החור שבבייגל 2 - אפיסטמולוגיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
החור שבבייגל 2 - אפיסטמולוגיה

החור שבבייגל 2 - אפיסטמולוגיה

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

ד"ר אושי שהם־קראוס

אושי שהם קראוס, ד"ר לפילוסופיה של הכלכלה, מומחה לחדשנות פיננסית. מרצה במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון ובתוכנית לבנקאות באוניברסיטת בר אילן, יועץ, פודקסטר וכותב בתקשורת. מקים הוצאת הספרים "שהם קראוס, רמת גן" כחלק מהוצאת "יצירה עברית".

ראיון "ראש בראש"

נושאים

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

אם פעם יזמינו אותנו להשתתף בתכנית טריוויה בטלוויזיה וישאלו אותנו מהי פילוסופיה, בטח נגיד שהיא "אהבת החוכמה". ואכן, זה התרגום של המושג "פילוסופיה" מיוונית עתיקה. אבל ההגדרה הזו לא מסבירה לנו מה עושים בפילוסופיה. היא לא מסבירה מה לומדים, איך חושבים ובכלל, במה מתעסקים. זו בדיוק המטרה של המבוא הזה.

כאן נציג את הפילוסופיה, בראש ובראשונה, כאופוזיציה למחשבה הקומון - סנסית (של ההיגיון הפשוט), ונדגים בדיונים שונים במבחר תחומים נתעסק בוויכוחי –שטות מצחיקים (ומעצבנים) כמו השאלה אם "יש אין" או "אין אין", נוכיח שלא בטוח שאנחנו ערים עכשיו, אבל נגיע במהירות לשאלות רציניות ומהותיות; האם יש רצח מותר מוסרית? מהו משטר ראוי? ומיהו אלוהים.

נטעם מהחשיבה של סוקרטס, אפלטון, קאנט ועוד רבים מהאנשים החכמים ביותר בתולדות התרבות. וכמובן, נעשה את זה בקלילות (אבל בלי לוותר על המורכבות) ועל קצה המזלג (עד כמה שאפשר), כדי לתת לכם, הקוראים, מושג ראשוני על התחום. מי יודע, אולי תתאהבו בו.

פרק ראשון

כדי להתנהל בעולם בהצלחה כדאי מאוד להכיר אותו. העולם גדול ומסובך, אבל גם דברים קטנים ופשוטים לכאורה צריך להכיר ולהבין.

אפיסטמה, ביוונית עתיקה – פירושו הכרה או ידיעה, ולכן, אפיסטמולוגיה תתורגם ל'תורת ידיעה' או 'תורת הכרה'. באפיסטמולוגיה אנחנו לא שואלים איזה דברים קיימים. לא מעניין אותנו אם יש בעולם בעלי חיים או אהבה. מה שמעניין אותנו הוא איך יודעים דברים על העולם, ואיך לומדים על קיומם של הדברים. 

אז מה יהיה לנו פה?

• נתחיל בהצגת טיעון מטריד שהעלה הפילוסוף רנה דקארט – טיעון שיראה לנו שאנחנו  אף פעם לא יכולים להיות בטוחים שאנחנו ערים.

• נסביר מה פשר השאלה "איך יודעים" וננסה להדגים מדוע היא חשובה.

• נספר שיש שני זרמים קלסיים באפיסטמולוגיה; פילוסופים שטוענים שאנחנו מכירים את העולם במיוחד באמצעות המחשבה, כלומר, שחשיבה היא הכלי העיקרי שלנו. לאלה נקרא רציונליסטיים, ומיד אחר כך נזכיר את הפילוסופים שטוענים שהחושים הם הכלי המרכזי שבאמצעותו מכירים את העולם. להם קוראים אמפיריציסטים.

• מכאן ואילך יתחלק הפרק שלנו לשניים: בחלק הראשון נתאר את המהלך המחשבתי של הפילוסוף הרציונליסט רנה דקארט, שחשב שהדרך הוודאית היחידה להכיר את העולם היא דרך המחשבה, ואחר כך, נדבר על הפילוסוף האמפיריציסט דיויד יום, שטען את ההפך; שאנחנו מכירים את העולם דרך חוויות חושיות שאנחנו חווים. מדובר בשני מהלכים שונים לגמרי ובעלי מסקנות שונות.

• נתחיל בדקארט: נספר על הרקע שבו הוא פעל; עלייתו של המדע המודרני, ונסביר שהוא לא הסתפק בידיעה שיש דברים נכונים ויש שקריים, אלא רצה לדעת מה אנחנו יודעים בוודאות מוחלטת.

• בדרכו לחפש שיטה שתלמד אותו מה אפשר לדעת בוודאות, מעבר לכל ספק, דקארט פיתח שיטת חשיבה. היא נקראת שיטת הספק המתודי, ואת השיטה הזו נתאר.

• מכאן נעבור לדיויד יום האמפיריציסט, ונכיר את המושגים הבסיסיים שלו שבעזרתם מכירים את העולם; רושם חושי ומושג שיכלי.

• ואז נראה שמההנחות הפשוטות והאינטואיטיביות של יום נובעים דברים חשובים. למשל שטוב ורע הם עניין של פרשנות אישית.

התחלה הזויה לדיון

ננסה להדגים עיסוק באפיסטמולוגיה, ונפתח בדוגמה מטרידה. את הדוגמה הזו העלה הפילוסוף רנה דקארט, בספרו 'הגיונות'. הטיעון שיומחש כאן בשפה שלנו נקרא 'טיעון החלום'.

השאלה היא; האם אני יכול לדעת בוודאות שאני ער עכשיו? או בצורה מטרידה יותר: האם בכלל אני יכול לדעת בוודאות שאני ער ולא חולם.

מפתיע?

כל אדם סביר יגיד שאנחנו יודעים להבחין בקלות בין ערות לבין מצב של שינה וחלימה, אבל התשובה של דקארט (קראו עליו בפירוט בוויקיפדיה) היא שאני אף פעם לא יכול להיות בטוח בוודאות מלאה אם אני ער או ישן.

נסביר:

חלמתם פעם חלום רע? סיוט מפחיד ומטורף?

בטוח שכן.

אם כך, בואו ננתח את החלום ומשמעותו, אבל לא בצורה פסיכולוגית בסגנון המסורת של פרויד,  אלא בצורה אונטולוגית ואפיסטמולוגית. 

אתם חולמים על הבוסית בעבודה, ובחלום היא בעלת ראש דרקון ורודפת אחריכם. אתם מתעוררים בבעתה מכוסי זעה קרה.

אבל רגע, מה קרה?

הרי זה לא באמת.

הרי המנהלת אינה דרקון ובעצם אתם שוכבים במיטה שלכם והכל בסדר.

אושי שהם קראוס, ד"ר לפילוסופיה של הכלכלה, מומחה לחדשנות פיננסית. מרצה במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון ובתוכנית לבנקאות באוניברסיטת בר אילן, יועץ, פודקסטר וכותב בתקשורת. מקים הוצאת הספרים "שהם קראוס, רמת גן" כחלק מהוצאת "יצירה עברית".

ראיון "ראש בראש"
החור שבבייגל 2 - אפיסטמולוגיה ד"ר אושי שהם־קראוס

כדי להתנהל בעולם בהצלחה כדאי מאוד להכיר אותו. העולם גדול ומסובך, אבל גם דברים קטנים ופשוטים לכאורה צריך להכיר ולהבין.

אפיסטמה, ביוונית עתיקה – פירושו הכרה או ידיעה, ולכן, אפיסטמולוגיה תתורגם ל'תורת ידיעה' או 'תורת הכרה'. באפיסטמולוגיה אנחנו לא שואלים איזה דברים קיימים. לא מעניין אותנו אם יש בעולם בעלי חיים או אהבה. מה שמעניין אותנו הוא איך יודעים דברים על העולם, ואיך לומדים על קיומם של הדברים. 

אז מה יהיה לנו פה?

• נתחיל בהצגת טיעון מטריד שהעלה הפילוסוף רנה דקארט – טיעון שיראה לנו שאנחנו  אף פעם לא יכולים להיות בטוחים שאנחנו ערים.

• נסביר מה פשר השאלה "איך יודעים" וננסה להדגים מדוע היא חשובה.

• נספר שיש שני זרמים קלסיים באפיסטמולוגיה; פילוסופים שטוענים שאנחנו מכירים את העולם במיוחד באמצעות המחשבה, כלומר, שחשיבה היא הכלי העיקרי שלנו. לאלה נקרא רציונליסטיים, ומיד אחר כך נזכיר את הפילוסופים שטוענים שהחושים הם הכלי המרכזי שבאמצעותו מכירים את העולם. להם קוראים אמפיריציסטים.

• מכאן ואילך יתחלק הפרק שלנו לשניים: בחלק הראשון נתאר את המהלך המחשבתי של הפילוסוף הרציונליסט רנה דקארט, שחשב שהדרך הוודאית היחידה להכיר את העולם היא דרך המחשבה, ואחר כך, נדבר על הפילוסוף האמפיריציסט דיויד יום, שטען את ההפך; שאנחנו מכירים את העולם דרך חוויות חושיות שאנחנו חווים. מדובר בשני מהלכים שונים לגמרי ובעלי מסקנות שונות.

• נתחיל בדקארט: נספר על הרקע שבו הוא פעל; עלייתו של המדע המודרני, ונסביר שהוא לא הסתפק בידיעה שיש דברים נכונים ויש שקריים, אלא רצה לדעת מה אנחנו יודעים בוודאות מוחלטת.

• בדרכו לחפש שיטה שתלמד אותו מה אפשר לדעת בוודאות, מעבר לכל ספק, דקארט פיתח שיטת חשיבה. היא נקראת שיטת הספק המתודי, ואת השיטה הזו נתאר.

• מכאן נעבור לדיויד יום האמפיריציסט, ונכיר את המושגים הבסיסיים שלו שבעזרתם מכירים את העולם; רושם חושי ומושג שיכלי.

• ואז נראה שמההנחות הפשוטות והאינטואיטיביות של יום נובעים דברים חשובים. למשל שטוב ורע הם עניין של פרשנות אישית.

התחלה הזויה לדיון

ננסה להדגים עיסוק באפיסטמולוגיה, ונפתח בדוגמה מטרידה. את הדוגמה הזו העלה הפילוסוף רנה דקארט, בספרו 'הגיונות'. הטיעון שיומחש כאן בשפה שלנו נקרא 'טיעון החלום'.

השאלה היא; האם אני יכול לדעת בוודאות שאני ער עכשיו? או בצורה מטרידה יותר: האם בכלל אני יכול לדעת בוודאות שאני ער ולא חולם.

מפתיע?

כל אדם סביר יגיד שאנחנו יודעים להבחין בקלות בין ערות לבין מצב של שינה וחלימה, אבל התשובה של דקארט (קראו עליו בפירוט בוויקיפדיה) היא שאני אף פעם לא יכול להיות בטוח בוודאות מלאה אם אני ער או ישן.

נסביר:

חלמתם פעם חלום רע? סיוט מפחיד ומטורף?

בטוח שכן.

אם כך, בואו ננתח את החלום ומשמעותו, אבל לא בצורה פסיכולוגית בסגנון המסורת של פרויד,  אלא בצורה אונטולוגית ואפיסטמולוגית. 

אתם חולמים על הבוסית בעבודה, ובחלום היא בעלת ראש דרקון ורודפת אחריכם. אתם מתעוררים בבעתה מכוסי זעה קרה.

אבל רגע, מה קרה?

הרי זה לא באמת.

הרי המנהלת אינה דרקון ובעצם אתם שוכבים במיטה שלכם והכל בסדר.