חלק ראשון
1
סיימון הארדי עצם את עיניו והתמסר לאותה תחושה משכרת שאין דומה לה אשר פשטה באברי גופו עכשיו, ממש כמו בכל אחת מהפעמים בעבר בהן עמד לפגוש אישה בפעם הראשונה.
למעשה, את סמנתה מילר היפיפייה הוא פגש כבר פעמים רבות, אבל עד עכשיו זה קרה רק בעולם הווירטואלי. מאז הפעם הראשונה, לפני יותר מחודש, בה נוצר ביניהם קשר ראשון בטינדר, הם הספיקו לדבר לפחות כמה עשרות פעמים.
היא הייתה הבחורה הראשונה שטרח להשקיע בה כל כך הרבה זמן ואנרגיה, מאז היום בו השתחרר מהכלא שבו ריצה תקופת מאסר בת חמש שנים על מגוון עבירות מין שהשופט פסק כי הוא היה אשם בביצוען.
סיימון ידע כי כבוד השופט לא טעה יותר מדי בהחלטתו.
באחת מחמש העבירות שהורשע בהן סיימון לא היה אשם, והוא האמין כי הצעירה שהגישה נגדו תלונה בגין אותה עבירה גויסה על ידי המשטרה על מנת להוסיף נפח לתיק שלו ובכדי לוודא שיורשע. ארבע העבירות האחרות היו ללא ספק מעשה ידיו.
מנגד, שלושה מקרי אינוס נוספים שהוא ידע היטב, מן הסתם, שאכן בוצעו על ידו, לא נכללו בכתב האישום. סיימון ניחש שהנשים הנפגעות העדיפו לא ליטול חלק במשפט פומבי שבמהלכו יצטרכו להיחשף ולהיחקר מול כל העולם.
סיימון לא התחרט אף פעם על מעשיו, לא במהלך המשפט וגם לא כשהיה בדלת אמותיו. מבחינתו, האובססיה הבלתי נשלטת לקיים יחסי מין כוחניים וכפויים עם נשים הייתה פשוט חלק בלתי נפרד ממנו, מהאישיות שלו.
ולא הייתה לו שום כוונה להתכחש לצד הזה שבו או להדחיק אותו, גם לא במחיר של שהייה בכלא.
ככל שזה היה תלוי בו, הוא לא היה טורח לפגוש פסיכולוג ולו גם לפגישה בת חמש דקות בלבד. לא היה בו כל דחף לנסות לתקן את כל אותם ליקויים לכאורה שהפסיכולוג היה חושף קרוב לוודאי באישיות שלו, ואשר הביאו לסימונו באות קין כאישיות בלתי רצויה בחברה האנושית.
אבל בכלא אף אחד לא שאל אותו אם הוא מעוניין או לא להיפגש עם פסיכולוג. הוא פשוט נשלף מדי שבוע מתאו ולווה על ידי אחד הסוהרים אל משרדה של הפסיכולוגית שהיה ממוקם בבניין המנהלה של בית הסוהר.
הוא לא היה יכול לומר שהפסיכולוגית הזו לא תרמה לו מאומה. בשעה שדאג לספק את החלק המצופה ממנו בשיחה, תוך שהוא חושף פרטים לא ממש חשובים מילדותו בכדי להשביע את רצונה, הוא עמל לחקוק בזיכרונו כל פרט מקימורי גופה שהיה מלא לטעמו בדיוק במקומות הנכונים.
ובשעות הלילה, כששוב הריץ מול עיניו העצומות את הסידרה הלא קצרה של כל אותן נשים שכפה את עצמו עליהן בעבר, הוא שמר לה ולקימוריה מקום של כבוד בפנטזיות שלו.
סיימון האמין שהלילה הוא לא יצטרך להסתפק בפנטזיות. הלילה הוא יחווה שוב את הדבר האמיתי, גוף של אישה שנכנע ללא תנאים לגחמות ולצרכים הגופניים שלו.
הוא היה מוכן לכך שסמנתה תגיב בתדהמה, ואולי אפילו בזעזוע, ברגע שבו יחשוף את הפנים האמיתיות שלו. הוא ידע שהתגובה שלה רק תתרום להעצמת התחושות שישתלטו עליו, וכבר עכשיו, רק מעצם המחשבה על כך, חש בצמרמורת נעימה חולפת בגופו.
הפנים שהיא הכירה מהטינדר כפניו של סיימון נוצרו עבורו על ידי מנוע בינה מלאכותית מתוחכם ששירת אפליקציה בשם BetterYou. עבור שימוש לא מוגבל באפליקציה הוא שילם את הסכום המצחיק של שלושים ושניים דולרים לחודש. בתמורה, סיימון קיבל גוף ופנים של דוגמן, שרק כלי תוכנה מתוחכמים שנועדו למנוע פשעי סייבר היו מסוגלים לזהות שאינם אמיתיים.
כפי שציפה, סמנתה לא זיהתה את הזיוף. עובדה, היא הייתה ברגעים אלה ממש בדרכה לפגוש אותו.
הדבר היחיד שהוא הצר עליו היה שהאפליקציה הזו לא הייתה קיימת כמה שנים קודם לכן. המראה האמיתי שלו, שלטעמו היה סביר אבל לא מעבר לכך, אילץ אותו להסתפק תמיד בנשים מהסי ליסט, ולעיתים נדירות מהבי ליסט. אף פעם לא הייתה לו מישהי כמו סמנתה, שללא ספק הייתה שייכת לאיי ליסט. ללא ספק, ההישג הזה היה רק בזכות הבינה המלאכותית.
לטעמו, האפליקציה הזו הייתה לא פחות מפלא.
סיימון לא החשיב את עצמו כטיפש, אבל הכיוונים הטכנולוגיים אף פעם לא משכו אותו. בשנתיים שקדמו לשהות שלו בכלא עבד כאיש מכירות במגרש של כלי רכב מיד שנייה. הוא לא נזקק שם אף פעם לכישורים טכנולוגיים כלשהם, למעט ידע מכני בסיסי.
גם השימוש באפליקציה לא דרש ממנו כישורים טכנולוגיים מתקדמים.
בשלב הראשון של בניית הדמות החדשה שלו הוא היה צריך לתאר לתוכנה בקווים כלליים איך הוא היה מעדיף להיראות. הייתה גם אפשרות קלה יותר לבחור אחד מבין מאות שחקנים ודוגמנים שהוא יהיה מעונין ללבוש את דמותו. לא דמות זהה כמובן, אבל דומה מספיק.
לאחר מכן היה צריך לספק הקלטה באורך מספר דקות של הקול שלו, כשהוא קורא טקסטים שהאפליקציה הציגה לו תוך שהוא נדרש להתאים את האינטונציה שלו לטקסט.
זה פחות או יותר היה הכול.
בהמשך, בכל פעם בה רצה להוסיף תוכן חדש לחשבון האינסטגרם שלו, הוא נדרש רק להגדיר בקצרה את תוכן התמונה או הסרטון הקצר שהוא רוצה להופיע בהם.
למשל, אם כתב 'סרטון חופשה במלדיביים', בתוך שניות צורף לחשבון שלו סרטון קצר ובו הוא נראה, עם הגוף והפנים שבחר, שוכב על כיסא נוח בחוף חלומי שכלל חול לבן, דקלים וים בצבע טורקיז, ושותה להנאתו משקה אדמדם מכוס קוקטיילים גבוהה.
וגולת הכותרת הייתה, שבשלב מסוים הדוגמן שבסרטון הסב את ראשו אל הצלם האלמוני, הסיר את משקפי השמש שכיסו את עיניו, הרים את הכוס בברכה ואמר בהתלהבות בקולו שלו, קולו של סיימון הארדי, את המשפט המשכנע 'חיים את החיים הטובים במלדיביים!'.
הוא ישב נינוח על הספה המעוצבת ולגם לאיטו מכוס הוויסקי שאחז בידו. רק המסכה המוצמדת לפניו, שהציגה באופן משכנע את פניו של הדוגמן בחשבון האינסטגרם שלו, הפריעה לו מעט לשאוב אל פיו את הנוזל הענברי מהכוס.
זו לא הייתה הספה שלו, וזה לא היה הבית שלו. את הבית הזה, ששכן בפרבר יוקרתי בפאתי ניו יורק, שכר ללילה אחד במחיר המופקע של חמש מאות דולר, במיוחד לצורך הפגישה עם סמנתה.
סיימון האמין שיגלה כי הלילה הזה יהיה שווה כל דולר שהוציא מכיסו.
*****
'בפנייה הבאה, פנה ימינה לרחוב באטלר' אמרה אפליקציית הניווט.
סמנתה מילר חשה את העלייה בקצב פעימות ליבה, במקביל לכך שהתקרבה אל יעד הנסיעה שלה.
לא היה כל שילוט לפני הפנייה, אבל היא ידעה שהיא נכנסת עכשיו לשכונת סקרסדייל, מהשכונות היותר יוקרתיות בניו יורק.
היא פנתה מהכביש העמוס שהמשיך צפונה אל רחוב צר שעצים בוגרים ורחבי צמרת גרמו לו להיות אפלולי כבר בשעה זו של בין ערביים.
סמנתה נסעה באיטיות, בוחנת בסקרנות את הבתים הנאים של השכונה תוך שהיא תרה בעיניה אחרי בית מספר שלושים ושתיים.
היא מצאה את מבוקשה כעבור דקות ספורות בלבד, והחנתה את רכבה באחד מארבעת מקומות החנייה המרווחים שבחזיתו.
היא חשבה שהבית הלבן בן שתי הקומות, המוקף בגינה מטופחת מנוקדת בכתמי צבע שיצרו מקבצי הפרחים שבה, יכול לאחסן בין קירותיו גם משפחה בת שש נפשות. זה הביא אותה לתהות מה גרם לסיימון לקנות דווקא את הבית הזה, לדבריו רק שבועות ספורים קודם לכן.
סמנתה דוממה את מנוע הרכב ונשארה לשבת במושב הנהג, מתקשה לפתע לשכנע את רגליה להוביל אותה אל דלת הכניסה שמולה.
היא שחזרה בראשה בלי משים את תקופת ההכרות הקצרה שלה עם סיימון, ועכשיו כבר לא הייתה בטוחה שעשתה את המעשה הנכון כשבאה לכאן.
עבר רק חודש אחד מאז שהחליקה את הסליידר באפליקציית הטינדר ימינה, משתכנעת ממראה פניו הנאות והמחייכות שעל מסך האייפון.
סמנתה הייתה מודעת ליופייה, ובני הזוג שבחרה לעצמה כבר מימי התיכון היו תמיד נאים ביותר, אם לא מעבר לזה.
לפני שהכירה את סיימון, הייתה לה תקופה לא קצרה במהלכה לא הייתה בזוגיות עם אף אחד, בעקבות שברון הלב שחוותה כאשר ננטשה על ידי בן הזוג האחרון שלה לטובת דוגמנית זוהרת.
חשבון האינסטגרם של סיימון היה מפוצץ בתמונות ובסרטונים בהם כיכב, חושף תמיד בחיוך את שיניו הצחורות ולפעמים גם את גופו השזוף והבנוי לתלפיות.
היה קל לראות שהצילומים נעשו בשלל מקומות ברחבי העולם. הוא הופיע בהם שוכב על ערסל או שוחה בחופים אקזוטיים, מטייל בהרים מול נופים עוצרי נשימה או סתם יושב בבית קפה או במסעדה מהודרת. בדרך כלל היה לבדו, וחלק לא מבוטל מהצילומים היו צילומי סלפי.
חשבון האינסטגרם שלו הבהיר מעבר לכל ספק שסיימון הוא בין יחידי הסגולה שהם גם חתיכים וגם עשירים. סמנתה אומנם לא הייתה דלפונה, להיפך, היא באה ממשפחה אמידה מאוד, אבל גבר כזה בהחלט עמד בדרישות המחמירות שלה.
השיחות הראשונות איתו היו בצ'אט. די מהר הבינה שהוא מספיק אינטליגנטי ומשעשע לטעמה, ובטבעיות עברו לשיחות בטלפון.
מאיזושהי סיבה השיחות איתו לא היו אף פעם בווידיאו. בהתחלה זה נראה לה תמוה, שבחור נאה כמוהו לא ינצל כל הזדמנות לחשוף את עצמו בפני בת שיחו. כששאלה אותו על כך בעדינות נימק זאת בכך שהוא מעוניין להשאיר את המראה הטבעי שלו, לא המראה האינסטגרמי המבוים בהגדרה, לפגישה הראשונה האמיתית ביניהם, והיא החליטה שיש משהו חמוד בגישה הזאת.
השיחות ביניהם ארכו לפעמים גם שעה ומעלה. הוא אולי לא היה חכם באופן חריג, אבל היא גם לא חיפשה מישהו כזה. היא הייתה מעוניינת במישהו שיהיה פרטנר נעים לשיחה ומשעשע, והוא ענה לחלוטין על ההגדרה הזו.
לפני כמה ימים הוא הציע לה לפגוש אותו בבית החדש שלו, בשכונת סקרסדייל הנחשבת.
ברגעים הראשונים היא לא ידעה כיצד להגיב. היא רצתה לפגוש אותו סוף סוף פנים אל פנים, אבל הניחה שהפעם הראשונה בה ייפגשו תהיה במסעדה או בבית קפה, ולא בבית הפרטי שלו.
לאחר התלבטות קצרה החליטה להיענות בחיוב להצעה שלו. לא הייתה לה בשלב הזה, לאחר עשרות שעות מצטברות של שיחות נעימות ביניהם, כל סיבה הגיונית לחשוש ממנו בפגישה בה יהיו נוכחים שניהם בלבד.
סמנתה פתחה את תיק הפראדה הקטן שהיה מונח על המושב לצידה ושלפה ממנו שפתון. היא מרחה מעט מהחומר האדום והמבריק על שפתיה וחיככה אותן זו בזו.
היה נדמה לה שהיא מבחינה בתזוזה קלה בווילון הבהיר שהיה תלוי מאחורי אחד החלונות שבחזית הבית, אבל היא לא ייחסה לכך חשיבות.
סמנתה נשמה נשימה עמוקה, פתחה את דלת הרכב ויצאה ממנו אל השביל המרוצף באבנים משתלבות. היא לא הבינה למה הגוף שלה מגיב כעת כפי שהגיב בנעוריה, כאילו מדובר בפגישה ראשונה עם החתיך של השכבה. עם זאת, היה בכך משהו מרענן.
היא הגיעה אל הדלת הגדולה והלבנה, ומכיוון שלא מצאה כפתור פעמון לצידה הקישה עליה בעדינות.
עברו כמה שניות והדלת נפתחה.
הדבר הראשון ששמה לב אליו היה האפלולית ששררה בבית. סיימון עמד לצד הדלת, ונשאר בפנים בתוך האפלולית כך שתווי פניו היו מטושטשים מעט.
היא כן יכלה להבחין בחיוך הגדול שנמרח על פניו.
"סוף כל סוף אנחנו נפגשים, סמנתה," אמר בקול שלמדה להכיר כל כך טוב בחודש האחרון.
הוא זז הצידה, פותח את הדלת לרווחה ומאפשר לה להיכנס פנימה.
פעמון קטן החל לצלצל בתוך ראשה, אבל היא התעלמה ממנו וחייכה אליו בחזרה, פוסעת אל תוך המבואה שממנה יכלה לראות את הסלון המרוהט בטוב טעם.
הצלצול של הפעמון שבראשה לא נעלם אלא להיפך, הלך והתחזק.
פניו של סיימון היו עכשיו יותר קרובות אליה, ומשהו בהן נראה לא טבעי. היא קלטה לפתע שהוא הרבה יותר נמוך ממה שציפתה לפי התמונות והסרטונים שלו באינסטגרם.
הדלת נסגרה מאחוריה ובבת אחת השתלטה עליה ההבנה שהיא טעתה, ובגדול.
*****
"סמנתה, הכול בסדר?" הוא שאל.
לא, הכול לא בסדר, חשבה, תוך כדי שהיא מנסה להשליט סדר בבליל המחשבות והחרדות שאיימו להשתלט עליה.
הקול שלו נשמע מודאג לכאורה, אבל המבט שראתה בעיניו שידר משהו אחר לחלוטין. היא ראתה שם שעשוע ציני, כאילו הוא מתבונן בחיה מבוהלת שמנסה להימלט ללא הצלחה מאחיזתו.
והן לא היו כחולות, כפי שהתרגלה לראות אותן בתמונות הבודדות בהן היה ללא משקפי השמש הספורטיביות שלו על עיניו. הצבע שלהן היה חום — שחור.
"כן, אני רק קצת מתרגשת," שמעה את עצמה אומרת, "אני בסדר."
היא תהתה אם תצליח להגיע אל הדלת שמאחוריה מהר מספיק, קודם שיחסום את דרכה, והחליטה שאין לה סיכוי להצליח בכך.
"בואי נשב בסלון, אני אכין לנו משהו לשתות," אמר, והקול שלו היה רגוע לחלוטין, ולרגע חשבה שאולי היא רק מדמיינת את הסכנה.
"כן, בכיף," ענתה ושמה לב שהקול שלה רועד מעט.
הוא חייך אליה, ופתאום הבחינה בקפל הלא טבעי בעור שמתחת לשפתיו.
ההבנה נפלה עליה כרעם ביום בהיר, מאמתת את חששותיה. היה משהו לא טבעי בפנים שלו כי אלה לא היו הפנים שלו. זו הייתה מסכה. באיכות מאוד טובה אולי, אבל עדיין מסיכה.
סמנתה פסעה בעקבותיו אל הספה היוקרתית, מקווה שהוא לא שומע את הלמות ליבה המאיים לפרוץ מחזה.
הוא ניגש אל בר המשקאות שעמד במרחק מטרים ספורים ממנה וסובב את ראשו אליה.
"מה את מעדיפה לשתות?" שאל, "ג'ין, או משהו גברי יותר?"
"וויסקי," ענתה בלי לחשוב יותר מידי, בעודה אומדת את המרחק אל הדלת ואת סיכוייה להגיע לשם לפניו.
הוא הסתובב בחזרה לכיוון הבר, ושלף משם בקבוק ושתי כוסות.
זה עכשיו או לעולם לא, חשבה.
בעודו מוזג את הוויסקי אל הכוסות בגבו אליה, קמה בשקט על רגליה ופסעה במהירות אל הדלת.
סיימון הסתובב, מחזיק את כוס בכל יד.
היא קלטה אותו בזווית העין והחלה לרוץ, מנסה להגיע לפניו אל הפתח שהחופש נמצא מהעבר השני שלו.
הוא שמט את שתי הכוסות אשר התנפצו על הריצפה, ובו בזמן שעט בכיוון הדלת.
ידה כבר לחצה על הידית כלפי מטה כשראתה את ידו מול עיניה, מושטת לפנים כדי למנוע ממנה לפתוח את הדלת.
סמנתה ניסתה למשוך את הידית אליה, אבל כף ידו הפנויה כבר הייתה על המפתח התחוב בחור המנעול והיא שמעה את ה'קליק' שבישר לה כי היא הפכה ברגע זה להיות אסירה בבית שלו.
"איך הצלחת לעלות עלי כל כך מהר?" שאל, והפעם לא ניסה להסתיר את השעשוע הציני שהשתלט על קולו.
הוא התרחק ממנה מעט ותחב את המפתח עמוק לכיסו.
"מה אתה רוצה ממני?" החזירה בשאלה. ההבנה שתאלץ להיכנע לו ולנסות לצמצם ככל האפשר את החוויה הקשה הצפויה לה, או לחילופין להיאבק בו, חלחלה במהירות לתודעתה.
"רק לבלות איתך קצת," ענה, וידו גיששה בשיפולי צווארו ועלתה כלפי מעלה כשהיא מושכת אחריה את הפנים של סיימון מהאינסטגרם.
סמנתה מצאה את עצמה מביטה מרותקת בתהליך שבו סיימון החליף את פניו המלאכותיות בפנים עימן יצא לאוויר העולם.
הוא לא מכוער מידי, חלפה מחשבה בראשה. סתם בחור רגיל.
אבל המבט שמאן לעזוב את עיניו הבהיר לה שלא יעזוב אותה עד אשר יבצע בה את זממו.
"תשחרר אותי," ניסתה, "האח שלי ישלם לך הרבה אם תיתן לי ללכת .... אני אתקשר אליו עכשיו ואגיד לו להעביר לחשבון שלך כל סכום שתבקש ממנו."
"את חושבת שעשו אותי באצבע?" צחק. היה משהו אפל ומרושע בצחוק שלו, "באותה מידה את תוכלי גם לומר לו מי אני ולאן להגיע כדי לחלץ אותך."
הוא התיישב על הספה ומתח את רגליו לפנים, בעודו ממשיך להתבונן בה.
"תתפשטי," הורה לה.
סמנתה ניסתה לגייס את שאריות השליטה העצמית שלה.
"אוקיי ...." אמרה, מנסה ככל יכולתה להישמע כאילו היא מתכוונת לשתף פעולה עימו, "אני מוכנה לעשות סקס איתך, אם זה מה שאתה רוצה. אבל אחרי זה תיתן לי ללכת."
"ברור," אמר, והיא לא האמינה לו לרגע.
היא הסירה את חולצתה באיטיות, מנסה לארגן את מחשבותיה.
"תוכל למזוג לי קצת וויסקי בינתיים?" שאלה בקול מפתה, רואה את עיניו הבוחנות בשקיקה את חזיית התחרה הירקרקה שכיסתה את שדיה.
"כן, בטח, אני מניח שזה לפחות מגיע לך," ענה ופנה שוב אל הבר, עוקף את רסיסי הזכוכית והכתם הרטוב שעל ריצפת הגרניט פורצלן.
עיניה חלפו במהירות לאורך דלפק השיש הארוך שחצץ בין הסלון לבין המטבח.
מעמד עץ אלון שבו היו תחובים כמה סכיני מטבח משך מייד את עיניה. בליבה גמלה לפתע החלטה לא להיכנע לו בלי מאבק.
"תשים לי גם קרח בבקשה," אמרה במתיקות, בעודה מסירה בזריזות גם את מכנסיה. היא תצטרך להיות מהירה ככל האפשר בשניות הקרובות.
סיימון הנהן בראשו, מחייך. היא ראתה אותו מתכופף אל המקרר הקטן שבפינת הבר ופותח את מגירת הקרח.
סמנתה פסעה במהירות אל מעמד הסכינים ושלפה משם אחת מהן. הסכין החדה והרחבה נראתה לה מרתיעה מספיק.
סיימון הסתובב אליה, ולא נראה מופתע מידי. היא חשה שמבטו צורב את עורה החשוף.
"אז יש לנו פה עסק עם חתולה ..." אמר בנחת, והפעם הניח בזהירות את הכוסות על הדלפק.
"תן לי ללכת ואני לא אספר לאף אחד על מה שקרה פה," ניסתה שוב.
"ממש ..." מלמל, והחל פוסע לכיוונה באיטיות, "אני בטוח שכאשר תצאי החוצה בחזייה ובתחתונים ועם סכין ביד, יהיה לך קשה לשכנע את מי שיראה אותך שבדיוק יצאת ממסיבת תחפושות."
הוא נראה מאוד בטוח בעצמו כשעמד במרחק מטר בלבד מהסכין המונפת שבידה.
"יש לי הצעה נגדית," אמר, עיניו ממוקדות בכלי המתכתי המבריק, "תני לי את הסכין ואני אשכח שהחזקת אותה. אחרי זה נמשיך מהמקום שהפסקנו."
סמנתה חשה לפתע תחושה בלתי מוכרת של זעם בלתי נשלט ממלאת בבת אחת את גופה.
היא זינקה עליו, מניפה את הסכין שבידה, בניסיון להגיע אל צווארו.
סיימון היה מהיר יותר ממה שהעריכה. הוא הספיק לתפוס את אמת ידה, אבל מעד לאחור מעוצמת התנועה שלה ומצא את עצמו מוטל על הריצפה כשהיא מעליו.
סמנתה הרגישה כאב חד בחזה, וידעה שקורה לה משהו נורא ובלתי צפוי.
הוא ראה את עיניה הסמוכות לעיניו מתרחבות בתדהמה, ואז חש בלחות החמימה המתפשטת על חזהו, ובכובד משקלה על גופו כשראשה נשמט עליו.
כאשר גלגל אותה מעליו וגופה נחבט ברצפה ראה את ידית הסכין מבצבצת מחזה, ולחרדתו גילה שבזמן שכופף את כף ידה בכדי למנוע ממנה לפגוע בו גרם לסכין לפנות לכיוונה.
סיימון חש את הדופק הולם ברקותיו בחוזקה. הוא לא התכוון להרוג אותה, רק לבלות איתה וליהנות קצת מהגוף שלה, כפי שעשה תמיד. לאחר מכן התכוון לאיים עליה כי יפיץ את הסרטון בו נראתה מקיימת איתו יחסי מין אם תפתח את הפה שלה. זה תמיד עבד.
הוא הושיט את כף ידו אל צווארה, רק כדי לגלות שהדופק שאמור לפעום בו דומם כמו הגוף שלה.
סיימון הכריח את עצמו להתעשת. תאונות קורות, והתאונה הזו הייתה באשמתה בלבד, ניסה לשכנע את עצמו.
עכשיו הוא צריך להיפטר במהירות מהגופה שלצידו שהייתה עד לפני רגע בחורה יפה וסקסית ולנקות את הבית באופן יסודי לפני מועד הצ'ק אאוט.
*****
יומיים לאחר מכן התפוצץ בכל ערוצי המדיה האפשריים סיפור סקסי על בחורה יפיפייה שנרצחה בפרבר של עשירי ניו יורק על ידי עבריין מין מורשע.
העבריין הזה, גבר בן שלושים ושתיים בשם סיימון הארדי, נתפס על ידי סיור אקראי של משטרת סקרסדייל. חשדם התעורר כשראו רכב יוצא מחניית אחד הבתים בשעת לילה מאוחרת, ולאחר שעצרו אותו לבדיקה שגרתית הוכו בתדהמה כאשר מצאו בתא המטען של הרכב גווייה עירומה למחצה של בחורה, שמאוחר יותר זוהתה כסמנתה מילר.
הדגש בכל הכתבות שתיארו את מקרה הרצח של סמנתה מילר היה על כלי הבינה המלאכותית שבו השתמש הרוצח בכדי להערים על קורבנו ולבדות זהות מזויפת באופן קרוב למושלם.
מתנגדי ההתקדמות הטכנולוגית במדינה זיהו את ההזדמנות למנף את המקרה הזה למאבקם בסכנות הבינה המלאכותית. בשבוע שלאחר הרצח התקיימו בארצות הברית יותר מעשרים הפגנות, ובכל אחת מהן השתתפו כמה מאות אנשים.
פרשת 'רצח הבינה המלאכותית', כפי שכונתה במדיה, לא ירדה מהכותרות במשך שבוע שלם, עד שהתחלפה בסיפור טרי יותר על כת סגורה בחווה נידחת באיידהו, שכל החברים בה התאבדו בצוותא בהוראת מנהיג הכת.
ההפגנות דעכו אף הן במהירות, והפרשה נשטפה בזרם האינסופי של אירועי פשיעה טריים יותר ברחבי היבשת.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
