אין זו אגדה - מדינת היהודים או מדינה יהודית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אין זו אגדה - מדינת היהודים או מדינה יהודית

אין זו אגדה - מדינת היהודים או מדינה יהודית

ספר דיגיטלי
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

אריה אלדד

אריה אלדד (נולד ב-1 במאי 1950) הוא רופא כירורג פלסטי ופוליטיקאי ישראלי. בעברו היה קצין רפואה ראשי בצה"ל. לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעות האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל. כתב מספר ספרי עיון וסיפורת. כמו כן, מפרסם מאמרי פובליציסטיקה ומשדר תוכניות ברדיו 103fm.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

האם תכלית הציונות הייתה הקמת מדינה ליהודים, מדינה שהיא מדינה ככל המדינות שבה יוכלו היהודים למצוא מקלט מרדיפות, או שהציונות מראשיתה ועד ימינו התכוונה להיות מדינה יהודית, שמאפייניה כוללים מה שאמר הרצל כבר בקונגרס הציוני הראשון ב1897: "הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני שהיא שיבה אל ארץ היהודים".

הביטבוק (Bitbook) הזה ינסה להראות כי הציפיות שמדינת ישראל תהיה מדינה "נורמלית" מנוגדות להיסטוריה של העם היהודי, של תנועת השחרור הלאומי שלו ושל המדינה שהקים, ואשר בניגוד לכל מדינה אחרת בעולם אינה אמורה לשרת רק את אזרחיה אלא היא מדינתו של כל בני העם היהודי, גם אלו שעדיין אינם כאן. כיון שהיהדות היא צירוף שאין לו מקבילות של דת ולאום, וכל הניסיונות להיפרד מאחד מהמרכיבים נכשלו, כמו גם הניסיון ליצור "לאום ישראלי"  - מוביל החיבור אל המאפיינים הדרושים כדי שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית.

פרק ראשון

דברים אלו נכתבים במלאת שנה למלחמה שפרצה אחרי טבח שמחת תורה תשפ"ד. עדיין איננו יודעים איך היא תיקרא בהיסטוריה. היא בדרום ובצפון ובשמיים ובנפש. היא תיקרא על שם סופה, אך אין ספק שתחילתה בשבר קשה. זוהי תקופת משבר קשה למדינת ישראל.

פיחות עצום חל בערכה של המלה "משבר". אצלנו כמעט כל דבר הוא משבר. ודאי מלחמה זו, שתחילתה במכה קשה ורעה באלפי ישראלים ומהלומה למדינת ישראל כולה. יש בה פוטנציאל מסוכן להשפעה שלילית לעתיד על הפרט והחברה, המדינה והעם. גם על הציונות. אבל כיון שכמעט מיום לידתה של הציונות, כבר למחרת הקונגרס הציוני הראשון, כותבים אצלנו "הציונות במשבר" — אנו זקוקים לפרספקטיבה של זמן כדי להעריך את השפעת האירועים.

כשהוקמה מדינת ישראל, כהגשמת מקצת החזון הציוני — היא ירשה גם מצב משברי קבוע. אבל כשמעיינים בשרשי המלה "משבר" חייבים להבין כי לא ייתכן מצב משברי קבוע. משבר בעברית הוא מושב הלידה, גם צוואר הרחם דרכו עובר היילוד. "כי באו בנים עד משבר" אומר הנביא ישעיהו. וזה כשלעצמו טוב. הלידה ממשמשת ובאה. אלא שהרע טמון בסיפא: "וכוח אין ללידה". ואם תרצו זה משבר הציונות. הציונות, תנועת השחרור הלאומי של עם ישראל, ויש גורסים: תנועת הגאולה של עם ישראל, הביאה לעולם את מדינת ישראל אך לא השלימה את תהליך השחרור הלאומי: עדיין לא כל הארץ, עדיין לא כל העם, והרע הוא כי דומה שהכוח ללידה, אולי אפילו הרצון ללידה - הולך ופוחת. לפחות בחלק מהציבור הציוני־החילוני.

האם מדינת ישראל כמדינה יהודית היא הצאצא המיוחל של הרעיון הציוני? או שמא הציונות התכוונה להסתפק בפג המכונה "מדינת יהודים"? בכך אני מבקש לעסוק בחיבור הזה.

כשאומרים "מדינה יהודית" — התוכן הנוצק למושג זה תלוי כמובן בדובר ובכותב. קשת רחבה של משמעויות עשויה להיות כלולה בו. בקצה אחד ניצבת מדינת הלכה ובקצה השני — ישות לאומית־תרבותית, לא מוגדרת היטב, שיש לה זיקה מסוימת להיסטוריה של העם היהודי, לדגל, להמנון, לעברית, ללוח השנה העברי, לימי העצמאות והזיכרון, וגם לפלאפל, לשירי עם רוסיים או למערכוני "ארץ נהדרת".

גם המונח "מדינת יהודים" נתון למנעד רחב של פרשנויות. בין מדינת כל אזרחיה שרובם יהודים מבחינת מוצאם האתני, שהיא מדינה דמוקרטית (דמוקרטית בלבד, ולא "יהודית־דמוקרטית" עם המקף המהולל), ועד "מדינתו של העם היהודי", כלומר — של כל היהודים בעולם, גם אלו שאינם אזרחיה, שהיא מדינת הלאום היהודי. הגדרה אחרונה זו קרובה, ובתחומים מסוימים חופפת, להגדרת "מדינה יהודית" ולכן אבהיר מראש כי כשאכתוב "מדינת יהודים" אתייחס רק למדינה שרוב אזרחיה הם ממוצא יהודי, אך ללא כל הגדרות מחייבות לגבי דמותה הלאומית־תרבותית.

ולגבי ההגדרה "מדינה יהודית", אתייחס להכרח לקבוע הגדרות לאומיות־תרבותיות, בדגש על כך שהתרבות היהודית כוללת את כל נדבכי ההיסטוריה שלנו, מאברהם אבינו ועד ימינו. ובהכרח כוללת את כל כתבי העם היהודי, מהתנ"ך והמשנה והתלמוד, ומפרשיהם, דרך הוגי הדעות של מחשבת ישראל, מפילון האלכסנדרוני דרך יהודה הלוי והרמב"ם וספר הזוהר, והבעל שם טוב ותלמידיו ועד לאורי צבי גרינברג וישעיהו לייבוביץ'.

אריה אלדד

אריה אלדד (נולד ב-1 במאי 1950) הוא רופא כירורג פלסטי ופוליטיקאי ישראלי. בעברו היה קצין רפואה ראשי בצה"ל. לשעבר חבר הכנסת מטעם סיעות האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל. כתב מספר ספרי עיון וסיפורת. כמו כן, מפרסם מאמרי פובליציסטיקה ומשדר תוכניות ברדיו 103fm.

אין זו אגדה - מדינת היהודים או מדינה יהודית אריה אלדד

דברים אלו נכתבים במלאת שנה למלחמה שפרצה אחרי טבח שמחת תורה תשפ"ד. עדיין איננו יודעים איך היא תיקרא בהיסטוריה. היא בדרום ובצפון ובשמיים ובנפש. היא תיקרא על שם סופה, אך אין ספק שתחילתה בשבר קשה. זוהי תקופת משבר קשה למדינת ישראל.

פיחות עצום חל בערכה של המלה "משבר". אצלנו כמעט כל דבר הוא משבר. ודאי מלחמה זו, שתחילתה במכה קשה ורעה באלפי ישראלים ומהלומה למדינת ישראל כולה. יש בה פוטנציאל מסוכן להשפעה שלילית לעתיד על הפרט והחברה, המדינה והעם. גם על הציונות. אבל כיון שכמעט מיום לידתה של הציונות, כבר למחרת הקונגרס הציוני הראשון, כותבים אצלנו "הציונות במשבר" — אנו זקוקים לפרספקטיבה של זמן כדי להעריך את השפעת האירועים.

כשהוקמה מדינת ישראל, כהגשמת מקצת החזון הציוני — היא ירשה גם מצב משברי קבוע. אבל כשמעיינים בשרשי המלה "משבר" חייבים להבין כי לא ייתכן מצב משברי קבוע. משבר בעברית הוא מושב הלידה, גם צוואר הרחם דרכו עובר היילוד. "כי באו בנים עד משבר" אומר הנביא ישעיהו. וזה כשלעצמו טוב. הלידה ממשמשת ובאה. אלא שהרע טמון בסיפא: "וכוח אין ללידה". ואם תרצו זה משבר הציונות. הציונות, תנועת השחרור הלאומי של עם ישראל, ויש גורסים: תנועת הגאולה של עם ישראל, הביאה לעולם את מדינת ישראל אך לא השלימה את תהליך השחרור הלאומי: עדיין לא כל הארץ, עדיין לא כל העם, והרע הוא כי דומה שהכוח ללידה, אולי אפילו הרצון ללידה - הולך ופוחת. לפחות בחלק מהציבור הציוני־החילוני.

האם מדינת ישראל כמדינה יהודית היא הצאצא המיוחל של הרעיון הציוני? או שמא הציונות התכוונה להסתפק בפג המכונה "מדינת יהודים"? בכך אני מבקש לעסוק בחיבור הזה.

כשאומרים "מדינה יהודית" — התוכן הנוצק למושג זה תלוי כמובן בדובר ובכותב. קשת רחבה של משמעויות עשויה להיות כלולה בו. בקצה אחד ניצבת מדינת הלכה ובקצה השני — ישות לאומית־תרבותית, לא מוגדרת היטב, שיש לה זיקה מסוימת להיסטוריה של העם היהודי, לדגל, להמנון, לעברית, ללוח השנה העברי, לימי העצמאות והזיכרון, וגם לפלאפל, לשירי עם רוסיים או למערכוני "ארץ נהדרת".

גם המונח "מדינת יהודים" נתון למנעד רחב של פרשנויות. בין מדינת כל אזרחיה שרובם יהודים מבחינת מוצאם האתני, שהיא מדינה דמוקרטית (דמוקרטית בלבד, ולא "יהודית־דמוקרטית" עם המקף המהולל), ועד "מדינתו של העם היהודי", כלומר — של כל היהודים בעולם, גם אלו שאינם אזרחיה, שהיא מדינת הלאום היהודי. הגדרה אחרונה זו קרובה, ובתחומים מסוימים חופפת, להגדרת "מדינה יהודית" ולכן אבהיר מראש כי כשאכתוב "מדינת יהודים" אתייחס רק למדינה שרוב אזרחיה הם ממוצא יהודי, אך ללא כל הגדרות מחייבות לגבי דמותה הלאומית־תרבותית.

ולגבי ההגדרה "מדינה יהודית", אתייחס להכרח לקבוע הגדרות לאומיות־תרבותיות, בדגש על כך שהתרבות היהודית כוללת את כל נדבכי ההיסטוריה שלנו, מאברהם אבינו ועד ימינו. ובהכרח כוללת את כל כתבי העם היהודי, מהתנ"ך והמשנה והתלמוד, ומפרשיהם, דרך הוגי הדעות של מחשבת ישראל, מפילון האלכסנדרוני דרך יהודה הלוי והרמב"ם וספר הזוהר, והבעל שם טוב ותלמידיו ועד לאורי צבי גרינברג וישעיהו לייבוביץ'.