ספר לדובי

דּוּבִּי אוֹהֵב מְאוֹד סְפָרִים. אֵלֶן, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלּוֹ, מַקְרִיאָה לוֹ סְפָרִים בְּכָל יוֹם. אֲבָל דּוּבִּי רוֹצֶה סֵפֶר מִשֶּׁלּוֹ. וְהוּא רוֹצֶה לִבְחוֹר אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ.

אֲבָל אֵיךְ הוּא יַשִּׂיג סֵפֶר? מִתְבָּרֵר שֶׁלְּהַגְנִיב דּוֹב לְבֵית הַסֵּפֶר, לַסִּפְרִייָּה אוֹ לַחֲנוּת הַסְּפָרִים זוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה. אֵלֶן וְדוּבִּי צְרִיכִים תּוֹכְנִית.

סִיפּוּר מָתוֹק, מַצְחִיק וְעַל־זְמַנִּי עַל חֲבֵרוּת, נְחִישׁוּת וְעַל הַמַּסָּע לִמְצִיאַת הַסֵּפֶר הַמּוּשְׁלָם.