המפתח

פרק 1

פְּתִיחָה ־ אָלֶכְּס

אֶתְמוֹל קִבַּלְתִּי מִכְתָּב בַּדֹּאַר. עַל הַמַּעֲטָפָה הָיָה רָשׁוּם: "לִכְבוֹד אָלֶכְּס".

לִכְבוֹדִי? תָּהִיתִי וְהִתְרַגַּשְׁתִּי מְאוֹד. מִיָּד פָּתַחְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה וּבָהּ הָיָה מְפַתֵּחַ. לֹא גָּדוֹל, קְצָת כָּבֵד בְּצֶבַע נְחֹשֶׁת שֶׁקָּשׁוּר עָלָיו חוּט זָהָב. הוּא לֹא דָּמָה כְּלָל לְאַף מַפְתֵּחַ שֶׁהִכַּרְתִּי.

מְעַנְיֵן אֶת מָה הוּא פּוֹתֵחַ... אוּלַי כַּסֶּפֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹצָרוֹת? אוּלַי דֶּלֶת שֶׁל אַרְמוֹן שֶׁשּׁוֹכֵן עַל גִּבְעָה לְיַד הַיָּם וּמִמֶּנּוּ אֶפְשָׁר לִצְפּוֹת עַל שְׁקִיעוֹת? אוּלַי בִּכְלָל הוּא פּוֹתֵחַ תֵּבַת מַמְתַּקִּים, כָּאֵלֶּה שֶׁאַף פַּעַם לֹא טָעַמְתִּי? וְאוּלַי הוּא פּוֹתֵחַ דֶּלֶת לַאֲרוֹן בְּגָדִים? אֲבָל לְמִי הוּא שַׁיָּךְ? וְלָמָּה שָׁלְחוּ אוֹתוֹ דַּוְקָא אֵלַי? הָיוּ לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַחְשְׁבוֹת וְזֶה רַק מִמַּפְתֵּחַ אֶחָד... מַזָּל שֶׁלֹּא שָׁלְחוּ לִי צְרוֹר מַפְתְּחוֹת.

הִסְתַּכַּלְתִּי שׁוּב בַּמַּעֲטָפָה וְגַם בְּתוֹכָהּ, אַךְ לֹא הָיָה רָשׁוּם מִי שָׁלַח אֶת הַמִּכְתָּב וְגַם לֹא פֶּתֶק מְצֹרָף. אוּף! אַף לֹא רֶמֶז אֶחָד! וְאֶת הַתְּשׁוּבוֹת הָיִיתִי חַיֶּבֶת לְקַבֵּל וּמִיָּד. הִתְקַשַּׁרְתִּי לְטִינוֹ חֲבֵרָה שֶׁלִּי. פַּעַם הָיָה לְטִינוֹ אֹסֶף מַפְתְּחוֹת מְכֻבָּד. הָיָה לָהּ גַּם אֹסֶף מַסְמְרִים עֲקֻמִּים. וְגַם אֹסֶף שֶׁל חַמְסוֹת לְמַזָּל. אֹסֶף שֶׁל גַּרְעִינִים שֶׁ"אִם פַּעַם תִּהְיֶה לִי גִּנָּה," כָּךְ הִיא אָהֲבָה לוֹמַר.

אֹסֶף הַגַּרְעִינִים שֶׁל טִינוֹ הָיָה מַרְשִׁים בִּמְיֻחָד, הוּא כָּלַל: גַּרְעִינִים שֶׁל דְּלַעַת וּשְׁעוּעִית. גַּרְעִינִים שֶׁל עַגְבָנִיּוֹת וְחַמָּנִיּוֹת, גַּרְעִינֵי אָבוֹקָדוֹ... שׁוּב מַחְשָׁבוֹת שֶׁהָיִיתִי חַיֶּבֶת לְהַנִּיחַ בַּצַּד. יֵשׁ לִי כָּעֵת מַפְתֵּחַ בַּיָּד. הִתְקַשַּׁרְתִּי לְטִינוֹ.

טִינוֹ הָיְתָה סַקְרָנִית כְּתָמִיד וּבִקְּשָׁה מִמֶּנִּי שֶׁאָבוֹא אֵלֶיהָ עִם הַמַּפְתֵּחַ. הִיא פָּסְלָה אֶת הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁמְּדֻבָּר בְּמַפְתֵּחַ לְכַסֶּפֶת אוֹ לְתֵבַת מַמְתַּקִּים. כַּמָּה חֲבָל.

"לְפִי הַתֵּאוּר שֶׁלָּךְ, זֶה נִשְׁמַע אוּלַי כְּמוֹ מַפְתֵּחַ... לְמִבְנֶה מְפֹאָר!" אָמְרָה.

"שֶׁצּוֹפֶה לַיָּם?" שָׁאַלְתִּי וְטִינוֹ צָחֲקָה.

"וּמָה לְגַבֵּי אֲרוֹן בְּגָדִים? כָּאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מְעִילִים חוּמִים–אֲפֹרִים כְּמוֹ שֶׁל מְלָכִים!"

בְּקוֹל מִסְתַּיֵּג עָנְתָה: "אוּלַי. לֹא יוֹדַעַת. דַּי. נוּ! בּוֹאִי כְּבָר!"

טִינוֹ בִּקְּשָׁה שֶׁאַגִּיעַ בָּרַכֶּבֶת וְאֵרֵד בַּתַּחֲנָה הָאַחֲרוֹנָה, שָׁם הִיא תְּחַכֶּה לִי. "זוֹ לֹא רַכֶּבֶת רְגִילָה," טִינוֹ סִפְּרָה. הִיא הַדְּרִיכָה אוֹתִי לְהַגִּיעַ לִרְצִיף נִסְתָּר. טִינוֹ אָמְרָה כִּי הָרְצִיף הֲכִי קָרוֹב אֵלַי נִמְצָא תַּחַת עֵץ אֵיקָלִיפְּטוּס עֲנָקִי.

עֵץ הָאֵיקָלִיפְּטוּס הוּא הַיָּחִיד שֶׁנִּרְאֶה לְיַד הַ"בּוֹר", הַמָּקוֹם שֶׁבִּקַּרְנוּ בּוֹ בְּכָל יוֹם בְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ הָאַחֲרוֹנָה. לַבּוֹר נִשְׁפָּכִים מֵי נְבִיעָה צְלוּלִים וּמְתוּקִים. כְּשֶׁקָּפַצְנוּ לְתוֹכוֹ בָּאוּ דָּגִים לוֹמַר לָנוּ שָׁלוֹם. לֹא כָּל כָּךְ אָהַבְתִּי אֶת הַדָּגִים שֶׁנּוֹתְנִים נְשִׁיקוֹת וּמְדַגְדְּגִים, אֲבָל לְטִינוֹ לֹא הָיָה אִכְפַּת.

"אָלֶכְּס, הָרַכֶּבֶת יוֹצֵאת כָּל שָׁעָה עֲגֻלָּה, תַּרְאִי לַכַּרְטִיסָן אֶת הַמַּפְתֵּחַ וְהוּא כְּבָר יָבִין. בּוֹאִי כְּבָר!" הִפְצִירָה בִּי טִינוֹ.

שַׂמְתִּי אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּמַעֲטָפָה וְאֶת הַמַּעֲטָפָה הִכְנַסְתִּי לַכִּיס ־ וְיָצָאתִי לַבּוֹר. הָלַכְתִּי בֵּין הַשִּׂיחִים שֶׁמַּסְתִּירִים אֶת הַבּוֹר עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת עֵץ הָאֵיקָלִיפְּטוּס. הוּא הָיָה גָּדוֹל וְיָפֶה, צֶבַע הַגֶּזַע שֶׁלּוֹ וְהָעֲנָפִים דּוֹמִים לְצֶבַע הַמַּפְתֵּחַ. תַּחְתָּיו כְפִי שֶׁטִּינוֹ אָמְרָה, הָיָה רְצִיף בְּלִי שׁוּם רֶמֶז לְ... רַכֶּבֶת? אוֹ תַּחֲנָה עִם שֶׁלֶט? רְצִיף שׁוֹמֵם שֶׁבּוֹ סַפְסָל אֶחָד וּלְיָדוֹ עַמּוּד עִם שָׁעוֹן. הִסְתַּכַּלְתִּי בַּשָּׁעוֹן וְהַשָּׁעָה הָיְתָה דַּקָּה לְשָׁעָה עֲגֻלָּה. אַחֲרֵי דַּקָּה הָרַכֶּבֶת נִכְנְסָה בְּלִי רַעַשׁ אוֹ צְפִירָה, בְּהֶחְלֵט רַכֶּבֶת לֹא רְגִילָה.

הַכַּרְטִיסָן יָרַד לָרְצִיף וְשָׁאַל אוֹתִי: "כֵּן, לְאָן אַתְּ, גְּבִרְתִּי?" (זֹאת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקָּרְאוּ לִי גְּבִרְתִּי, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִסְמַקְתִּי). הֶרְאֵיתִי לוֹ אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁהוֹצֵאתִי מֵהַמַּעֲטָפָה, "בְּבַקָּשָׁה," אָמַר וְנָתַן לִי לַעֲלוֹת.

עָלִיתִי עַל הָרַכֶּבֶת וְהִתְיַשַּׁבְתִּי בַּקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן בַּסַּפְסָל הַשֵּׁנִי. חַלּוֹנוֹת הָרַכֶּבֶת הָיוּ גְּבוֹהִים וְהַחוּץ נִרְאָה קָרוֹב–קָרוֹב. הַסַּפְסָלִים נוֹחִים. הִסְתַּכַּלְתִּי בָּאִישׁ שֶׁיָּשַׁב מוּלִי, הוּא לָבַשׁ מַדִּים בְּצֶבַע אֲדָמָה וּלְרֹאשׁוֹ חָבַשׁ כּוֹבַע מְחֻדָּד בְּאוֹתוֹ גָּוֶן. הַכַּרְטִיסָן שָׁרַק בַּמַּשְׁרוֹקִית שֶׁלּוֹ, עָלָה לַקָּרוֹן וְהָרַכֶּבֶת הֵחֵלָּה לִנְסֹעַ.