חותם מים

אל המעיין

יְלָדִים, אֲנִי מְפַחֶדֶת שֶׁתַּעַזְבוּ

אֶת הַיַּלְדוּת. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת

מָה אֶעֱשֶׂה בְּלִי לְדוֹבֵב

אֶת מִבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִם וְהַשֶּׁמֶשׁ

וּמָה אֶעֱשֶׂה בְּלֹא הַטַּל

שֶׁבּוֹ אַתֶּם מַשְׁקִים אֶת הָעוֹלָם

שַׁחַר אַחַר שַׁחַר.

פַּעַם, כְּשֶׁהָיִיתִי יַלְדָּה,

מָשַׁכְתִּי לְעַצְמִי בְּשַׁרְווּלִי:

זִכְרִי מָה זֶה לִהְיוֹת יַלְדָּה, זִכְרִי

גַּם כְּשֶׁתַּחֲצִי אֶת הַזְּמַן אֶל הָהֵם שֶׁשָּׁם,

כִּבְדֵי הַצְּעָדִים בַּמִּכְנָסַיִם הָאֲרֻכִּים,

יוֹשְׁבֵי הַכִּסְּאוֹת, הַמְּהַמְהֲמִים.

יְלָדִים, אִתְּכֶם חָזַרְתִּי אֶל הַמַּעְיָן.

עַכְשָׁו בּוֹאוּ, נְאַרְגֵּן לָנוּ תִּיק קָטָן:

מַקֵּל קִנָּמוֹן וּפַעֲמוֹן, נוֹצָה יָפָה וְאִצְטְרֻבָּל,

פַּרְוַת דֻּבּוֹן, בֻּבָּה, תָּמָר, דֻּגְמִית מִכֹּחַ הָרָצוֹן

הַבִּלְתִּי מִתְפַּשֵּׁר, רְסִיס שֶׁל זְכוּת לִבְכּוֹת,

עוֹר דַּק, מַבָּט, קְצָת מִכָּל דָּבָר. שֶׁלֹּא נֵדַע

צָמָא, שֶׁנְּפַזֵּם בָּעֲלִיּוֹת וּבַיְּרִידוֹת וְסַף הַגַּעֲגוּעַ

יַרְוֶה אֶת הַנְּשִׁימָה, שֶׁנִּשָּׁעֵן אֶל תּוֹךְ חוּשֵׁינוּ

וְנֶצֶץ הֲבָרוֹת יִזְהַר לְאוֹר יָרֵחַ,

יָשִׁיר כְּשָׁב אֶל פֵּשֶׁר

כְּשֶׁנְּבַקֵּשׁ לַחְזֹר שׁוּב אֶל עַצְמֵנוּ.

ווי מתאר

וְאָז הִסְתַּכַּלְתִּי עָלֶיךָ,

יָשַׁבְנוּ יַחַד עַל סַפְסַל עֵץ

לְיַד עֲצֵי הַזַּיִת.

הָיָה לַיְלָה,

הַיָּרֵחַ עָמַד לִשְׂמֹאלְךָ,

מוּאָר בְּחֶצְיוֹ הַגּוֹרֵעַ.

דִּבַּרְתָּ עַל עַצְמְךָ

וְרָאִיתִי אוֹתְךָ בְּמַסַּע הַגִּבּוֹר

וְרָאִיתִי צוּרוֹת מַתְמִירוֹת

מַהֲמוֹרוֹת, הָרִים, דְּלָתוֹת,

נָעוּל אוֹ יָחֵף, בָּלוּי אוֹ מֻקְפָּד, פָּצוּעַ

אַתָּה מַמְשִׁיךְ לִשְׁעֹט קָדִימָה.

כַּמָּה דִּבַּרְתִּי עַל עַצְמִי, הִתְנַצַּלְתָּ,

עוֹד מְעַט אֶבְלַע אֶת הַסִּיגַרְיָה וְזֶהוּ,

אֲבָל הִמְשַׁכְתָּ,

אָמַרְתָּ שֶׁכָּל הָעִסּוּק בִּקְדֻשָּׁה

הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁגֶּבֶר

בְּתוֹךְ הַמַּאֲבָק וְהַכִּבּוּשׁ יִמְצָא

מָקוֹם וְלוּ סֶדֶק

לְרֹךְ וְאַהֲבָה.

אִם כָּכָה אֲנִי חַיָּה טוֹב, אָמַרְתִּי,

אַלְכִימָאִית שֶׁל חוֹל,

וְהִסְתַּכַּלְתִּי בְּךָ טוֹב טוֹב

וְרָאִיתִי כִּי טוֹב,

וְחָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת עוֹלָם בִּלְעָדֶיךָ.

עַל הֶהָרִים מִמּוּל זָרַח עֲרָפֶל בְּאוֹר נֹגַהּ

וְרָאִיתִי

קַוֵּי מִתְאָר נָעִים בָּאֹפֶק הֶחָשׁוּךְ,

סוּסִים דּוֹהֲרִים עַל רֶכֶס הָהָר,

חָפְשִׁיִּים, אֲצִילִיִּים.

אימון ראשון

א.

"שִׂים גּוֹל!" קוֹרֵא הַמְּאַמֵּן. הַבָּנִים רָצִים אַחֲרֵי הַכַּדּוּר,

סְיָחִים צְעִירִים נִמְרָצִים. מִמֶּרְחַק הַסַּפְסָל זֶה בָּרוּר —

אֲנִי מִמִּין אַחֵר. בִּתִּי מִתְפַּנֶּקֶת עַל בִּרְכַּי, רַכָּה וּמְשֻׁעֲמֶמֶת.

זֶה בְּנִי עַל הַמִּגְרָשׁ. מְלֵא עֱזוּז, מְמֻשְׁמָע, קוֹפֵץ עַל הַכַּדּוּר,

מִשְׁתַּטֵּחַ עָלָיו, שָׂם גּוֹל. פָּנָיו דּוֹמִים

לִפְנֵי הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִיתִי, רַק בְּהִירִים יוֹתֵר וּמְהִירִים יוֹתֵר,

פָּנַי מְאִיצִים בְּתוֹךְ פָּנָיו.

הוּא נוֹפֵל עַל הַמַּרְפֵּק. כִּבְגַל נָסוֹג נִשְׁמָט חוֹל תַּחַת רַגְלַי.

כּוֹבֵשׁ בֶּכִי, הוּא מַחְזִיק אֶת עַצְמוֹ, לֹא מִסְתַּכֵּל אֵלַי.

הוּא שׁוּב רָץ.

גַּבּוֹ מִתְפַּקֵּעַ מִתְּנוּעוֹת אָבִיו, גַּבְרִיּוּת נוֹהֶרֶת מֵחָזֵהוּ הַקָּטָן.

"שִׂים גּוֹל!" קוֹרֵא הַמְּאַמֵּן, וְשׁוּב נִשְׁמָט חוֹל תַּחַת רַגְלַי.

ב.

מִי אַתְּ?

אִשָּׁה בְּכַפְכַּפֵּי אֶצְבַּע מְהוּהִים, חָצִית אֶת הַמִּגְרָשׁ יְחֵפָה

כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֶת הַדֶּשֶׁא בְּכַפּוֹת רַגְלַיִךְ.

"רַק אַל תֹּאכְלִי אוֹתוֹ," הִתְבַּדֵּחַ הַמְּאַמֵּן. וַהֲרֵי יָכֹלְתְּ.

אָהַבְתְּ לֶאֱכֹל דֶּשֶׁא בְּיַלְדוּתֵךְ, יָכֹלְתְּ לִשְׁכַּב וּלְהִתְגַּלְגֵּל,

רָחוֹק מִמַּדֵּי הַקְּבוּצָה וּמִקְּרִיאוֹת הַהִתְלַהֲבוּת הַזָּרוֹת

שֶׁל הָאִמָּהוֹת הָאֲחֵרוֹת, לְהִתְגַּלְגֵּל אֶל דְּשָׁאִים רְחוֹקִים,

אֶל הַגְּבָעוֹת הַיְּרֻקּוֹת בְּאַנְגְּלִיָּה לְמָשָׁל,

שָׁם הִתְנַשַּׁקְתְּ שָׁעוֹת עִם בָּחוּר שֶׁרַק הִכַּרְתְּ,

מְשַׁחְזֶרֶת אֶת כָּל הַמֶּחְווֹת שֶׁרָאִית בַּסְּרָטִים,

אוֹ אֶל הָעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַּ בְּמִישׁוֹרֵי בּוֹד גָּאיָה,

שֶׁנָּסַעְתְּ עַד אֵלָיו בְּעִקְבוֹת הַבּוּדְהָא, מְשֻׁכְנַעַת שֶׁעֲתִידֵךְ גָּלוּם

בִּגְלִימַת אַרְגָּמָן, אֲבָל הִתְאַהַבְתְּ בְּמִתְנַזֵּר אַחֵר וְהַלַּהַט

הִתְפָּרֵץ לְבַסּוֹף בְּחַדְרוֹ הַצָּנוּעַ עַל מִטַּת הַיָּחִיד.

אוֹ אֶל הַדֶּשֶׁא הַהוּא הַלַּח, עַל גִּבְעוֹת סְקוֹטְלַנְד, בָּרוּחַ,

כְּשֶׁפָּנַיִךְ בְּגֹבַהּ הַיָּרֹק וְעֵינֵי אֲהוּבֵךְ מִתְלַכְּדוֹת מֵרֹב קִרְבָה.

אֵיזֶה מַזָּל שֶׁבִּזְבַּזְתְּ אֶת מֵיטַב שְׁנוֹתַיִךְ בְּהִתְנַשְּׁקֻיּוֹת,

חָשַׁבְתְּ שֶׁזֶּה לֹא חָשׁוּב, אֲבָל לֹא עָמַדְתְּ בַּפִּתּוּי,

וּמִכָּאן, מִמְּעוֹף הַסַּפְסָל,

אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁכֵּן, זֶה הָיָה שָׁוֶה כָּל רֶגַע,

זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁהָיִיתִי עוֹשָׂה שׁוּב.

בִּתֵּךְ מְרִימָה פִּתְאֹם אֶת רֹאשָׁהּ וּמְבַקֶּשֶׁת תָּמָר.

אַתְּ מְחַלֶּצֶת גַּלְעִין וּמַגִּישָׁה לָהּ.

הַבָּנִים מִתְקַבְּצִים סְבִיב הַמְּאַמֵּן

וּמְנִיפִים כַּפּוֹת יָדַיִם בִּקְרִיאָה: "אַלּוּפִים!"

אוֹר אַחַר צָהֳרַיִם יוֹרֵד עַל הַמִּגְרָשׁ הַיָּרֹק.

בָּתֵּי הֶחָזֶה מְלֵאִים בִּשְׁאִיפוֹת

וְכַפּוֹת רַגְלַיִךְ פּוֹגְשׁוֹת כַּפְכַּפִּים.