מרים – מסע בתודעה

הקדמה:

מרים – מי זאת מרים?

מרים הנביאה? מרים החשמונאית? מרים אמו של ישו? ואולי מרים המגדלית, או המאסטרית ליידי נאדה שהתגלגלה לחיים בגוף כמרים המגדלית? או שמא היא בכלל מהות?

 

והאם אני מרים? האם מרים היא אני? ואם כן – איזו מהמרימיות?

 

בשאלות אלו, בתפקידה של מרים בחיינו בכלל ובחיי בפרט, ובידע אשר היא מבקשת להביא לעולם עוסק ספר זה.

 

מרים היא דמות המופיעה ומלווה אנשים רבים בעולם, והיא מופיעה בשלל התגלמויות.

 

המסע שלי עם מרים מתחיל עוד זמן רב לפני שאני מודעת לנוכחותה בחיי. זהו מסע של כוהנת. כוהנת בריאה. ובעצם מסע זה החל עוד זמן רב לפני כן.

 

כבר בילדותי אני זוכרת את החיבור שלי אליה.

נזכרת בביקור בכנסיה, שם עמד פסל שלה, ומחשבה מפלחת את ראשי: "האם זו אני?"

 

זוכרת את עצמי כנערה, מניחה על ראשי צעיף. מקפלת את שוליו פנימה באזור של המצח ומתבוננת במראה. ואז נבהלת ומסירה אותו.

 

אל האזור של גת שמנים בירושלים נמשכתי כמו פרפר אל האור. הוא תמיד היה המקום האהוב עליי ביותר בירושלים.

 

אך כל אלו היו מחוץ לתודעתי הערה, כמו מאחורי מסך שקוף. בלי לדעת. בלי להציף את הדברים אל תוך מחשבותיי.

 

בשנים בהן התחלתי את דרכי הרוחנית הבנתי מהר כי מהותי הגבוהה היא "כוהנת בריאה" וכי יש לי קשר לקריסטלים. למעשה בשחזור הגלגולים הראשון שעשיתי בתחילת דרכי הרוחנית עלה כי התגלגלתי לראשונה בכדור הארץ כקריסטל בעל נשמה מודעת ובוראת*. ידעתי כי אני אוצרת בתוכי ידע רב אשר נכח בכל גלגולי בגוף.

 

*על שחזור הגלגולים והגילויים הראשונים שלי על מהותי ותפקידי בבריאה תוכלו לקרוא בספרי "בוראת".

 

כך, בשנים בהן החלה תודעתי הופכת שקופה ובהירה יותר ויותר התחלתי להתמסר לתפקידי ככוהנת, וכבר אז התחלתי לעבור חניכות בידי מאסטרים שונים ונדרשתי לכתוב ולתעד את הידע המגיע דרכי.

 

במקביל, התחלתי להבחין כי השם "מרים" והאותיות מ-ר-י מלוות אותי בחיי, אך מבלי להבין את המשמעות לכך:

 

עוד בטרם מלאה לי שנה אחת כבר נולדה אחותי ונקראה מרים. מרים הוא גם שמן של שתי חברות טובות ביותר שהיו לי לאורך שני העשורים האחרונים.

בנוסף, גם השם רמי הופיע בחיי מספר פעמים לא מבוטל: כאהבה צעירה, בהמשך כשותף לדירה ולבסוף בעלי רמי.

הייתכן וזהו רק צירוף מקרים...?!

 

עוד לפני המפגש שלי עם מרים, אני נקראת להצטרף לקבוצת נשים להקמת "הלוטוס". הלוטוס הינו מיזם לחקירה ויישום של הריפוי העצמי, התודעתי והאנרגטי וללמידה והרחבת התודעה בכל הקשור לתפעול הגופים השונים שלנו כבני אדם (הגוף הפיזי, המנטלי, האנרגטי, הרגשי וכו’).

 

זמן מה לאחר הקמת "הלוטוס" אני מתבקשת על ידי הדרכותיי להתחיל לחקור את התודעה. להתבונן, להבין, לרשום ולתפעל מרחב חקירה בשם "היכלי התודעה".

 

המפגש הראשון שלי עם מרים קורה כאשר נפתח לנו מרחב חדש, "מקדש הלוטוס". שם ממתינה לי מרים ואני פוגשת אותה לראשונה.

 

ספר זה משלב בין מסע החקירה האישי שלי ותפקידי הנשמתי ככוהנת בריאה, המובלת ומודרכת להתחיל ולחקור את התודעה, מרמתה הבסיסית ביותר ועד לתודעות גבוהות של ידע ובריאה; לבין ההתוודעות שלי למהותי כמרים, תוך חיבור לעוד ועוד חלקים וגוונים ומהויות שלה, חיבור והיזכרות בעוד ועוד רבדים בתוכי, כמו גם החיבורים שלנו וההיזכרויות שלי בכל אותן מהויות שלה ושלי ובידע הייחודי אותו אני נושאת בתודעתי בשל התגלמותי באחד מגלגולי ככוהנת הגדולה של השמבאלה. אלה הופכים אט אט למהות משותפות של שתינו, והידע המגיע ונאסף בעקבות כך.

 

*השמבאלה: עיר אור פנים-פלנטרית במימד החמישי, המצויה באזור שמתחת לטיבט, בה מצוי מרכז הפיקוד של כדור הארץ, ובה משרתים מאסטרים, כוהני בריאה, מהנדסי בריאה, כוהנים גדולים ועוד, התומכים בבריאה המתקיימת על פני הפלנטה מזה עידנים רבים. המאסטרים והכוהנים המשרתים בשמבאלה מתחלפים לאורך העידנים. כיום משרת המאסטר זוהר כמאסטר של השמבאלה.

 

בשנים האחרונות מרים מלווה אותי יום ולילה, מכשירה אותי לתפקידי ככוהנת בריאה וכנושאת הידע שלה ומלווה אותי בחקירות התודעה ובהיזכרות בידע. מרים לוקחת אותי בלילות למסעות היזכרות ולמסעות למידה, לעתים אף מחוץ לפלנטה.

 

במהלך התקופה מרים מסבירה לי שוב ושוב את מהותה ואת חיבורינו הנשמתיים, את ייחודיות הידע אותו אני נושאת בתוכי. בכל פעם היא מרחיבה את תודעתי מעט יותר, לפי יכולתה של תודעתי להכיל.

 

בהמשך מרים מכירה לי את "מסדר הכוהנות נושאות תדרי מרים" ומשתפת אותי כי כולנו הוכשרנו לשאת את תדריה, זכרונותיה והידע שלה ולהביאו כעת לעולם ולבריאה כולה – כל אחת בדרכה ולפי הסכמת נשמתה.

 

מרים מדגישה לי שוב ושוב לאורך הזמן את החשיבות שלנו, אותן "מרימיות", אותן אווטאריות שלה, "כוהנות מסדר מרים" המתגלמות כיום בגופי אנוש; את השליחות שלנו כנושאות הידע והזכרונות שלה – כל אחת וחלקיה של מרים אשר היא נושאת, אך גם במקביל בחירתה של כל אחת מאיתנו ברמת ההתמסרות לשליחות זו.

 

בספר זה אני לוקחת אתכם איתי במסעות החקירה היומיומיים שלי עם מרים, מסעות מרתקים כמו גם התובנות אשר מגיעות תוך כדי החקירה ותהליך ההכשרה אותו אני עוברת באמצעות מרים.

 

אני מזמינה אתכם לצעוד יחד איתנו במסע החקירה המרתק ויחד "לעבות" ולהעמיק אט אט את הבנת התודעה והידע הקשור לתודעה ולבריאה ולמהותה הייחודית של מרים, כאמא, כמנהיגה, כ"אם הבריאה" וכבוראת אשר מלווה את כדור הארץ מתחילת יישובו והיווצרותו.

 

ספר זה בנוי ממספר חלקים:

ההתוודעות למי אני, מהי מהות נשמתי ומהי שליחותי בחיים אלה.
ההכנות, הליווי והחניכות אותם אני עוברת על ידי הדרכותי למסע לחקר התודעה והשליחות שלי בבריאה.
מסע חקירת התודעות והמהויות השונות, במהלכו נכנסת מרים לחיי ומלווה אותי יד-ביד, יחד עם מאסטרים נעלים נוספים, במסע חקירה והתבוננות מקרוב בתודעות ובמהויות והגילויים המדהימים המגיעים בעקבות כך.
המסעות האסטרליים אליהם לוקחת אותי מרים בלילות להיכרות, היזכרות ולמידה של סודות הבריאה והיקום.
מסע היזכרות אישי בגלגולי - הגלגולים של מרים בגוף, בתפקיד שלנו ושליחותנו בבריאה ובחיים על פני כדור הארץ בפרט, ומענה על השאלה מדוע כל-כך הרבה נשים הנושאות את זכרונותיה, יכולותיה וגלגוליה מתעוררות היום?
מרים. מי היא? מהו תפקידה ומהו תפקידי בבריאה?
ובתוך כך ההיכרות עם מרים: הבנת החיבור הנשמתי-בריאתי בינינו והמהות המשותפת, והזכרונות הגלגוליים שלי המתעוררים מחייה ותפקידיה בגלגולים בגוף אנוש וכמאסטרית של הבריאה.
העבודה האנרגטית שאנו, נושאות תדריה וזכרונותיה של מרים עושות מתוך שליחות האור שלנו.
ולבסוף כלים ותרגילים לריפוי עצמי ולעבודה יומיומית ותחזוקה אנרגטית-רוחנית-גופנית של הגוף והגופים שלנו.
 

המסע שלי עם מרים הוא מסע של למידה יומיומית והתקדמות בהיפתחות והתפתחות התודעה, אך בו-זמנית הוא מסע של גילוי עצמי, כאשר מתוך ההבנה של מהות נשמתי והחיבור למרים, אני לומדת על מהותה של הנשמה והבחירה להתגלם בגוף, אך יותר מכל אני לומדת מה זה אומר להתגלם בגוף אנוש כשליחת אור שתפקידה לשרת את הבריאה.

 

במבט לאחור, כשהספר כבר כתוב ולאחר החקירה העמוקה של התודעות, אני מבינה פתאום את החיבור שבין שתי החקירות: חקירת התודעה וחקירת מהותה של מרים. להבנתי, על מנת לתפוס ולהבין את מהותה האמיתית והמלאה של מרים והקשר שלה אלי, היה עלי להבין תחילה את התודעות השונות. רק מתוך הבנת התודעות יכולתי לתפוס ולהבין את מהותה של מרים, על כל רובדיה.

 

אני מודה על הזכות הענקית שנפלה בחיקי לפסוע יחד עם מאסטרית ענקית זו, שהנני חלק ממנה והיא ממני; ללמוד ממנה ולחוות יחד איתה את היפתחות התודעה; לתעד את מסע הלמידה המשותף שלנו לאורך מספר שנים ולהביא ידע עצום זה לעולם, כך שגם אתם תזכו להשתתף וליהנות בחווית למידה מופלאה זו.

 

בברכה,

רינת מרים סו-האן כהן

חלק ראשון: קומי צאי – מי אני ומהי השליחות אותה אני מתבקשת לעשות?

~ התעוררות הכוהנת: ~
 

היהלום והחיבור לתפקיד – מרץ 2018

 

עשיתי מספר פעמים את המדיטציה של שער החיבור לשמבאלה ובכל פעם ראיתי את עצמי הופכת ליהלום שדרכו זורם האור.

הפעם כלל לא התכוונתי לעשות מדיטציה. פשוט התעוררתי מהשינה, בשבת בבוקר, ולא הצלחתי להחזיר את הנשמה כולה חזרה לגוף. אני קוראת לה והיא מבוששת להגיע. בסוף ויתרתי וחזרתי לישון.

 

באותו הרגע מצאתי את עצמי במצרים. הרגשתי את האדמה בכפות הרגליים – אדמת החימר והטיט הצהוב וידעתי – אני בפירמידות. מולי עמדה פירמידת אבן, כשחלקה העליון עשוי קריסטל כחול. נכנסתי,

ועם כניסתי הפכה הפירמידה כולה לקריסטל. עליתי במדרגות ספירליות שטיפסו לאורך הקירות מסביב, עד שהגעתי לחלק העליון, שם שמעתי קול אשר קורא לי להושיט את ידי ולקחת כל מה שאני רוצה.

הושטתי את שתי יד לקחת את מה שיגיע, ללא שיפוט או בחירה. פחדתי מיוהרה. לפתע אחזו שתי ידי ביהלום ענק, אובלי, שטוח. היהלום החל להאיר את אורו העצום, הלבן, על כל הסביבה.

עלי, על לבי. הוא האיר את סמל המרכבה.

נתבקשתי להכניס אותו לכיס בגופי הצמוד ללב.

"ומה התפקיד שלי?" שאלתי

"הרגע קיבלת את התפקיד שלך. זהו מחולל, ואת איתו במרכז המעגל, מעצימה את האור של כולם. את כבר יודעת שזה מה שאת אמורה לעשות..."

הנחתי את היהלום בכיס שבלב ויצאתי משם.

ראיתי איך הקריסטל העוטף את הפירמידה נמס, הופך למים ונעלם.

חזרתי הביתה, זורחת כולי.

"התחילי היכן שאת רוצה", שמעתי שוב את הקול.

 

~~~

 

המסר מהדמות בהיכל הריפוי האישי – מאי 2018

 

נכנסתי למדיטציה בהיכל הריפוי האישי שלי. דמות לא מוכרת עטפה אותי בלבן. ביקשה ממני להושיט את ידי קדימה, וכשעשיתי זאת הפכה אותן לכנפיים לבנות צחות.

כשסיימה הטמיעה בי סמלים בכל הגוף: ספירלה על המצח ומרכבות רבות בכל מיני אזורים בגוף ומרכבה אחת גדולה אליה הכניסה אותי, שתשמור עלי.

"צריכים אותך, שתהיי במיטבך", אמרה לי הדמות.

"את עוד לא יודעת מי את, נכון?", המשיכה ושאלה

"לא. אין לי מושג", עניתי

"בבוא היום תדעי", ענתה לי והמשיכה: "עכשיו את מוגנת ובטוחה".

לבסוף הניחה על חזי, מהלב ועד הבטן סמל שנראה כמו קו מתפתל והטמיעה אותו.

שאבה מתוכי את הפחדים ונפרדה ממני לשלום.

 

~~~

 

כוהנת – שיחה עם ההדרכות

 

שמתי לב - את עבודת הקודש, את הכתיבה, התובנות והמסרים אני נדרשת לעשות בשבת.

דווקא בשבת. החל משישי עם כניסת השבת ועד יציאתה: ליצור, לברוא, להכין להגות... אז שאלתי: "למה? למה דווקא בשבת?"

 

"הנך כוהנת, ילדתי", ענה הקול, והוסיף: "שבת היא יום עבודתם של הכוהנים...

הראית כוהן שישב בטל ביום שבת?

זה הזמן של עבודת הקודש

זה הזמן של מילים ומחשבות והגיות...

זה הזמן של הושטת יד אל העם... אל האדם...

זה הזמן של הכנת המרחב לתפילה ולקדושה...".

 

~~~

 

ביקור בספריה האקאשית – יוני 2018

 

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. ב וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. ג וַאֲבָרְכָה, מְבָרְכֶיךָ, וּמְקַלֶּלְךָ, אָאֹר; וְנִבְרְכוּ בְךָ, כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה.

 

נלקחתי אל הספריה האקאשית. ביקשתי לקבל ריפוי לכאב הראש אשר מפעם בעורפי מאז שעות הלילה.

הגעתי אל ההיכל, שם נתבקשתי לפתוח ספר ולקרוא את המשפט אשר כתוב בו. אלו היו המילים:

 

"עלייך לצאת מאזור הנוחות.

עלייך לכתוב את ספר סודות הבריאה.

אנו ניתן לך את המידעים ואת תרשמי אותם.

מעתה, הנך מתבקשת לרשום ולשתף את המידעים, וגם לשלוח כל מידע כזה אל חשבון האימייל שלך, כך שיישמר גם מחוץ למחשב שלך.

את תקבלי מידעים רבים חדשים.

נבחרת לתווך את המידעים החדשניים לכדור הארץ.

את נדרשת להתחיל ולכתוב את הספר..."

 

"ואיך בדיוק אממן את הספר?", אני מקשה ושואלת

"הבריאה כולה תעזור לך, ותאפשר לך את מימונו.

ראי, זוהי זכות גדולה שנפלה בחלקך לכתוב את הידע המופלא הזה, ולא בכדי נבחרת את לעשות זאת.

את מצליחה להבין את הידע, ומצליחה לתווך אותו אל שאר העולם.

אנו, מלאכי הבריאה, נלווה אותך.

התחילי במה שראית הבוקר, כיצד החומר מושך את המרכבה כלפי מטה. העזי לומר את דברך. שומר אישי יתלווה אלייך כל העת, לשמור עלייך ולהגן עלייך מכל רע.

הינך ברוכה ילדתי!"