מאה אמיתות סודיות על הורות

איך הכל התחיל

האמיתות הסודיות על ההורות החל את דרכו כששני ילדיי (המקסימים, מקסימים) היו חולים בבית חודש רצוף. לפעמים הלל (בן שלוש וחצי), לפעמים אביגיל (בת שנה וחצי), ולפעמים שניהם יחד במשך ימים.
אני אוהב את הילדים, שלי, באמת, ובדרך כלל אני אוהב לבלות אתם, אבל מכיוון שרוב העבודה שלי נעשית מהבית, בחודש זה... טוב, אתם יכולים לנחש.
כשהבנתי שלא תהיה לי שום אפשרות לעבוד באמת באותו החודש, כל שנותר לי הוא להסתפק בכתיבת קטעים קצרים. הם היו חייבים להיות קצרים משום שגידול ילדים מקצר את טווח הקשב שלך לשלהם, וחוץ מזה קשה מאוד להקליד כשילד בן שלוש מנסה לעזור.
ילדיי החלימו כבר, וזה לא היה משהו רציני מלכתחילה, אבל החלטתי להמשיך לכתוב בכל זאת. מה שהתחיל כסטטוס תמים אחד בפייסבוק המשיך לשני ולשלישי, והתפתח לסדרה שלמה.
ההיענות הייתה מדהימה, ודי מהר התגבשה לה קהילה של הורים-עמיתים המקטרים על ילדיהם. אנשים שלא הכרתי התחילו לכתוב לי על אודות תלאותיהם, ונוכחתי לדעת שלא רק אני אוהב את ילדיי ולא יכול לסבול אותם בעת ובעונה אחת.
בספר זה קיבצתי את מאה האמיתות הסודיות הראשונות על ההורות. אני מקווה שתאהבו אותו.
אתם יכולים למצוא עוד אמיתות סודיות באתר www.hiddentruthsofparenting.com, ולהצטרף לדף האוהדים www.facebook.com/hiddentruthsofparenting.
תיהנו.

אמת סודית מספר 1:

ילדים חולים זה לא כיף.
לא באמת צריך להיות הורה כדי לדעת איך זה כשהם חולים. אבל כשיש לך ילדים, הזוועה בביתך הנגוע בבקטריות גרועה הרבה יותר. אתה מרחם על ילדיך הרכים, אבל מוכרח להמשיך לתמרן בין העבודה, הבית והסמרטוט הלח והמסכן הזה שקראת לו פעם ילד. התוצאה הסופית, כמו תמיד מאז שהילדים הפציעו בחייך, היא שנוסף על כל הבלגן אתה גם חש אשמה מוחצת.