1, 5, 6, 7, 18 ו-19. מאמריו המוקדמים יותר, כמו גם הספרות הפולמוסית סביב הנושא, מאוזכרים שם במלואם בהערות השוליים.
[*. [פרדיננד קאננינג סקוט שילר (1864-1937), פילוסוף בריטי. Studies in Humanism, London: Macmillan, 1907]]
מלבד זאת ראו את ספרו של ג' מילהו (G. Milhaud)* הרציונלי (le Rationnel) מ-1898 ואת מאמריו המשובחים של לה רוי (Le Roy)** ב-Revue de Métaphysique, 7, 8, 9. ראו גם את מאמריהם של בלונדל (Blondel) ודה סאיי (de Sailly)*** ב-Annales de Philosophie Chrétienne, 4eme Série, 2, 3. פאפיני (Papini) הודיע שבקרוב יפרסם ספר על פרגמטיזם בשפה הצרפתית.****
[*. [גאסטון סמואל מילהו (1858-1918), פילוסוף צרפתי. Le Rationnel, Paris: Félix Alcan, 1898]]
[**. [אדואר לה רוי (1870-1954), פילוסוף צרפתי.]]
[***. [מוריס בלונדל (1861-1949), פילוסוף פרגמטיסט צרפתי שהשתמש מפעם לפעם בשם העט ברנאר דה סאיי.]]
[****. [ג'ובאני פאפיני (1881-1956), עיתונאי, משורר, סופר ואחד ממנהיגי התנועה הפוטוריסטית האיטלקית, הושפע רבות מרעיונותיו של ג'יימס.]]
כדי להימנע לפחות מאי-הבנה אחת, הרשו לי לומר שאין שום קשר לוגי בין פרגמטיזם, כפי שאני מבין את המונח הזה, ובין העמדה אשר הצגתי לאחרונה תחת השם "אמפיריציזם רדיקלי" (radical empiricism). האחרונה עומדת בזכות עצמה. אפשר לדחותה לחלוטין ועדיין להיות פרגמטיסט.
אוניברסיטת הרווארד, אפריל, 1907
לקרוא עוד...

עוד על הספר

ספרייה ציבורית דיגיטלית
ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים

נושאים

המאה ה־19הגותפילוסופיהפרגמנטים
פרגמטיזם ויליאם ג'יימס
פתח דבר
 
ההרצאות המובאות כאן ניתנו במכון לואל בבוסטון (Lowell Institute in Boston) בחודשים נובמבר ודצמבר בשנת 1906, ובחודש ינואר בשנת 1907 באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (Columbia University in New York). הן מובאות כאן בדפוס כפי שניתנו בעל פה, ללא שינויים או הערות. נדמה שהתנועה המכונה התנועה הפרגמטית - איני אוהב את השם, אך נדמה שמאוחר מדי לשנותו - הגיחה באורח פתע אל אוויר העולם. מגמות אחדות שהיו קיימות מאז ומעולם בפילוסופיה נעשו בבת אחת ובאורח קיבוצי מודעות לעצמן ולמטרתן המשותפת; דבר זה התרחש במדינות כה רבות ומנקודות מבט רבות כל כך, עד שהתוצאה הייתה מסר שהנו במידה רבה חסר אחידות. קיבלתי עליי לאחד את התמונה כפי שאני מבין אותה ולעשות זאת בקווים כלליים אגב הימנעות ממחלוקות שעוסקות בזוטות. סבורני שהיה אפשר להימנע ממחלוקות עקרות רבות, לו רק היו מבקרינו מוכנים לחכות עד שנבטא את דעותינו באורח מסודר.
אם הרצאותיי יעוררו את עניינו של הקורא בנושא, הוא ללא ספק יחפוץ לקרוא עוד. לפיכך אני מביא כאן כמה הפניות לקריאה נוספת.
באמריקה, מחקרים בתורה הלוגית (Studies in Logical Theory) של ג'ון דיואי (Dewey)* מהווים את הבסיס. קראו גם את מאמריו של דיואי ב-Philosophical Review, 15, pp. 113, 465; Mind, 15, p. 293; ו-Journal of Philosophy, 4, p. 197.
[*. [ג'ון דיואי (1859-1952), פילוסוף, פסיכולוג ואיש חינוך אמריקאי, אחד ממייסדיה של התנועה הפרגמטיסטית. Studies in Logical Theory, University of Chicago Press, 1903 (הערות בסוגריים מרובעים הן של המתרגם והעורכת המדעית).]]
אך סבורני שהמקום הטוב ביותר להתחיל הוא בדבריו של שילר (F.C.S. Schiller)* המופיעים בעיונים בהומניזם (Studies in Humanism), בייחוד במאמרים 1, 5, 6, 7, 18 ו-19. מאמריו המוקדמים יותר, כמו גם הספרות הפולמוסית סביב הנושא, מאוזכרים שם במלואם בהערות השוליים.
[*. [פרדיננד קאננינג סקוט שילר (1864-1937), פילוסוף בריטי. Studies in Humanism, London: Macmillan, 1907]]
מלבד זאת ראו את ספרו של ג' מילהו (G. Milhaud)* הרציונלי (le Rationnel) מ-1898 ואת מאמריו המשובחים של לה רוי (Le Roy)** ב-Revue de Métaphysique, 7, 8, 9. ראו גם את מאמריהם של בלונדל (Blondel) ודה סאיי (de Sailly)*** ב-Annales de Philosophie Chrétienne, 4eme Série, 2, 3. פאפיני (Papini) הודיע שבקרוב יפרסם ספר על פרגמטיזם בשפה הצרפתית.****
[*. [גאסטון סמואל מילהו (1858-1918), פילוסוף צרפתי. Le Rationnel, Paris: Félix Alcan, 1898]]
[**. [אדואר לה רוי (1870-1954), פילוסוף צרפתי.]]
[***. [מוריס בלונדל (1861-1949), פילוסוף פרגמטיסט צרפתי שהשתמש מפעם לפעם בשם העט ברנאר דה סאיי.]]
[****. [ג'ובאני פאפיני (1881-1956), עיתונאי, משורר, סופר ואחד ממנהיגי התנועה הפוטוריסטית האיטלקית, הושפע רבות מרעיונותיו של ג'יימס.]]
כדי להימנע לפחות מאי-הבנה אחת, הרשו לי לומר שאין שום קשר לוגי בין פרגמטיזם, כפי שאני מבין את המונח הזה, ובין העמדה אשר הצגתי לאחרונה תחת השם "אמפיריציזם רדיקלי" (radical empiricism). האחרונה עומדת בזכות עצמה. אפשר לדחותה לחלוטין ועדיין להיות פרגמטיסט.
אוניברסיטת הרווארד, אפריל, 1907