אני מייקי 2 - מייקי וקשת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אני מייקי 2 - מייקי וקשת

אני מייקי 2 - מייקי וקשת

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

גליה עוז

גליה עוז (נולדה ב-8 ביוני 1964) היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ובמאית סרטים תיעודיים ישראלית. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012. נולדה ב-1964 בקיבוץ חולדה. היא בתם של נילי ועמוס עוז. למדה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. ספרי "שקשוקה" שכתבה לילדים היו לרבי מכר בישראל וזכו במעמד זהב ופלטינה. הספרים ראו אור גם בארצות הברית, צרפת, ספרד וברזיל. על סדרת "שקשוקה" זכתה עוז בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בתשע"ב. ספרה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ראשית-קריאה מצטיין לשנת 2011. ספרה "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ילדים מצטיין לשנת 2018. ספרה "אני מייקי" זכה בפרס דבורה עומר לשנת 2018.

ההצגה "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול" על פי סדרת ספריה מוצגת בתיאטרון אורנה פורת (במאית - שירילי דשא).

בערוץ "כאן חינוכית", משודרת מאז 2021 הסדרה "שקשוקה" המבוססת על ספריה "שקשוקה" ו"אני מייקי". 

בין הסרטים שביימה ״למרוד במלכות״ (2007), ״קולף הסברס״ (2008), ״יהודים עכשיו״ (2010) ו״שקופים״ (2013). 

בפברואר 2021 ראה אור ספרה הראשון למבוגרים "דבר שמתחפש לאהבה".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5n7sy4ey

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

מַייקִי הָיָה רוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב וְנֶחְמָד כְּמוֹ הַכֶּלֶב סְנוּפּ, אֲבָל בִּמְקוֹם זֶה הוּא מִסְתַּבֵּךְ עִם חֲבוּרַת בָּנִים בִּרְיוֹנִים בְּהַנְהָגָתוֹ שֶׁל תִּלְתָּן, הוֹרֵס אֶת הָאֹהֶל שֶׁל חֲבֶרְתּוֹ קֶשֶׁת, וּמַשְׁלִיךְ בְּאֶמְצַע שִׁעוּר מַדָּעִים כָּרִיךְ שֶׁמִּתְעוֹפְפִים מִמֶּנּוּ מְלָפְפוֹנִים וּבֵיצִים קָשׁוֹת. 
בְּמַהֲלָכוֹ שֶׁל יוֹם סוֹעֵר אֶחָד, שֶׁבּוֹ אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַגֶּשֶׁם נֶאֱבָקִים בֵּינֵיהֶם, מַייקִי וְקֶשֶׁת יוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ צֶדֶק, לוֹמְדִים שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל יַלְדָּה אַחַת שֶׁתָּמִיד אוֹמֶרֶת ״הוֹפָּלֶה״ וְאַף אֶחָד לֹא מֵבִין לָמָּה, וּמְגַלִּים שֶׁסְּנוּפּ יוֹדֵעַ לְיַלֵּל כְּמוֹ זְאֵב כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהַצִּיל אֶת הַמַּצָּב.

דְּמוּתוֹ הַסּוֹעֶרֶת שֶׁל מַייקִי – הַיֶּלֶד שֶׁמִּתְעַצְבֵּן לִפְעָמִים וְעוֹשֶׂה שְׁטוּיוֹת — נוֹלְדָה בְּסִדְרַת שַׁקְשׁוּקָה הָאֲהוּבָה, שֶׁסְּפָרֶיהָ הָיוּ 
לְרַבֵּי־מֶכֶר וְתֻרְגְּמוּ לְכַמָּה שָׂפוֹת. מַייקִי וְקֶשֶׁת מְכַכְּבִים גַּם בְּסִדְרַת הַטֵּלֵוִיזְיָה הַמַּצְלִיחָה שַׁקְשׁוּקָה.

אֲנִי מַייקִי, הַסֵּפֶר הַקּוֹדֵם בַּסִּדְרָה, נִבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ וְזִכָּה אֶת גַּלְיָה עוֹז, כַּלַּת פְּרַס רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, בִּפְרַס דְּבוֹרָה עֹמֶר לְסִפְרוּת יְלָדִים.

פרק ראשון

פֶרֶק 1

הֲכִי הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב וְנֶחְמָד כְּמוֹ כֶּלֶב אֶחָד שֶׁאֲנִי מַכִּיר, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ סְנוּפּ, אֲבָל אֲנִי מַמָּשׁ לֹא בַּכִּוּוּן, אַחֲרֵי שֶׁזָּרַקְתִּי כָּרִיךְ עִם בֵּיצָה קָשָׁה וּמְלָפְפוֹן בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר שֶׁל מַלְכִּי, הַמּוֹרֶה לְמַדָּעִים, וְהָרַסְתִּי אֹהֶל, וְהָלַכְתִּי מַכּוֹת עִם הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי.

וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בָּעוֹלָם יְלָדִים יוֹתֵר גְּרוּעִים מִמֶּנִּי. יֵשׁ לְפָחוֹת שְׁלוֹשָׁה, וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָם. וּבְקֶשֶׁר לָאֹהֶל, הוּא לֹא הָיָה בָּנוּי כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לִבְנוֹת אֹהֶל עִם שְׁנֵי חֲדָרִים, כָּל חֶדֶר בְּצֶבַע אַחֵר, לְפִי הַחוֹבֶרֶת שֶׁל הַהוֹרָאוֹת, בְּלִי שֶׁהַכֹּל יִתְפָּרֵק וְיִפֹּל לוֹ עַל הָרֹאשׁ.

אֲבָל לִפְנֵי הַכֹּל הָיָה הַמִּכְתָּב: מִיקִי הַיָּקָר, בּוֹ לִפְגּשׁ אוֹתִי בְּשַׁבָּת בְּתֵשָׁה וָחֵצִי בַּסַּפְסָל מוּל הַצּוֹפִים. וְאַל תְּגַלֶּה לְאַף אֶחָד זֹאת אֲנִי קֶשֶׁת. אֲנִי מְחַקָּה לְךָ. הַמִּלִּים אֲנִי קֶשֶׁת הָיוּ כְּתוּבוֹת בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמִתַּחַת לְזֶה הָיָה צִיּוּר שֶׁל לֵב, וְשָׁלוֹשׁ הַמִּלִּים אֲנִי מְחַקָּה לְךָ הָיוּ כְּתוּבוֹת בְּתוֹךְ הַלֵּב, וּמִסָּבִיב הָיוּ עוֹד כַּמָּה לְבָבוֹת קְטַנִּים, וְהַכֹּל מְצֻיָּר עַל דַּף נְיָר שֶׁל מַדְפֶּסֶת.

קֶשֶׁת הִיא סְתָם יַלְדָּה שֶׁהִכַּרְתִּי בַּצּוֹפִים, וְלִפְעָמִים אֲנִי בָּא אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה אַחֲרֵי הַפְּעֻלָּה וְיוֹשֵׁב וּמְלַטֵּף אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלָּהּ סְנוּפּ, וּפַעַם אַחַת הוֹצֵאנוּ אוֹתוֹ לְטִיּוּל בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, וְקֶשֶׁת הִסְתַּכְּלָה עָלָיו וְאָמְרָה, "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַיְּצוּר הַזֶּה? זֶה לֹא כֶּלֶב בִּכְלָל, לַמְרוֹת מָה שֶׁנִּדְמֶה לְךָ. זֶה חָצִיל עִם מָיוֹנֶז, זֶה טוֹפוּ רַךְ בְּשֶׁמֶן חַמָּנִיּוֹת. הֵבַנְתָּ אוֹתִי?"

הַיְּצוּר הַזֶּה שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא כֶּלֶב הִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהָרְצוּעָה שֶׁלּוֹ וְגִלָּה קֻפְסַת פְּלַסְטִיק שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל מַשֶּׁהוּ שֶׁהָיָה פַּעַם אֹכֶל, וּבְלִי לִשְׁאֹל יוֹתֵר מִדַּי שְׁאֵלוֹת הוּא הִתְחִיל לִבְלֹעַ, וְתָקַע אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ בָּאֲדָמָה וְלֹא הִסְכִּים לָזוּז, וְקֶשֶׁת נִסְּתָה לִקְשֹׁר מֵחָדָשׁ אֶת הָרְצוּעָה לַקּוֹלָר שֶׁלּוֹ וְהִתְעַצְבְּנָה וְקָרְאָה לוֹ בְּכָל מִינֵי שֵׁמוֹת, שֶׁחֵלֶק מֵהֶם הִיא הִמְצִיאָה וְחֵלֶק קָרְאָה מֵעֲטִיפוֹת וּמֵאֲרִיזוֹת אֹכֶל שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרוֹת מִסָּבִיב. אֲבָל סְנוּפּ רַק עָמַד וְזָלַל, שָׂמֵחַ וּמְכַשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב, וּבִכְלָל לֹא הִפְרִיעַ לוֹ שֶׁקֶּשֶׁת הוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ מָלֵא בִּטְחִינָה גָּלְמִית מְשֻׁבַּחַת, וְלֹא הֵזִיז לוֹ שֶׁהִיא רָקְעָה בָּרֶגֶל, תָּפְסָה אֶת הָרֹאשׁ, עָשְׂתָה פַּרְצוּפִים. "אֵיזֶה עֹנֶשׁ אַתָּה, סְנוּפִּי, יָא חֲתִיכַת בֶּיְגָּלֶה בְּטַעַם קְרֵם תּוּת — יוֹאוּ, אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה — יָא מַמְתִּיק טִבְעִי לְלֹא קָלוֹרְיוֹת, מַטְבּוּחָה יָם תִּיכוֹנִית, גְּלִידָה פַּרְוֶה בְּהַשְׁגָּחַת."

אַחַר כָּךְ הוּא נֶעֱצַר לְיַד כְּנִיסָה שֶׁל בִּנְיָן וְהִתְחִיל לָרִיב עִם חָתוּל שָׁחֹר שֶׁעָמַד לְיַד עֲרֵמָה שֶׁל אֹכֶל לַחֲתוּלִים, כִּי יֵשׁ אֵיזֶה שָׁכֵן שֶׁתָּמִיד מַאֲכִיל, וְהַשָּׁחֹר עָשָׂה פַּרְצוּף שֶׁל נָחָשׁ כְּדֵי לְהַפְחִיד, יָרַק, קִלֵּל בַּחֲתוּלִית, וּסְנוּפּ נָבַח אֲבָל לֹא הֵעֵז לְהִתְקָרֵב, וְקֶשֶׁת מָשְׁכָה אוֹתוֹ בָּרְצוּעָה וְאָמְרָה, "תִּתְבַּיֵּשׁ, סְנוּפִּי. אַתָּה, יֵשׁ לְךָ בַּיִת. לַמִּסְכֵּנִים הָאֵלֶּה אֵין כְּלוּם. לֹא שָׁמַעְתָּ עַל הָאֵרִינִיּוֹת? אֵלוֹת הַנְּקָמָה? אִם אַתָּה מִתְנַהֵג רַע, הֵן נוֹתְנוֹת לְךָ עֹנֶשׁ." וּכְשֶׁהִיא כְּבָר הִצְלִיחָה לִגְרֹר אוֹתוֹ הוּא עֲדַיִן לָעַס מַשֶּׁהוּ, וְהָאֵלוֹת שֶׁל קֶשֶׁת לֹא הֵזִיזוּ לוֹ בִּכְלָל, כִּי הוּא כְּבָר מַכִּיר אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁלָּהּ מֵהַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית, וְהוּא לֹא נֶעֱלַב גַּם כְּשֶׁהִיא אָמְרָה שֶׁהָאֵלָה נֵמֵסִיס תַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִמְרַח שׁוֹקוֹלָד, רַק חִיֵּךְ כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, שֶׁאַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת כּוֹעֵס וְשׁוּם דָּבָר רַע לֹא יִקְרֶה, וְהַכֹּל בִּצְחוֹק וּבַסּוֹף יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

אֶת הַמִּכְתָּב מִקֶּשֶׁת קִבַּלְתִּי בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר. נִיצָן, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ נִיצ, דָּפַק בַּדֶּלֶת בְּשֶׁקֶט, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיְּשֵׁנִים אֶצְלֵנוּ בְּשַׁבָּת עַד מְאֻחָר, וְנִכְנַס וְנָתַן לִי אֶת הַדַּף. "רֶגַע," אָמַרְתִּי, כִּי נִיצ כְּבָר הִסְתּוֹבֵב וְרָצָה לָלֶכֶת. "הִיא נָתְנָה לְךָ אֶת זֶה?"

נִיצ כְּבָר הָיָה בַּדֶּרֶךְ לְמַטָּה בַּמַּדְרֵגוֹת, רָאִיתִי רַק אֶת הַגַּב שֶׁלּוֹ. "נָתְנוּ לִי שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לְךָ... זֶה מִקֶּשֶׁת, נוּ." הוּא מִלְמֵל מַשֶּׁהוּ עַל זֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת, וְאָמַר שֶׁנְּדַבֵּר אַחַר כָּךְ, וְעַד שֶׁקָּרָאתִי מָה כָּתוּב הוּא כְּבָר נֶעֱלַם. קָרָאתִי עוֹד פַּעַם אַחַת וְחָשַׁבְתִּי עַל הַטָּעוּת בַּשֵּׁם שֶׁלִּי. אֲנִי מַייקִי וְלֹא מִיקִי, וְקֶשֶׁת יוֹדַעַת אֶת זֶה. עַל הַצִּיּוּר שֶׁל הַלֵּב בִּכְלָל לֹא חָשַׁבְתִּי.

אִמָּא כְּבָר הָיְתָה עֵרָה וְשָׁתְתָה קָפֶה בַּמִּטְבָּח, וַאֲנִי קִפַּלְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְהִכְנַסְתִּי לַכִּיס, וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְנִיצ. יָצָאתִי וְהָלַכְתִּי, וְכִמְעַט לֹא שַׂמְתִּי לֵב לַדֶּרֶךְ, רַק רָאִיתִי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְמַלֵּאת אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה תָּמִיד בִּימֵי שַׁבָּת, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הֵעִיף מִילְיוֹן זִקּוּקִים צְהֻבִּים, וּפִתְאוֹם עָמַדְתִּי בַּכְּנִיסָה לַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית שֶׁלְּיַד הַצּוֹפִים. הַשָּׁעָה הָיְתָה כִּמְעַט תֵּשַׁע וָחֵצִי. חָשַׁבְתִּי: קֶשֶׁת כָּתְבָה מִיקִי וְלֹא מַייקִי? בֶּאֱמֶת? לֹא מַתְאִים לָהּ.

רָאִיתִי אִמָּהוֹת עִם יְלָדִים. אִישׁ וְאִשָּׁה בְּבִגְדֵי סְפּוֹרְט, רָצִים. שְׁתֵּי סָבְתוֹת עַל סַפְסָל. נִסִּיתִי לְהָבִין לָמָּה קֶשֶׁת הֶחְלִיטָה לְהַזְמִין אוֹתִי דַּוְקָא לַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, וְלָמָּה הִיא שָׁלְחָה אֶת נִיצ לִדְפֹּק אֶצְלִי בַּדֶּלֶת וְלָתֵת לִי הַזְמָנָה. הֲרֵי הִיא בְּקשִׁי מַכִּירָה אוֹתוֹ. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁנִּיצ קָרָא אֶת הַפֶּתֶק, כִּי זֶה מָה שֶׁאֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה, כִּי זֶה בֶּטַח הָיָה מְסַקְרֵן אוֹתִי, וְהִרְגִּיז אוֹתִי לַחְשֹׁב שֶׁנִּיצ קָרָא מַשֶּׁהוּ שֶׁקֶּשֶׁת כָּתְבָה לִי.

נִיצ הוּא חָבֵר שֶׁלִּי כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן, מִגַּן חֶדְוָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא מְדַבְּרִים עַל שׁוּם דָּבָר רְצִינִי. בִּמְקוֹם זֶה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים מַכּוֹת, בִּצְחוֹק אוֹ חֲצִי בִּצְחוֹק, אוֹ מִשִּׁעֲמוּם, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת זֶה כְּדֵי לֹא לְהַרְבִּיץ לִילָדִים אֲחֵרִים, זֶה עוֹזֵר לָנוּ לְהוֹצִיא אֶת הָעֲצַבִּים וְלֹא עוֹשֶׂה נֶזֶק, וְאַף אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ לֹא נֶעֱלָב, כִּי שְׁנֵינוּ רְגִילִים.

לִפְנֵי שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת קֶשֶׁת, נִיצ הָיָה הֶחָבֵר הַיָּחִיד שֶׁלִּי. כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנִּים הוּא הָיָה בָּא אֵלַי וְהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים יְחֵפִים עַל הָרִצְפָּה, וּכְשֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה בָּאָה לָקַחַת אוֹתוֹ הַבַּיְתָה הִיא הָיְתָה מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ וְתָמִיד מָצְאָה רַק אַחַת, וּבִזְמַן שֶׁהִיא חִפְּשָׂה אֶת הַשְּׁנִיָּה הָיִינוּ מַמְשִׁיכִים בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּנוּ. וְהַמְּבֻגָּרִים אַף פַּעַם לֹא חָשְׁדוּ שֶׁעָזַרְנוּ לַנַּעַל לְהֵעָלֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהִפָּרֵד, כִּי עָשִׂינוּ פַּרְצוּף שֶׁל יְלָדִים טוֹבִים.

בַּגַּן הָיִיתִי שׁוֹמֵר עָלָיו, כִּי הוּא תָּמִיד הָיָה מִסְכֵּן וְעָצוּב. מִילְיוֹן דְּבָרִים הִפְחִידוּ אוֹתוֹ, לֵיצָנִים, בָּלוֹנִים, בֹּץ, יוֹנִים, פַּחֵי אַשְׁפָּה יְרֻקִּים, חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים שֶׁהַזְּכוּכִית שֶׁלָּהֶם בֶּטַח תִּשָּׁבֵר בְּעוֹד רֶגַע. יְלָדִים הָיוּ שָׁרִים לוֹ, "נִיצָן בַּכְיָן, הֲכִי תִּינוֹק בַּגַּן," וְהוּא הָיָה רָץ וּמִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי וּמְנַגֵּב אֶת הַדְּמָעוֹת בַּחֻלְצָה שֶׁלִּי, וּבִגְלַל זֶה הֵצִיקוּ לוֹ עוֹד יוֹתֵר, וְהִמְצִיאוּ שִׁיר עוֹד יוֹתֵר מְטֻפָּשׁ, "נִיצ־נִיצָן, בָּלַע חַרְצָן," וְאֶת זֶה הוּא הֲכִי שָׂנֵא. וּבִגְלַל שֶׁהוּא בָּכָה בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵצִיקוּ לוֹ, אָז יָצָא שֶׁבְּגַן חוֹבָה הַחֻלְצוֹת שֶׁלִּי תָּמִיד הָיוּ רְטוּבוֹת.

כְּדֵי לְעוֹדֵד אוֹתוֹ הָיִיתִי מְשַׂחֵק אִתּוֹ בְּמִשְׂחָק שֶׁקָּרָאנוּ לוֹ "דַּחְפָנוּת", שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הָיָה מִשְׂחָק אֲמִתִּי אֶלָּא סְתָם: הָיִינוּ עוֹמְדִים אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי וְדוֹחֲפִים וְלִפְעָמִים מַמָּשׁ נִשְׁעָנִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, כָּתֵף אֶל כָּתֵף, וְכָל אֶחָד הָיָה מְנַסֶּה לְהָזִיז אֶת הַשֵּׁנִי, וְלִשְׁמֹר שֶׁהַשֵּׁנִי לֹא יָזִיז אוֹתוֹ לְאָחוֹר. מִי שֶׁזָּז לְאָחוֹר, הִפְסִיד. נִיצ אַף פַּעַם לֹא הִתְרַגֵּז וְלֹא בָּכָה כְּשֶׁשִּׂחַקְנוּ בְּ"דַחְפָנוּת", לַמְרוֹת שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד הוּא הִפְסִיד.

הָלַכְתִּי עוֹד, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֵלֶק הַשָּׁקֵט שֶׁל הַגִּנָּה, לְיַד הַסַּפְסָל, בַּמָּקוֹם שֶׁכֻּלָּם תָּמִיד נִפְגָּשִׁים. בְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל עָמַד יֶלֶד שֶׁאֲנִי מַכִּיר מֵהַשְּׁכוּנָה, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ תִּלְתָּן וְיֵשׁ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת כְּחֻלּוֹת וְחִיּוּךְ עֲנָקִי, וְאִתּוֹ הָיָה עוֹד יֶלֶד, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי, שֶׁאָמַר לוֹ, "תִּילִי, תִּרְאֶה מִי פֹּה." וְעוֹד אֶחָד עִם שֵׂעָר כָּתֹם, שֶׁיָּשַׁב עַל סַפְסָל וְאֵיכְשֶׁהוּ זָכַרְתִּי שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ: חוֹף, אוֹ חוֹפִי.

תִּילִי אָמַר, "פְּסְסְט... תִּרְאוּ," וְעָשָׂה עִם הָרֹאשׁ תְּנוּעָה לַכִּוּוּן שֶׁלִּי.

פִּתְאוֹם הִתְגַּלְגֵּל מַשֶּׁהוּ בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי, כְּמוֹ כַּדּוּר: לִבְרֹחַ, אֲנִי צָרִיךְ לִבְרֹחַ. בָּאֲוִיר הָיָה רֵיחַ שֶׁל מַשֶּׁהוּ שָׂרוּף, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׂרַף מִסָּבִיב.

"נוּ?" אָמַר תִּלְתָּן, וְהָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת שֶׁלּוֹ חִיְּכוּ, "קִבַּלְתָּ אֶת הַפֶּתֶק עִם הַלְּבָבוֹת?"

"אֵיפֹה הִיא?" שָׁאַלְתִּי, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא הָיָה כְּדַאי לִשְׁאֹל.

חוֹף אָמַר, "הִיא מוֹסֶרֶת לְךָ דָּ"שׁ." אֲבָל הַשֵּׁנִי — פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מָטָר — דָּרַךְ לוֹ עַל הָרֶגֶל כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אוֹתוֹ.

תִּלְתָּן אָמַר, "הִיא תָּבוֹא, מָה אַתָּה דּוֹאֵג. חֶבְרֶ'ה, תַּעֲשׂוּ לוֹ מָקוֹם, שֶׁיֵּשֵׁב אִתְּכֶם וִיחַכֶּה." וּמָטָר צָחַק. הָיוּ לוֹ עֵינַיִם קְטַנּוֹת, וְנִרְאָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהַחְזִיק אוֹתָן פְּקוּחוֹת, כְּאִלּוּ הוּא מְנַסֶּה לֹא לְהֵרָדֵם, וְהַפֶּה שֶׁלּוֹ נִשְׁאַר כָּל הַזְּמַן פָּתוּחַ קְצָת, כְּאִלּוּ הוּא מַקְשִׁיב בְּכָל רֶגַע לְמִישֶׁהוּ שֶׁמְּסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים. תִּילִי הִמְשִׁיךְ, "אוֹ שֶׁאוּלַי אֲנַחְנוּ מַפְרִיעִים לְךָ. אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ? כִּי גַּם אֲנַחְנוּ מְחַכִּים פֹּה לְמִישֶׁהוּ."

לֹא שָׁאַלְתִּי לְמִי הֵם מְחַכִּים. מָה אִכְפַּת לִי בִּכְלָל? אֲבָל הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת וְהַחִיּוּךְ הָעֲנָקִי הִתְקָרְבוּ אֵלַי, וְתִילִי אָמַר, "מְחַכִּים לְךָ!" הַלֵּב שֶׁלִּי דָּפַק מִתַּחַת לַחֻלְצָה, צָעַק לִי לָעוּף, לָעוּף מִכָּאן. רָצִיתִי לְהִסְתּוֹבֵב וְלָרוּץ, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי.

הַהוּא עִם הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם אָמַר לְתִלְתָּן, "לָמָּה אַתָּה עוֹבֵד עָלָיו? קֶשֶׁת כָּאן, הִיא מִתְחַבֵּאת מֵאֲחוֹרֵי עֵץ. אָמְרָה לָנוּ לְהַגִּיד לְךָ שֶׁהִיא תֵּצֵא עוֹד מְעַט."

תִּילִי אָמַר, "הִיא תֵּצֵא אִם אַתָּה תָּשִׁיר לָנוּ מַשֶּׁהוּ, אֵיזֶה שִׁיר קָטָן."

הַכָּתֹם אָמַר, "וְתִקְפֹּץ עַל רֶגֶל אַחַת."

שְׁלָשְׁתָּם צָחֲקוּ.

תִּילִי אָמַר לַכָּתֹם, "טוֹב, נוּ, תִּקְרָא לָהּ, תַּגִּיד לָהּ שֶׁתַּפְסִיק לְהִתְחַבֵּא."

הַכָּתֹם עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ רָץ לְחַפֵּשׂ, אֲבָל רַק בְּתוֹר בְּדִיחָה.

אָמַרְתִּי, "הִיא לֹא פֹּה בִּכְלָל."

תִּלְתָּן אָמַר, "שְׁתֹק כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי!"

שְׁנֵי הָאֲחֵרִים שׁוּב צָחֲקוּ.

"מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי," אָמַרְתִּי וְסוֹבַבְתִּי לָהֶם אֶת הַגַּב וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת, וְיָדַעְתִּי שֶׁהֵם מִסְתַּכְּלִים בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק מֵהֶם, וְזֶה הָיָה כְּאִלּוּ קֻבִּיָּה שֶׁל קֶרַח מִתְגַּלֶּשֶׁת עַל הַגַּב שֶׁלִּי, מִתַּחַת לַחֻלְצָה.

תִּלְתָּן אָמַר, "מָה אָמַרְתָּ עַכְשָׁו?"

"לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם —" וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת יוֹתֵר מַהֵר.

"קִלַּלְתָּ אוֹתָנוּ."

הֵם הִתְחִילוּ לָלֶכֶת אַחֲרַי, וְחוֹף שָׁרַק לְעַצְמוֹ וּמִלְמֵל מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ, "יוֹאוּ, מָה הוּא חוֹשֵׁב לוֹ, חוֹשֵׁב שֶׁיִּבְרַח לָנוּ..." וְעִם הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם הוּא נִרְאָה כְּמוֹ אַרְיֵה עִם רַעֲמָה, וּמֵעָלָיו זָרְחָה שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה בְּהִירָה שֶׁל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וַאֲנִי מִלְמַלְתִּי — "לֹא קִלַּלְתִּי, לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם," וּבְבַת אַחַת רַצְתִּי הֲכִי מַהֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי אֲבָל זֶה לֹא עָזַר, תּוֹךְ רֶגַע הֵם הִשִּׂיגוּ אוֹתִי וְתִלְתָּן דָּחַף אוֹתִי וּמָטָר צָעַק, " תִּילִי, לְכָאן! תִּמְסֹר לְכָאן!" וְחוֹף דָּחַף אוֹתִי לַיָּדַיִם שֶׁל תִּילִי, וְכָכָה הֵם זָרְקוּ אוֹתִי מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּכַדּוּרְעָף, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי, וּבִזְמַן שֶׁשָּׁכַבְתִּי עַל הָאֲדָמָה הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת יְמִימָה מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי, וְלֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁזֹּאת הִיא כִּי הָרַגְלַיִם שֶׁל תִּילִי הִסְתִּירוּ לִי, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע תִּילִי עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא בּוֹעֵט בִּי יָשָׁר בַּבֶּטֶן. הוּא לֹא בֶּאֱמֶת בָּעַט, אֲבָל בִּקְצֵה הַנַּעַל שֶׁלּוֹ הוּא הֵעִיף חוֹל לְתוֹךְ הַפָּנִים שֶׁלִּי, וּבְבַת אַחַת נִגְמְרָה לִי הַנְּשִׁימָה וְהִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּעֵל, וְצָעַקְתִּי — "דַּי!" אֲבָל לֹא יָצָא לִי קוֹל, אֲפִלּוּ לֹא חַלָּשׁ, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁתֶּכֶף אֲנִי לֹא אֶהְיֶה יוֹתֵר מִישֶׁהוּ, אֲנִי אֶהְיֶה סְתָם כְּלוּם, כְּמוֹ אָבָק, וְאָז יִהְיֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לִי הַכֹּל.

אַחַר כָּךְ הוּא נֶעֱצַר לְיַד כְּנִיסָה שֶׁל בִּנְיָן וְהִתְחִיל לָרִיב עִם חָתוּל שָׁחֹר שֶׁעָמַד לְיַד עֲרֵמָה שֶׁל אֹכֶל לַחֲתוּלִים, כִּי יֵשׁ אֵיזֶה שָׁכֵן שֶׁתָּמִיד מַאֲכִיל, וְהַשָּׁחֹר עָשָׂה פַּרְצוּף שֶׁל נָחָשׁ כְּדֵי לְהַפְחִיד, יָרַק, קִלֵּל בַּחֲתוּלִית, וּסְנוּפּ נָבַח אֲבָל לֹא הֵעֵז לְהִתְקָרֵב, וְקֶשֶׁת מָשְׁכָה אוֹתוֹ בָּרְצוּעָה וְאָמְרָה, "תִּתְבַּיֵּשׁ, סְנוּפִּי. אַתָּה, יֵשׁ לְךָ בַּיִת. לַמִּסְכֵּנִים הָאֵלֶּה אֵין כְּלוּם. לֹא שָׁמַעְתָּ עַל הָאֵרִינִיּוֹת? אֵלוֹת הַנְּקָמָה? אִם אַתָּה מִתְנַהֵג רַע, הֵן נוֹתְנוֹת לְךָ עֹנֶשׁ." וּכְשֶׁהִיא כְּבָר הִצְלִיחָה לִגְרֹר אוֹתוֹ הוּא עֲדַיִן לָעַס מַשֶּׁהוּ, וְהָאֵלוֹת שֶׁל קֶשֶׁת לֹא הֵזִיזוּ לוֹ בִּכְלָל, כִּי הוּא כְּבָר מַכִּיר אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁלָּהּ מֵהַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית, וְהוּא לֹא נֶעֱלַב גַּם כְּשֶׁהִיא אָמְרָה שֶׁהָאֵלָה נֵמֵסִיס תַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִמְרַח שׁוֹקוֹלָד, רַק חִיֵּךְ כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, שֶׁאַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת כּוֹעֵס וְשׁוּם דָּבָר רַע לֹא יִקְרֶה, וְהַכֹּל בִּצְחוֹק וּבַסּוֹף יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

אֶת הַמִּכְתָּב מִקֶּשֶׁת קִבַּלְתִּי בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר. נִיצָן, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ נִיצ, דָּפַק בַּדֶּלֶת בְּשֶׁקֶט, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיְּשֵׁנִים אֶצְלֵנוּ בְּשַׁבָּת עַד מְאֻחָר, וְנִכְנַס וְנָתַן לִי אֶת הַדַּף. "רֶגַע," אָמַרְתִּי, כִּי נִיצ כְּבָר הִסְתּוֹבֵב וְרָצָה לָלֶכֶת. "הִיא נָתְנָה לְךָ אֶת זֶה?"

נִיצ כְּבָר הָיָה בַּדֶּרֶךְ לְמַטָּה בַּמַּדְרֵגוֹת, רָאִיתִי רַק אֶת הַגַּב שֶׁלּוֹ. "נָתְנוּ לִי שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לְךָ... זֶה מִקֶּשֶׁת, נוּ." הוּא מִלְמֵל מַשֶּׁהוּ עַל זֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת, וְאָמַר שֶׁנְּדַבֵּר אַחַר כָּךְ, וְעַד שֶׁקָּרָאתִי מָה כָּתוּב הוּא כְּבָר נֶעֱלַם. קָרָאתִי עוֹד פַּעַם אַחַת וְחָשַׁבְתִּי עַל הַטָּעוּת בַּשֵּׁם שֶׁלִּי. אֲנִי מַייקִי וְלֹא מִיקִי, וְקֶשֶׁת יוֹדַעַת אֶת זֶה. עַל הַצִּיּוּר שֶׁל הַלֵּב בִּכְלָל לֹא חָשַׁבְתִּי.

אִמָּא כְּבָר הָיְתָה עֵרָה וְשָׁתְתָה קָפֶה בַּמִּטְבָּח, וַאֲנִי קִפַּלְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְהִכְנַסְתִּי לַכִּיס, וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְנִיצ. יָצָאתִי וְהָלַכְתִּי, וְכִמְעַט לֹא שַׂמְתִּי לֵב לַדֶּרֶךְ, רַק רָאִיתִי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְמַלֵּאת אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה תָּמִיד בִּימֵי שַׁבָּת, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הֵעִיף מִילְיוֹן זִקּוּקִים צְהֻבִּים, וּפִתְאוֹם עָמַדְתִּי בַּכְּנִיסָה לַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית שֶׁלְּיַד הַצּוֹפִים. הַשָּׁעָה הָיְתָה כִּמְעַט תֵּשַׁע וָחֵצִי. חָשַׁבְתִּי: קֶשֶׁת כָּתְבָה מִיקִי וְלֹא מַייקִי? בֶּאֱמֶת? לֹא מַתְאִים לָהּ.

רָאִיתִי אִמָּהוֹת עִם יְלָדִים. אִישׁ וְאִשָּׁה בְּבִגְדֵי סְפּוֹרְט, רָצִים. שְׁתֵּי סָבְתוֹת עַל סַפְסָל. נִסִּיתִי לְהָבִין לָמָּה קֶשֶׁת הֶחְלִיטָה לְהַזְמִין אוֹתִי דַּוְקָא לַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, וְלָמָּה הִיא שָׁלְחָה אֶת נִיצ לִדְפֹּק אֶצְלִי בַּדֶּלֶת וְלָתֵת לִי הַזְמָנָה. הֲרֵי הִיא בְּקשִׁי מַכִּירָה אוֹתוֹ. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁנִּיצ קָרָא אֶת הַפֶּתֶק, כִּי זֶה מָה שֶׁאֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה, כִּי זֶה בֶּטַח הָיָה מְסַקְרֵן אוֹתִי, וְהִרְגִּיז אוֹתִי לַחְשֹׁב שֶׁנִּיצ קָרָא מַשֶּׁהוּ שֶׁקֶּשֶׁת כָּתְבָה לִי.

נִיצ הוּא חָבֵר שֶׁלִּי כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן, מִגַּן חֶדְוָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא מְדַבְּרִים עַל שׁוּם דָּבָר רְצִינִי. בִּמְקוֹם זֶה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים מַכּוֹת, בִּצְחוֹק אוֹ חֲצִי בִּצְחוֹק, אוֹ מִשִּׁעֲמוּם, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת זֶה כְּדֵי לֹא לְהַרְבִּיץ לִילָדִים אֲחֵרִים, זֶה עוֹזֵר לָנוּ לְהוֹצִיא אֶת הָעֲצַבִּים וְלֹא עוֹשֶׂה נֶזֶק, וְאַף אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ לֹא נֶעֱלָב, כִּי שְׁנֵינוּ רְגִילִים.

לִפְנֵי שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת קֶשֶׁת, נִיצ הָיָה הֶחָבֵר הַיָּחִיד שֶׁלִּי. כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנִּים הוּא הָיָה בָּא אֵלַי וְהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים יְחֵפִים עַל הָרִצְפָּה, וּכְשֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה בָּאָה לָקַחַת אוֹתוֹ הַבַּיְתָה הִיא הָיְתָה מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ וְתָמִיד מָצְאָה רַק אַחַת, וּבִזְמַן שֶׁהִיא חִפְּשָׂה אֶת הַשְּׁנִיָּה הָיִינוּ מַמְשִׁיכִים בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּנוּ. וְהַמְּבֻגָּרִים אַף פַּעַם לֹא חָשְׁדוּ שֶׁעָזַרְנוּ לַנַּעַל לְהֵעָלֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהִפָּרֵד, כִּי עָשִׂינוּ פַּרְצוּף שֶׁל יְלָדִים טוֹבִים.

בַּגַּן הָיִיתִי שׁוֹמֵר עָלָיו, כִּי הוּא תָּמִיד הָיָה מִסְכֵּן וְעָצוּב. מִילְיוֹן דְּבָרִים הִפְחִידוּ אוֹתוֹ, לֵיצָנִים, בָּלוֹנִים, בֹּץ, יוֹנִים, פַּחֵי אַשְׁפָּה יְרֻקִּים, חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים שֶׁהַזְּכוּכִית שֶׁלָּהֶם בֶּטַח תִּשָּׁבֵר בְּעוֹד רֶגַע. יְלָדִים הָיוּ שָׁרִים לוֹ, "נִיצָן בַּכְיָן, הֲכִי תִּינוֹק בַּגַּן," וְהוּא הָיָה רָץ וּמִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי וּמְנַגֵּב אֶת הַדְּמָעוֹת בַּחֻלְצָה שֶׁלִּי, וּבִגְלַל זֶה הֵצִיקוּ לוֹ עוֹד יוֹתֵר, וְהִמְצִיאוּ שִׁיר עוֹד יוֹתֵר מְטֻפָּשׁ, "נִיצ־נִיצָן, בָּלַע חַרְצָן," וְאֶת זֶה הוּא הֲכִי שָׂנֵא. וּבִגְלַל שֶׁהוּא בָּכָה בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵצִיקוּ לוֹ, אָז יָצָא שֶׁבְּגַן חוֹבָה הַחֻלְצוֹת שֶׁלִּי תָּמִיד הָיוּ רְטוּבוֹת.

כְּדֵי לְעוֹדֵד אוֹתוֹ הָיִיתִי מְשַׂחֵק אִתּוֹ בְּמִשְׂחָק שֶׁקָּרָאנוּ לוֹ "דַּחְפָנוּת", שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הָיָה מִשְׂחָק אֲמִתִּי אֶלָּא סְתָם: הָיִינוּ עוֹמְדִים אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי וְדוֹחֲפִים וְלִפְעָמִים מַמָּשׁ נִשְׁעָנִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, כָּתֵף אֶל כָּתֵף, וְכָל אֶחָד הָיָה מְנַסֶּה לְהָזִיז אֶת הַשֵּׁנִי, וְלִשְׁמֹר שֶׁהַשֵּׁנִי לֹא יָזִיז אוֹתוֹ לְאָחוֹר. מִי שֶׁזָּז לְאָחוֹר, הִפְסִיד. נִיצ אַף פַּעַם לֹא הִתְרַגֵּז וְלֹא בָּכָה כְּשֶׁשִּׂחַקְנוּ בְּ"דַחְפָנוּת", לַמְרוֹת שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד הוּא הִפְסִיד.

הָלַכְתִּי עוֹד, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֵלֶק הַשָּׁקֵט שֶׁל הַגִּנָּה, לְיַד הַסַּפְסָל, בַּמָּקוֹם שֶׁכֻּלָּם תָּמִיד נִפְגָּשִׁים. בְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל עָמַד יֶלֶד שֶׁאֲנִי מַכִּיר מֵהַשְּׁכוּנָה, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ תִּלְתָּן וְיֵשׁ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת כְּחֻלּוֹת וְחִיּוּךְ עֲנָקִי, וְאִתּוֹ הָיָה עוֹד יֶלֶד, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי, שֶׁאָמַר לוֹ, "תִּילִי, תִּרְאֶה מִי פֹּה." וְעוֹד אֶחָד עִם שֵׂעָר כָּתֹם, שֶׁיָּשַׁב עַל סַפְסָל וְאֵיכְשֶׁהוּ זָכַרְתִּי שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ: חוֹף, אוֹ חוֹפִי.

תִּילִי אָמַר, "פְּסְסְט... תִּרְאוּ," וְעָשָׂה עִם הָרֹאשׁ תְּנוּעָה לַכִּוּוּן שֶׁלִּי.

פִּתְאוֹם הִתְגַּלְגֵּל מַשֶּׁהוּ בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי, כְּמוֹ כַּדּוּר: לִבְרֹחַ, אֲנִי צָרִיךְ לִבְרֹחַ. בָּאֲוִיר הָיָה רֵיחַ שֶׁל מַשֶּׁהוּ שָׂרוּף, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׂרַף מִסָּבִיב.

"נוּ?" אָמַר תִּלְתָּן, וְהָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת שֶׁלּוֹ חִיְּכוּ, "קִבַּלְתָּ אֶת הַפֶּתֶק עִם הַלְּבָבוֹת?"

"אֵיפֹה הִיא?" שָׁאַלְתִּי, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא הָיָה כְּדַאי לִשְׁאֹל.

חוֹף אָמַר, "הִיא מוֹסֶרֶת לְךָ דָּ"שׁ." אֲבָל הַשֵּׁנִי — פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מָטָר — דָּרַךְ לוֹ עַל הָרֶגֶל כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אוֹתוֹ.

תִּלְתָּן אָמַר, "הִיא תָּבוֹא, מָה אַתָּה דּוֹאֵג. חֶבְרֶ'ה, תַּעֲשׂוּ לוֹ מָקוֹם, שֶׁיֵּשֵׁב אִתְּכֶם וִיחַכֶּה." וּמָטָר צָחַק. הָיוּ לוֹ עֵינַיִם קְטַנּוֹת, וְנִרְאָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהַחְזִיק אוֹתָן פְּקוּחוֹת, כְּאִלּוּ הוּא מְנַסֶּה לֹא לְהֵרָדֵם, וְהַפֶּה שֶׁלּוֹ נִשְׁאַר כָּל הַזְּמַן פָּתוּחַ קְצָת, כְּאִלּוּ הוּא מַקְשִׁיב בְּכָל רֶגַע לְמִישֶׁהוּ שֶׁמְּסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים. תִּילִי הִמְשִׁיךְ, "אוֹ שֶׁאוּלַי אֲנַחְנוּ מַפְרִיעִים לְךָ. אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ? כִּי גַּם אֲנַחְנוּ מְחַכִּים פֹּה לְמִישֶׁהוּ."

לֹא שָׁאַלְתִּי לְמִי הֵם מְחַכִּים. מָה אִכְפַּת לִי בִּכְלָל? אֲבָל הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת וְהַחִיּוּךְ הָעֲנָקִי הִתְקָרְבוּ אֵלַי, וְתִילִי אָמַר, "מְחַכִּים לְךָ!" הַלֵּב שֶׁלִּי דָּפַק מִתַּחַת לַחֻלְצָה, צָעַק לִי לָעוּף, לָעוּף מִכָּאן. רָצִיתִי לְהִסְתּוֹבֵב וְלָרוּץ, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי.

הַהוּא עִם הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם אָמַר לְתִלְתָּן, "לָמָּה אַתָּה עוֹבֵד עָלָיו? קֶשֶׁת כָּאן, הִיא מִתְחַבֵּאת מֵאֲחוֹרֵי עֵץ. אָמְרָה לָנוּ לְהַגִּיד לְךָ שֶׁהִיא תֵּצֵא עוֹד מְעַט."

תִּילִי אָמַר, "הִיא תֵּצֵא אִם אַתָּה תָּשִׁיר לָנוּ מַשֶּׁהוּ, אֵיזֶה שִׁיר קָטָן."

הַכָּתֹם אָמַר, "וְתִקְפֹּץ עַל רֶגֶל אַחַת."

שְׁלָשְׁתָּם צָחֲקוּ.

תִּילִי אָמַר לַכָּתֹם, "טוֹב, נוּ, תִּקְרָא לָהּ, תַּגִּיד לָהּ שֶׁתַּפְסִיק לְהִתְחַבֵּא."

הַכָּתֹם עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ רָץ לְחַפֵּשׂ, אֲבָל רַק בְּתוֹר בְּדִיחָה.

אָמַרְתִּי, "הִיא לֹא פֹּה בִּכְלָל."

תִּלְתָּן אָמַר, "שְׁתֹק כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי!"

שְׁנֵי הָאֲחֵרִים שׁוּב צָחֲקוּ.

"מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי," אָמַרְתִּי וְסוֹבַבְתִּי לָהֶם אֶת הַגַּב וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת, וְיָדַעְתִּי שֶׁהֵם מִסְתַּכְּלִים בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק מֵהֶם, וְזֶה הָיָה כְּאִלּוּ קֻבִּיָּה שֶׁל קֶרַח מִתְגַּלֶּשֶׁת עַל הַגַּב שֶׁלִּי, מִתַּחַת לַחֻלְצָה.

תִּלְתָּן אָמַר, "מָה אָמַרְתָּ עַכְשָׁו?"

"לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם —" וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת יוֹתֵר מַהֵר.

"קִלַּלְתָּ אוֹתָנוּ."

הֵם הִתְחִילוּ לָלֶכֶת אַחֲרַי, וְחוֹף שָׁרַק לְעַצְמוֹ וּמִלְמֵל מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ, "יוֹאוּ, מָה הוּא חוֹשֵׁב לוֹ, חוֹשֵׁב שֶׁיִּבְרַח לָנוּ..." וְעִם הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם הוּא נִרְאָה כְּמוֹ אַרְיֵה עִם רַעֲמָה, וּמֵעָלָיו זָרְחָה שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה בְּהִירָה שֶׁל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וַאֲנִי מִלְמַלְתִּי — "לֹא קִלַּלְתִּי, לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם," וּבְבַת אַחַת רַצְתִּי הֲכִי מַהֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי אֲבָל זֶה לֹא עָזַר, תּוֹךְ רֶגַע הֵם הִשִּׂיגוּ אוֹתִי וְתִלְתָּן דָּחַף אוֹתִי וּמָטָר צָעַק, " תִּילִי, לְכָאן! תִּמְסֹר לְכָאן!" וְחוֹף דָּחַף אוֹתִי לַיָּדַיִם שֶׁל תִּילִי, וְכָכָה הֵם זָרְקוּ אוֹתִי מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּכַדּוּרְעָף, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי, וּבִזְמַן שֶׁשָּׁכַבְתִּי עַל הָאֲדָמָה הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת יְמִימָה מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי, וְלֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁזֹּאת הִיא כִּי הָרַגְלַיִם שֶׁל תִּילִי הִסְתִּירוּ לִי, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע תִּילִי עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא בּוֹעֵט בִּי יָשָׁר בַּבֶּטֶן. הוּא לֹא בֶּאֱמֶת בָּעַט, אֲבָל בִּקְצֵה הַנַּעַל שֶׁלּוֹ הוּא הֵעִיף חוֹל לְתוֹךְ הַפָּנִים שֶׁלִּי, וּבְבַת אַחַת נִגְמְרָה לִי הַנְּשִׁימָה וְהִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּעֵל, וְצָעַקְתִּי — "דַּי!" אֲבָל לֹא יָצָא לִי קוֹל, אֲפִלּוּ לֹא חַלָּשׁ, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁתֶּכֶף אֲנִי לֹא אֶהְיֶה יוֹתֵר מִישֶׁהוּ, אֲנִי אֶהְיֶה סְתָם כְּלוּם, כְּמוֹ אָבָק, וְאָז יִהְיֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לִי הַכֹּל.

גליה עוז

גליה עוז (נולדה ב-8 ביוני 1964) היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ובמאית סרטים תיעודיים ישראלית. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012. נולדה ב-1964 בקיבוץ חולדה. היא בתם של נילי ועמוס עוז. למדה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. ספרי "שקשוקה" שכתבה לילדים היו לרבי מכר בישראל וזכו במעמד זהב ופלטינה. הספרים ראו אור גם בארצות הברית, צרפת, ספרד וברזיל. על סדרת "שקשוקה" זכתה עוז בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בתשע"ב. ספרה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ראשית-קריאה מצטיין לשנת 2011. ספרה "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ילדים מצטיין לשנת 2018. ספרה "אני מייקי" זכה בפרס דבורה עומר לשנת 2018.

ההצגה "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול" על פי סדרת ספריה מוצגת בתיאטרון אורנה פורת (במאית - שירילי דשא).

בערוץ "כאן חינוכית", משודרת מאז 2021 הסדרה "שקשוקה" המבוססת על ספריה "שקשוקה" ו"אני מייקי". 

בין הסרטים שביימה ״למרוד במלכות״ (2007), ״קולף הסברס״ (2008), ״יהודים עכשיו״ (2010) ו״שקופים״ (2013). 

בפברואר 2021 ראה אור ספרה הראשון למבוגרים "דבר שמתחפש לאהבה".

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/5n7sy4ey

אני מייקי 2 - מייקי וקשת גליה עוז

פֶרֶק 1

הֲכִי הָיִיתִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טוֹב וְנֶחְמָד כְּמוֹ כֶּלֶב אֶחָד שֶׁאֲנִי מַכִּיר, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ סְנוּפּ, אֲבָל אֲנִי מַמָּשׁ לֹא בַּכִּוּוּן, אַחֲרֵי שֶׁזָּרַקְתִּי כָּרִיךְ עִם בֵּיצָה קָשָׁה וּמְלָפְפוֹן בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר שֶׁל מַלְכִּי, הַמּוֹרֶה לְמַדָּעִים, וְהָרַסְתִּי אֹהֶל, וְהָלַכְתִּי מַכּוֹת עִם הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי.

וּבְכָל זֹאת יֵשׁ בָּעוֹלָם יְלָדִים יוֹתֵר גְּרוּעִים מִמֶּנִּי. יֵשׁ לְפָחוֹת שְׁלוֹשָׁה, וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָם. וּבְקֶשֶׁר לָאֹהֶל, הוּא לֹא הָיָה בָּנוּי כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וַאֲנִי בִּכְלָל לֹא יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ מִישֶׁהוּ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לִבְנוֹת אֹהֶל עִם שְׁנֵי חֲדָרִים, כָּל חֶדֶר בְּצֶבַע אַחֵר, לְפִי הַחוֹבֶרֶת שֶׁל הַהוֹרָאוֹת, בְּלִי שֶׁהַכֹּל יִתְפָּרֵק וְיִפֹּל לוֹ עַל הָרֹאשׁ.

אֲבָל לִפְנֵי הַכֹּל הָיָה הַמִּכְתָּב: מִיקִי הַיָּקָר, בּוֹ לִפְגּשׁ אוֹתִי בְּשַׁבָּת בְּתֵשָׁה וָחֵצִי בַּסַּפְסָל מוּל הַצּוֹפִים. וְאַל תְּגַלֶּה לְאַף אֶחָד זֹאת אֲנִי קֶשֶׁת. אֲנִי מְחַקָּה לְךָ. הַמִּלִּים אֲנִי קֶשֶׁת הָיוּ כְּתוּבוֹת בְּאוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמִתַּחַת לְזֶה הָיָה צִיּוּר שֶׁל לֵב, וְשָׁלוֹשׁ הַמִּלִּים אֲנִי מְחַקָּה לְךָ הָיוּ כְּתוּבוֹת בְּתוֹךְ הַלֵּב, וּמִסָּבִיב הָיוּ עוֹד כַּמָּה לְבָבוֹת קְטַנִּים, וְהַכֹּל מְצֻיָּר עַל דַּף נְיָר שֶׁל מַדְפֶּסֶת.

קֶשֶׁת הִיא סְתָם יַלְדָּה שֶׁהִכַּרְתִּי בַּצּוֹפִים, וְלִפְעָמִים אֲנִי בָּא אֵלֶיהָ הַבַּיְתָה אַחֲרֵי הַפְּעֻלָּה וְיוֹשֵׁב וּמְלַטֵּף אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלָּהּ סְנוּפּ, וּפַעַם אַחַת הוֹצֵאנוּ אוֹתוֹ לְטִיּוּל בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, וְקֶשֶׁת הִסְתַּכְּלָה עָלָיו וְאָמְרָה, "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַיְּצוּר הַזֶּה? זֶה לֹא כֶּלֶב בִּכְלָל, לַמְרוֹת מָה שֶׁנִּדְמֶה לְךָ. זֶה חָצִיל עִם מָיוֹנֶז, זֶה טוֹפוּ רַךְ בְּשֶׁמֶן חַמָּנִיּוֹת. הֵבַנְתָּ אוֹתִי?"

הַיְּצוּר הַזֶּה שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא כֶּלֶב הִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהָרְצוּעָה שֶׁלּוֹ וְגִלָּה קֻפְסַת פְּלַסְטִיק שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל מַשֶּׁהוּ שֶׁהָיָה פַּעַם אֹכֶל, וּבְלִי לִשְׁאֹל יוֹתֵר מִדַּי שְׁאֵלוֹת הוּא הִתְחִיל לִבְלֹעַ, וְתָקַע אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ בָּאֲדָמָה וְלֹא הִסְכִּים לָזוּז, וְקֶשֶׁת נִסְּתָה לִקְשֹׁר מֵחָדָשׁ אֶת הָרְצוּעָה לַקּוֹלָר שֶׁלּוֹ וְהִתְעַצְבְּנָה וְקָרְאָה לוֹ בְּכָל מִינֵי שֵׁמוֹת, שֶׁחֵלֶק מֵהֶם הִיא הִמְצִיאָה וְחֵלֶק קָרְאָה מֵעֲטִיפוֹת וּמֵאֲרִיזוֹת אֹכֶל שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרוֹת מִסָּבִיב. אֲבָל סְנוּפּ רַק עָמַד וְזָלַל, שָׂמֵחַ וּמְכַשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב, וּבִכְלָל לֹא הִפְרִיעַ לוֹ שֶׁקֶּשֶׁת הוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ מָלֵא בִּטְחִינָה גָּלְמִית מְשֻׁבַּחַת, וְלֹא הֵזִיז לוֹ שֶׁהִיא רָקְעָה בָּרֶגֶל, תָּפְסָה אֶת הָרֹאשׁ, עָשְׂתָה פַּרְצוּפִים. "אֵיזֶה עֹנֶשׁ אַתָּה, סְנוּפִּי, יָא חֲתִיכַת בֶּיְגָּלֶה בְּטַעַם קְרֵם תּוּת — יוֹאוּ, אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ דָּבָר כָּזֶה — יָא מַמְתִּיק טִבְעִי לְלֹא קָלוֹרְיוֹת, מַטְבּוּחָה יָם תִּיכוֹנִית, גְּלִידָה פַּרְוֶה בְּהַשְׁגָּחַת."

אַחַר כָּךְ הוּא נֶעֱצַר לְיַד כְּנִיסָה שֶׁל בִּנְיָן וְהִתְחִיל לָרִיב עִם חָתוּל שָׁחֹר שֶׁעָמַד לְיַד עֲרֵמָה שֶׁל אֹכֶל לַחֲתוּלִים, כִּי יֵשׁ אֵיזֶה שָׁכֵן שֶׁתָּמִיד מַאֲכִיל, וְהַשָּׁחֹר עָשָׂה פַּרְצוּף שֶׁל נָחָשׁ כְּדֵי לְהַפְחִיד, יָרַק, קִלֵּל בַּחֲתוּלִית, וּסְנוּפּ נָבַח אֲבָל לֹא הֵעֵז לְהִתְקָרֵב, וְקֶשֶׁת מָשְׁכָה אוֹתוֹ בָּרְצוּעָה וְאָמְרָה, "תִּתְבַּיֵּשׁ, סְנוּפִּי. אַתָּה, יֵשׁ לְךָ בַּיִת. לַמִּסְכֵּנִים הָאֵלֶּה אֵין כְּלוּם. לֹא שָׁמַעְתָּ עַל הָאֵרִינִיּוֹת? אֵלוֹת הַנְּקָמָה? אִם אַתָּה מִתְנַהֵג רַע, הֵן נוֹתְנוֹת לְךָ עֹנֶשׁ." וּכְשֶׁהִיא כְּבָר הִצְלִיחָה לִגְרֹר אוֹתוֹ הוּא עֲדַיִן לָעַס מַשֶּׁהוּ, וְהָאֵלוֹת שֶׁל קֶשֶׁת לֹא הֵזִיזוּ לוֹ בִּכְלָל, כִּי הוּא כְּבָר מַכִּיר אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁלָּהּ מֵהַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית, וְהוּא לֹא נֶעֱלַב גַּם כְּשֶׁהִיא אָמְרָה שֶׁהָאֵלָה נֵמֵסִיס תַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִמְרַח שׁוֹקוֹלָד, רַק חִיֵּךְ כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, שֶׁאַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת כּוֹעֵס וְשׁוּם דָּבָר רַע לֹא יִקְרֶה, וְהַכֹּל בִּצְחוֹק וּבַסּוֹף יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

אֶת הַמִּכְתָּב מִקֶּשֶׁת קִבַּלְתִּי בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר. נִיצָן, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ נִיצ, דָּפַק בַּדֶּלֶת בְּשֶׁקֶט, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיְּשֵׁנִים אֶצְלֵנוּ בְּשַׁבָּת עַד מְאֻחָר, וְנִכְנַס וְנָתַן לִי אֶת הַדַּף. "רֶגַע," אָמַרְתִּי, כִּי נִיצ כְּבָר הִסְתּוֹבֵב וְרָצָה לָלֶכֶת. "הִיא נָתְנָה לְךָ אֶת זֶה?"

נִיצ כְּבָר הָיָה בַּדֶּרֶךְ לְמַטָּה בַּמַּדְרֵגוֹת, רָאִיתִי רַק אֶת הַגַּב שֶׁלּוֹ. "נָתְנוּ לִי שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לְךָ... זֶה מִקֶּשֶׁת, נוּ." הוּא מִלְמֵל מַשֶּׁהוּ עַל זֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת, וְאָמַר שֶׁנְּדַבֵּר אַחַר כָּךְ, וְעַד שֶׁקָּרָאתִי מָה כָּתוּב הוּא כְּבָר נֶעֱלַם. קָרָאתִי עוֹד פַּעַם אַחַת וְחָשַׁבְתִּי עַל הַטָּעוּת בַּשֵּׁם שֶׁלִּי. אֲנִי מַייקִי וְלֹא מִיקִי, וְקֶשֶׁת יוֹדַעַת אֶת זֶה. עַל הַצִּיּוּר שֶׁל הַלֵּב בִּכְלָל לֹא חָשַׁבְתִּי.

אִמָּא כְּבָר הָיְתָה עֵרָה וְשָׁתְתָה קָפֶה בַּמִּטְבָּח, וַאֲנִי קִפַּלְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְהִכְנַסְתִּי לַכִּיס, וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְנִיצ. יָצָאתִי וְהָלַכְתִּי, וְכִמְעַט לֹא שַׂמְתִּי לֵב לַדֶּרֶךְ, רַק רָאִיתִי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְמַלֵּאת אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה תָּמִיד בִּימֵי שַׁבָּת, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הֵעִיף מִילְיוֹן זִקּוּקִים צְהֻבִּים, וּפִתְאוֹם עָמַדְתִּי בַּכְּנִיסָה לַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית שֶׁלְּיַד הַצּוֹפִים. הַשָּׁעָה הָיְתָה כִּמְעַט תֵּשַׁע וָחֵצִי. חָשַׁבְתִּי: קֶשֶׁת כָּתְבָה מִיקִי וְלֹא מַייקִי? בֶּאֱמֶת? לֹא מַתְאִים לָהּ.

רָאִיתִי אִמָּהוֹת עִם יְלָדִים. אִישׁ וְאִשָּׁה בְּבִגְדֵי סְפּוֹרְט, רָצִים. שְׁתֵּי סָבְתוֹת עַל סַפְסָל. נִסִּיתִי לְהָבִין לָמָּה קֶשֶׁת הֶחְלִיטָה לְהַזְמִין אוֹתִי דַּוְקָא לַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, וְלָמָּה הִיא שָׁלְחָה אֶת נִיצ לִדְפֹּק אֶצְלִי בַּדֶּלֶת וְלָתֵת לִי הַזְמָנָה. הֲרֵי הִיא בְּקשִׁי מַכִּירָה אוֹתוֹ. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁנִּיצ קָרָא אֶת הַפֶּתֶק, כִּי זֶה מָה שֶׁאֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה, כִּי זֶה בֶּטַח הָיָה מְסַקְרֵן אוֹתִי, וְהִרְגִּיז אוֹתִי לַחְשֹׁב שֶׁנִּיצ קָרָא מַשֶּׁהוּ שֶׁקֶּשֶׁת כָּתְבָה לִי.

נִיצ הוּא חָבֵר שֶׁלִּי כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן, מִגַּן חֶדְוָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא מְדַבְּרִים עַל שׁוּם דָּבָר רְצִינִי. בִּמְקוֹם זֶה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים מַכּוֹת, בִּצְחוֹק אוֹ חֲצִי בִּצְחוֹק, אוֹ מִשִּׁעֲמוּם, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת זֶה כְּדֵי לֹא לְהַרְבִּיץ לִילָדִים אֲחֵרִים, זֶה עוֹזֵר לָנוּ לְהוֹצִיא אֶת הָעֲצַבִּים וְלֹא עוֹשֶׂה נֶזֶק, וְאַף אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ לֹא נֶעֱלָב, כִּי שְׁנֵינוּ רְגִילִים.

לִפְנֵי שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת קֶשֶׁת, נִיצ הָיָה הֶחָבֵר הַיָּחִיד שֶׁלִּי. כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנִּים הוּא הָיָה בָּא אֵלַי וְהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים יְחֵפִים עַל הָרִצְפָּה, וּכְשֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה בָּאָה לָקַחַת אוֹתוֹ הַבַּיְתָה הִיא הָיְתָה מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ וְתָמִיד מָצְאָה רַק אַחַת, וּבִזְמַן שֶׁהִיא חִפְּשָׂה אֶת הַשְּׁנִיָּה הָיִינוּ מַמְשִׁיכִים בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּנוּ. וְהַמְּבֻגָּרִים אַף פַּעַם לֹא חָשְׁדוּ שֶׁעָזַרְנוּ לַנַּעַל לְהֵעָלֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהִפָּרֵד, כִּי עָשִׂינוּ פַּרְצוּף שֶׁל יְלָדִים טוֹבִים.

בַּגַּן הָיִיתִי שׁוֹמֵר עָלָיו, כִּי הוּא תָּמִיד הָיָה מִסְכֵּן וְעָצוּב. מִילְיוֹן דְּבָרִים הִפְחִידוּ אוֹתוֹ, לֵיצָנִים, בָּלוֹנִים, בֹּץ, יוֹנִים, פַּחֵי אַשְׁפָּה יְרֻקִּים, חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים שֶׁהַזְּכוּכִית שֶׁלָּהֶם בֶּטַח תִּשָּׁבֵר בְּעוֹד רֶגַע. יְלָדִים הָיוּ שָׁרִים לוֹ, "נִיצָן בַּכְיָן, הֲכִי תִּינוֹק בַּגַּן," וְהוּא הָיָה רָץ וּמִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי וּמְנַגֵּב אֶת הַדְּמָעוֹת בַּחֻלְצָה שֶׁלִּי, וּבִגְלַל זֶה הֵצִיקוּ לוֹ עוֹד יוֹתֵר, וְהִמְצִיאוּ שִׁיר עוֹד יוֹתֵר מְטֻפָּשׁ, "נִיצ־נִיצָן, בָּלַע חַרְצָן," וְאֶת זֶה הוּא הֲכִי שָׂנֵא. וּבִגְלַל שֶׁהוּא בָּכָה בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵצִיקוּ לוֹ, אָז יָצָא שֶׁבְּגַן חוֹבָה הַחֻלְצוֹת שֶׁלִּי תָּמִיד הָיוּ רְטוּבוֹת.

כְּדֵי לְעוֹדֵד אוֹתוֹ הָיִיתִי מְשַׂחֵק אִתּוֹ בְּמִשְׂחָק שֶׁקָּרָאנוּ לוֹ "דַּחְפָנוּת", שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הָיָה מִשְׂחָק אֲמִתִּי אֶלָּא סְתָם: הָיִינוּ עוֹמְדִים אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי וְדוֹחֲפִים וְלִפְעָמִים מַמָּשׁ נִשְׁעָנִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, כָּתֵף אֶל כָּתֵף, וְכָל אֶחָד הָיָה מְנַסֶּה לְהָזִיז אֶת הַשֵּׁנִי, וְלִשְׁמֹר שֶׁהַשֵּׁנִי לֹא יָזִיז אוֹתוֹ לְאָחוֹר. מִי שֶׁזָּז לְאָחוֹר, הִפְסִיד. נִיצ אַף פַּעַם לֹא הִתְרַגֵּז וְלֹא בָּכָה כְּשֶׁשִּׂחַקְנוּ בְּ"דַחְפָנוּת", לַמְרוֹת שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד הוּא הִפְסִיד.

הָלַכְתִּי עוֹד, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֵלֶק הַשָּׁקֵט שֶׁל הַגִּנָּה, לְיַד הַסַּפְסָל, בַּמָּקוֹם שֶׁכֻּלָּם תָּמִיד נִפְגָּשִׁים. בְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל עָמַד יֶלֶד שֶׁאֲנִי מַכִּיר מֵהַשְּׁכוּנָה, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ תִּלְתָּן וְיֵשׁ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת כְּחֻלּוֹת וְחִיּוּךְ עֲנָקִי, וְאִתּוֹ הָיָה עוֹד יֶלֶד, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי, שֶׁאָמַר לוֹ, "תִּילִי, תִּרְאֶה מִי פֹּה." וְעוֹד אֶחָד עִם שֵׂעָר כָּתֹם, שֶׁיָּשַׁב עַל סַפְסָל וְאֵיכְשֶׁהוּ זָכַרְתִּי שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ: חוֹף, אוֹ חוֹפִי.

תִּילִי אָמַר, "פְּסְסְט... תִּרְאוּ," וְעָשָׂה עִם הָרֹאשׁ תְּנוּעָה לַכִּוּוּן שֶׁלִּי.

פִּתְאוֹם הִתְגַּלְגֵּל מַשֶּׁהוּ בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי, כְּמוֹ כַּדּוּר: לִבְרֹחַ, אֲנִי צָרִיךְ לִבְרֹחַ. בָּאֲוִיר הָיָה רֵיחַ שֶׁל מַשֶּׁהוּ שָׂרוּף, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׂרַף מִסָּבִיב.

"נוּ?" אָמַר תִּלְתָּן, וְהָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת שֶׁלּוֹ חִיְּכוּ, "קִבַּלְתָּ אֶת הַפֶּתֶק עִם הַלְּבָבוֹת?"

"אֵיפֹה הִיא?" שָׁאַלְתִּי, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא הָיָה כְּדַאי לִשְׁאֹל.

חוֹף אָמַר, "הִיא מוֹסֶרֶת לְךָ דָּ"שׁ." אֲבָל הַשֵּׁנִי — פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מָטָר — דָּרַךְ לוֹ עַל הָרֶגֶל כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אוֹתוֹ.

תִּלְתָּן אָמַר, "הִיא תָּבוֹא, מָה אַתָּה דּוֹאֵג. חֶבְרֶ'ה, תַּעֲשׂוּ לוֹ מָקוֹם, שֶׁיֵּשֵׁב אִתְּכֶם וִיחַכֶּה." וּמָטָר צָחַק. הָיוּ לוֹ עֵינַיִם קְטַנּוֹת, וְנִרְאָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהַחְזִיק אוֹתָן פְּקוּחוֹת, כְּאִלּוּ הוּא מְנַסֶּה לֹא לְהֵרָדֵם, וְהַפֶּה שֶׁלּוֹ נִשְׁאַר כָּל הַזְּמַן פָּתוּחַ קְצָת, כְּאִלּוּ הוּא מַקְשִׁיב בְּכָל רֶגַע לְמִישֶׁהוּ שֶׁמְּסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים. תִּילִי הִמְשִׁיךְ, "אוֹ שֶׁאוּלַי אֲנַחְנוּ מַפְרִיעִים לְךָ. אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ? כִּי גַּם אֲנַחְנוּ מְחַכִּים פֹּה לְמִישֶׁהוּ."

לֹא שָׁאַלְתִּי לְמִי הֵם מְחַכִּים. מָה אִכְפַּת לִי בִּכְלָל? אֲבָל הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת וְהַחִיּוּךְ הָעֲנָקִי הִתְקָרְבוּ אֵלַי, וְתִילִי אָמַר, "מְחַכִּים לְךָ!" הַלֵּב שֶׁלִּי דָּפַק מִתַּחַת לַחֻלְצָה, צָעַק לִי לָעוּף, לָעוּף מִכָּאן. רָצִיתִי לְהִסְתּוֹבֵב וְלָרוּץ, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי.

הַהוּא עִם הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם אָמַר לְתִלְתָּן, "לָמָּה אַתָּה עוֹבֵד עָלָיו? קֶשֶׁת כָּאן, הִיא מִתְחַבֵּאת מֵאֲחוֹרֵי עֵץ. אָמְרָה לָנוּ לְהַגִּיד לְךָ שֶׁהִיא תֵּצֵא עוֹד מְעַט."

תִּילִי אָמַר, "הִיא תֵּצֵא אִם אַתָּה תָּשִׁיר לָנוּ מַשֶּׁהוּ, אֵיזֶה שִׁיר קָטָן."

הַכָּתֹם אָמַר, "וְתִקְפֹּץ עַל רֶגֶל אַחַת."

שְׁלָשְׁתָּם צָחֲקוּ.

תִּילִי אָמַר לַכָּתֹם, "טוֹב, נוּ, תִּקְרָא לָהּ, תַּגִּיד לָהּ שֶׁתַּפְסִיק לְהִתְחַבֵּא."

הַכָּתֹם עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ רָץ לְחַפֵּשׂ, אֲבָל רַק בְּתוֹר בְּדִיחָה.

אָמַרְתִּי, "הִיא לֹא פֹּה בִּכְלָל."

תִּלְתָּן אָמַר, "שְׁתֹק כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי!"

שְׁנֵי הָאֲחֵרִים שׁוּב צָחֲקוּ.

"מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי," אָמַרְתִּי וְסוֹבַבְתִּי לָהֶם אֶת הַגַּב וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת, וְיָדַעְתִּי שֶׁהֵם מִסְתַּכְּלִים בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק מֵהֶם, וְזֶה הָיָה כְּאִלּוּ קֻבִּיָּה שֶׁל קֶרַח מִתְגַּלֶּשֶׁת עַל הַגַּב שֶׁלִּי, מִתַּחַת לַחֻלְצָה.

תִּלְתָּן אָמַר, "מָה אָמַרְתָּ עַכְשָׁו?"

"לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם —" וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת יוֹתֵר מַהֵר.

"קִלַּלְתָּ אוֹתָנוּ."

הֵם הִתְחִילוּ לָלֶכֶת אַחֲרַי, וְחוֹף שָׁרַק לְעַצְמוֹ וּמִלְמֵל מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ, "יוֹאוּ, מָה הוּא חוֹשֵׁב לוֹ, חוֹשֵׁב שֶׁיִּבְרַח לָנוּ..." וְעִם הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם הוּא נִרְאָה כְּמוֹ אַרְיֵה עִם רַעֲמָה, וּמֵעָלָיו זָרְחָה שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה בְּהִירָה שֶׁל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וַאֲנִי מִלְמַלְתִּי — "לֹא קִלַּלְתִּי, לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם," וּבְבַת אַחַת רַצְתִּי הֲכִי מַהֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי אֲבָל זֶה לֹא עָזַר, תּוֹךְ רֶגַע הֵם הִשִּׂיגוּ אוֹתִי וְתִלְתָּן דָּחַף אוֹתִי וּמָטָר צָעַק, " תִּילִי, לְכָאן! תִּמְסֹר לְכָאן!" וְחוֹף דָּחַף אוֹתִי לַיָּדַיִם שֶׁל תִּילִי, וְכָכָה הֵם זָרְקוּ אוֹתִי מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּכַדּוּרְעָף, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי, וּבִזְמַן שֶׁשָּׁכַבְתִּי עַל הָאֲדָמָה הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת יְמִימָה מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי, וְלֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁזֹּאת הִיא כִּי הָרַגְלַיִם שֶׁל תִּילִי הִסְתִּירוּ לִי, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע תִּילִי עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא בּוֹעֵט בִּי יָשָׁר בַּבֶּטֶן. הוּא לֹא בֶּאֱמֶת בָּעַט, אֲבָל בִּקְצֵה הַנַּעַל שֶׁלּוֹ הוּא הֵעִיף חוֹל לְתוֹךְ הַפָּנִים שֶׁלִּי, וּבְבַת אַחַת נִגְמְרָה לִי הַנְּשִׁימָה וְהִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּעֵל, וְצָעַקְתִּי — "דַּי!" אֲבָל לֹא יָצָא לִי קוֹל, אֲפִלּוּ לֹא חַלָּשׁ, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁתֶּכֶף אֲנִי לֹא אֶהְיֶה יוֹתֵר מִישֶׁהוּ, אֲנִי אֶהְיֶה סְתָם כְּלוּם, כְּמוֹ אָבָק, וְאָז יִהְיֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לִי הַכֹּל.

אַחַר כָּךְ הוּא נֶעֱצַר לְיַד כְּנִיסָה שֶׁל בִּנְיָן וְהִתְחִיל לָרִיב עִם חָתוּל שָׁחֹר שֶׁעָמַד לְיַד עֲרֵמָה שֶׁל אֹכֶל לַחֲתוּלִים, כִּי יֵשׁ אֵיזֶה שָׁכֵן שֶׁתָּמִיד מַאֲכִיל, וְהַשָּׁחֹר עָשָׂה פַּרְצוּף שֶׁל נָחָשׁ כְּדֵי לְהַפְחִיד, יָרַק, קִלֵּל בַּחֲתוּלִית, וּסְנוּפּ נָבַח אֲבָל לֹא הֵעֵז לְהִתְקָרֵב, וְקֶשֶׁת מָשְׁכָה אוֹתוֹ בָּרְצוּעָה וְאָמְרָה, "תִּתְבַּיֵּשׁ, סְנוּפִּי. אַתָּה, יֵשׁ לְךָ בַּיִת. לַמִּסְכֵּנִים הָאֵלֶּה אֵין כְּלוּם. לֹא שָׁמַעְתָּ עַל הָאֵרִינִיּוֹת? אֵלוֹת הַנְּקָמָה? אִם אַתָּה מִתְנַהֵג רַע, הֵן נוֹתְנוֹת לְךָ עֹנֶשׁ." וּכְשֶׁהִיא כְּבָר הִצְלִיחָה לִגְרֹר אוֹתוֹ הוּא עֲדַיִן לָעַס מַשֶּׁהוּ, וְהָאֵלוֹת שֶׁל קֶשֶׁת לֹא הֵזִיזוּ לוֹ בִּכְלָל, כִּי הוּא כְּבָר מַכִּיר אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים שֶׁלָּהּ מֵהַמִּיתוֹלוֹגְיָה הַיְּוָנִית, וְהוּא לֹא נֶעֱלַב גַּם כְּשֶׁהִיא אָמְרָה שֶׁהָאֵלָה נֵמֵסִיס תַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִמְרַח שׁוֹקוֹלָד, רַק חִיֵּךְ כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, שֶׁאַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת כּוֹעֵס וְשׁוּם דָּבָר רַע לֹא יִקְרֶה, וְהַכֹּל בִּצְחוֹק וּבַסּוֹף יִהְיֶה בְּסֵדֶר.

אֶת הַמִּכְתָּב מִקֶּשֶׁת קִבַּלְתִּי בְּשָׁעָה תֵּשַׁע, בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר. נִיצָן, הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לוֹ נִיצ, דָּפַק בַּדֶּלֶת בְּשֶׁקֶט, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיְּשֵׁנִים אֶצְלֵנוּ בְּשַׁבָּת עַד מְאֻחָר, וְנִכְנַס וְנָתַן לִי אֶת הַדַּף. "רֶגַע," אָמַרְתִּי, כִּי נִיצ כְּבָר הִסְתּוֹבֵב וְרָצָה לָלֶכֶת. "הִיא נָתְנָה לְךָ אֶת זֶה?"

נִיצ כְּבָר הָיָה בַּדֶּרֶךְ לְמַטָּה בַּמַּדְרֵגוֹת, רָאִיתִי רַק אֶת הַגַּב שֶׁלּוֹ. "נָתְנוּ לִי שֶׁאֲנִי אֶתֵּן לְךָ... זֶה מִקֶּשֶׁת, נוּ." הוּא מִלְמֵל מַשֶּׁהוּ עַל זֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת, וְאָמַר שֶׁנְּדַבֵּר אַחַר כָּךְ, וְעַד שֶׁקָּרָאתִי מָה כָּתוּב הוּא כְּבָר נֶעֱלַם. קָרָאתִי עוֹד פַּעַם אַחַת וְחָשַׁבְתִּי עַל הַטָּעוּת בַּשֵּׁם שֶׁלִּי. אֲנִי מַייקִי וְלֹא מִיקִי, וְקֶשֶׁת יוֹדַעַת אֶת זֶה. עַל הַצִּיּוּר שֶׁל הַלֵּב בִּכְלָל לֹא חָשַׁבְתִּי.

אִמָּא כְּבָר הָיְתָה עֵרָה וְשָׁתְתָה קָפֶה בַּמִּטְבָּח, וַאֲנִי קִפַּלְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וְהִכְנַסְתִּי לַכִּיס, וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לְנִיצ. יָצָאתִי וְהָלַכְתִּי, וְכִמְעַט לֹא שַׂמְתִּי לֵב לַדֶּרֶךְ, רַק רָאִיתִי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְמַלֵּאת אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה תָּמִיד בִּימֵי שַׁבָּת, כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ הֵעִיף מִילְיוֹן זִקּוּקִים צְהֻבִּים, וּפִתְאוֹם עָמַדְתִּי בַּכְּנִיסָה לַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית שֶׁלְּיַד הַצּוֹפִים. הַשָּׁעָה הָיְתָה כִּמְעַט תֵּשַׁע וָחֵצִי. חָשַׁבְתִּי: קֶשֶׁת כָּתְבָה מִיקִי וְלֹא מַייקִי? בֶּאֱמֶת? לֹא מַתְאִים לָהּ.

רָאִיתִי אִמָּהוֹת עִם יְלָדִים. אִישׁ וְאִשָּׁה בְּבִגְדֵי סְפּוֹרְט, רָצִים. שְׁתֵּי סָבְתוֹת עַל סַפְסָל. נִסִּיתִי לְהָבִין לָמָּה קֶשֶׁת הֶחְלִיטָה לְהַזְמִין אוֹתִי דַּוְקָא לַגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, וְלָמָּה הִיא שָׁלְחָה אֶת נִיצ לִדְפֹּק אֶצְלִי בַּדֶּלֶת וְלָתֵת לִי הַזְמָנָה. הֲרֵי הִיא בְּקשִׁי מַכִּירָה אוֹתוֹ. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁנִּיצ קָרָא אֶת הַפֶּתֶק, כִּי זֶה מָה שֶׁאֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה, כִּי זֶה בֶּטַח הָיָה מְסַקְרֵן אוֹתִי, וְהִרְגִּיז אוֹתִי לַחְשֹׁב שֶׁנִּיצ קָרָא מַשֶּׁהוּ שֶׁקֶּשֶׁת כָּתְבָה לִי.

נִיצ הוּא חָבֵר שֶׁלִּי כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן, מִגַּן חֶדְוָה, אֲבָל אֲנַחְנוּ אַף פַּעַם לֹא מְדַבְּרִים עַל שׁוּם דָּבָר רְצִינִי. בִּמְקוֹם זֶה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים מַכּוֹת, בִּצְחוֹק אוֹ חֲצִי בִּצְחוֹק, אוֹ מִשִּׁעֲמוּם, וְהַרְבֵּה פְּעָמִים אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת זֶה כְּדֵי לֹא לְהַרְבִּיץ לִילָדִים אֲחֵרִים, זֶה עוֹזֵר לָנוּ לְהוֹצִיא אֶת הָעֲצַבִּים וְלֹא עוֹשֶׂה נֶזֶק, וְאַף אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ לֹא נֶעֱלָב, כִּי שְׁנֵינוּ רְגִילִים.

לִפְנֵי שֶׁהִכַּרְתִּי אֶת קֶשֶׁת, נִיצ הָיָה הֶחָבֵר הַיָּחִיד שֶׁלִּי. כְּשֶׁהָיִינוּ קְטַנִּים הוּא הָיָה בָּא אֵלַי וְהָיִינוּ מְשַׂחֲקִים יְחֵפִים עַל הָרִצְפָּה, וּכְשֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה בָּאָה לָקַחַת אוֹתוֹ הַבַּיְתָה הִיא הָיְתָה מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַנַּעֲלַיִם שֶׁלּוֹ וְתָמִיד מָצְאָה רַק אַחַת, וּבִזְמַן שֶׁהִיא חִפְּשָׂה אֶת הַשְּׁנִיָּה הָיִינוּ מַמְשִׁיכִים בָּעִנְיָנִים שֶׁלָּנוּ. וְהַמְּבֻגָּרִים אַף פַּעַם לֹא חָשְׁדוּ שֶׁעָזַרְנוּ לַנַּעַל לְהֵעָלֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהִפָּרֵד, כִּי עָשִׂינוּ פַּרְצוּף שֶׁל יְלָדִים טוֹבִים.

בַּגַּן הָיִיתִי שׁוֹמֵר עָלָיו, כִּי הוּא תָּמִיד הָיָה מִסְכֵּן וְעָצוּב. מִילְיוֹן דְּבָרִים הִפְחִידוּ אוֹתוֹ, לֵיצָנִים, בָּלוֹנִים, בֹּץ, יוֹנִים, פַּחֵי אַשְׁפָּה יְרֻקִּים, חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים שֶׁהַזְּכוּכִית שֶׁלָּהֶם בֶּטַח תִּשָּׁבֵר בְּעוֹד רֶגַע. יְלָדִים הָיוּ שָׁרִים לוֹ, "נִיצָן בַּכְיָן, הֲכִי תִּינוֹק בַּגַּן," וְהוּא הָיָה רָץ וּמִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב שֶׁלִּי וּמְנַגֵּב אֶת הַדְּמָעוֹת בַּחֻלְצָה שֶׁלִּי, וּבִגְלַל זֶה הֵצִיקוּ לוֹ עוֹד יוֹתֵר, וְהִמְצִיאוּ שִׁיר עוֹד יוֹתֵר מְטֻפָּשׁ, "נִיצ־נִיצָן, בָּלַע חַרְצָן," וְאֶת זֶה הוּא הֲכִי שָׂנֵא. וּבִגְלַל שֶׁהוּא בָּכָה בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵצִיקוּ לוֹ, אָז יָצָא שֶׁבְּגַן חוֹבָה הַחֻלְצוֹת שֶׁלִּי תָּמִיד הָיוּ רְטוּבוֹת.

כְּדֵי לְעוֹדֵד אוֹתוֹ הָיִיתִי מְשַׂחֵק אִתּוֹ בְּמִשְׂחָק שֶׁקָּרָאנוּ לוֹ "דַּחְפָנוּת", שֶׁאֲפִלּוּ לֹא הָיָה מִשְׂחָק אֲמִתִּי אֶלָּא סְתָם: הָיִינוּ עוֹמְדִים אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי וְדוֹחֲפִים וְלִפְעָמִים מַמָּשׁ נִשְׁעָנִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, כָּתֵף אֶל כָּתֵף, וְכָל אֶחָד הָיָה מְנַסֶּה לְהָזִיז אֶת הַשֵּׁנִי, וְלִשְׁמֹר שֶׁהַשֵּׁנִי לֹא יָזִיז אוֹתוֹ לְאָחוֹר. מִי שֶׁזָּז לְאָחוֹר, הִפְסִיד. נִיצ אַף פַּעַם לֹא הִתְרַגֵּז וְלֹא בָּכָה כְּשֶׁשִּׂחַקְנוּ בְּ"דַחְפָנוּת", לַמְרוֹת שֶׁכִּמְעַט תָּמִיד הוּא הִפְסִיד.

הָלַכְתִּי עוֹד, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֵלֶק הַשָּׁקֵט שֶׁל הַגִּנָּה, לְיַד הַסַּפְסָל, בַּמָּקוֹם שֶׁכֻּלָּם תָּמִיד נִפְגָּשִׁים. בְּאֶמְצַע הַשְּׁבִיל עָמַד יֶלֶד שֶׁאֲנִי מַכִּיר מֵהַשְּׁכוּנָה, שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ תִּלְתָּן וְיֵשׁ לוֹ עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת כְּחֻלּוֹת וְחִיּוּךְ עֲנָקִי, וְאִתּוֹ הָיָה עוֹד יֶלֶד, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי, שֶׁאָמַר לוֹ, "תִּילִי, תִּרְאֶה מִי פֹּה." וְעוֹד אֶחָד עִם שֵׂעָר כָּתֹם, שֶׁיָּשַׁב עַל סַפְסָל וְאֵיכְשֶׁהוּ זָכַרְתִּי שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ: חוֹף, אוֹ חוֹפִי.

תִּילִי אָמַר, "פְּסְסְט... תִּרְאוּ," וְעָשָׂה עִם הָרֹאשׁ תְּנוּעָה לַכִּוּוּן שֶׁלִּי.

פִּתְאוֹם הִתְגַּלְגֵּל מַשֶּׁהוּ בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי, כְּמוֹ כַּדּוּר: לִבְרֹחַ, אֲנִי צָרִיךְ לִבְרֹחַ. בָּאֲוִיר הָיָה רֵיחַ שֶׁל מַשֶּׁהוּ שָׂרוּף, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא נִשְׂרַף מִסָּבִיב.

"נוּ?" אָמַר תִּלְתָּן, וְהָעֵינַיִם הַכְּחֻלּוֹת שֶׁלּוֹ חִיְּכוּ, "קִבַּלְתָּ אֶת הַפֶּתֶק עִם הַלְּבָבוֹת?"

"אֵיפֹה הִיא?" שָׁאַלְתִּי, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא הָיָה כְּדַאי לִשְׁאֹל.

חוֹף אָמַר, "הִיא מוֹסֶרֶת לְךָ דָּ"שׁ." אֲבָל הַשֵּׁנִי — פִּתְאוֹם נִזְכַּרְתִּי שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ מָטָר — דָּרַךְ לוֹ עַל הָרֶגֶל כְּדֵי לְהַשְׁתִּיק אוֹתוֹ.

תִּלְתָּן אָמַר, "הִיא תָּבוֹא, מָה אַתָּה דּוֹאֵג. חֶבְרֶ'ה, תַּעֲשׂוּ לוֹ מָקוֹם, שֶׁיֵּשֵׁב אִתְּכֶם וִיחַכֶּה." וּמָטָר צָחַק. הָיוּ לוֹ עֵינַיִם קְטַנּוֹת, וְנִרְאָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְהַחְזִיק אוֹתָן פְּקוּחוֹת, כְּאִלּוּ הוּא מְנַסֶּה לֹא לְהֵרָדֵם, וְהַפֶּה שֶׁלּוֹ נִשְׁאַר כָּל הַזְּמַן פָּתוּחַ קְצָת, כְּאִלּוּ הוּא מַקְשִׁיב בְּכָל רֶגַע לְמִישֶׁהוּ שֶׁמְּסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים. תִּילִי הִמְשִׁיךְ, "אוֹ שֶׁאוּלַי אֲנַחְנוּ מַפְרִיעִים לְךָ. אַתָּה רוֹצֶה שֶׁנֵּלֵךְ? כִּי גַּם אֲנַחְנוּ מְחַכִּים פֹּה לְמִישֶׁהוּ."

לֹא שָׁאַלְתִּי לְמִי הֵם מְחַכִּים. מָה אִכְפַּת לִי בִּכְלָל? אֲבָל הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת וְהַחִיּוּךְ הָעֲנָקִי הִתְקָרְבוּ אֵלַי, וְתִילִי אָמַר, "מְחַכִּים לְךָ!" הַלֵּב שֶׁלִּי דָּפַק מִתַּחַת לַחֻלְצָה, צָעַק לִי לָעוּף, לָעוּף מִכָּאן. רָצִיתִי לְהִסְתּוֹבֵב וְלָרוּץ, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי.

הַהוּא עִם הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם אָמַר לְתִלְתָּן, "לָמָּה אַתָּה עוֹבֵד עָלָיו? קֶשֶׁת כָּאן, הִיא מִתְחַבֵּאת מֵאֲחוֹרֵי עֵץ. אָמְרָה לָנוּ לְהַגִּיד לְךָ שֶׁהִיא תֵּצֵא עוֹד מְעַט."

תִּילִי אָמַר, "הִיא תֵּצֵא אִם אַתָּה תָּשִׁיר לָנוּ מַשֶּׁהוּ, אֵיזֶה שִׁיר קָטָן."

הַכָּתֹם אָמַר, "וְתִקְפֹּץ עַל רֶגֶל אַחַת."

שְׁלָשְׁתָּם צָחֲקוּ.

תִּילִי אָמַר לַכָּתֹם, "טוֹב, נוּ, תִּקְרָא לָהּ, תַּגִּיד לָהּ שֶׁתַּפְסִיק לְהִתְחַבֵּא."

הַכָּתֹם עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ רָץ לְחַפֵּשׂ, אֲבָל רַק בְּתוֹר בְּדִיחָה.

אָמַרְתִּי, "הִיא לֹא פֹּה בִּכְלָל."

תִּלְתָּן אָמַר, "שְׁתֹק כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי!"

שְׁנֵי הָאֲחֵרִים שׁוּב צָחֲקוּ.

"מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי," אָמַרְתִּי וְסוֹבַבְתִּי לָהֶם אֶת הַגַּב וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת, וְיָדַעְתִּי שֶׁהֵם מִסְתַּכְּלִים בִּזְמַן שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק מֵהֶם, וְזֶה הָיָה כְּאִלּוּ קֻבִּיָּה שֶׁל קֶרַח מִתְגַּלֶּשֶׁת עַל הַגַּב שֶׁלִּי, מִתַּחַת לַחֻלְצָה.

תִּלְתָּן אָמַר, "מָה אָמַרְתָּ עַכְשָׁו?"

"לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם —" וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת יוֹתֵר מַהֵר.

"קִלַּלְתָּ אוֹתָנוּ."

הֵם הִתְחִילוּ לָלֶכֶת אַחֲרַי, וְחוֹף שָׁרַק לְעַצְמוֹ וּמִלְמֵל מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ, "יוֹאוּ, מָה הוּא חוֹשֵׁב לוֹ, חוֹשֵׁב שֶׁיִּבְרַח לָנוּ..." וְעִם הַשֵּׂעָר הַכָּתֹם הוּא נִרְאָה כְּמוֹ אַרְיֵה עִם רַעֲמָה, וּמֵעָלָיו זָרְחָה שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה בְּהִירָה שֶׁל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר, וַאֲנִי מִלְמַלְתִּי — "לֹא קִלַּלְתִּי, לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם," וּבְבַת אַחַת רַצְתִּי הֲכִי מַהֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי אֲבָל זֶה לֹא עָזַר, תּוֹךְ רֶגַע הֵם הִשִּׂיגוּ אוֹתִי וְתִלְתָּן דָּחַף אוֹתִי וּמָטָר צָעַק, " תִּילִי, לְכָאן! תִּמְסֹר לְכָאן!" וְחוֹף דָּחַף אוֹתִי לַיָּדַיִם שֶׁל תִּילִי, וְכָכָה הֵם זָרְקוּ אוֹתִי מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּכַדּוּרְעָף, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי, וּבִזְמַן שֶׁשָּׁכַבְתִּי עַל הָאֲדָמָה הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת יְמִימָה מֵהַכִּתָּה שֶׁלִּי, וְלֹא הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁזֹּאת הִיא כִּי הָרַגְלַיִם שֶׁל תִּילִי הִסְתִּירוּ לִי, וּבְאוֹתוֹ רֶגַע תִּילִי עָשָׂה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא בּוֹעֵט בִּי יָשָׁר בַּבֶּטֶן. הוּא לֹא בֶּאֱמֶת בָּעַט, אֲבָל בִּקְצֵה הַנַּעַל שֶׁלּוֹ הוּא הֵעִיף חוֹל לְתוֹךְ הַפָּנִים שֶׁלִּי, וּבְבַת אַחַת נִגְמְרָה לִי הַנְּשִׁימָה וְהִתְחַלְתִּי לְהִשְׁתַּעֵל, וְצָעַקְתִּי — "דַּי!" אֲבָל לֹא יָצָא לִי קוֹל, אֲפִלּוּ לֹא חַלָּשׁ, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁתֶּכֶף אֲנִי לֹא אֶהְיֶה יוֹתֵר מִישֶׁהוּ, אֲנִי אֶהְיֶה סְתָם כְּלוּם, כְּמוֹ אָבָק, וְאָז יִהְיֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת לִי הַכֹּל.