עוץ לי מרפא

מבוא

בריאות היא חופש. חופש במשמעות העדר תלות ויכולת בחירה. לעומתה המחלה או המיחוש הם תלות ומגבלה. מכאן, יש קונפליקט בין חופש בחירה לבין כפייה על־ידי כוח אחר ותוצאת קונפליקט זה היא הביטוי הרגשי או המנטלי ותצורת תסמינים פיזיים.

למצב הכללי העוסק בהחזרת החופש לפרט אנו קוראים "רפואה". "ריפוי", ואלה עושים שימוש ב"תרופות" (מוצרים ממקור טבעי, ביולוגי או כימי). לעיסוק בכללו העוסק בהחזרת החופש קראו "מדיצינה" (Medicine), לתרופות קראו "מדיקיישן (Medication)" ולתוצאה המבוקשת קראו "ריפוי (Cure)". התפתחו אסכולות שונות להשגת אותה מטרה שהובילה לתחרות אמיתית או כוזבת על ליבו ומיחושיו של הפרט.

לתרופות יש כח השפעה על הפיזי, הנפשי והרגשי. מתן תרופה יכולה להקל, לשקם או להבריא ובאותה העת היא עלולה גם לדרדר, לעוות ולסכן את בריאותו של היחיד, תרופה בין שהיא אמיתית או תרופת דמה — אינבו (Placebo).

לרגשות וקוגניציה יש כוח לעורר תגובות גופניות מכל הסוגים, מה שהוגדר כתהליך יוצר תסמין פסיכוגני (פסיכו־סומטי). קיימת תקשורת אמיצה בין מרכזים רגשיים שבמוח לבין מרכזים פיזיים שונים. מחלות המסומנות כמחלות פסיכוסומטיות: מיגרנה, יתר לחץ דם, פעילות בלוטת התריס, נוירוזה קרדיאלית, שיגרון, עילפון, כיב קיבה, קוליטיס כיבית, עצירות, שלשול, עייפות, אסתמה. הם דוגמה למצבים אלה.

לכל ההליכים שמטרתם להחזיר את חופש הבחירה לאדם אנו מכנים בשם "טיפול" (Treatment or Care).

הקושי לתת "זבנג" למטרד הביא את המטפלים לחפש את הדרך למתן הקלה, לאפשר את יכולת ההתמודדות הפיזית או הנפשית או הרגשית, וכך נוצר הטיפול ב"סימפטום", ב"תסמין" בביטוי הבודד של המטרד. מה שדוחה את הפתרון לזמן אחר.

מגוון השיטות הביא להישגים חלקיים, אסכולות אחרות השיגו גם הן הצלחות והישגים. איפשרו מתן הקלה, שיקום ולו חלקי אם כי לא מלא, מה שהגביר את התחרות שבין ה"שאמאן לאיש המדע". כל השיטות נסמכות על סטטיסטיקת ההצלחה של מקרים דומים, ומכאן נבנתה תיאוריה להצדקתה. השאמאן, הרופא הסיני, המטפל האיורוודי, איש הוודו, המדען, המטפל בדמיון מודרך, כולם שוחים באותו הים והתחרות גדולה, גדולה.

לו אך היו בני האדם מאחדים את הידע שקיים בכל אחת משיטות הטיפול ובונים מתווה אחיד לטיפול בכל משפחה של "מחלות", כך שכל שיטה תקבל משמעות אמיתית בריכוז הטיפול בבעיה נתונה, נכון יהיה הדבר כדי להתקדם למה שנקרא לו "רפואה כלל עולמית". ברפואה מסוג זה המשאבים חייבים להנתן על־ידי הממשלות האחראיות לרווחת אוכלוסיותיהן. זה נשמע אוטופי לגמרי. תלוש ממציאות, לא רלוונטי — אבל אמיתי.

התחרות היא רק בין המטפלים אלא גם בין הרוקחים ובין יצרני התרופות, מה שלא תמיד מביא ברכה לאיש היחיד המשווע למזור.

רוב רובו של המחקר והייצור של תרופות חדשות מצוי בידי חברות המתחרות ביניהן על המשאבים הפיננסיים שבידי בני אדם כפרטים. חברות אלה מאגדות קבוצת אנשים בעיקר עם יכולת ניהולית בהעסקת מדענים, אנשי שיווק ומשקיעים, שלכולם יש אינטרס משותף של חיפוש משאב שיקנה להם (בנוסף להיותו תרופה), גם תמורת רווח עד כמה שיהיה גדול יותר, כזה בו מעוניינים המשקיעים. לעומדים בראש הפירמידה שרוצה למקסם רווחים. שהרווח יותיר לחברה יכולת הישרדות גבוהה יותר, שליטה בשוק ויכולת תחרות. כל השתלטות חברה כזו על חברה אחרת יש בה כדי להגדיל את הרווחיות.לא תמיד קיים מתאם בין המצרך לנצרך. מיקסום רווחים הוא עניינה של כל חברה שרוצה לשרוד ומכאן אנו מקבלים "תרופות" שלא תמיד עומדות בקנה אחד עם הצורך הצורכני.

הרפואה המערבית נשענת במידה רבה על מחקרים (מוזמנים או עצמאיים), אך נשענת במידה רבה על מתודות אחרות כגון הכימיה, הפיזיקה, הביולוגיה, הבוטניקה, הסטטיסטיקה ועוד. הרפואה המערבית בהיותה נושאת הדגל, מתהדרת בהיותה רפואה "מדעית", אבל כך גם דיסציפלינות אחרות. כך טוענת גם ההרבולוגיה (תורת צמחי המרפא), כך מחקר מדעי והספרות ההומיאופתית המסתמכת על סטטיסטיקה אמפירית לפי כל הקריטריונים המגדירים מחקר. הרפואה הסינית מקובלת גם היא בעולם ונשענת על ספרות עניפה.

נדרשת פעולה של הוצאת המחקר מידי חברות פרטיות והעברתה לידיים של תאגיד כלל עולמי כזה שיעסוק במחקר לפי אסכולת שונות, בו נלקחים בחשבון נראה לי כי מתבקשת תשובה כוללית יותר, מעמיקה יותר, לפיה אוכל להגדיר רפואה. בניית תאגיד לרישוי רופאים, ורוקחים בהתאמה כמו גם הקמת בתי אולפנא מתאימים.

בספר זה ניסיתי להצביע על הדימיון הרב שבהחלטה הקודמת למתן "אמצעי תרופתי" הנובע מתסמינים והסימפטומים כמורי הדרך. נוסף על הדמיון, יש לראות את עושר אפשרויות הטיפול, שרק מקצתם מובא בספר זה.

בכל המקרים, בכל השיטות, אחוז גבוה מסתמך על ידע קודם (שהוכח במחקרים, סטטיסטיקה או תצפיות), ובאחוזים נמוכים יותר נשענים על וירטואוזיות של המטפל.

אראה בעבודתי זו תרומה ולו קטנה וצנועה להבנה בין העוסקים בכל "מיני רפואה" שונים. תרופה שתתבטא בהבנת האחר והסכמה לשיתוף פעולה בין הדיסציפלינות השונות. לכולנו מטרה אחת, ואחוד "בדיקת הדרך" עשוי לחולל נפלאות. הדרך ה"אוטופית" המוזכרת בספר זה ניתנת למימוש על־ידי העברת סמכויות ומשאבים מתאימים ליד ארגון האומות (Who) כדי לבסס אמנה מוסכמת ודרכי עבודה ומחקר בהתאמה לאסכולות השונות.

אל חלק מן הנתונים שבספר יש להתייחס בזהירות שכן חלק מן הצמחים למשל הם רעילים או רעילים למחצה ואינם מומלצים למשתמש שאינו בקי בצמחי רפואה. הם נרשמו כאן כדי להצביע על אפשרויות של האדם המיומן, המורשה לטפל בצמחים או בשמנים או בשיטת הטיפול ההומיאופתי. שמות הצמחים ניתנים בשמם הלטיני במטרה למנוע טעויות זיהוי.

בספר שלפניך ניסיתי להציג את הדמיון, את המשותף ואולי גם לתרום להבנה שבעצם כולנו שואפים לאותו דבר — הסרת הכבלים, המגבלות, ונלמד מכל מחשבה אחרת, השונה במידת מה, אינני רופא, עיסוקי היה תזונה, צמחים והומיאופתיה וזה אשר הצגתי כאן. אין מדובר בהמלצות לשימוש בתכשיר, צמח, תרופה כלשהי, שכן, יש לזכור שצמחים ותרופות יכולים להיות רעילים ומסכנים בריאות בנטילה לא מבוקרת. אלה הן המלצה להתייעץ לפני נקיטת פעולה. כל האמור כאן בלשון זכר מתכוון גם ללשון נקבה.

בן־צין פלג

אקנה / חטטת

Acne vulgaris

מצב של דלקת בזקיקי שיער ובלוטת החלב שבתאי העור. נגרמת על־ידי בקטריה. זוהי תופעה של העדר שיווי משקל בין בלוטות החלב ומדדים הורמונליים. אזורי הנגע: פנים, חזה, עורף. העור דלקתי עם פצעונים (לבנים כאשר זקיק השיער סתום בשלמות, או פצעון שחור כאשר הזקיק אינו סתום לגמרי והשומן שבו חשוף לאוויר ומתחמצן) עם או בלי להותיר צלקות. בתחילה מופיעה בליטה עם נקודה שחורה (קומודון), אח"כ מופיעות ציסטות. טריגליצרידים המתפרקים לחומצות שומן חופשיות, גורמות לגירוי ותחילתה של דלקת. מבחינה הורמונלית — קיימת רמה גבוהה של טסטוסטרון. הנגעים מחמירים במצבי לחץ ובשימוש גלולות נגד הריון ותכשירים קוסמטיים.

בעבר כונתה האקנה בשם חזזית.

אקנה רוזציאה
Acne rosacea

נקראת גם אקנה של הגיל המבוגר. ביטוייה הם הסמקה באזורי הפנים, המצח ובהמשך הופעת פצעונים והתרחבות נימי הדם (קופרוז). אפשר ותופיע הפרשה מהעיניים וגירוי עפעפיים. האודם מחמיר בטמפרטורה סביבתית גבוהה, לחות, מאמץ, לחץ נפשי, מזון חריף, אלכוהול, צריכת בשר, חלב ושימורים.

זוהי תופעה של העדר שיווי משקל בלוטות החלב.

גורמים

• זהום בקטריאלי

• סתימה של זקיקי שערות

• פעילות הורמונלית מוגברת (גיל, מחזור)

• מתח ולחץ נפשי

• היפראקטיביות

• פעילות בקטריאלית

• תרופות (סטרואידים)

סיבוכים

• ציסטות / פיסטולות (הפרשה מוגלתית מהפצעון)

• מורסה כזהום כתוצאה של הזנחה

• הצטלקויות

• דמוי עצמי נמוך

סימנים וסימפטומים

• דלקת עור מקומית

• הפרשה שומנית

• פצעונים (לבנים או קומדונים) על הפנים, כתפיים וחזה

אבחון

• קליני. מראה, צורה, גיל, מה מחמיר

כיווני טיפול משלים

• מיתון פעילות הורמונלית

• נוגדי דלקת

• נוגדי חימצון

• תזונה דלת שומנים ופחמימות פשוטות

• שתייה מרובה

• זירוז ריפוי פצעים

• מגביר לחות עור

התנהלות

• רחיצת הפנים בוקר וערב עם סבון ייעודי לעור שמן או רגיש

• הפסקת עישון. היגיינה אישית (רחצה בסבון היפואלרגני, סבוני עץ התה)

• הימעות מחשיפה לשמש

• איסור "לפוצץ" את השלפוחיות, או לשלוף את הקומודונים (גורם הצטלקות)

• פעילות גופנית

• הפחתת מתח רגשי

• שימוש בקרם הגנה שאינו סותם נקבוביות עור

• המנעות משימוש במבשמים המכילים אלכוהול (השתמש בסבון טבעי שמכיל סליצילאט)

• הימנעות מקירצוף, עלול לגרום להחמרה

• יש להימנע משימוש באיפור כבד או שמנוני

תזונה

• הימנעות מפחמימות ריקות (סוכרים), שוקולד, ביצים, גבינות שמנות, פיצה, בצקים, מיונז, מזון משומר, חלב ומוצרי חלב, בשר, דגי בריכה

• הימנעות משתיית קפה, תה, חלב. (קפה, תה ושוקולד מכילים חומרים ממריצים כמו פנילאתילאמין (Phenylethylamine), תיוברומין (Theobromine). רצוי לשתות תה צמחים או מים, מינרליים או מיצי ירקות (כרוב, סלק)

תוספי מזון

• שימוש בוויטמין בטא־קרוטן כתוסף תזונתי, או ויטמין A, קומפלקס וויטמיני B ואבץ. כורכומין כנוגד דלקת

• הרגעת העור המגורה

צמחי מרפא

• נוגדי דלקת: אכינציאה צרת עלים (Echinacea angustifolia) חותם זהב (Hydrastis,(canadensis קערורית סינית (Scutellaria baicalensis)

• מרגיע עור מגורה ומודלק: אלוי (aloe barbadensis), כוכבית מצויה (Stellaria media), דבקה זיפנית (galium aparine), עשנן רפואי (Fumaria officinalis), קערורית סינית (Scutellaria baicalensis)

• איזון הורמונלי: דקל ננסי (Serenoa serrulata), ערר כרתי (Cressa cretica), שיח אברהם (vitex agnus-castus)

• מטהרי דם: לפה גדולה (Arctium lappa), מרור הגינות (Sonchus oleraceus), סירפד (Urtica dioica)

• שיפור זרימת דם היקפית: אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), זנגביל רפואי (Zingiber officialis), כורכומה ארוכה (Curcuma longa)

• מערבבים 2 כפות ציפורני חתול (Calendula officinalis) יבש בליטר מים רותחים. מקררים ומניחים רטייה במשך כשעה פעמיים ביום

• זרוז ריפוי פצעים: פאו ד'ארקו (Tabebuia avelandae), פטל קדוש (Rubus sanctus), קערורית סינית (Scutellaria baicalensis)

• שימור לחות העור: אלוי (aloe barbadensis), קערורית סינית (Scutellaria baicalensis)

שמנים אתריים

• שמנים מתאימים לטיפול באקנה: אובליפיכה, אונה דה גאטו, אורגנו, אורן, אכילאה, אלוורה, אקליפטוס, ארגן, ברוש, בורניאול, ברגמוט, גרניום, דם המכבים, הממליס, וטיבר, ורד, חוחובה, טנג'רין, לבנדר, מנוקה, מרווה מרושתת, ניאולי, נים, עץ התה, פטשולי, ציפורן, ציפורני חתול, קג'פוט, קמומיל, רוזמרין

• עיסוי חיצוני בשמן גזר (מקור עשיר לבטא־קרוטן). שמני הבסיס: שקדים, נר־הלילה, בורג'

• בשימוש בשמני הדרים או גזר אין לצאת לאחר השימוש לשמש (שמנים פוטוטוקסיים).

• מריחה בשמן (Arctium lappa) מספר פעמים ביום. או שמן מנוקה (Leptospermum scoparium) במריחה מקומית

• שטיפת פנים במים פושרים שהוספו להם 10 טיפות שמן לבנדר ועוד 6-4 טיפות מבין השמנים: סנדלווד, גרניום, עץ התה או פטשולי

• עיסוי אזור הפצעונים בכל ערב עם תערובת המכילה: 9 מ"ל שמן שקדים + 1 מ"ל שמן נבט חיטה + 2 טיפות שמן ברוש + 2 טיפות שמן לימון. בתחילת הטיפול אפשרית החמרה ואולי גם חום ולאחריהם מתחילה החלמה

• ניקוי קומודונים על־ידי חשיפת הפנים לאדים (זהירות מכוויה): לסיר של אדי מים להוסיף 5 טיפות שמן אורן + 5 טיפות שמן אקליפטוס + 5 טיפות שמן לבנדר

• לחות לעור: שמני אבוקדו, אתרוג, בוראז', המפ, חוחובה, חמאת קקאו או שיאה, שמן ענבים או מישמש, פלמרוזה, קוקוי, רוז היפ, רוזווד

הומיאופתיה

• R1 — נוגד דלקת (טיפות)

• R-53 — אקנה ופצעונים דמויי אקנה

• R60 — ניקוז וטיהור (טיפות)

• Cutis compositum — שפעול מערכת חיסון עור (דלקת, אקנה)

• Hormeel S — וויסות תיפקודי מערכת הורמונלית

קוסמטיקה

• מסיכה על אזור הנגעים בחימר ירוק למחצית השעה פעמיים בשבוע. לנקות בשטיפה את האזור במים פושרים

• טיפול חיצוני: מסיכה/תוספים: חימר ירוק או אדמת חוור. לערבב עם שורש הידרסטיס טחון. לערבב עם תה קלנדולה. לישון עם המסיכה. ניקוי הפנים: בשמרי בירה מדוללים במים או תה קומפרי. למרוח על הפנים ולהניח להתייבש. אפשר לנקות עם סודה לשתיה כל 6-4 ש', או ניקוי בחלב פנים טבעי

ויטיליגו / בהרת

Vitiligo / Leucoderma

הפרעה בצבע האחיד של העור עם הופעת כתמים בהירים בגודל וצורה לא אחידים. הכתמים מופיעים באזורי הפנים, ידיים או בכל הגוף. ההפרעה מוגדרת כתופעה אוטואימונית, בה הגוף מפסיק לייצר את הצבען "מלנין". תאי העור הקרויים מלנוציטים הם יצרני הפיגמנט "מלנין" המגן על העור מפני נזקי קרינה. זוהי מחלה תדמיתית אך לא מסוכנת.

גורמים

• הגורמים אינם ידועים. ההנחה היא מעורבות של:

• תפקוד לקוי בהפרשת הצבען "מלנין" (הפרעה אוטו־אימונית)

• פגם גנטי

• אירוע טראומטי, לחץ או מתח

• עקה חימצונית (הצטברות חמצן פעיל ברקמה)

• מחלה ויראלית או עצבית

סיבוכים

• סרטן (מלנומה בשל חשיפה לקרינת שמש)

סימנים וסימפטומים

• כתמים בהירים / לבנים (פגיעה אסתטית)

אבחון

• קליניקה (נראות ותשאול)

התנהלות

• מדיטציה, יוגה, טיפולי הרפיה

• המנעות מחשיפה לשמש

• שימוש ברטיות עם חימר אדום (מכיל רמה גבוהה של נחושת), אם מוסיפים ומערבבים עם מיץ זנגביל, זה משפר גם זרימת דם לאזור

תזונה

• נוגדי דלקת

• נוגדי חימצון לעיכוב עקה חימצונית

• התנהלות (אורח חיים רגוע והפחתת לחץ)

• השלמות וויטמינים ומינרלים

• שימוש בצמחים המכילים פסוראלן

• פירות וירקות (בפרט עליים) כנוגדי חימצון

• חומצות שומן חיוניות — Essential Fatty Acid (EFA)

• מזונות המכילים פסורלן (טיפול במנגנוני פיגמנטציה): סלרי, פטרוזיליה, תאנים, תפוז, תה ארל־גריי

תוספי מזון: תמציות נוגדי חימצון:

• תמצית כורכומין

• תמצית קפסאיצין (פלפלת)

• תמצית פיפרין (פלפל שחור)

• פלבונואיד: קוורצטין (Quercetin), רוטין (Rutin)

• סלניום, קואנזים Q10

• תומכי חיסון: תמצית אכינציאה (Echinacea purpurea)

• וויטמינים: ויטמין B12 — 1000 מק"ג ליום (מתחת ללשון) למשך 3 חודשים. חומצה פולית עד 10 מ"ג ליום למשך 3 חודשים, וויטמין C-1000 במשך 3 חודשים

• מינרלים: ברזל, אבץ ונחושת

• פגיעה בפיגמנטציה עלולה להיווצר גם בשל חסר בנחושת

• תוספת פניל אלאנין עשוי להועיל (כאשר מטופלים על־ידי UVB)

• קלאגואלה. (בכמוסות)

• Vitiligo organics

• קלגואלה של חברת סוריה נטוראל

צמחי מרפא

• מעודד חיסון, אדפטוגן: אובליפיחה (Hippophae rhamnoides), אונה דה גאטו (Uncaria tomentosa), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), ארגן קוצני (Argania spinosa), בקופה (Bacopa monnieri), בת־קורנית (Thymus vulgaris), גדילן מצוי (Silybum marianum), ג'ינסנג סיבירי (Eleuterococcus senticosus), ויטניה משכרת (Withania somnifera), חותם זהב (Hydrastis canadensis), כורכומה ארוכה (Curcuma longa), כלורלה (Chlorella vulgaris), ליפיה לימונית (Lippia citrodora), לפה גדולה (Arctium lappa), ציפורני חתול (Calendula officinalis), קדד קרומי (Astragalus membranaceus)

• נוגד חמצון: אמיתה קייצית (Ammi visnaga), אמלה (Emblica officinalis)

• עידוד פיגמנטציה: ג'ינקו בילובה (Ginkgo biloba) — מעודד חזרה של פיגמנטציה ונוגד חימצון

• מפחיתי סטרס: אשווגנדה (Withania Somnifera), רודיולה (Rhodiola rosea), פסיפלורה (Passiflora incarnata), גוטו קולה (Centella asiatica)

• נגד ויטיליגו: אמיתה קייצית (Ammi visnaga), גזר לבן / פסטינקה (Pastinaca sativa)

• הידנוקרפוס (Hydnocarpus kursii), טיק מצוי (Tectona), זנטוקסילום (Zanthoxyllum)

• יבלית מצויה / עשב ברמודה (Cynodon dactylon), ינבוט המסקיטו (Prosopis), פיקוריזה קורואה (Picrorhiza spp), קוטב מצוי (Tribulus terestris), רב־רגל פשוט / קלאגואלה (Cambrium decumanum)

• משפר מצב רוח: דמיאנה (Turnera diffusa var. afrodisica)

• מכילי פסורלן:אמיתה קייצית (Ammi visnaga), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), קולן / פסורליאה (Psoralea corylifolia / Cullen colyfolium)

שמנים אתריים

• מריחה מספר פעמים ביום עם שמן לפה גדולה (Arctium lappa), או עם שמן מנוקה Leptospermum) scoparium)

• שמן צמחי כמון שחור, שמן קצח (Nigella Sativa) טיפול בהיפר־פיגמנטציה (ייצור עודף של מלנין. קיימים מחקרים קטנים שמראים שיפור מצב הויטיליגו ע"י שימוש במריחה מקומית)