פילוסופיה פוליטית היא הפילוסופיה של החברה ושל המדינה. אנחנו לא מתכוונים כאן לפוליטיקה במובן הצר של המילה; משחקי כוח בפרלמנטים שונים, קואליציות ואופוזיציות.
כאן אנחנו עוסקים בתחום רחב הרבה יותר; בחברה, במדינה ובאופן הארגון של בני האדם.
אז מה יהיה לנו פה?
• את ההתחלה ההזויה שלנו נקדיש הפעם לג'נוסייד; לטבח שהתרחש בשנות התשעים ברואנדה. כאן נזכיר על קצה המזלג מה בני אדם יכולים לעולל.
• מהפתיחה הזאת עולה השאלה הבאה; האם אנחנו בכלל יצורים חברתיים? האם חיים בחברה מאורגנת (הנקראת בימינו מדינה) בכלל מתאימים לנו? לשאלה הזו נקבל שתי תשובות.
• נתחיל באריסטו ונראה שהאדם לדעתו הוא יצור חברתי רציונלי ולכן המדינה היא ישות טבעית.
• אחר כך נעבור לפילוסופים שחושבים שהמדינה היא יציר מלאכותי. אלה הם הפילוסופים הצ'רטריסטים, או בעלי האמנה החברתית. והיות שהם טוענים שהמדינה היא לא טבעית, נציג את המודל שהם נותנים להיווצרות מדינה.
• הצ'רטריסט הראשון שעליו נדבר הוא תומס הובס שרואה בבני האדם בעלי חיים אגואיסטים ורציונליים. הובס מסיים את המהלך שלו במדינה טוטליטרית חזקה שמכפיפה את נתיניה לרצונו המוחלט של השליט.
• מתפישתו הפסימית של הובס נעבור לתפישה הרגועה יותר של הפילוסוף ג'ון לוק. גם הוא מאמין שהמדינה אינה טבעית, אבל הוא מאמין באדם רציונלי, שקט ומתחשב, ולכן הוא מפתח את הרעיונות הבסיסיים של המדינה הליבראלית המודרנית.
• המעבר משלטון טוטליטרי (בסגנון הובס) לשלטון ליבראלי (בסגנון לוק) משאיר חלל שלטוני ריק. המדינה של הובס היא מדינה ריכוזית והשליט אחראי להכל, ואילו במדינה של לוק תפקידו מינימלי. נשאלת השאלה מי מנהל את המדינה הליבראלית? מי מסדר אותה?
• את התשובה לשאלה הזו ייתן אדם סמית', פילוסוף של המוסר ואבי הכלכלה המודרנית. השוק החופשי הוא מושג שאותו הוא המציא, ונראה כאן כיצד השוק מארגן את החברה החופשית כמעט ללא שליטה מכוונת מלמעלה.
• אבל המדינה של לוק והמדינה של סמית' הן מדינות מאוד קשות ועניות למרבית האזרחים. רובם עובדים בפרך במפעלים וסובלים מעוני קשה. נסקור כאן את היווצרותו של מעמד עובדים גדול ומנוצל ונגיע לאיש שרצה לשחרר אותו; קרל מרקס.
• בתחילת הדיון במרקס נציג את מושג הקפיטליזם שמרקס מבקר. נסקור את אופני הדיכוי שהתקיימו בעבר, ונראה כיצד מנצלים הקפיטליסטים של זמנו את הפועלים.
• לאחר מכן נראה סכמה כללית שמציג מרקס שטוענת שבכל תקופה, אמונות, חוקים, תפישות דתיות ואפילו הפילוסופיה שנכתבת באותה תקופה על ידי פילוסופים, הן תוצר של ההישגים הטכנולוגיים של אותה תקופה.
התחלה הזויה לדיון שלנו – הג'נוסייד ברואנדה
המאה העשרים מכונה "מאת הג'נוסייד". ג'נוסייד הוא רצח עם מאורגן ושיטתי. גם בעבר היו לא מעט מקרים כאלה, אבל המאה העשרים מפורסמת בכמות מעשי הטבח הרבים שהתרחשו בה.
לנו הישראלים אין צורך, כמובן, להזכיר את השואה, אבל במאה שלנו היו לה לא מעט אחיות קטנות יותר, אבל רצחניות מאוד.
הג'נוסייד ברואנדה פרץ בשנת 1994. בני שבט ההוטו, שבט הרוב, טבחו באכזריות בבני שבט הטוטסי. הטבח התנהל באמצעים פרימיטיביים; סכינים ארוכות (מצ'טות) וכיוצא באלה. חלק מאנשי ההוטו לא היססו וחיסלו קרובי משפחות שלהם עצמם, שהיו בני טוטסי. בחודשים אפריל עד יוני 1994 נרצחו 50,000 בני טוטסי.
נציג כאן עדות על הטבח הלקוחה מתוך הספר "ג'נוסייד – רואנדה 1994" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה: "...זמן קצר אחר כך הובילו חיילים לשעבר אלפי גברים חמושים למתקפה כשהם מתחילים ברימונים ומסיימים בסכינים. בתוך שעות מעטות של טבח אינטנסיבי הם הרגו בין 10,000 ל-10,500 בני אדם.
למחרת מצא אחד הכמרים עשרה או חמישה עשר ניצולים מחוץ לדלת הראשית של הכנסיה. בעודו עומד ומשוחח איתם שמע את התוקפים... מבין העצים שמאחוריו פרץ קדימה המון אדם והרג את הניצולים. כשהכומר נכנס מאוחר יותר לכיתות הלימוד, באו בעקבותיו הרוצחים והרגו תינוקות ששרדו את הטבח ביום הקודם. בשאלו אותם מדוע הם רוצחים תינוקות, השיבו לו: "הם האויב".
במהלך ששת הימים לאחר מכן היו בני המקום עסוקים כל כך בחיפוש אחר ניצולים ובביזה, עד כי לא התפנו לסייע בפינוי גופות. כלבים הגיעו וטרפו חלק מהן."
נשאלת השאלה; איך בני אדם מסוגלים להגיע למצבים כאלה?
איך יתכן שהורגים תינוקות? איך יכול להיות שבעל רוצח את אישתו מפני שמוצאה משבט אחר?
שאלות טובות.
ואולי, אם כל כך קשה לנו לחיות ביחד, כדאי שנחזור לחיות בלהקות קטנות של מתבודדים.
אולי חיים חברתיים מאורגנים במדינה הם לא צורת קיום שמתאימה לטבע שלנו?
השאלות האלה תלווינה אותנו במהלך הפרק.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
