הַסִּפּוּרִים בְּקֹבֶץ זֶה עוֹסְקִים בְּנוֹשְׂאִים שׁוֹנִים וּמְגֻוָּנִים, אַךְ בְּכֻלָּם הַגִּבּוֹרִים הֵם יְלָדִים הַמִּתְמוֹדְדִים עִם מַצָּבִים
לֹא פְּשׁוּטִים:
יָעֵל אוֹהֶבֶת אֶת אוֹר וּמְצַפָּה שֶׁיַּצִּיעַ לָהּ חֲבֵרוּת, אֲבָל אוֹר מַעֲדִיף אֶת שִׁירָה, הַתַּלְמִידָה הַחֲדָשָׁה. מָה תַּעֲשֶׂה יָעֵל?
אִמָּא שֶׁל תָּאִיר עוֹבֶרֶת נִתּוּחַ, וּכְשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת מִבֵּית הַחוֹלִים הִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְאוֹת. הִיא עִוֶּרֶת. אֵיךְ תָּאִיר מְגִיבָה? אֵיךְ הִיא מִתְמוֹדֶדֶת עִם הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ?
עִדּוֹ מְטַפֵּל בַּתֻּכִּי שֶׁל אִתַּי, אָחִיו הַחַיָּל. הַתֻּכִּי נִפְצַע. מָה יַעֲשֶׂה עִדּוֹ? אֵיךְ יָגִיב אָחִיו?
עַל כָּל אֵלֶּה וְעַל עוֹד מַצָּבִים מְרַתְּקִים בְּקֹבֶץ הַסִּפּוּרִים אִמָּא, אַל תָּבוֹאִי!
רִבקְהָ מגָןֵ פִּרְסְמָה סְפָרִים רַבִּים. סִפְרָהּ 'הַאִם אֲגַלֶּה לְמוֹר' זָכָה בִּפְרַס זְאֵב (1997), וְכֵן זָכְתָה בִּפְרַס "אָמָּנוּת לָעָם" (1998).
