על מחלה ומלחמה

מחלת מֵנְיֵיר 1

אוֹמְרִים לִי שֶׁהַמַּחֲלָה הִגִּיעָה כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתִי מַשֶּׁהוּ.

מָה הִיא מְלַמֶּדֶת אוֹתִי?

הַשְּׁמִיעָה בְּאֹזֶן שְׂמֹאל חַלָּשָׁה, הַטִּנְטוּן מוֹצִיא אוֹתִי מִדַּעְתִּי.

הַאִם אֵינִי רוֹצָה לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים?

אוֹר הַיּוֹם גּוֹרֵם לִי בְּחִילָה.

הַאִם עָלַי לִחְיוֹת בַּלֵּילוֹת, שֶׁבָּהֶם אֲנִי מְאֹהֶבֶת, וְלִישֹׁן בַּיָּמִים?

אֲנִי מִתְקַשָּׁה בַּהֲלִיכָה, הָאֲדָמָה מִתְנַדְנֶדֶת תַּחַת רַגְלַי.

הַאִם חַיַּי הַבֻּרְגָּנִיִּים, הַבְּטוּחִים, אֵינָם בֶּאֱמֶת כָּאֵלֶּה?

הַבְּחִילוֹת קָשׁוֹת, הַהֲקָאוֹת מְרֻבּוֹת.

הַאִם חַיַּי מַגְעִילִים אוֹתִי?

הַאִם אֲנִי מְנַסָּה לְהָקִיא אֶת עַצְמִי?

תָּמִיד רָצִיתִי לִהְיוֹת מִישֶׁהִי אַחֶרֶת, אַךְ עַצְמִי אֵינָהּ יוֹצֵאת.

אֲנִי נִשְׁאֶרֶת.

מחלת מֵנְיֵיר 2

אֲנִי מִתְקַשָּׁה בַּהֲלִיכָה,

הָאֲדָמָה אֵינָהּ יַצִּיבָה לִי.

צְרִיכָה לְהַשְׁקִיעַ תִּכְנוּן וּמַחְשָׁבָה

בְּכָל הֶנֵּף שֶׁל רֶגֶל

וְהַנָּחָתָהּ עַל הַמִּדְרָכָה.

אֲנִי נִתְמֶכֶת בְּבַעֲלִי,

תְּלוּיָה בּוֹ יוֹתֵר מִתָּמִיד.

לקום על אוזן שמאל

בְּקֹשִׁי שׁוֹמַעַת בְּאָזְנִי הַשְּׂמָאלִית,

כְּאִלּוּ מְדַבְּרִים אֵלַי בַּהֲבָרוֹת,

אוֹ – אָה – שֶׁ – כֶת,

מְנַחֶשֶׁת הֶקְשֵׁרִים וְרַק אָז עוֹנָה.

קָשֶׁה לְצָרֵף הֲבָרוֹת בְּהֶתְאֵם לַסִּיטוּאַצְיָה,

וַאֲנִי מִתְאַמֶּנֶת לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּמְהִירוּת.

כְּמוֹ בְּכָל דָּבָר אַחֵר בְּחַיַּי,

אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת הֲכִי טוֹבָה שֶׁאֶפְשָׁר,

וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְהָבִין אֶת הָאַחֵר.

הַאִם בִּכְלָל נִתָּן?