דובים ישנים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
דובים ישנים

דובים ישנים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: קתרזיס
  • תאריך הוצאה: אפריל 2026
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 115 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 40 דק'

תקציר

היער שקט. רוח בעלוות העצים, חיות משוטטות לתומן. על פני השטח שגרה שלווה, אך בחסות החשכה אורבים טורפים המבקשים להפר באלימות את נינוחות היום־יום.

זהו ספרה השני של דליה סיני, ובו היא מישירה מבט אל הטורפים החבויים האלו. בהומור ובאירוניה, הכה מזוהים עם שירתה, היא חושפת את הדרכים הנסתרות שבהן טראומת ילדות מחלחלת ומתפרצת בחיינו במופעים שונים: במערכות היחסים, בדימוי הגוף או סתם כך לעת ליל.

דליה סיני משכללת בספר זה לכדי אוּמנות את השליטה שלה במצלול ובמנגינה. בעזרתם היא מאפשרת לנו הצצה על הטראומה בתנאים שלה: קומדיה שחורה מפתיעה ומלאת חיים.

פרק ראשון

היום אצא לצוד דובים

הַיּוֹם אֵצֵא לָצוּד דֻּבִּים

אֵצֵא לָצוּד דֻּבִּים שְׁחֹרִים

שֶׁפַּרְוָתָם שְׂמִיכָה עָבָה

כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אוֹתָם מֵרֹב הַשְּׂעָרוֹת

הַמַּסְתִּירוֹת אֶת הַפָּנִים

הַיּוֹם אֵצֵא לָצוּד דֻּבִּים שְׁמֵנִים

הַמַּמְתִּינִים בְּמַעֲבֵה הַיְּעָרוֹת

הַיּוֹם אֵצֵא לָצוּד דֻּבִּים

דֻּבִּים קְטַנִּים וּמְקַפְּצִים

הַמְּטַפְּסִים עַד צַמְּרוֹת עֵצִים

זְרִיזִים מְאוֹד דְּקִיקִים כְּמוֹ

לְטָאוֹת חוֹמְקִים כִּמְעַט

שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אֵיךְ הֵם זָזִים לְאַט־לְאַט

וּמְשַׁיְּפִים אֶת הַטְּפָרִים כִּמְעַט

שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת כֵּיצַד

הֵם רְעֵבִים הַיּוֹם אֵצֵא

לַיְּעָרוֹת לָצוּד דֻּבִּים

שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹרוֹת עָבִים אֵצֵא

לָצוּד דֻּבִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נִיבִים

זְקוּרִים דֻּבִּים זְקוּפִים

וִיהִירִים הַיּוֹם אֵצֵא

לָצוּד דֻּבִּים כִּבְדֵי כַּפּוֹת

וְנוֹהֲמִים מִלִּים נוֹטְפוֹת

שֶׁל רֹק דָּבִיק מִלִּים טוֹרְפוֹת

כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אוֹתָם מֵרֹב הַיְּעָרוֹת

כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אֵיךְ הֵם חוֹלִים וְזוֹחֲלִים

מִתַּחַת לָעֵצִים וּמִתְחַפְּרִים

בְּשָׁרְשֵׁיהֶם כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר

לִרְאוֹת אֵיךְ הֵם רוֹקְדִים

עֲבוּר פְּרוּטוֹת עַל צַוָּארָם

שַׁלְשְׁלָאוֹת וְעֵינֵיהֶם הַפְּעוּרוֹת

הַיּוֹם אֵצֵא לַיְּעָרוֹת לָצוּד דֻּבִּים

לִרְאוֹת אֶת זֶה הַיּוֹם

אֵצֵא לִירוֹת

כאילו היו מצויים בלב יער

הסיפור דל מסך זיכרונותינו

כְּמוֹ פְּרִיקַת נֶשֶׁק

אוֹ גֶּבֶר בְּדַרְכּוֹ לְפֻרְקָן,

כָּךְ אֲנִי נִדְרֶכֶת

לִפְרֹק אוֹתוֹ הָלְאָה מִמֶּנִּי.

יְרִיַּת הַפְּתִיחָה:

תַּרְמִיל הַטִּיּוּלִים שֶׁלְּךָ,

כְּמוֹ אֶקְדָּח טָעוּן,

מֻנָּח מְצֻנָּף בַּפִּנָּה

שֶׁל חֲדַר הַשֵּׁנָה

הַמְּשֻׁתָּף לִי וּלְךָ,

מַמְתִּין שֶׁאֶפְרֹק

מִתּוֹכוֹ עֲבוּרְךָ

עוֹד סוֹד

קָטָן מְטֻנָּף.

תשוקות

הַכֶּלֶב שֶׁלִּי חוֹמֵד

שׁוֹקוֹלָד.

כֵּיצַד אֶמְחֶה

מִמֶּנּוּ אֶת תַּאֲוָתוֹ

לְשׁוֹקוֹלָד?

אֲנִי נוֹזֶפֶת בְּשֶׁקֶט.

הוּא מַשְׁפִּיל

אֵלַי מַבָּט.

מְרַחְרֵחַ עוּגִיּוֹת שֶׁל שׁוֹקוֹלָד,

לְהַפְשִׁיטָן מִתּוֹךְ הָעֲטִיפוֹת,

לָצֵאת הַחוּצָה בְּהֵחָבֵא לִזְלֹל עוּגִיּוֹת

מְגֹאָלוֹת בְּחוֹל.

רֹאשׁוֹ כָּבֵד מִלְּטִיפוֹת.

אֲנִי שֶׁלָּךְ, הוּא אוֹמֵר,

שָׁחֹר וּמָרִיר.

הוּא מְגַרְגֵּר,

מַגִּיר רִיר.

עוד על הספר

  • הוצאה: קתרזיס
  • תאריך הוצאה: אפריל 2026
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 115 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 40 דק'
דובים ישנים דליה סיני

היום אצא לצוד דובים

הַיּוֹם אֵצֵא לָצוּד דֻּבִּים

אֵצֵא לָצוּד דֻּבִּים שְׁחֹרִים

שֶׁפַּרְוָתָם שְׂמִיכָה עָבָה

כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אוֹתָם מֵרֹב הַשְּׂעָרוֹת

הַמַּסְתִּירוֹת אֶת הַפָּנִים

הַיּוֹם אֵצֵא לָצוּד דֻּבִּים שְׁמֵנִים

הַמַּמְתִּינִים בְּמַעֲבֵה הַיְּעָרוֹת

הַיּוֹם אֵצֵא לָצוּד דֻּבִּים

דֻּבִּים קְטַנִּים וּמְקַפְּצִים

הַמְּטַפְּסִים עַד צַמְּרוֹת עֵצִים

זְרִיזִים מְאוֹד דְּקִיקִים כְּמוֹ

לְטָאוֹת חוֹמְקִים כִּמְעַט

שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אֵיךְ הֵם זָזִים לְאַט־לְאַט

וּמְשַׁיְּפִים אֶת הַטְּפָרִים כִּמְעַט

שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת כֵּיצַד

הֵם רְעֵבִים הַיּוֹם אֵצֵא

לַיְּעָרוֹת לָצוּד דֻּבִּים

שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹרוֹת עָבִים אֵצֵא

לָצוּד דֻּבִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נִיבִים

זְקוּרִים דֻּבִּים זְקוּפִים

וִיהִירִים הַיּוֹם אֵצֵא

לָצוּד דֻּבִּים כִּבְדֵי כַּפּוֹת

וְנוֹהֲמִים מִלִּים נוֹטְפוֹת

שֶׁל רֹק דָּבִיק מִלִּים טוֹרְפוֹת

כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אוֹתָם מֵרֹב הַיְּעָרוֹת

כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לִרְאוֹת

אֵיךְ הֵם חוֹלִים וְזוֹחֲלִים

מִתַּחַת לָעֵצִים וּמִתְחַפְּרִים

בְּשָׁרְשֵׁיהֶם כִּמְעַט שֶׁאִי־אֶפְשָׁר

לִרְאוֹת אֵיךְ הֵם רוֹקְדִים

עֲבוּר פְּרוּטוֹת עַל צַוָּארָם

שַׁלְשְׁלָאוֹת וְעֵינֵיהֶם הַפְּעוּרוֹת

הַיּוֹם אֵצֵא לַיְּעָרוֹת לָצוּד דֻּבִּים

לִרְאוֹת אֶת זֶה הַיּוֹם

אֵצֵא לִירוֹת

כאילו היו מצויים בלב יער

הסיפור דל מסך זיכרונותינו

כְּמוֹ פְּרִיקַת נֶשֶׁק

אוֹ גֶּבֶר בְּדַרְכּוֹ לְפֻרְקָן,

כָּךְ אֲנִי נִדְרֶכֶת

לִפְרֹק אוֹתוֹ הָלְאָה מִמֶּנִּי.

יְרִיַּת הַפְּתִיחָה:

תַּרְמִיל הַטִּיּוּלִים שֶׁלְּךָ,

כְּמוֹ אֶקְדָּח טָעוּן,

מֻנָּח מְצֻנָּף בַּפִּנָּה

שֶׁל חֲדַר הַשֵּׁנָה

הַמְּשֻׁתָּף לִי וּלְךָ,

מַמְתִּין שֶׁאֶפְרֹק

מִתּוֹכוֹ עֲבוּרְךָ

עוֹד סוֹד

קָטָן מְטֻנָּף.

תשוקות

הַכֶּלֶב שֶׁלִּי חוֹמֵד

שׁוֹקוֹלָד.

כֵּיצַד אֶמְחֶה

מִמֶּנּוּ אֶת תַּאֲוָתוֹ

לְשׁוֹקוֹלָד?

אֲנִי נוֹזֶפֶת בְּשֶׁקֶט.

הוּא מַשְׁפִּיל

אֵלַי מַבָּט.

מְרַחְרֵחַ עוּגִיּוֹת שֶׁל שׁוֹקוֹלָד,

לְהַפְשִׁיטָן מִתּוֹךְ הָעֲטִיפוֹת,

לָצֵאת הַחוּצָה בְּהֵחָבֵא לִזְלֹל עוּגִיּוֹת

מְגֹאָלוֹת בְּחוֹל.

רֹאשׁוֹ כָּבֵד מִלְּטִיפוֹת.

אֲנִי שֶׁלָּךְ, הוּא אוֹמֵר,

שָׁחֹר וּמָרִיר.

הוּא מְגַרְגֵּר,

מַגִּיר רִיר.