עיין ערך יהדות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
עיין ערך יהדות
הוספה למועדפים

עיין ערך יהדות

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

חגי לונדין

הרב חגי לוּנדין (נולד בי"ב באלול תשל"ה, 19 באוגוסט 1975) הוא ר"מ בישיבת ההסדר אפיקי דעת בשדרות, מנהל התוכן של ערוץ האינטרנט של מכון מאיר, מלמד בערוץ אורות, מחבר סדרת ביאורים לכתבי הראי"ה קוק, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו ומרצה לענייני יהדות.

נולד בפתח תקוה, למד בישיבת מרכז הרב, וכן אצל הרבנים צבי ישראל טאו, מרדכי שטרנברג, שלמה אבינר, אברהם יהושע צוקרמן ויוסף קלנר. לאחר הפיצול בישיבת מרכז הרב עבר בעקבות רבותיו אל ישיבת הר המור, שם למד עד גיוסו לצבא. בצבא שירת בחיל השריון במסגרת הסדר מרכז, במסלול פיקודי.

לאחר שחרורו מהצבא עבר לישיבת ברכת משה במעלה אדומים שם במקביל החל גם ללמד שיעורים בכתבי הראי"ה. חלק מספריו מבוססים על שיעורים אלו. בישיבת מעלה אדומים למד מהרב יצחק שילת. בשנת 2005 עבר עם משפחתו להתגורר בחיפה, ושימש כר"מ ללימודי אמונה בישיבת "אור וישועה" בעיר ובבית המדרש של הטכניון. בקיץ שנת 2011 עבר עם משפחתו לעיר שדרות ומאז הוא משמש כר"מ בישיבת ההסדר שם.

הרב לונדין מרצה במסגרת המדרשה הצבאית של צה"ל, בבית ספר לקצינים (בה"ד 1) ובמפקדת חטיבת גולני. במשך השבוע מלמד הרב לונדין באופן קבוע במכון אורה, במכון טל, במכון לנדר, ב"אל עמי" ובמכון מהו"ת להשתלמויות מורים, ב"מכון מאיר", כששיעורו מועבר בשידור חי באתר "ערוץ מאיר". ייחודה של שיטתו הוא בתרגום בהיר של רעיונותיו של הרב קוק בשפה עממית לציבור הרחב.

הרב לונדין כותב באופן קבוע בעלוני השבת המחולקים בבתי הכנסת ובעיקר ב"שבתון", "עולם קטן", "מעייני הישועה" ו"ראש יהודי".

הרב לונדין, בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מטעם מכללת מורשת יעקב ברחובות, ובעל תעודת M.A. במחשבת ישראל מטעם מכון לנדר (טורו קולג'). נשוי לאפרת, ואב לחמישה בנים.

נושאים

תקציר

אל נוכח הרנסנס הרוחני המתבטא בהתעניינות רחבה במושגי היהדות, נדמה לפעמים כי ההתעניינות נעצרת ברמה הטכנית. גם אם יודעים מהו ה"שופר" ומתי תוקעים בו, וגם אם נחשפים למושגים דוגמת "בית מקדש" או "ציצית", הרי שבמקרים רבים לא ברור מהו הרעיון העומד מאחורי המושגים האלו. תופעה זו תקפה הן בחינוך הכללי והן בחינוך הדתי, ופוגמת ביכולת החיבור לעולמה של היהדות.

עיין ערך יהדות הוא ניסיון ראשון מסוגו להגיש משנה הגותית סדורה על מושגי היסוד של היהדות ועל מה שמאחוריהם, בפורמט מאויר ומזמין. תוכני הספר מבוססים אמנם על הספרות התורנית הכללית, אולם בעיקר מסתמכים על כתביו של אחד מגדולי הוגי הדעות היהודים בדור האחרון, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שהקדיש את חייו לכתיבת משנה רוחנית רחבת היקף העוסקת, בין השאר, בחשיפת ההיגיון הפנימי של מושגי היהדות.

להבין את ה"למה" שמאחורי ה"איך". להבין את העולם שבפנים. זה כל הסיפור.

פרק ראשון

מודה אני
 

המעבר משינה לעוררות אינו פשוט כלל, ואצל אנשים רבים, השניות הראשונות של הבוקר הן גם השניות השנואות ביותר. המעבר בין פסיביות לנמרצות דורש מאמץ והתגברות. בשביל זה יש את תפילת "מודה אני".

ההתעוררות בבוקר איננה רק אקט טכני אלא כמה שניות המכוננות את היום החדש. בשניות הללו מתעצב בנפשנו היחס אל העולם מסביב שניעור איתנו לחיים. על פי ההלכה, המילים הראשונות שאותן צריך לומר יהודי בעת שבה פוקח הוא את עיניו הן: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ." המילים הללו טומנות בחובן תהליך הדרגתי המתאר את האמור להתחולל בנפשנו בעת המעבר משינה לעוררות:
מוֹדֶה - הרגש הראשון המתעורר בפתחו של יום חדש, הוא הכרת טובה. ההודאה לריבונו של עולם אינה רק חובה מוסרית, אלא ביטוי לענווה ופתיחות כלפי האינסוף. ההבנה כי החיים אינם מרוכזים רק בנו ותו לא, אלא מצוי גודל שמימי שניפגש איתו במהלך היום. הכרת הטובה היא הרגש הראשון האמור להתעורר אצל כל יהודי בעת שבה הוא פוקח את עיניו.
אֲנִי - הגודל והמרחב אינם נותרים מחוץ לנו. מעבר לעצם ההכרה בתוכן האלוהי הקיים בעולם, מתפתחת בנו ההבנה כי אנו אלה הקולטים זאת בחיינו שלנו. הכרת הטוב כלפי הבורא אינה נותרת במישור המופשט, אלא מחוללת בנו שינוי אישיותי המתחדש מדי יום ביומו. אדם בבוקר אמור להתמלא "אֲנִיוּת", תחושת מימוש עצמי אדירה כדי לבצע את תפקידו ביום החדש.
לְפָנֶיךָ - ה"אֲנִיוּת" איננה עומדת בפני עצמה אלא היא מחוברת אל מקורהּ, אל בורא עולם. אדם אמור לחוש כל בוקר כי הוא עומד לפני ה', עמידה התובעת ממנו התנהגות ברף מוסרי תואם בכל רגע ורגע משעות היום.
מֶלֶךְ - העמידה לפני ה' כוללת גם את ההבנה לפני מי אנו מתייצבים; אנו מתייצבים לפני "מלך". ביום החדש אנו עומדים לפני השלמות העליונה המכילה את כל המציאות יחדיו. העולם הזה, למרות הסתירות והכוחות השונים הנאבקים בו, בסופו של דבר זורם לכיוון אחד ("מלוכה"). מתוך הכרה זו, המופנמת בנו כל בוקר, יש בנו הכוח לקחת את כל פרטי החיים שאיתם נפגשים אנו במהלך היום, ולאחד אותם אל הכיוון הרצוי.
חַי - המלוכה של ה' שאותה הזכרנו במילה הקודמת, איננה מלוכה הגורמת לאדם שיתוק וסטטיות, אלא אדרבה, משייכת אותו לגודל המלא תנועה וחיים. השלמות האלוהית מוציאה אותנו מחיסרון וממוות לעולם של שלמות ועשייה. חכמים אומרים כי השינה היא "מוות קטן". השינה היא ביטוי לחוסר דינאמיות, קפיאה ועמידה במקום. בעת היקיצה אנו נדרשים להתמלא ערנות ותשוקה ליום חדש מלא פעילות.
וְקַיָּם - השלמות האלוהית מתגלה בעולם שביסודו הוא, אם רק נרצה לראות זאת, מלא קיימות ויציבות. אדם אמור לקחת את חייו במהלך היום ולחבר אותם לקיימות; לעשייה העוסקת ביישובו של עולם. היום הבא לקראתנו צריך להיות יום מלא פעילות המקדמת את העולם בכל המישורים.
שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי - אנו מודים לריבונו של עולם שהחזיר לנו את נשמתנו המיוחדת לנו. את גוון החיים הייחודי שאנו אמורים להופיע אותו ביום החדש. אם התעוררנו בבוקר סימן הוא שיש תפקיד מסוים כיום שרק אנחנו יכולים לממשו.
בְּחֶמְלָה - נשמתו של האדם, שליחותו הייחודית, נתבעת כאמור מאת הבורא שתופיע במלואה. עם זאת התביעה מגיעה מתוך "חמלה", לא באופן כזה שישבית את האדם, אלא באופן מדורג ומותאם לכלי הקיבול האנושיים.
רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ - הקדוש ברוך הוא מלא אמון בנו. למרות הכישלונות של היום הקודם ישנה אמונה רבה של הבורא כי הבוקר המפציע טומן בחובו הזדמנויות חדשות שבהן ניתן לתקן את הטעויות ולמלא את תפקידנו בעולם.
אמון. שמחה. תקווה - אלה התחושות האמורות למלא אותנו בבוקר. לאחר אמירת "מודה אני" - המילים "בוקר טוב" מקבלות משמעות חדשה.

חגי לונדין

הרב חגי לוּנדין (נולד בי"ב באלול תשל"ה, 19 באוגוסט 1975) הוא ר"מ בישיבת ההסדר אפיקי דעת בשדרות, מנהל התוכן של ערוץ האינטרנט של מכון מאיר, מלמד בערוץ אורות, מחבר סדרת ביאורים לכתבי הראי"ה קוק, ראש בית המדרש בקריה האקדמית אונו ומרצה לענייני יהדות.

נולד בפתח תקוה, למד בישיבת מרכז הרב, וכן אצל הרבנים צבי ישראל טאו, מרדכי שטרנברג, שלמה אבינר, אברהם יהושע צוקרמן ויוסף קלנר. לאחר הפיצול בישיבת מרכז הרב עבר בעקבות רבותיו אל ישיבת הר המור, שם למד עד גיוסו לצבא. בצבא שירת בחיל השריון במסגרת הסדר מרכז, במסלול פיקודי.

לאחר שחרורו מהצבא עבר לישיבת ברכת משה במעלה אדומים שם במקביל החל גם ללמד שיעורים בכתבי הראי"ה. חלק מספריו מבוססים על שיעורים אלו. בישיבת מעלה אדומים למד מהרב יצחק שילת. בשנת 2005 עבר עם משפחתו להתגורר בחיפה, ושימש כר"מ ללימודי אמונה בישיבת "אור וישועה" בעיר ובבית המדרש של הטכניון. בקיץ שנת 2011 עבר עם משפחתו לעיר שדרות ומאז הוא משמש כר"מ בישיבת ההסדר שם.

הרב לונדין מרצה במסגרת המדרשה הצבאית של צה"ל, בבית ספר לקצינים (בה"ד 1) ובמפקדת חטיבת גולני. במשך השבוע מלמד הרב לונדין באופן קבוע במכון אורה, במכון טל, במכון לנדר, ב"אל עמי" ובמכון מהו"ת להשתלמויות מורים, ב"מכון מאיר", כששיעורו מועבר בשידור חי באתר "ערוץ מאיר". ייחודה של שיטתו הוא בתרגום בהיר של רעיונותיו של הרב קוק בשפה עממית לציבור הרחב.

הרב לונדין כותב באופן קבוע בעלוני השבת המחולקים בבתי הכנסת ובעיקר ב"שבתון", "עולם קטן", "מעייני הישועה" ו"ראש יהודי".

הרב לונדין, בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מטעם מכללת מורשת יעקב ברחובות, ובעל תעודת M.A. במחשבת ישראל מטעם מכון לנדר (טורו קולג'). נשוי לאפרת, ואב לחמישה בנים.

עוד על הספר

נושאים

עיין ערך יהדות חגי לונדין

מודה אני
 

המעבר משינה לעוררות אינו פשוט כלל, ואצל אנשים רבים, השניות הראשונות של הבוקר הן גם השניות השנואות ביותר. המעבר בין פסיביות לנמרצות דורש מאמץ והתגברות. בשביל זה יש את תפילת "מודה אני".

ההתעוררות בבוקר איננה רק אקט טכני אלא כמה שניות המכוננות את היום החדש. בשניות הללו מתעצב בנפשנו היחס אל העולם מסביב שניעור איתנו לחיים. על פי ההלכה, המילים הראשונות שאותן צריך לומר יהודי בעת שבה פוקח הוא את עיניו הן: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם. שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ." המילים הללו טומנות בחובן תהליך הדרגתי המתאר את האמור להתחולל בנפשנו בעת המעבר משינה לעוררות:
מוֹדֶה - הרגש הראשון המתעורר בפתחו של יום חדש, הוא הכרת טובה. ההודאה לריבונו של עולם אינה רק חובה מוסרית, אלא ביטוי לענווה ופתיחות כלפי האינסוף. ההבנה כי החיים אינם מרוכזים רק בנו ותו לא, אלא מצוי גודל שמימי שניפגש איתו במהלך היום. הכרת הטובה היא הרגש הראשון האמור להתעורר אצל כל יהודי בעת שבה הוא פוקח את עיניו.
אֲנִי - הגודל והמרחב אינם נותרים מחוץ לנו. מעבר לעצם ההכרה בתוכן האלוהי הקיים בעולם, מתפתחת בנו ההבנה כי אנו אלה הקולטים זאת בחיינו שלנו. הכרת הטוב כלפי הבורא אינה נותרת במישור המופשט, אלא מחוללת בנו שינוי אישיותי המתחדש מדי יום ביומו. אדם בבוקר אמור להתמלא "אֲנִיוּת", תחושת מימוש עצמי אדירה כדי לבצע את תפקידו ביום החדש.
לְפָנֶיךָ - ה"אֲנִיוּת" איננה עומדת בפני עצמה אלא היא מחוברת אל מקורהּ, אל בורא עולם. אדם אמור לחוש כל בוקר כי הוא עומד לפני ה', עמידה התובעת ממנו התנהגות ברף מוסרי תואם בכל רגע ורגע משעות היום.
מֶלֶךְ - העמידה לפני ה' כוללת גם את ההבנה לפני מי אנו מתייצבים; אנו מתייצבים לפני "מלך". ביום החדש אנו עומדים לפני השלמות העליונה המכילה את כל המציאות יחדיו. העולם הזה, למרות הסתירות והכוחות השונים הנאבקים בו, בסופו של דבר זורם לכיוון אחד ("מלוכה"). מתוך הכרה זו, המופנמת בנו כל בוקר, יש בנו הכוח לקחת את כל פרטי החיים שאיתם נפגשים אנו במהלך היום, ולאחד אותם אל הכיוון הרצוי.
חַי - המלוכה של ה' שאותה הזכרנו במילה הקודמת, איננה מלוכה הגורמת לאדם שיתוק וסטטיות, אלא אדרבה, משייכת אותו לגודל המלא תנועה וחיים. השלמות האלוהית מוציאה אותנו מחיסרון וממוות לעולם של שלמות ועשייה. חכמים אומרים כי השינה היא "מוות קטן". השינה היא ביטוי לחוסר דינאמיות, קפיאה ועמידה במקום. בעת היקיצה אנו נדרשים להתמלא ערנות ותשוקה ליום חדש מלא פעילות.
וְקַיָּם - השלמות האלוהית מתגלה בעולם שביסודו הוא, אם רק נרצה לראות זאת, מלא קיימות ויציבות. אדם אמור לקחת את חייו במהלך היום ולחבר אותם לקיימות; לעשייה העוסקת ביישובו של עולם. היום הבא לקראתנו צריך להיות יום מלא פעילות המקדמת את העולם בכל המישורים.
שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי - אנו מודים לריבונו של עולם שהחזיר לנו את נשמתנו המיוחדת לנו. את גוון החיים הייחודי שאנו אמורים להופיע אותו ביום החדש. אם התעוררנו בבוקר סימן הוא שיש תפקיד מסוים כיום שרק אנחנו יכולים לממשו.
בְּחֶמְלָה - נשמתו של האדם, שליחותו הייחודית, נתבעת כאמור מאת הבורא שתופיע במלואה. עם זאת התביעה מגיעה מתוך "חמלה", לא באופן כזה שישבית את האדם, אלא באופן מדורג ומותאם לכלי הקיבול האנושיים.
רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ - הקדוש ברוך הוא מלא אמון בנו. למרות הכישלונות של היום הקודם ישנה אמונה רבה של הבורא כי הבוקר המפציע טומן בחובו הזדמנויות חדשות שבהן ניתן לתקן את הטעויות ולמלא את תפקידנו בעולם.
אמון. שמחה. תקווה - אלה התחושות האמורות למלא אותנו בבוקר. לאחר אמירת "מודה אני" - המילים "בוקר טוב" מקבלות משמעות חדשה.