בשר ורוחות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בשר ורוחות

בשר ורוחות

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 127 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 2 דק'

לאה קליבנוף

לאה קליבנוף־רון היא משוררת ועורכת ספרות. חברת המערכת המייסדת של כתב־העת 'המוסך'. מתגוררת בירושלים, נשואה ואם לילד.

תקציר

אִילוּ כְּנָפַי שֶׁלִּי לֹא הָיוּ נִקְרָעוֹת לִפְנֵי שָׁנִים
הָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת כָּל הַלַּיְלָה
עִם חוּט וּמַחַט
לִתְפֹּר מֵחָדָשׁ אֶת כְּנָפַיִךְ.
מַשְׁחִילָה, מַכְלִיבָה, נִדְקֶרֶת — —
לְמָחֳרָת הָיוּ כְּנָפַיִךְ נִקְרָעוֹת מוּלִי שׁוּב.
לֹא חָשׁוּב — הָיִיתִי תּוֹפֶרֶת בְּכָל זאֹת.
הָנִיחִי לִי לָגַעַת, הָנִיחִי לֶאֱסֹף.
 
"שירתה של לאה קליבנוף־רון נולדת מהתפר הקשה שבין הטראומה להחלמה, ממציאות של הכרה בטוב וברע ובקושי הנולד מהתביעה להתקיים בין הקטבים. אלו שירים המישירים מבט אל עומק התהום, מדובבים את פצעי העבר ומוליכים כאב עז, של ילדות בצל אב הלום קרב, של קיום ילדי רגיש ופקוח בתוך הוויה ישראלית ספוגת אלם ואלימות ושל ראשית אימהות, שברירית, אוהבת, עמוסת זיכרונות.

קליבנוף־רון כותבת שירה ייחודית מאוד בשפתה, הנעה בין ישירות חסרת פשרות וכואבת, ובין רוך ועדינות, שבהם חמלה וריפוי. התמונות שהיא מעוררת ומבעיה הלשוניים אין בהם דבר מן הטריוויאלי. בהיכרות העמוקה שלה עם השירה העברית לדורותיה ועם שירת המאה ה־ 20, כמשוררת ועורכת, היא מביאה את היכולת שלה למתוח את השפה ולעשות בה כשפים לשיאים חדשים.

במעשה שירי נדיר, כמו בעלת אוב המעלה את קולות המתים, היא מצליחה לחולל ולהוליד שירה גדולה הנולדת ממעמקים שמעטים העזו לדעת. שירי בשר ורוחות חותרים אל האמירה האנושית החיונית ביותר. וכך, גם תוך היכרות רגשית עם גווניו האינסופיים של הסבל, מגיעים שירי הספר לפסגות מוסריות של פיוט, הכרעה ובחירה." - בכל סרלואי

פרק ראשון

וְלַיְלָה, טֶרֶם יֵעָצֵם עַפְעַף,

בִּקְּשָׁה יָדִי אֶת אֲחִיזַת יָדְךָ.

הַסִּימָנִיָּה בַּסֵּפֶר רַק חִיְּכָה,

הֵן הִיא חָצְתָה אֵלֶיךָ אֶת הַסַּף.

 

אַךְ עֵת הִפִּיל הָרוּחַ עוֹד עָנָף,

לֵיל סַעַר לְבַסּוֹף הֵבִיא אוֹתְךָ

אֵלַי, מֻכֶּרֶת וְזָרָה — בִּתְּךָ,

סוֹדוֹת אִמְּךָ לָחַשְׁתָּ: שְׁלַאף קִינְד, שְׁלַאף.

 

אֵיךְ אֵאָסֵף עַכְשָׁו אֶל הַלְּחִישָׁה?

חָדַלְתִּי מִלִּקְרוֹא בַּסִּימָנִיּוֹת,

הֵן כְּבָר אֵינָן זָזוֹת מִדַּף־אֶל־דַּף.

 

אֲבָל כְּשֶׁרַעַם הַךְ בַּחַלּוֹנוֹת,

שׁוּב כָּל־כֻּלִּי אֶהְיֶה לְבַקָּשָׁה

וּלְךָ אֲנִי אֶלְחַשׁ אָז: שְׁלַאף, קִינְד, שְׁלַאף.

שְׁלַאף, קִינְד, שְׁלַאף.

זיכרון

אוּלַי הוּא קוֹרֵא לָךְ לָגַעַת בּוֹ.

אוּלַי הוּא רוֹעֵד בְּפַחַד מוּלֵךְ.

גָּלוּי וְחָשׂוּף

מוּל עֵינַיִךְ הָרוֹאוֹת:

אַל תְּחַפְּשִׂי בּוֹ סִימָנִים. אַל תִּקְרְאִי בּוֹ אוֹתוֹת.

אַל תְּבַקְּשִׁי מִמֶּנּוּ דָּבָר.

מוּטָב תָּנִיחִי לוֹ,

מוּטָב.

זֶה בְּשַׂר הָאָדָם.

בְּשַׂר הָאָדָם רָגִישׁ מִדַּי

לְמַגַּע אָדָם

 

אַל תִּגְּעִי

חצי הדרך אל אלוהים

אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְהִתְעַלֵּס בְּבֵית הַקְּבָרוֹת

אֲבָל נֶעֱצָרִים בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ אֶל אֱלֹהִים.

בּוֹא נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת,

הֲרֵי הִבְטַחְנוּ שֶׁנֹּאמַר רַק אֱמֶת:

אֲנַחְנוּ נֶעֱצָרִים מוּל חֲפִיסַת הַסִּיגַרְיוֹת שֶׁהִתְרוֹקְנָה.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קוֹנִים חֲפִיסָה חֲדָשָׁה,

שׁוּב אֵין צֹרֶךְ דָּחוּף בֶּאֱלֹהִים.

 

בִּשְׁעַת חֲצוֹת

אוּלַי יַהֲפֹךְ הָאוֹטוֹ שֶׁלְּךָ

לְטַנְק מְמֻנָּע.

אֲנִי לֹא רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת זֶה.

אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת זֶה.

אוּלַי אֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם,

אֲבָל אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים וְרוֹאִים.

 

שְׁנַיִם נִכְנְסוּ לַעֲשַׁן הַקְּרָב.

אֶחָד נִסְגַּר, שֵׁנִי נִשְׁבַּר.

אֶחָד יָנַק, שֵׁנִי נֶחְנַק.

אַבָּא שֶׁלִּי.

אַבָּא שֶׁלְּךָ.

 

מִדְּרֶזְדֶּן וְעַד גִּבְעַת שָׁאוּל

גְּבָרִים מֵתִים אוֹחֲזִים בְּרוֹבִים חַיִּים.

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת רַעַם הַקְרָבוֹת

הוֹלֵם מִתּוֹךְ מְעִילְךָ הֶהָדוּק,

אֵי שָׁם

מִישֶׁהוּ נֶהֱרַג.

אֵי שָׁם

מִישֶׁהוּ הָרַג.

הַגֶּבֶר נֶהֱרַג עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא נוֹלַד.

 

הַגֶּבֶר נֶהֱרַג.

 

אֲנִי עֵדָה יְחִידָה לִצְנִיחָתוֹ אֶל הָאֲדָמָה

וְהֶחָלָב בְּשָׁדַי יָבֵשׁ מוּל הָאֵימָה.

אֵין לִי דָּבָר לְהַצִּיעַ לְךָ

מִלְּבַד סִיגַרְיָה אַחֲרוֹנָה.

קַח אוֹתָהּ.

 

כְּמוֹ אָבִיךָ,

גַּם אָבִי הָלַךְ אֶל הָאֵימָה

אַחֲרֵי שֶׁהֶחָלָב יָבַשׁ.

אַחַר כָּךְ נוֹלַדְנוּ. אֲנִי וְאַתָּה.

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת בָּאוֹטוֹ שֶׁלְּךָ

וְהַבָּגָאז' מָלֵא אֵימָה.

כְּשֶׁאוֹרוֹת הַפָּנָסִים כָּבִים מֵרֹב בֶּהָלָה,

פִּתּוּלֵי הַדֶּרֶךְ אֵינָם נִרְאִים.

אוּלַי הַתְּהוֹם שֶׁמַּמְתִּינָה בְּצַד הַכְּבִישׁ

הִיא חֲצִי הַדֶּרֶךְ אֶל אֱלֹהִים.

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהִיא קְרוֹבָה.

אֵל מָלֵא רַחֲמִים.

 

הַגֶּבֶר נֶהֱרַג

וְשָׁתַק.

 

אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא נַפְסִיק לְדַבֵּר

כְּדֵי שֶׁלֹּא נֵאָלֵץ לְהוֹדוֹת שֶׁהַגֶּבֶר

נֶהֱרַג.

בָּאוֹטוֹ שֶׁלְּךָ אֱלֹהִים לֹא תָּמִיד נִמְצָא

וּבְבָּגָאז' הָאֵימָה יֵשׁ מַחְסָן שָׁלֵם שֶׁל נֶשֶׁק,

אֲנִי הָעֵדָה.

כַּנִּרְאֶה שֶׁאֲנִי אִשָּׁה.

וּכְבָר אֵינִי יְכוֹלָה לְהִמָּלֵט מִן הָאֵימָה,

הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת וְהַדֶּלֶת

לְגַמְרֵי נְעוּלָה.

 

אִלְמָלֵא רַחֲמִים,

אוּלַי לֹא הָיִיתִי אִשָּׁה.

וְאִם לֹא נוֹתְרוּ רַחֲמִים,

אוּלַי אֵינִי.

רַק כְּשֶׁהַגֶּבֶר שׁוֹתֵק וּמִסְתּוֹבֵב

אֲנִי נִזְכֶּרֶת שֶׁפַּעַם רָצִיתִי לִמְצֹא מִלִּים שֶׁל נֶחָמָה

אֲבָל שׁוֹתֶקֶת,

מוּלְךָ.

 

אִלְמָלֵא רַחֲמִים,

לֹא הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ

חֲצִי הַדֶּרֶךְ אֶל אֱלֹהִים.

וְאִם בְּעוֹד רֶגַע יִפֹּל כּוֹכָב אֶל שׁוּלֵי הַכְּבִישׁ הָרָטֹב

אוּלַי נַבִּיעַ מִשְׁאָלָה:

שֶׁבְּתוֹךְ קִבְרֵיהֶם זוֹכִים הַמֵּתִים

לְמַחֲסֵה הַשִּׁכְחָה.

 

שְׁעַת חֲצוֹת חָלְפָה.

אֲנִי עוֹמֶדֶת מוּל בָּתֵּי מִטְבָּחַיִם שֶׁל גְּבָרִים נֶהֱרָגִים וְשׁוֹתְקִים,

עֵדָה יְחִידָה בָּאַמְפִיתֵאַטְרוֹן הָרֵיק

מִדְּרֶזְדֶּן וְעַד גִּבְעַת שָׁאוּל.

מִדְּרֶזְדֶּן וְעַד גִּבְעַת שָׁאוּל.

בְכָל פַּעַם שֶׁמִּתְקָרְבִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת הַזֶּה

יֵשׁ בַּת־קוֹל שֶׁצּוֹעֶקֶת: "אִלְמָלֵא רַחֲמִים".

לֹא, זוֹ לֹא אֲנִי שֶׁצּוֹעֶקֶת,

אֲבָל לוּ הָיִיתִי צוֹעֶקֶת,

דָּבָר לֹא הָיָה נִשְׁמָע עוֹד

בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֵל מָלֵא רַחֲמִים!

הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה

לַחַיִּים.

 

שֶׁקֶט,

אַתָּה אֵינְךָ.

וּבֵית הַקְּבָרוֹת פָּרוּץ אֶל הָרוּחוֹת וְאֶל הַסְּעָרָה.

כְּשֶׁהַקֹּר גּוֹבֵר לִבְלִי נְשׂוֹא,

אֲנִי נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַמַּאֲפֵרָה שֶׁלְּךָ

וּמִתְכַּסָּה בָּאֵפֶר.

לאה קליבנוף

לאה קליבנוף־רון היא משוררת ועורכת ספרות. חברת המערכת המייסדת של כתב־העת 'המוסך'. מתגוררת בירושלים, נשואה ואם לילד.

עוד על הספר

  • הוצאה: פרדס הוצאה לאור
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2024
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 127 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 2 דק'
בשר ורוחות לאה קליבנוף

וְלַיְלָה, טֶרֶם יֵעָצֵם עַפְעַף,

בִּקְּשָׁה יָדִי אֶת אֲחִיזַת יָדְךָ.

הַסִּימָנִיָּה בַּסֵּפֶר רַק חִיְּכָה,

הֵן הִיא חָצְתָה אֵלֶיךָ אֶת הַסַּף.

 

אַךְ עֵת הִפִּיל הָרוּחַ עוֹד עָנָף,

לֵיל סַעַר לְבַסּוֹף הֵבִיא אוֹתְךָ

אֵלַי, מֻכֶּרֶת וְזָרָה — בִּתְּךָ,

סוֹדוֹת אִמְּךָ לָחַשְׁתָּ: שְׁלַאף קִינְד, שְׁלַאף.

 

אֵיךְ אֵאָסֵף עַכְשָׁו אֶל הַלְּחִישָׁה?

חָדַלְתִּי מִלִּקְרוֹא בַּסִּימָנִיּוֹת,

הֵן כְּבָר אֵינָן זָזוֹת מִדַּף־אֶל־דַּף.

 

אֲבָל כְּשֶׁרַעַם הַךְ בַּחַלּוֹנוֹת,

שׁוּב כָּל־כֻּלִּי אֶהְיֶה לְבַקָּשָׁה

וּלְךָ אֲנִי אֶלְחַשׁ אָז: שְׁלַאף, קִינְד, שְׁלַאף.

שְׁלַאף, קִינְד, שְׁלַאף.

זיכרון

אוּלַי הוּא קוֹרֵא לָךְ לָגַעַת בּוֹ.

אוּלַי הוּא רוֹעֵד בְּפַחַד מוּלֵךְ.

גָּלוּי וְחָשׂוּף

מוּל עֵינַיִךְ הָרוֹאוֹת:

אַל תְּחַפְּשִׂי בּוֹ סִימָנִים. אַל תִּקְרְאִי בּוֹ אוֹתוֹת.

אַל תְּבַקְּשִׁי מִמֶּנּוּ דָּבָר.

מוּטָב תָּנִיחִי לוֹ,

מוּטָב.

זֶה בְּשַׂר הָאָדָם.

בְּשַׂר הָאָדָם רָגִישׁ מִדַּי

לְמַגַּע אָדָם

 

אַל תִּגְּעִי

חצי הדרך אל אלוהים

אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְהִתְעַלֵּס בְּבֵית הַקְּבָרוֹת

אֲבָל נֶעֱצָרִים בַּחֲצִי הַדֶּרֶךְ אֶל אֱלֹהִים.

בּוֹא נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת,

הֲרֵי הִבְטַחְנוּ שֶׁנֹּאמַר רַק אֱמֶת:

אֲנַחְנוּ נֶעֱצָרִים מוּל חֲפִיסַת הַסִּיגַרְיוֹת שֶׁהִתְרוֹקְנָה.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ קוֹנִים חֲפִיסָה חֲדָשָׁה,

שׁוּב אֵין צֹרֶךְ דָּחוּף בֶּאֱלֹהִים.

 

בִּשְׁעַת חֲצוֹת

אוּלַי יַהֲפֹךְ הָאוֹטוֹ שֶׁלְּךָ

לְטַנְק מְמֻנָּע.

אֲנִי לֹא רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת זֶה.

אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת אֶת זֶה.

אוּלַי אֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם,

אֲבָל אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים וְרוֹאִים.

 

שְׁנַיִם נִכְנְסוּ לַעֲשַׁן הַקְּרָב.

אֶחָד נִסְגַּר, שֵׁנִי נִשְׁבַּר.

אֶחָד יָנַק, שֵׁנִי נֶחְנַק.

אַבָּא שֶׁלִּי.

אַבָּא שֶׁלְּךָ.

 

מִדְּרֶזְדֶּן וְעַד גִּבְעַת שָׁאוּל

גְּבָרִים מֵתִים אוֹחֲזִים בְּרוֹבִים חַיִּים.

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת רַעַם הַקְרָבוֹת

הוֹלֵם מִתּוֹךְ מְעִילְךָ הֶהָדוּק,

אֵי שָׁם

מִישֶׁהוּ נֶהֱרַג.

אֵי שָׁם

מִישֶׁהוּ הָרַג.

הַגֶּבֶר נֶהֱרַג עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא נוֹלַד.

 

הַגֶּבֶר נֶהֱרַג.

 

אֲנִי עֵדָה יְחִידָה לִצְנִיחָתוֹ אֶל הָאֲדָמָה

וְהֶחָלָב בְּשָׁדַי יָבֵשׁ מוּל הָאֵימָה.

אֵין לִי דָּבָר לְהַצִּיעַ לְךָ

מִלְּבַד סִיגַרְיָה אַחֲרוֹנָה.

קַח אוֹתָהּ.

 

כְּמוֹ אָבִיךָ,

גַּם אָבִי הָלַךְ אֶל הָאֵימָה

אַחֲרֵי שֶׁהֶחָלָב יָבַשׁ.

אַחַר כָּךְ נוֹלַדְנוּ. אֲנִי וְאַתָּה.

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת בָּאוֹטוֹ שֶׁלְּךָ

וְהַבָּגָאז' מָלֵא אֵימָה.

כְּשֶׁאוֹרוֹת הַפָּנָסִים כָּבִים מֵרֹב בֶּהָלָה,

פִּתּוּלֵי הַדֶּרֶךְ אֵינָם נִרְאִים.

אוּלַי הַתְּהוֹם שֶׁמַּמְתִּינָה בְּצַד הַכְּבִישׁ

הִיא חֲצִי הַדֶּרֶךְ אֶל אֱלֹהִים.

אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהִיא קְרוֹבָה.

אֵל מָלֵא רַחֲמִים.

 

הַגֶּבֶר נֶהֱרַג

וְשָׁתַק.

 

אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא נַפְסִיק לְדַבֵּר

כְּדֵי שֶׁלֹּא נֵאָלֵץ לְהוֹדוֹת שֶׁהַגֶּבֶר

נֶהֱרַג.

בָּאוֹטוֹ שֶׁלְּךָ אֱלֹהִים לֹא תָּמִיד נִמְצָא

וּבְבָּגָאז' הָאֵימָה יֵשׁ מַחְסָן שָׁלֵם שֶׁל נֶשֶׁק,

אֲנִי הָעֵדָה.

כַּנִּרְאֶה שֶׁאֲנִי אִשָּׁה.

וּכְבָר אֵינִי יְכוֹלָה לְהִמָּלֵט מִן הָאֵימָה,

הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת וְהַדֶּלֶת

לְגַמְרֵי נְעוּלָה.

 

אִלְמָלֵא רַחֲמִים,

אוּלַי לֹא הָיִיתִי אִשָּׁה.

וְאִם לֹא נוֹתְרוּ רַחֲמִים,

אוּלַי אֵינִי.

רַק כְּשֶׁהַגֶּבֶר שׁוֹתֵק וּמִסְתּוֹבֵב

אֲנִי נִזְכֶּרֶת שֶׁפַּעַם רָצִיתִי לִמְצֹא מִלִּים שֶׁל נֶחָמָה

אֲבָל שׁוֹתֶקֶת,

מוּלְךָ.

 

אִלְמָלֵא רַחֲמִים,

לֹא הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ

חֲצִי הַדֶּרֶךְ אֶל אֱלֹהִים.

וְאִם בְּעוֹד רֶגַע יִפֹּל כּוֹכָב אֶל שׁוּלֵי הַכְּבִישׁ הָרָטֹב

אוּלַי נַבִּיעַ מִשְׁאָלָה:

שֶׁבְּתוֹךְ קִבְרֵיהֶם זוֹכִים הַמֵּתִים

לְמַחֲסֵה הַשִּׁכְחָה.

 

שְׁעַת חֲצוֹת חָלְפָה.

אֲנִי עוֹמֶדֶת מוּל בָּתֵּי מִטְבָּחַיִם שֶׁל גְּבָרִים נֶהֱרָגִים וְשׁוֹתְקִים,

עֵדָה יְחִידָה בָּאַמְפִיתֵאַטְרוֹן הָרֵיק

מִדְּרֶזְדֶּן וְעַד גִּבְעַת שָׁאוּל.

מִדְּרֶזְדֶּן וְעַד גִּבְעַת שָׁאוּל.

בְכָל פַּעַם שֶׁמִּתְקָרְבִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת הַזֶּה

יֵשׁ בַּת־קוֹל שֶׁצּוֹעֶקֶת: "אִלְמָלֵא רַחֲמִים".

לֹא, זוֹ לֹא אֲנִי שֶׁצּוֹעֶקֶת,

אֲבָל לוּ הָיִיתִי צוֹעֶקֶת,

דָּבָר לֹא הָיָה נִשְׁמָע עוֹד

בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

אֵל מָלֵא רַחֲמִים!

הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה

לַחַיִּים.

 

שֶׁקֶט,

אַתָּה אֵינְךָ.

וּבֵית הַקְּבָרוֹת פָּרוּץ אֶל הָרוּחוֹת וְאֶל הַסְּעָרָה.

כְּשֶׁהַקֹּר גּוֹבֵר לִבְלִי נְשׂוֹא,

אֲנִי נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַמַּאֲפֵרָה שֶׁלְּךָ

וּמִתְכַּסָּה בָּאֵפֶר.