כמעט בית

שערי־בית

* 

יוֹם אֶחָד אוֹרִיד הִלּוּךְ

אֶתְלֶה שֶׁלֶט עַל דֶּלֶת הַבַּיִת הַחֲרוּכָה:

"תֵּכֶף אָשׁוּב".

על קצה־המצוק

מִגְדַּל הַדִּירוֹת הַיָּשָׁן נִגְמַר בִּקְצֵה הַמָּצוֹק

לַיְלָה אָבִיךְ עוֹטְפוֹ שְׂמִיכַת חוֹל אֲפֵלָה

הַדֶּרֶךְ עַד קַו הָאֹפֶק מְבִיכָה, אֲבִיכָה לִחְיוֹת,

טֶרֶם נִתְכַּסֶּה תַּכְרִיךְ צָחֹר.

מִדְבַּר הַסַּהֲרָה נִמְתָּח עַד כָּאן, מְאַבֵּךְ

אֶת הָאוֹר.

תְּרִיסִים מוּגָפִים, דֶּלֶת נְעוּלָה

מִשְׁתַּקֶּפֶת בִּבְרַק הָרִצְפָּה,

כְּאִלּוּ לֹא חָלְפָה הַקּוֹרוֹנָה, לֹא תָּם הַסֶּגֶר.

עַל הַמָּסָךְ גַּעְגּוּעֵי אָבִיב מְאוֹתְתִים

מִמָּקוֹם אַחֵר

לֵב נִשְׁכָּח הֻרְגַּל

מַה נָעִים שֶׁבֶת אָחִים — לְבַד, בָּרֶשֶׁת;

לְבָרֵךְ, לְאַחֵל — חֲלִילָה לְרַכֵל

אֶצְבַּע עַל הַכַּוֶּנֶת

לְהָסִיר פּוֹסְט מַלְבִּין פְּנֵי חָבֵר

סֵפֶר הַפָּנִים בְּחֻקָּיו מְאַכְזֵב.

נִשָּׂא רֵעוּת בְּלִבֵּנוּ - כִּדְבַר־הַמְּשׁוֹרֵר

עַנְנֵי אֹבֶךְ מְכַסִּים אֶת הַדֶּרֶךְ

וּמַחְשָׁבוֹת קוֹדְרוֹת צוֹעֲדוֹת בָּרְחוֹבוֹת

מְנִיפוֹת דְּגָלִים תּוֹסְסִים

עַל קְצֵה־הַמָּצוֹק נוֹגַעַת בַּשַּׁחַק

בְּכָל עֵת אוּכַל לִדְאוֹת ---

לְהַשְׁתִּיק צוֹפָרִים בֵּין הַתְּנוּכִים

וּמִלִּים שְׁבוּרוֹת ---

חִיּוּךְ מְשׁוֹבֵב שֶׁל נֶכְדָּה וְנֶכֶד

מְשַׁכֵּךְ לִרְגָעִים אֶת הַמָּצוֹק

אוֹחֵז פְּתִיל־נַפְשִׁי בִּשְׁבִילֵי־אוֹר,

חוֹדְרִים תְּרִיסֵי לֵב

עַנְנֵי גֶּשֶׁם עַל הַדֶּרֶךְ

וּמַחְשָׁבוֹת קוֹדְרוֹת מִתְפַּזְּרוֹת

עִם שִׁבְרֵי הַיִּרוּטִים לְכָל הָרוּחוֹת

סוף־סוף אולי בית

"אֲנִי שָׁב וּמִתְפַּלֵּל אֵלַיִךְ וְעָלַיִךְ

שֶׁתִּזְכִּי סוֹף־סוֹף לְנֶחָמָה

אֲפִלּוּ לִקְצָת שִׁעֲמוּם,

לִקְצָת דְּמָמָה.

מַגִּיעַ לָךְ. עֵדִים לָךְ הַשָּׁמַיִם,

עֵדָה הָאֲדָמָה." (חיים גורי)

שַׁחֲרִית יָמַי חִפָּזוֹן

גָּבְהִי הַמּוּאָץ בִּטֵּל יְמֵי תֹּם,

יַלְדָּה־אִמָּא לַפָּעוֹטוֹת,

לְרִצּוּי הַבּוֹגְרִים - לֹא נִמְתְּחוּ גְּבוּלוֹת.

קוֹל הִתְנַפְּצוּתִי

כֻּסָּה שְׁתִיקָה עָבָה.

בֵּין הָעֵצִים וּבֵין שׁוּרוֹת הַתִּירָס

שִׁכַּנְתִּי גּוּפִי עִם סְפָרִים עֲבֵי כֶּרֶס

לָעוּף בַּדִּמְיוֹן מִמַּלְכֹּדֶת הֶרֶס.

עָבַרְתִּי מֵרְשׁוּתָם לְרָשׁוּת אַחֶרֶת,

לִכְאוֹרָה מַבְטִיחָה

"אִשָּׁה בּוֹנָה בַּיִת", הִקְשָׁה הַגֶּבֶר

שׁוֹלֵל אֱלֹהִים בְּלִבּוֹ.

אוֹר אִשּׁוֹנֵי יְלָדַי

מִלֵּא חַדְרֵי לִבִּי זַהֲרוּרִים

בֵּין כְּבִיסוֹת וּבִשּׁוּלִים,

בֵּין קְנִיּוֹת וְהַקְפָּצוֹת לְחוּגִים

רִגְעֵי חֶסֶד

בְּשׁוּבִי מֵעֲמַל בֵּית־הַסֵּפֶר

לְהַגְדִּיל תַּקְצִיב.

הַחֶשְׁבּוֹן הִתְרוֹקֵן. מַשְׂכֹּרְתִי נֶעֶלְמָה.

כְּשֶׁבָּגְרוּ לְהִתְנַהֵל בְּעַצְמָם

הִתְפַּנָּה לִי זְמַן

לִבְנוֹת בְּלִבִּי קֵן.

לִמּוּדֵי רוּחַ לַחֲבֹשׁ פִּצְעֵי נֶפֶשׁ

חֵרֶף אוּלְטִימָטוּם מְהַתֵּל.

מַעְגָּלוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְּעַגֵּל

בִּי נִשְׁבַּר.

הוֹסַפְתִּי לְהִתְפַּלֵּל.

טִפַּסְתִּי בֵּין שׁוּרוֹת וְשִׁירִים

מַרְכִּיבָה פָּזֶל חַיַּי מֵרְסִיסִים

אֵילוּ שֶׁנִּפְּצוּ חַיַּי — מַסֵּכַת־אֶגוֹ נִפְּצָה לָהֶם פָּנִים.

"עִם פְּתַלְתֹּל תִּתְפַּתַּל", שׁוֹרֵר דָּוִד

אֲנִי בְּדֶרֶךְ הַתָּמִים ---

בִּרְכַּת לְבַד מְלַוָּה אִתּוּת צוֹפְרֵי־אָזְנַי

לְכַנֵּס חֲלָקַי

אֶל הָאַחֲרִית

סוֹף־סוֹף

אוּלַי

בַּיִת