"בכפר קטן במדבר, ליד מחסן הגרוטאות הישן, עמד לו דחליל לגמרי לא רגיל. הוא לא שמר על ערוגות הגינה, וגם לא הבריח ציפורים... הדחליל ידע להקשיב ולשמוע את קולותיהם של הילדים שביקרו אותו. הוא שמע אותם צוחקים, ושמע אותם בוכים. הוא שמע אותם כועסים, מתפלאים וחוששים, ואפילו שמע את הסודות הכי כמוסים שהיו בתוך הלב שלהם."
הדחליל שנמצא ליד מחסן הגרוטאות מנהל שיחות עם ילדים צעירים שמגיעים אליו. הם מתייעצים איתו ומספרים לו את אשר על ליבם. בדרכו הייחודית הוא מעניק להם מענה שיש בו לעיתים מחשבה חדשה ולעיתים זווית ראייה חדשה. לעיתים הוא רק מקשיב.
בסופו של דבר ילדי הגן מבינים שכל ילד או ילדה צריכים חבר דחליל שיודע להקשיב ולדבר איתם.
אורנה טל מתגוררת במושב צופר. היא אם לשתי בנות וסבתא לשישה נכדים, ונכד אחד שמתגורר בשמיים. טל היא מחנכת, מורה ומדריכה לכתיבה יצירתית בבית הספר היסודי "שיטים" שבערבה.
ספרים קודמים שלה הם יפה כמו שברא אלוהים, מתקן ההורים, הבית של איתי, שיחות עם השכן שלי ואימא שלה הולכת לאיבוד.
