אדום הוא

המבצר

כָּל מִבְצָר יֻכְרַע לְבַסּוֹף, כִּי

אִי אֶפְשָׁר לְבַצְּרוֹ מִפְּנֵי יִצְרוֹ

שֶׁל הָאָדָם, הָאוֹרֵב לוֹ כְּמִפְלֶצֶת

מִתַּחַת לַקַּרְקַע, חוֹפֵר וְחוֹתֵר

תַּחַת יְסוֹדוֹתָיו, עַד שֶׁיְּמוֹטֵט

עָלָיו אֶת חוֹמוֹתָיו וְיַטְבִּיעוֹ

בְּיָם שֶׁל דָּם וָאֵשׁ.

על מסירות הנפש

בָּרַדְיוֹ צָעִיר הִסְפִּיד

אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁנִּרְצַח בְּפִגּוּעַ

וְהוּא בֶּן שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה.

לִבִּי נִשְׁבַּר בְּשָׁמְעִי אוֹתוֹ,

חוֹזֵר עַל כָּךְ שֶׁוַּדַּאי מֵת

וְחִיּוּךְ עַל פָּנָיו, כִּי

מָסַר נַפְשׁוֹ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

רָצִיתִי לִזְעֹק, מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ

עַל מָה, עַל מִי, עַל רְעִיַּת הַצֹּאן

בְּנַחֲלַת אָבוֹת כְּבוּשָׁה, לָהּ

אַתֶּם קוֹרְאִים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?

אִישׁ אֵינוֹ מֵת וְחִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיו,

אִישׁ אֵינוֹ רוֹצֶה לָמוּת בֶּן שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה.

הֲלֹא הוּא קָרְבָּן שֶׁל רֶצַח מְתֹעָב

עַל אַדְמַת מְרִיבָה, שֶׁאֵין לָנוּ אֶלָּא

לְוַתֵּר עָלֶיהָ לְמַעַן

הַחַיִּים, לֹא הַמֵּתִים.

וַהֲלֹא מְסִירוּת נֶפֶשׁ הִיא

עֵרֶךְ כּוֹזֵב הָעוֹטֵף בּוֹ מָוֶת,

מְקַדֵּשׁ הֵאָחֲזוּת בֶּעָפָר

עַל פְּנֵי קִדּוּשׁ הַחַיִּים.

וְנַעַר זֶה, יְפֵה חִיּוּךְ, תַּם לֵב,

הָיָה יָכוֹל לִרְעוֹת אֶת עֶדְרוֹ

בַּגָּלִיל, בַּנֶּגֶב, וְלֹא בְּבִנְיָמִין,

וְהוּא, כְּמוֹ רוֹצְחוֹ, לְהַבְדִּיל אֶלֶף

אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת, שְׁנֵיהֶם קָרְבְּנוֹת דָּת

וּלְאֻמָּנוּת, הַמִּשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ

כְּדֵי לְחַנֵּךְ בָּהּ יְלָדִים וּנְעָרִים

שֶׁפְּלוּמַת זָקָן עוֹד לֹא צִמְחוּ פְּנֵיהֶם

לִמְסֹר אֶת חַיֵּיהֶם לְמַעַן רַעְיוֹנוֹת

שֶׁנִּתָּן לְשַׁנּוֹתָם, לְהִתְפַּשֵּׁר בָּהֶם,

כְּדֵי לְיַתֵּר אוֹתָנוּ

מֵחֶרְמֵשׁוֹ שֶׁל שַׂר הַמָּוֶת,

כְּדֵי לְזַכּוֹתֵנוּ, מִשְּׁנֵי צִדֵּי

הַמְּרִיבָה, מִכָּל דָּת וּלְאֹם

וְהַשְׁקָפָה פּוֹלִיטִית,

בְּחַיִּים.

מַה נּוֹרָאָה הִיא מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ,

שֶׁאֵין בָּהּ הֶכְרֵחַ,

מַעֲטֶפֶת נִחוּמִים שֶׁל אֵבֶל

עַל אָבְדָנוֹ הַלֹּא מֻכְרָח וְהַנּוֹאָל כָּל כָּךְ,

שֶׁל נַעַר בֶּן שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה,

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁכָּל עוֹלָמוֹ

הָיָה לְפָנָיו, וְעַתָּה

נִטְמַן בְּנַחֲלַת אָבוֹת זוֹ,

שֶׁלֹּא תֵּדַע שׂבַע

עַד שֶׁנִּסְכֹּר אֶת פִּיהָ

מִבְּלִיסַת הַחַיִּים.

המסע מן הארץ המובטחת

המסע מן הארץ המובטחת

1
הִרְחַקְנוּ אַלְפֵי מִילִין כְּדֵי לִשְׁמֹעַ

צִרְצָרִים וְחַרְקֵי לַיְלָה שֶׁל אֻמָּה אַחֶרֶת.

קָרִיר כָּאן, עַל הָהָר. הַגּוּף

מַרְגִּישׁ מִיָּד בָּרְגִיעָה, הָעוֹלָה

מֵעֶצֶם הַמֶּרְחָק מִן הַבַּיִת.

אֲבָל עֲלִיבוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם נִגְלֵית

גַּם כָּאן. בַּיַּחַס לַתַּיָּר, בְּרַמָּאֻיּוֹת

קְטַנּוֹת, בַּתַּשְׁתִּיּוֹת הַמְנֻוָּנוֹת

שֶׁל מְדִינָה קְטַנָּה אַחֲרֵי

מִלְחֶמֶת אֶזְרָחִים

שֶׁפָּסְחָה עָלֶיהָ, אַךְ נָתְנָה בָּהּ

אֶת חוֹתַם הָעֹנִי וְהַצַּעַר.

אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּלֵט מִן הָאָדָם,

מִן הַתְּשׁוּקָה לְכֹחַ, לְכָבוֹד, לְכֶסֶף.

אִי אֶפְשָׁר לְהִמָּנַע מִיַּחֲסֵי מָרוּת,

נִצּוּל וּתְלוּת. בַּמֵּאָה הַזֹּאת

בְּכָל מָקוֹם הַדֶּמוֹקְרַטְיָה מְדַמֶּמֶת,

וּלְמוּל הֶעָרִיצוּת

אֵין שׁוּם מִפְלָט מִלְּבַד הַמַּאֲבָק.

הַמִּלְחָמָה, אַחַי, אֵינָהּ מַשְׂאַת נֶפֶשׁ.

אַךְ בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת, הִיא

הֶמְשֵׁכוֹ שֶׁל הַמּוּסָר.

אֶת הַחֵרֻיּוֹת עִמָּן נוֹלַדְנוּ

יִהְיֶה עָלֵינוּ לְהָשִׁיב בְּדָם.

2

עַל הֶהָרִים סָבִיב פְּרוּשׂוֹת עֲדַיִן חוֹמוֹת

מִימֵי הַבֵּינַיִם, וּבְרֹאשׁ הַפִּסְגָה

עוֹד מִתְנוֹסֵס הַמִּבְצָר אֵלָיו בָּרְחוּ

תּוֹשָׁבֵי הָעִיר כְּדֵי לְהַצִּיל עַצְמָם מִידֵי כּוֹבְשֶׁיהָ.

בַּכְּנֵסִיָּה מֻצָּג הַצְּלָב עִמּוֹ הָדְפוּ

אֶת מִתְקֶפֶת הַסּוּלְטָן עַל הָעִיר הַזֹּאת,

נָשֶׁיהָ, יַמָּהּ וְחֶמְדוֹתֶיהָ, בְּבַקְשׁוֹ

לְהַרְחִיב אֶת מַמְלַכְתּוֹ, לְאַסְלֵם

אֶת הַבַּלְקָן, לִבְנוֹת מִסְגָּד בְּתוֹךְ

כָּל כְּנֶסִיָּה, לְמַנּוֹת פֹּה פֶּחָה וּלְחַיּוֹת

אֶת מַלְכוּתוֹ מִמִּסֵּי הָאָרֶץ הַכְּבוּשָׁה.

מֵאָה אַחַר מֵאָה אַחַר מֵאָה, הָאָדָם

אֵינוֹ לוֹמֵד דָּבָר. גַּלֵּי הַנְּאוֹרוּת עוֹלִים וְאָז

יוֹרְדִים מוּל תְּהוֹמוֹת הַחשֶׁךְ,

הַשַּׁמְּרָנוּת, הַקַּנָּאוּת, הַפְּגִיעָה

בְּנָשִׁים, בְּזָרִים, בְּלַהַטַ”בִּים. דָּבָר

לֹא הִשְׁתַּנָּה כָּאן. דָּבָר אֵינוֹ חָדָשׁ.

כְּמוֹ בְּכָל מֵאָה גַּם עָלֵינוּ לְהֵאָבֵק

עַל הַזְּכֻיּוֹת עִמָּן נוֹלַדְנוּ, וּלְמַעֲנַן

לֹא נוֹתַר לָנוּ אֶלָּא לָמוּת.

בודווה, מונטנגרו, 12.8.23