הקדמה
מדינת ישראל שלי היא לא המדינה הנוכחית, כמות שהיא, על הישגי העבר המפוארים שלה, על חולשות ההווה המסוכנות שלה. אני חי בה, אני אזרח שלה, אבל היא לא "שלי", היא לא לרוחי, היא רחוקה מאוד מרוחי.
מדינת ישראל שלי היא גם לא חלום מפעים, צבעוני, קסום, אבל רחוק, על קו האופק שאף פעם אי אפשר להגיע אליו. אני לא מוצא דופי בחלומות מושכים ושלווים, אבל המדינה המצטיירת בהם היא לא "שלי". היא רחוקה מדי מערוגות חיי.
מדינת ישראל שלי היא המדינה שישראל יכולה הייתה להיות, אילו אבותיה ומנהיגיה נהגו אחרת, בפרשות דרכים חשובות של חייה, מימיה הראשונים ועד עצם הימים האלה. בדברים הבאים אתאר את מה שלטעמי ראוי היה שיתרחש כאן, שהוא גם מה שעדיין יכול להתרחש כאן, אם נרצה בכך, בעתיד הקרוב ובעתיד הנראה לעין. כך אוכל לזכות שתתקיים כאן מדינת ישראל "שלי".
מדינת חזון
אפשר להקים מדינה כדי שלקהל האזרחים שלה תהיה מסגרת מדינית מוצלחת לניהול שגרת החיים שלהם, לפי רוחם, מסגרת שתגן עליהם בשעת הצורך בהגנה, תתמוך בהם בשעת הצורך בתמיכה, וכן הלאה.
אפשר להקים מדינה כדי לשנות את מעמדו של כלל האזרחים, להוציא אותו משעבוד לכוחות זרים כדי שיהיה עצמאי. אפשר להקים מדינה כדי לשנות את מקום מושבם של בני אדם רבים, להציע להם לצאת ממדינות אליהן הגיעו אבותיהם ואימהותיהם ברבות השנים כדי להביא אותם לארץ מולדתם ההיסטורית.
מדינת ישראל קמה כדי שהיהודים היושבים בציון לא יחיו בשלטון זר, תורכי, בריטי או אחר, וכדי שהיהודים ברחבי העולם יוכלו לצאת מן הגלויות שבהן חיו ולעלות למדינת ישראל, המתקיימת במולדת ההיסטורית של העם. וככל מדינה רגילה היא נועדה לקיים מסגרת חיים מוצלחת בה יוכלו האזרחים לקיים את שגרת חייהם לפי ראות עיניהם.
מדינת ישראל שלי, ברוח מדינת ישראל של האבות המייסדים, חיים ווייצמן ודוד בן-גוריון, אכן נועדה להיות מסגרת חיים מוצלחת לשגרת החיים של אזרחיה, אכן נועדה להיות מסגרת החיים המדינית של היהודים, העומדת ברשות עצמה ואינה נתונה לשלטון זר, אכן נועדה לקום ולהתקיים במולדת ההיסטורית של העם היהודי. אולם מדינת ישראל שלי, ברוח מדינת ישראל של האבות המייסדים, נועדה להיות יותר מזה, הרבה יותר מכל אלה גם יחד.
מדינת ישראל שלי, כמו מדינת ישראל המקורית, שהקימו חיים וייצמן ודוד בן-גוריון, נועדה להיות מדינת חזון, מדינה האמורה לבטא בכל הדרכים הראשיות שלה משפחה עשירה של רעיונות, עמוקים ומפעימים. הרעיונות הללו אמורים להיות רוח המדינה, רוח המדריכה את מוסדות המדינה בכל הליכותיהם ומגייסת את אזרחיה לתת לה מקום באורחות חייהם.