אל תקראו לי מלאך

למלאכים השומרים שלי

על השגחה והדרכה

תודה

בהתחלה זה כואב

מבוא לשירה

ים המלח

מי שמעוניין

לכתוב שירה

מוטב שיניח את העט

ויביט מעלה

ירדתי מהעץ

לשכת גיוס באר שבע | 14:22 | 05.12.2018

עד היום

חשבתי שאיני מסוגל

לבכות בנוכחות זרים

מסתבר

שזה הרבה יותר קל

מלבכות בנוכחות הקרובים אליך ביותר

ירדתי מהעץ

אוויר הרים צלול התחלף ברוח בקעה קפואה

מקל רועים מגולף התחלף בשלושה וחצי קילוגרמים של פלדה

סנדלים התחלפו במגפי עור שחורים

בחיים לא היו לי נעליים שחורות

צבע בטוח מדי

חסר מעוף

נדמה שהגיע תורי

ואף אחד שוב לא ישאל אותי

באיזה צבע ארצה את המגפיים שלי

אין ודאות

אין אמון

קר בחוץ

קר בפנים

היום לא כותבים שירה

משא

ערב ראש השנה 2019

לילה נעים

הירח מלא

גן עדן וגיהינום

משחקים מסירות

בלבו של לוחם

המפקדים קוראים לזה מסע

אבל בסופו לא מגיעים לשום מקום

אני הייתי קורא לזה משא

הקושי הגדול הוא השעמום

לא משאירים לך שום דבר לעסוק בו, חוץ מהקושי.

התפללתי לכדורגל, שאוכל לרוץ אחריו.

התפללתי למישהו שירדוף אחרי, שאוכל לברוח ממנו.

זה לא עבד

אז הבנתי

שתמיד טוב

להיות מאוהב

אפשר להעביר ככה לילות שלמים.

אהבה כזו, מהזן המיוחד ביותר.

אהבה כזו, בה אהובתך היא האחרונה לדעת

שהענקת לה את התואר הזה.

לפוטנציאל לא ממומש

אין גבולות

אפשר לחלום כל הלילה.